פרופסור גדעון ביגר / צילום: שלומי יוסף
"לפני 20 שנה העולם חשב שאנחנו הולכים לכיוון של עולם ללא גבולות. בהרבה מאוד תיאוריות ובהרבה מפגשים של גאוגרפים דיברו על איחוד אירופה והסרת הגבולות בכל מקום, כדי שיהיה אפשר לעבור בחופשיות. אבל היום הדברים הולכים ומשתנים. האידאליזציה הזו של מעבר חופשי של אנשים והסרת הגבולות, האשליה הזו מתפוגגת, כי המציאות מראה שהיום קשה לעבור ממקום מקום בלי בדיקה כמו שנהוג היה פעם".
כך, פתח את דבריו פרופ' אמריטוס גדעון ביגר מהחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב, בהרצאה "האם אכן גדר טובה עושה שכנים טובים". ההרצאה התקיימה במפגש "המשפיעים" - פורום יועצי ההשקעות של "גלובס" וקסם מדדים, שהתקיים אמש (ג') בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
"יותר ויותר גדרות נבנות היום בעולם; בעיקר בין עשירים לעניים. לזה צריך לתת את תשומת הלב - מי בונה חומה? החלש בונה גדר כדי להגן על עצמו מהחזק, ולא להיפך", הסביר ביגר שהדגיש כי "אירופה, שהיא לכאורה חזקה כלכלית, חוששת דווקא מאותם המסכנים, אותם העניים שיציפו אותה. מי חזק ומי חלש במציאות שלנו? זו באמת שאלה חשובה ומטרידה", הוא פסק.
העשירים מסתגרים
ביגר הזכיר כי "היום, בלחיצת כפתור אחת אפשר להעביר מיליונים מנקודה אחד בעולם לאחרת. לכאורה העולם פתוח ומאפשר לעשות את הדברים הללו. אני שואל את השאלה שאנחנו בעצם מכירים - האם גדרות טובות עושות שכנים טובים? כאן בישראל למשל, יש גדרות בהרבה מקומות, ועל פי חוק. כל מוסד חינוכי למשל, חייב להיות מוקף גדר, מגן ילדים ועד אוניברסיטה. זו תופעה שמתקיימת בצורה משמעותית. אבל גם בתחומים אחרים". ביגר ציין כי "חצי העולם העשיר גר היום במרחבים סגורים מוקפים עם גדר, ויש בהם שומר שמחליט מי ייכנס. יש כאלה בתים בתל-אביב, ויש יישוב שלם כמו קיסריה. לא מעט קיבוצים ומושבים מוקפים בגדר בארץ. מאיפה זה בא? זו תופעה מיוחדת לנו בישראל?", ביגר לא ענה ספציפית על שאלה זו, אבל הוא הדגיש את "חיבתם" של הישראלים לגדרות ואמר כי "יש שסבורים כבר הרבה שנים שיש מי שהשאיפה שלו שישראל תהיה המדינה ה-51 של ארה"ב. לכל מדינה בארה"ב יש כינוי, וגם לישראל. שמה - דה פנס סטייט (The fence state) - גם מלשון ביטחון וגם מלשון גדר".
הגדר אינה מונעת חדירת צבא
האמנם הגדר מוסיפה ביטחון? ביגר המשיך והסביר עד כמה תופעת הקמת הגדרות הפכה משמעותית, ולמרות מה שהיה ניתן לחשוב, בכל מקום בונים גדרות גדולות ומורכבות יותר. "למה צריך היום גדר בין מדינות? למניעת חצייה בלתי חוקית, להגירה ועבודה. זו הבעיה המרכזית בעולם. זו תופעה שלא הייתה קיימת לאורך כל ההיסטוריה. תנועות של אנשים התנהלו כמעט ללא הגבלה, אנשים עברו בצורה די חופשית לצרכי הגירה ועבודה, ואילו היום יש סגירה מסיבות מדיניות פוליטיות וגם כלכליות, ולעיתים גם גזעניות ואחרות. במקביל, יש עוד סיבות לגדרות. מניעת הברחות למשל, כי עדיין קיימת תופעה עצומה של העברת סחורות בלי חוקית. ויש גדר, כמובן, שתפקידה מניעת פעולות חבלה. צריך להזכיר שהיום, בניגוד לעבר, בנייה של גדר אינה חוסמת צבא כמו בעבר. זה כבר לא קורה. שדה הקרב השתנה והיא גם לא מונעת מעבר מידע אלקטרוני".
ביגר ניסה למפות את האזורים העיקריים בהם יש גדר בין מדינות: "מדברים הרבה על הגדר בין ארה"ב ומקסיקו. אבל זה לא המקרה היחיד, גם אירופה מוקפת גדרות. באיחוד האירופי איפה שיש גבול חיצוני עם מדינה, יש גדר. ספרד מחזיקה שני מאחזים על החוף המרוקאי של הים התיכון. כל מי שמצליח להיכנס לשם בעצם מצליח להיכנס לאירופה. שם הקימו גדרות שלעומתן מה שיש כאן אצלנו בגדר ההפרדה או בגבולות זה כלום. השקיעו ממון רב כדי שלא יוכלו לעבור שם.
גם בצד השני, בפולין, שיש לה גבולות עם בלרוס אוקראינה ורוסיה, יש גדרות משמעותיות ואלקטרוניות. גם בין יוון לבין טורקיה, ובין בולגריה לבין טורקיה. יש גם גדר בין הודו לפקיסטן. יש גדר על הגבול עצמו וגדר שנמצאת בין איזור שנמצא עדיין בבעיות ובדיונים בקשמיר. גדר של 3,500 ק"מ, שם זה בעיקר נגד טרור. הודו היום בונה גם גדר בינה לבין בנגלדש, גדר ענק של 4,000 ק"מ. מרוקו מחזיקה גדר מול הסהרה המערבית. גדרות חדשות מוקמות גם בתוך אירופה - בין הונגריה לבין סרביה למשל. שוב, המדינות מקימות גדרות כדי למנוע מעבר של אנשים. ויש עוד לא מעט דוגמאות. העולם הולך ומגדר עצמו לאורך כל הדרך".
ביגר התייחס גם לגדר שבין ישראל לבין המדינות השכנות וגם דיבר על גדר ההפרדה.
"בלבנון הגדר מונעת מעבר של אנשים אבל את הרקטות היא לא עוצרת. ויש גם המון הברחות בגדר הזו. ובצורה מאוד פשוטה, זורקים מעבר לגדר".
10 מיליון דולר לק"מ גדר
לדבריו, "הגדר מול הפלסטינים הוקמה לאחר שבתחילת שנות ה-2000 היו יותר ויותר מעשי טרור והיה לחץ גדול על הממשלה שלא רצתה בכלל לבנות גדר. גם היום יש עדיין התנגדות גדולה לגדר מצד כל מי שנמצא מעברה השני. אולי גדר תעשה שכנים טובים אבל מי שנמצא בעבר השני לא בעסק. יש בגדר גם מניעה של מעשים פליליים, לא רק טרור. אנשים שמעבירים דברים ממקום אחד לשני. הגדר הזו עולה כ-10 מיליון דולר לק"מ.
ביגר ציין כי "בגדר שלאורך הקו הירוק למשל, יש כמה חריגות לתוך השטח, כלומר היא לא נמצאת בדיוק על הקו הירוק עצמו. זו הבעיה מול בית הדין הבינלאומי. יש מקומות בהן הגדר לא הושלמה או מקומות בהם יש חומה שנגמרת ומתחילה גדר. וזו לא רק גדר כמו שמדמיינים, זה שטח גדול מאוד שנתפס על ידי הגדר או החומה בכל מקום שהיא נמצאת. מדובר ב-60 מטר רוחב, הכוללים תעלה, כביש, דרך טשטוש וגדר אלקטרונית. יש 700 ק"מ גדר ורק 5% מהשטח הוא חומה, כי הקימו חומה במקומות בהם היה חשש מירי ישיר, כמו באזור ירושלים, למשל, או בטול כרם וקלקיליה. בדרום הארץ, בגבול ישראל ומצרים, יש גדר נוספת שנבנתה לא נגד טרור, אלא בעיקר נגד ההגירה של אנשי אפריקה סודן ואריתראה שכולנו מכירים ורואים גם בתל-אביב. הגדר מונעת טרור יבשתי אבל לא מונעת טילים", הזכיר וחתם ביגר.