גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ני"ע נגד לשכת רו"ח: "אין ירידה בשכ"ט על שירותי ביקורת"

עמדתה המוצהרת של לשכת רו"ח היא שיש ירידה מתמדת בשכר-הטרחה הריאלי של רואי החשבון ■ מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ני"ע: "למרות טענת השחיקה, בפועל אין הבדל משמעותי בין השכר הממוצע לשעת עבודה ב-2014 לעומת שכר-הטרחה הממוצע לשעה ב-2016"

מוטי ימין (מימין) ויזהר קנה / צילומים: איל יצהר
מוטי ימין (מימין) ויזהר קנה / צילומים: איל יצהר

"בשנים האחרונות נשמעת טענה מצד רואי החשבון לשחיקה בשכר-הטרחה עבור שירותי הביקורת בחברות הציבוריות. רשות ניירות ערך מצאה כי למרות טענת השחיקה, בפועל אין הבדל משמעותי בין השכר הממוצע לשעת עבודה בשנת 2014 לעומת שכר-הטרחה הממוצע לשעה ב-2016. יש אמנם קיטון מסוים, אבל הוא די זניח ומתבטא ב-3% לערך".

כך אמר מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, בהרצאה שנתן בראשית השבוע בכנס הדירקטורים השנתי של רשות ניירות ערך.

הדברים עלולים להיתפס כ"פתיחת חזית" מול לשכת רואי החשבון, לאור עמדתה הברורה כי שכר-הטרחה של רואי החשבון בחברות הציבוריות נשחק בשנים האחרונות בצורה דרמטית.

עמדתה המוצהרת של לשכת רואי החשבון, ושל נשיא הלשכה, רו"ח יזהר קנה, היא כי ישנה ירידה מתמדת בשכר-הטרחה הריאלי של רואה החשבון בכלל ובחברות ציבוריות בפרט.

בנאומים שנשא בכנסים שונים בחודשים החולפים, טען קנה כי "שכרם של רואי החשבון בחברות הציבוריות באופן פרדוקסלי נמוך משמעותית בהשוואה לשכר-הטרחה בתאגידים פרטיים. שכר-טרחת רואי החשבון בחברות אלה הוא כה נמוך, עד שעל-פי רוב מוגדר ברמת מחירי הפסד".

רו"ח קנה אף הצהיר בעבר כי הטיפול בכך הפך לאחת המשימות הבוערות של לשכת רואי החשבון. ואולם, ימין חולק על דברים אלה, והציג בדיקה שערכה רשות ניירות ערך בנושא המבססת את טענתו כי לא רק שהשחיקה זניחה, אלה ששכר-הטרחה של רואי החשבון בעבור הביקורת בחברות הציבורית רק עלה - ואולי אף לא בצדק.

בנאומו ציין ימין תחילה כי "גובה שכר-הטרחה, כשלעצמו, הוא לא עניינה של רשות ניירות ערך. מדובר בשוק חופשי, ותחרות על מחירים היא דבר טבעי. אולם, אם קיימת שחיקה בשכר-הטרחה, מה שצריך לוודא הוא שהשחיקה לא באה על חשבון איכות הביקורת וההגנה על המשקיעים".

כדי לבחון את הטענה על שחיקה, רשות ניירות ערך ערכה מיפוי של הנתונים המדווחים על שכר-טרחת רואי החשבון בחברות הציבוריות ב-3 השנים האחרונות.

קיטון זניח בשכר-הטרחה

לדברי ימין, הממצאים מלמדים על כמה מגמות: "ראשית", אמר, "ניתן לראות שקיים פער מובהק בין חברות גדולות לחברות קטנות מבחינת שכר-הטרחה לשעת עבודה של רואה חשבון. בחברות גדולות, שנסחרו במדד תל-אביב 100, השכר לשעה עמד בממוצע על כ-195 שקל, בעוד שבחברות קטנות יותר השכר ששולם בממוצע כ-160 שקל לשעה - פער מהותי של כ-20%".

לדברי ימין, רשות ניירות ערך זיהתה גידול בשכר-הטרחה המשולם לרואי החשבון, על רקע דיווח על שעות ביקורת מרובות יותר מבעבר. "זיהינו גידול של כ-10% בהיקף שעות הביקורת, כך שהתוצאה היא שהעלות הכוללת שחברה ציבורית משלמת בממוצע עבור תיק הביקורת דווקא עלתה ב-3 השנים האחרונות".

הוא הוסיף כי אין זה אומר שהשירות הניתן איכותי יותר. לדבריו, "צריך להדגיש נקודה חשובה בהקשר הזה - גידול בשעות הביקורת לא בהכרח מעיד על עלייה באיכות הביקורת. אנחנו לא יודעים ממה הגידול נובע, ובשעות של מי מדובר. ברור ששעת עבודה של מתמחה במשרד לא שקולה מבחינת המקצועיות לשעת עבודה של שותף בכיר במשרד. יותר שעות במעט כסף הן לא מתכון לאיכות טובה יותר ממעט שעות ביותר כסף. במלים אחרות, צריך להיזהר מלשפוט את איכות הביקורת רק על סמך מספר השעות שהוקדשו לה".

נתון נוסף שבדקה רשות ניירות ערך הוא מה קרה לשכר-טרחת רואי החשבון כאשר החברה החליפה משרד. הרשות מיפתה את חילופי המשרדים שנעשו בשנת 2015, 27 במספר, מתוכם הוצאו 12 חילופים שנעשו על רקע הכנסת פעילות לשלדים בורסאיים, ולכן אינם רלוונטיים.

הרשות ביקשה לבחון כיצד השכר למשרד החדש בשנת 2016 השתנה לעומת השכר ששולם למשרד הקודם בשנת 2014 - וכאן דווקא נמצאה ירידה משמעותית. במקום שבו הוחלף משרד רואה החשבון, הופחת שכר-הטרחה לשעה בשיעור של כ-13%, והופחתה העלות הכוללת של תיק הביקורת בשיעור של כ-10%. "אלה שיעורים מהותיים", אמר ימין.

מדוע נכנסה רשות ניירות ערך לבחינת שכר-טרחתם של רואי החשבון המבקרים? נושא זה אינו במנדט שלה. "אין לנו כוונה לקבוע עמדה אם שכר-הטרחה של רואי החשבון הוא הוגן, גבוה או נמוך מדי. אין לנו גם כוונה להתייחס להיקף הראוי של שעות ביקורת. כל תיק ביקורת צריך להיבחן לגופו, והאחריות בעניין זה היא של הדירקטוריון", הסביר ימין והוסיף כי מדובר בתפקיד של ועדת הביקורת או ועדת המאזן בחברות. חוק החברות קובע במפורש כי אחד מתפקידי הוועדה הוא לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון המבקר ואת שכרו, ולהביא את המלצותיה לפני הדירקטוריון.

ואולם, הבהיר ימין, ברשות ניירות ערך מצפים שבמסגרת ההחלטה של החברה אם להתקשר עם רואה חשבון מבקר או להאריך את ההתקשרות, יובאו בחשבון מלוא השיקולים הרלוונטיים להניח את הדעת שהביקורת תתבצע בהיקף ובאיכות הנדרשים בשים לב לגודלה של החברה, לאופי הפעילות שלה, למורכבות ולהיקף הדיווח הכספי. "שיקול גובה שכר-הטרחה הוא שיקול רלוונטי וחשוב, אבל הוא אינו השיקול היחיד. דירקטוריון וועדת הביקורת הם לא ועדת מכרזים", אמר.

עוד כתבות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן