גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות ני"ע נגד לשכת רו"ח: "אין ירידה בשכ"ט על שירותי ביקורת"

עמדתה המוצהרת של לשכת רו"ח היא שיש ירידה מתמדת בשכר-הטרחה הריאלי של רואי החשבון ■ מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ני"ע: "למרות טענת השחיקה, בפועל אין הבדל משמעותי בין השכר הממוצע לשעת עבודה ב-2014 לעומת שכר-הטרחה הממוצע לשעה ב-2016"

מוטי ימין (מימין) ויזהר קנה / צילומים: איל יצהר
מוטי ימין (מימין) ויזהר קנה / צילומים: איל יצהר

"בשנים האחרונות נשמעת טענה מצד רואי החשבון לשחיקה בשכר-הטרחה עבור שירותי הביקורת בחברות הציבוריות. רשות ניירות ערך מצאה כי למרות טענת השחיקה, בפועל אין הבדל משמעותי בין השכר הממוצע לשעת עבודה בשנת 2014 לעומת שכר-הטרחה הממוצע לשעה ב-2016. יש אמנם קיטון מסוים, אבל הוא די זניח ומתבטא ב-3% לערך".

כך אמר מוטי ימין, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, בהרצאה שנתן בראשית השבוע בכנס הדירקטורים השנתי של רשות ניירות ערך.

הדברים עלולים להיתפס כ"פתיחת חזית" מול לשכת רואי החשבון, לאור עמדתה הברורה כי שכר-הטרחה של רואי החשבון בחברות הציבוריות נשחק בשנים האחרונות בצורה דרמטית.

עמדתה המוצהרת של לשכת רואי החשבון, ושל נשיא הלשכה, רו"ח יזהר קנה, היא כי ישנה ירידה מתמדת בשכר-הטרחה הריאלי של רואה החשבון בכלל ובחברות ציבוריות בפרט.

בנאומים שנשא בכנסים שונים בחודשים החולפים, טען קנה כי "שכרם של רואי החשבון בחברות הציבוריות באופן פרדוקסלי נמוך משמעותית בהשוואה לשכר-הטרחה בתאגידים פרטיים. שכר-טרחת רואי החשבון בחברות אלה הוא כה נמוך, עד שעל-פי רוב מוגדר ברמת מחירי הפסד".

רו"ח קנה אף הצהיר בעבר כי הטיפול בכך הפך לאחת המשימות הבוערות של לשכת רואי החשבון. ואולם, ימין חולק על דברים אלה, והציג בדיקה שערכה רשות ניירות ערך בנושא המבססת את טענתו כי לא רק שהשחיקה זניחה, אלה ששכר-הטרחה של רואי החשבון בעבור הביקורת בחברות הציבורית רק עלה - ואולי אף לא בצדק.

בנאומו ציין ימין תחילה כי "גובה שכר-הטרחה, כשלעצמו, הוא לא עניינה של רשות ניירות ערך. מדובר בשוק חופשי, ותחרות על מחירים היא דבר טבעי. אולם, אם קיימת שחיקה בשכר-הטרחה, מה שצריך לוודא הוא שהשחיקה לא באה על חשבון איכות הביקורת וההגנה על המשקיעים".

כדי לבחון את הטענה על שחיקה, רשות ניירות ערך ערכה מיפוי של הנתונים המדווחים על שכר-טרחת רואי החשבון בחברות הציבוריות ב-3 השנים האחרונות.

קיטון זניח בשכר-הטרחה

לדברי ימין, הממצאים מלמדים על כמה מגמות: "ראשית", אמר, "ניתן לראות שקיים פער מובהק בין חברות גדולות לחברות קטנות מבחינת שכר-הטרחה לשעת עבודה של רואה חשבון. בחברות גדולות, שנסחרו במדד תל-אביב 100, השכר לשעה עמד בממוצע על כ-195 שקל, בעוד שבחברות קטנות יותר השכר ששולם בממוצע כ-160 שקל לשעה - פער מהותי של כ-20%".

לדברי ימין, רשות ניירות ערך זיהתה גידול בשכר-הטרחה המשולם לרואי החשבון, על רקע דיווח על שעות ביקורת מרובות יותר מבעבר. "זיהינו גידול של כ-10% בהיקף שעות הביקורת, כך שהתוצאה היא שהעלות הכוללת שחברה ציבורית משלמת בממוצע עבור תיק הביקורת דווקא עלתה ב-3 השנים האחרונות".

הוא הוסיף כי אין זה אומר שהשירות הניתן איכותי יותר. לדבריו, "צריך להדגיש נקודה חשובה בהקשר הזה - גידול בשעות הביקורת לא בהכרח מעיד על עלייה באיכות הביקורת. אנחנו לא יודעים ממה הגידול נובע, ובשעות של מי מדובר. ברור ששעת עבודה של מתמחה במשרד לא שקולה מבחינת המקצועיות לשעת עבודה של שותף בכיר במשרד. יותר שעות במעט כסף הן לא מתכון לאיכות טובה יותר ממעט שעות ביותר כסף. במלים אחרות, צריך להיזהר מלשפוט את איכות הביקורת רק על סמך מספר השעות שהוקדשו לה".

נתון נוסף שבדקה רשות ניירות ערך הוא מה קרה לשכר-טרחת רואי החשבון כאשר החברה החליפה משרד. הרשות מיפתה את חילופי המשרדים שנעשו בשנת 2015, 27 במספר, מתוכם הוצאו 12 חילופים שנעשו על רקע הכנסת פעילות לשלדים בורסאיים, ולכן אינם רלוונטיים.

הרשות ביקשה לבחון כיצד השכר למשרד החדש בשנת 2016 השתנה לעומת השכר ששולם למשרד הקודם בשנת 2014 - וכאן דווקא נמצאה ירידה משמעותית. במקום שבו הוחלף משרד רואה החשבון, הופחת שכר-הטרחה לשעה בשיעור של כ-13%, והופחתה העלות הכוללת של תיק הביקורת בשיעור של כ-10%. "אלה שיעורים מהותיים", אמר ימין.

מדוע נכנסה רשות ניירות ערך לבחינת שכר-טרחתם של רואי החשבון המבקרים? נושא זה אינו במנדט שלה. "אין לנו כוונה לקבוע עמדה אם שכר-הטרחה של רואי החשבון הוא הוגן, גבוה או נמוך מדי. אין לנו גם כוונה להתייחס להיקף הראוי של שעות ביקורת. כל תיק ביקורת צריך להיבחן לגופו, והאחריות בעניין זה היא של הדירקטוריון", הסביר ימין והוסיף כי מדובר בתפקיד של ועדת הביקורת או ועדת המאזן בחברות. חוק החברות קובע במפורש כי אחד מתפקידי הוועדה הוא לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון המבקר ואת שכרו, ולהביא את המלצותיה לפני הדירקטוריון.

ואולם, הבהיר ימין, ברשות ניירות ערך מצפים שבמסגרת ההחלטה של החברה אם להתקשר עם רואה חשבון מבקר או להאריך את ההתקשרות, יובאו בחשבון מלוא השיקולים הרלוונטיים להניח את הדעת שהביקורת תתבצע בהיקף ובאיכות הנדרשים בשים לב לגודלה של החברה, לאופי הפעילות שלה, למורכבות ולהיקף הדיווח הכספי. "שיקול גובה שכר-הטרחה הוא שיקול רלוונטי וחשוב, אבל הוא אינו השיקול היחיד. דירקטוריון וועדת הביקורת הם לא ועדת מכרזים", אמר.

עוד כתבות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי