גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פלישה ישראלית: עוד 3 חברות לקראת רישום באוסטרליה

הקהילה הישראלית בבורסת אוסטרליה מונה כבר 11 חברות ציבוריות, והיד עוד נטויה ■ אדי גריב, ראש מערך ההנפקות בבורסה האוסטרלית, בביקורו בישראל: "יש כאן חברות נהדרות שמחפשות שוק ציבורי - ואנחנו יכולים לספק להן את זה"

אדי גריב / צילום: בלומברג
אדי גריב / צילום: בלומברג

בעת שהבורסה המקומית מכריזה על תוכנית אסטרטגית חדשה כדי להיאבק במגמת הירידה במספר החברות הציבוריות הנסחרות בתל אביב, ובמקביל מתחדשים הדיבורים על תוכנית להקמת בורסה נוספת בישראל, קהילת החברות הישראליות הנסחרות בבורסה של אוסטרליה ממשיכה לגדול.

בעקבות הסנונית הישראלית הראשונה שהונפקה באוסטרליה - חברת אודיופיקסלס, שהונפקה ב-2011 וגייסה 32.5 מיליון דולר אוסטרלי (שווה ערך ל-0.75 דולר אמריקאי), לפי שווי של 158 מיליון דולר "אחרי הכסף" - הצטרפו מאז דצמבר 2015 עוד 10 חברות ישראליות לקהילה, ועד סוף 2017 צפויות עוד כמה חברות להפוך לציבוריות באוסטרליה.

מרבית החברות הישראליות נכנסו עד היום ב"דלת אחורית" לשוק ההון האוסטרלי - כלומר, באמצעות מיזוג הופכי לתוך שלד בורסאי קיים, ולא באמצעות הנפקה ראשונית רגילה. עם זאת, ההנפקה האחרונה של חברה ישראלית באוסטרליה, אסנס-לאב (Esense-lab), הפועלת בתחום הקנאביס הרפואי, נעשתה בפברואר באמצעות הנפקה ראשונית רגילה, ובימים אלה עומדות שלוש חברות ישראליות נוספות בפני גיוס הון באוסטרליה.

הבורסה התשיעית בגודלה בעולם

הבורסה האוסטרלית (ASX), הממוקמת בעיר סידני, נחשבת למרכזית גם במונחים עולמיים, ומדורגת בעשירייה הראשונה בעולם מבחינת גודלה, עם מניות רבות וסחירות גבוהה. ASX   היא הבורסה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שווי השוק של החברות הנסחרות בה, וחברות שביצעו הנפקות ראשוניות שם גייסו כ-29 מיליארד דולר ב-2014-2016 (בשנים אלה נרשמו למסחר באוסטרליה 359 חברות חדשות). כיום נסחרות ב-ASX כ-2,200 מניות של חברות שונות.

ASX משקיעה מאמצים בעידוד של חברות ישראליות להנפיק ולהירשם למסחר אצלה, ובימים אלה נמצאת בישראל משלחת נוספת של בכירים מ-ASX, לאחר שרק לפני כחודשיים ביקרה כאן משלחת דומה.

שלשום (יום שלישי) נערך בתל אביב כנס שארגנו משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ופירמת ראיית החשבון BDO זיו האפט, בנושא הנפקות באוסטרליה. הכנס נערך בשיתוף עם ASX, לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה, בית ההשקעות אוטסנה קפיטל (Otsana Capital) וסוכנות הביטוח האודן ישראל.

"מה שמבדיל את ASX משאר הבורסות בעולם הוא שכל החברות שנסחרות בבורסה שלנו כפופות לאותה רמה גבוהה של דרישות גילוי וממשל תאגידי, ללא קשר לגודל החברה - מהחברה הקטנה ביותר ועד לגדולה ביותר - וזה חשוב, כי זה נותן למשקיעים ביטחון. משקיעים יכולים לפנות לשוק שלנו בביטחון מלא", אומר אדי גריב (Eddie Grieve) , ראש מערך ההנפקות בבורסה האוסטרלית, בריאיון ל"גלובס".

"הדבר הזה חשוב לחברות, כי ברגע שחברה נמצאת ברשימת מסחר משנית, היא בעצם מגבילה את עצמה במונחים של ההשקעה שהיא יכולה להשיג, שכן רוב המשקיעים המוסדיים לא יכולים להשקיע בחברה כזו (כמו למשל, המניות שנסחרות בבורסה ש"מעבר לדלפק" בארה"ב; ק"י), בעוד שבאוסטרליה, מכיוון שכל החברות רשומות ברשימה אחת, אין מגבלת השקעה כזו. זה גם מאפשר לחברות לצמוח בשלב מאוד מוקדם, והן יכולות להצטרף למדדים שלנו הרבה יותר מוקדם מאשר בשווקים אחרים".

- למה אתם משקיעים מאמץ במשיכת חברות ישראליות לאוסטרליה?

גריב: "לשוק שלנו היסטוריה ארוכת שנים של תמיכה בחברות צעירות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה, וזה הוכח ביכולת שלנו לגייס הון עבור תעשיית הכרייה האוסטרלית. באחרונה יכולת זו התרחבה למגזרים אחרים, ובעיקר לטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה וטכנולוגיה רפואית וכדומה. כך שהצלחנו ברמה המקומית, וגילינו שקיימות חברות במדינות אחרות שבגלל גודל הכלכלות שלהן - וישראל היא דוגמה טובה לכך - חייבות לחשוב בקנה מידה עולמי מההתחלה. יש להן טכנולוגיה מצוינת, ייתכן שיש להן שוק הון סיכון איתן, אבל הן מוגבלות בכל הקשור בשוקי הון ציבוריים - כך שהן חייבות לחפש שווקים אחרים, שיכולים לספק להן הון ציבורי.

"כולם יודעים שבישראל יש טכנולוגיה וחדשנות מעולה, והיא חושבת באופן גלובלי מהיום הראשון. יש כאן חברות נהדרות שמחפשות שוק ציבורי, ואנו מאמינים שאנחנו יכולים לספק להן את זה".

אין מגבלות על שכר המנהלים

- האם יש לכם דרישה לשווי מינימום מסוים לחברה שרוצה לגייס הון?

"זאת שאלה טובה. לפי הכללים שלנו, ניתן לרשום למסחר חברה די קטנה, וחלק מהסיבה לכך היא שהכללים שלנו הותאמו באופן מסורתי לחברות כרייה וחיפוש או חברות כרייה משניות. לכן, הכלל הוא שאפשר לרשום חברה עם שווי שוק של 15 מיליון דולר אוסטרלי. זה אפשרי, אבל אם חברה מעוניינת למשוך קהל משקיעים מגוון - קמעונאים, מוסדיים, בינלאומיים ועוד - סביר להניח שיהיה עליה להיות חברה גדולה יותר.

"אנו סבורים כי הרמה הסבירה לחברה היא בשווי שוק של כ-50 מיליון דולר ומעלה. אנו מזהירים חברות מפני רישום מוקדם מדי, ולעתים קרובות אנו ממליצים לחברות להמתין קצת ואולי לערוך סבב קדם IPO באוסטרליה - רצוי עם משקיעים בעלי מוניטין, שיסייעו להן בתהליך ההנפקה מאוחר יותר".

- יש לכם דרישה שבחברה המונפקת יהיה בעל שליטה או גרעין שליטה?

"אין לנו דרישות להחזקות מינימום של בעל מניות שליטה, ואם המניות של חברה מפוזרות באופן נרחב, ייתכן שתהיה לו החזקה ב-20%-30%. יש לנו דרישת גילוי: כשבעל מניות מגיע ל-5%, עליו לגלות שהוא בעל מניות, ובמקרה של שינויים צריך לדווח גם עליהם. תקנה נוספת היא שאם בעל מניות אחד רוכש יותר מ-20%, עליו להשיג את אישורם של שאר בעלי המניות או לפרסם הצעת רכש מסודרת".

- מה לגבי הגבלה על שכר הבכירים?

"אין מגבלות כלל במונחים של שכר ותגמול למנהלים, אבל יש דרישות גילוי. חברות חייבות לדווח על המשכורות של מנהלים בכירים בדוחות השנתיים שלהן. יש לנו דרישה נוספת, והיא שחבילות התגמול למנהלים חייבות את אישור בעלי המניות על בסיס שנתי, ואם יש שלוש פסילות, חצי ממועצת המנהלים חייב להתפטר, ולאחר מכן יש לבצע בחירה מחודשת של הדירקטוריון".

- מהו שיעור המס למשקיעים באוסטרליה?

"מס החברות שלנו הוא 30%, ועבור יחידים שיעור המס הגבוה ביותר הוא 47%, אבל ברור שמדובר במדרגות שונות - כלומר, מיסוי פרוגרסיבי. יש לנו מערכת שלפיה כשחברה רושמת רווחים, היא משלמת מס, ואת היתרה היא יכולה לחלק בדיבידנדים. כך, למעשה, מנסים לבטל את המיסוי הכפול על הרווחים".

"רוב המשקיעים מורווחים"

גריב, כאמור, הרצה בפני המשתתפים ביום העיון שנערך בתל אביב תחת הכותרת "הזדמנויות לגיוס הון ומימון באוסטרליה". עוד הירצו בכנס רו"ח דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט, שליווה חלק ניכר מההנפקות שביצעו חברות ישראליות באוסטרליה בשנה וחצי האחרונות, ועו"ד גבי הייק, שותף בכיר במשרד גולדפרב זליגמן.

לדברי עו"ד הייק, "ככלל, הצלחות של הנפקות נמדדות בטווח ארוך, והן באות לידי ביטוי לא רק במחיר המניה, אלא גם בהיקף המסחר בה, ואולי החשוב ביותר - בעמידה של החברה בתחזיות ובתוכניות, כפי שאלה נמסרו בדיווחי החברה למשקיעים. כשאנו מביטים על החברות הישראליות שהנפיקו באוסטרליה, ניתן לומר שברובן המכריע של ההנפקות המשקיעים מורווחים על השקעתם, ויש מסחר במניות בהיקפים מכובדים, הגבוהים באופן משמעותי מההיקפים שאותם היה ניתן לצפות מאותן החברות בבורסות אחרות".

- מה אטרקטיבי בבורסה של אוסטרליה?

הייק: "אנחנו איתרנו את הבורסה האוסטרלית כמגרש מתאים גם לחברות שנמצאות עדיין בשלב הפיתוח או בתחילת המכירות, לרבות חברות טכנולוגיה. הבורסה האוסטרלית היא אחת מזירות המסחר הגדולות בעולם, הן מבחינת היקפי המסחר והן מבחינת שווי שוק. היא פועלת בסביבה רגולטורים נוחה וגמישה; היא פתוחה לגיוסים ראשוניים קטנים, בהיקפים של 5-10 מיליון דולר אוסטרלי; היא משמשת פתח לחדירה לשווקים באסיה עבור מוצרי החברות המנפיקות; עלויות הגיוס וההחזקה כחברה ציבורית סבירות; ויש בה מגוון גדול של שלדים בורסאיים - חלקם עם כסף בקופה - שמחפשים לקלוט עסקים חדשים".

- הרגולציה שם יותר גמישה לעומת ישראל?

"הרגולציה באוסטרליה לא מתערבת בניהול החברה. הרגולטור מפרסם את הקווים המנחים לממשל תאגידי תקין, ומקפיד שחברות ציבוריות יפעלו לאור עקרונות של שקיפות - אבל מכאן והלאה, בעלי המניות הם שמכתיבים את ההתנהלות של החברה, לטוב ולרע".

כיום נסחרות באוסטרליה 11 חברות ישראליות, ובימים אלה עומדות שלוש חברות ישראליות נוספות בפני הנפקה: מוביליקום (Mobilicom), הפועלת בתחום של הקמת רשתות תקשורת חיוניות עבור ארגונים; ג'י מדיקל (G Medical), הפועלת בתחום פתרונות התוכנה ליישומים רפואיים עבור סמארטפונים ומכשירים ניידים (e-Health ו-m-Health); וחברת סייבר-ג'ים (CyberGym), העוסקת בהדרכה ואימון של עובדים להגנה על מערכות קריטיות בארגונים, בעיקר בחברות תשתיות, פיננסים ואנרגיה.

מוביליקום גייסה 7.5 מיליון דולר אוסטרלי לפי שווי של 43.7 מיליון דולר "אחרי הכסף", ומניית החברה צפויה להתחיל להיסחר ביום שני הקרוב ב-ASX במחיר של 20 סנט; ג'י מדיקל עומדת לגייס בימים אלה כ-10 מיליון דולר לפי שווי של 45-50 מיליון דולר אוסטרלי; ואילו סייבר-ג'ים תנסה לגייס 4-7 מיליון דולר אוסטרלי לפי שווי של כמה עשרות מיליוני דולרים.

החברה הישראלית האחרונה שביצעה הנפקה ראשונית באוסטרליה היא אסנס-לאב (Esense-lab), הפועלת בתחום הקנאביס הרפואי. החברה ביצעה ב-13 בפברואר הנפקה במחיר של 20 סנט למניה, וגייסה 3.5 מיליון דולר אוסטרלי. לאחר ההנפקה זינקה מניית החברה ביותר מ-100% למחיר של 55 סנט בסוף מארס, ולאחר מכן שבה ונסוגה ל-39 סנט כיום.

חברה ישראלית נוספת שנהנית מהגאות בכלכלת אוסטרליה בכלל, ובשוק ההון האוסטרלי בפרט, היא אמפסי (Emefcy), שהנפיקה לראשונה בדצמבר 2015 וזינקה מאז במאות אחוזים. החברה ניצלה זאת, וביצעה הנפקה שנייה ביולי 2016, שבה גייסה עוד 33 מיליון דולר אוסטרלי - לאחר קפיצה של 250% במחיר המניה מאז הכניסה ל-ASX באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי, לפי שווי של 35 מיליון דולר (והזרמה של 13.8 מיליון דולר אוסטרלי לקופת החברה).

עשרות בקשות מדי שבוע

"שוק ההון האוסטרלי נמצא בשנתיים האחרונות בתהליך היפרדות מהשקעות במינרלים וסחורות, שזה היה הבסיס שלו, ויש מעבר בעידוד ממשלתי לסקטורים אחרים, כמו קלינטק, היי-טק, ביומד ועוד", אומר רו"ח ליאור שחר, שותף ב-BDO זיו האפט וראש תחום סטארט-אפים בחברה.

"ברמת המאקרו, לחברות שנכנסות לשלד בורסאי או שעושות הנפקה ראשונית באוסטרליה, אין מחויבות לפעילות שם, אבל אנחנו רואים שאחרי ההנפקה חלקן מבססות פעילות באסיה ובאוסטרליה, ואני לא בטוח שללא ההנפקה זה היה קורה", מוסיף שחר. "יש לא מעט חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב, באירופה ובלונדון, אבל כיום אוסטרליה מתחילה לתפוס מקום מרכזי בתחום של גיוסי הון על ידי חברות ישראליות מחוץ לישראל.

"אמפסי היא דוגמה טובה לכך שאפשר להיכנס לשוק בסכום נמוך יחסית, לאחר שהמשקיעים לומדים להכיר את החברה, ואם היא מצליחה, אז אפשר לעשות הנפקה שנייה בתוך פחות משנה לפעמים ולגייס הון גדול הרבה יותר, בשווי גבוה הרבה יותר", אומר רו"ח ערן גלבוע, המייצג את בית ההשקעות אוטסנה (Otsana) קפיטל בישראל. במסגרת תפקידו מלווה גלבוע ומייעץ לחברות המעוניינות להנפיק בשוק ההון האוסטרלי. הוא ליווה שש חברות ישראליות שביצעו הנפקה שם בשנה האחרונה.

"שוק ההון האוסטרלי מכוון כיום יותר ויותר עבור חברות בינוניות וגדולות", אומר גלבוע. "אלה לא חייבות להיות חברות עם הכנסות, אבל בשלב ההתפתחות שלהן הן צריכות להיות על סף מכירות - כלומר, חלק מההוצאות שלהן מופנה לשיווק והפצה, ולא רק למחקר ופיתוח. לא חברות בשלב הסיד (הגיוס הראשוני), אלא חברות בשלבים מתקדמים יותר. יש כאן שינוי שעשו בחצי השנה האחרונה באוסטרליה, מכיוון שלפני כן הם אפשרו גם לחברות קטנות וצעירות יותר לגייס. אנחנו מברכים על ההתפתחות הזאת".

- כמה חברות, לדעתכם, יהיו באוסטרליה עד סוף השנה?

גלבוע: "לדעתי, יהיו לפחות עוד חמש חברות ישראליות באוסטרליה, אבל אלה צריכות להיות חברות הרבה יותר בשלות. אנחנו מרגישים בהנפקות האחרונות שהרגולטור האוסטרלי בודק יותר לעומק את הפעילות של החברות ובאיזה שלב הן נמצאות - מה שלא היה בעבר. הם בודקים שני דברים בעיקר: להבין שלביזנס יש שוק פוטנציאלי מספיק גדול, ולהבין באיזה שלב עומדת הטכנולוגיה. סף החדשנות של החברה צריך להיות גבוה מאוד".

- כמה פניות של חברות ישראליות אתם מקבלים?

שחר: "מגיעים אלינו המון פניות. אנחנו מקבלים כל שבוע עשרות מצגות ובקשות של חברות ישראליות שמעוניינות בהנפקה באוסטרליה, ואנחנו בוחרים את הטובים ומתקדמים אתם".

- הגיוסים הבאים יהיו בעיקר "בדלת הראשית"?

שחר: "להערכתי, כן. זה הכיוון, אבל אם נמצא שלד בורסאי טוב, שהוא נקי מכל התחייבויות ויש לו כסף בקופה, אולי נלך על זה. ואולם, החברה שמבקשת להנפיק וגם אנחנו כבנק השקעות, מעדיפים ללכת להנפקה ראשונית".

גלבוע: "יש המון יתרונות להנפקה בדלת הראשית, בעיקר מבחינת היבטי מיסוי. נוסף על כך, כניסה לבורסה בהנפקה ראשונית ולא דרך שלד בורסאי גורמת לכך שהמשקיעים מסתכלים אחרת על החברה. יש גם חיסכון בעלויות ולוחות הזמנים מהירים יותר - אבל כל מקרה לגופו. אנחנו בודקים את החברה והסביבה, מבצעים תיאום ציפיות מול הנהלת החברה ובונים את המבנה שנוח לכולם. אם אין מצב של win-win עבור כולם, זה לא יעבוד. צריך גם לדאוג לכך ששוק ההון האוסטרלי יתמוך במחיר החברה לאחר ההנפקה".
החברות הישראליות הנסחרות בבורסת ASX

עוד כתבות

הקרקע נשמטה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הקרקע נשמטה: כך נראים החיים של חמש משפחות ממעמד הביניים שאיבדו את פרנסתן

הם ניהלו חיים נוחים וטובים עם הכנסה קבועה ויציבה, ואז פרצה המגפה ● חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מחודש מרץ ועד היום ● "רבים ממעמד הביניים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני"

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

שולחים שלושה סימני שאלה בווטסאפ? זה מה שיחשבו עליכם במקום העבודה

אחד המאפיינים של עבודה מרחוק הוא תעבורה מרובה של תקשורת בטקסט ● ד"ר אריק חשין, חוקר רגשות מאוניברסיטת חיפה, מסביר ממה צריך להיזהר כשמאמצים מודל עבודה בקפסולות ואיזה מסר אנחנו מעבירים כשאנחנו כותבים מיילים ארוכים

רותם סלע בקמפיין של טורנדו / צילום: יח"צ

אין חדש תחת השמש: מזגני טורנדו – הפרסומת הזכורה ביותר

גיאוקרטוגרפיה: בראש טבלת הפרסומות האהודות מדורגת השבוע הפרסומת של 9 מיליון ● הקמפיין של שירותי בריאות כללית הוא המושקע ביותר מבחינה תקציבית

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Associated Press

נערכים לבחירות בארה"ב: האקרים ינסו לפרוץ למכונות ההצבעה

גורמים של ביטחון לאומי בארה"ב מזהירים מפני איום על הבחירות מצד מדינות יריבות ● מקורות ביון אמריקאים אומרים שרוסיה בדקה מערכות הצבעה של מדינות בארה"ב בבחירות לנשיאות ב-2016 ● החשש מפני בלאגן בנובמבר הביא את אחת היצרניות לאפשר להאקרים לאתר פרצות

משה מזרחי, אינמוד / צילום: איל יצהר, גלובס

למרות הקורונה והירידה החדה במניה: אינמוד נותרה רווחית ברבעון השני

פעילותה של חברת האסתטיקה הרפואית הושבתה כמעט לחלוטין בחודשים אפריל ומאי בגלל הקורונה, אך היא הצליחה לפצות על כך חלקית ביוני ● שווייה לאחר שאיבדה 36% מהשיא - 1.1 מיליארד דולר

משפחת הדרי  / צילום: איל יצהר, גלובס

“לא מאמינה שאלה החיים שלי. זה גיהינום"

איילה הדרי עבדה 40 שנה בנתב"ג, עד שהוצאה לחל"ת, שכבר הוארך עד אמצע 2021. ● הקצבאות שבאמצעותן היא מתקיימת לא מאפשרות לה לטפל בבעלה החולה ולסייע לשני ילדיה, שגם הם בחל"ת: "הולכת נגד זרם חזק שאני לא יכולה להתגבר עליו" ● פרויקט מיוחד

כיכר אתרים. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: תמר מצפי, גלובס

חסרי המזל של מחיר למשתכן והצעירים ששבים הביתה. כותרות הנדל"ן

מדוע עוד ועוד צעירים חוזרים הביתה ● איך פגעה הקורונה בחלק מזכאי מחיר למשתכן ● ההחלטה של בית המשפט העליון ששולחת את עיריית תל אביב לפרסם מכרז על חניון כיכר אתרים ● ומדוע הוטל עיצום כספי על חברת אלדד פרי

יובל כהן, מראשי פורטיסימו ויו"ר טלרד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קרן פורטיסימו במו"מ לרכישת חברת השירותים המוניציפליים המחזיקה בסלופארק בכ-200 מיליון שקל

מ.ג.ע.ר מספקת שירותי גבייה ופיקוח עירוני לרשויות מקומיות ומחזיקה בחברת סלופארק ● בעלי השליטה בחברה, יורשי דן דוד, נכשלו באחרונה בהצעת רכש שהגישו לחברת לידר השקעות

מתקן ההתפלה בשורק. /  צילום: מוטי יאיר

חמש קבוצות מישראל, מספרד ומסין במכרז להקמת מתקן ההתפלה בגליל

הקבוצות, בהן גם IDE שזכתה במכרז למתקן שורק 2, יתחרו על הקמת מתקן ההתפלה החדש בגליל המערבי, שיחל לפעול ב-2024 ויהיה המתקן השביעי בישראל ● גם שותפות של האצ'יסון אלקטרה וקרן נוי משתתפת במכרז

בורסות אסיה על רקע פסגת טראמפ-קים \ צילום: רויטרס

אירופה עוברת לירידות; מניית נינטנדו עולה אחרי דוחות חזקים

טראמפ חתם על צו נשיאותי להפסקת האינטרקציה העסקית עם טיקטוק ו-WeChat ● בנק אוסטרליה אמר שקצב השיקום הכלכלי של המדינה יהיה איטי יותר משחזו מראש ● היום ארה"ב צפויה לחשוף את מדד האבטלה שלה לחודש יולי

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

המחיר הנמוך ביותר יזכה: מכרז להקמת מערך בדיקות קורונה בנתב"ג

הזוכה במכרז יתחייב להקים את מערך בדיקות הקורונה בנתב"ג עד 45 יום מרגע חתימת החוזה ולאחר זכייתו ● את עלות הבדיקה ישלמו הנוסעים

מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הפשע משתלם? 56% מהקנסות על כריתת עצים בכלל לא נגבו

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת הציגה נתונים מדאיגים באשר לכריתת עצים בישראל ● המדינה לא טורחת לגבות קנסות על כריתת עצים שלא כחוק ● תקנות בנושא נטיעה חלופית היו צריכות להיכנס לתוקפן לפני 7.5 שנים, עד עצם היום הזה לא אושרו ● כך כורתים עצים בישראל ללא סנקציות ובקלות יתרה

משפחת הריס / צילום: איל יצהר, גלובס

"אני במקום של איך אני משיגה לחם למחר. לחם. למחר. אתה מבין?"

איילת ואיתי הריס, בעלי משחקיית הילדים גליצ'ה בראשון לציון, משתכרים היום מינימום כעובדי סופר וכורעים תחת נטל ההלוואות ● "אנחנו מקבלים בשר מאמא שלי ופירות מאבא שלי, ועם המים שיוצאים מהמזגנים משקים את העציצים" ● פרויקט מיוחד

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: Associated Press

סביבת נתניהו: "הצ׳ט בוט לא חוזר. מדובר בהודעה ישנה"

המתיחות הפוליטית מגיעה לשיא: גולשת טענה כי קיבלה הודעה מראש הממשלה המזמינה אותה לתמוך בו בבחירות. אך אנשי הקמפיין של נתניהו טוענים בתוקף כי מדובר בפעילות ישנה

מירי רגב, הליכוד / צילום: תמר מצפי, גלובס

מפגינים ניתוק? החוק לא אוסר לכבות סלולרי בהפגנה

ארגוני זכויות אדם ממליצים למפגינים בבלפור על דרכים להתחמק ממעקב • השרה רגב טוענת שזו עבירה על החוק, אלא שאין שום סעיף שמחייב לאפשר איכון, או בכלל להסתובב עם מכשיר טלפון

יואב גלנט \ צילום: איל יצהר

שר החינוך גלנט הבריז מישיבת ועדת החינוך, היועמ"ש נזף בו

ח"כ משה ארבל התלונן בפני היועץ המשפטי לממשלה  על כך ששר החינוך יואב גלנט בחר להיעדר מישיבת ועדת החינוך בנושא פתיחת שנת הלימודים ● המשנה ליועמ"ש לעניינים חוקתיים השיב: "אי התייצבות עובדי מדינה להזמנת ועדה של הכנסת מהווה עבירת משמעת"

טביעה / צילום: שאטרסטוק

״אינטגריטי" ואובדנו: על השופט, דילמות מוסריות ומנהיגות בימי קורונה

"אינטגריטי" הוא מצב שבו ישנה לכידות בין ערכים מרכזיים שבהם מאמין אדם לבין מעשיו ● אבל האם אדם בעל מצפון יכול להתייסר - ואפילו קשות - עקב ידיעתו על אודות אובדן האינטגריטי שלו? ● בעקבות ספרו של שי אספריל: השופט

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

יו"ר הועדה המסדרת של הכנסת, ח״כ אבי ניסנקורן  / צילום: צילום מסך, ערוץ הכנסת

המסלול של נתניהו: להחליף שר משפטים, לפרק את הממשלה וללכת לבחירות

מבחינת בנימין נתניהו, אבי ניסנקורן הוא תקלה גדולה • כמי שצפוי להיות אחראי על מינוי היועץ המשפטי לממשלה שיחליף את מנדלבליט, ולבלום יוזמות חקיקה כמו שינוי שיטת הסניורטי במינוי נשיא ביהמ"ש העליון, צריך "לבלום" אותו • המוצא של ראש הממשלה: בחירות. שוב

יוסי אבו / צילום: דלק קידוחים

איש תשובה: יוסי אבו מנכ"ל דלק קידוחים מסכם שבוע סוער וגיוס מוצלח

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, מסכם מהלך מוצלח לגיוס של 2.25 מיליארד דולר בהנפקת איגרות החוב בחו"ל, ומציג את התוכניות הפיננסיות להמשך ● לדבריו, שוק ההון טעה כשתמחר בחודש יוני את אג"ח א' במחירי שפל