גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אדי גריב / צילום: בלומברג

בעת שהבורסה המקומית מכריזה על תוכנית אסטרטגית חדשה כדי להיאבק במגמת הירידה במספר החברות הציבוריות הנסחרות בתל אביב, ובמקביל מתחדשים הדיבורים על תוכנית להקמת בורסה נוספת בישראל, קהילת החברות הישראליות הנסחרות בבורסה של אוסטרליה ממשיכה לגדול.

בעקבות הסנונית הישראלית הראשונה שהונפקה באוסטרליה - חברת אודיופיקסלס, שהונפקה ב-2011 וגייסה 32.5 מיליון דולר אוסטרלי (שווה ערך ל-0.75 דולר אמריקאי), לפי שווי של 158 מיליון דולר "אחרי הכסף" - הצטרפו מאז דצמבר 2015 עוד 10 חברות ישראליות לקהילה, ועד סוף 2017 צפויות עוד כמה חברות להפוך לציבוריות באוסטרליה.

מרבית החברות הישראליות נכנסו עד היום ב"דלת אחורית" לשוק ההון האוסטרלי - כלומר, באמצעות מיזוג הופכי לתוך שלד בורסאי קיים, ולא באמצעות הנפקה ראשונית רגילה. עם זאת, ההנפקה האחרונה של חברה ישראלית באוסטרליה, אסנס-לאב (Esense-lab), הפועלת בתחום הקנאביס הרפואי, נעשתה בפברואר באמצעות הנפקה ראשונית רגילה, ובימים אלה עומדות שלוש חברות ישראליות נוספות בפני גיוס הון באוסטרליה.

הבורסה התשיעית בגודלה בעולם

הבורסה האוסטרלית (ASX), הממוקמת בעיר סידני, נחשבת למרכזית גם במונחים עולמיים, ומדורגת בעשירייה הראשונה בעולם מבחינת גודלה, עם מניות רבות וסחירות גבוהה. ASX   היא הבורסה התשיעית בגודלה בעולם מבחינת שווי השוק של החברות הנסחרות בה, וחברות שביצעו הנפקות ראשוניות שם גייסו כ-29 מיליארד דולר ב-2014-2016 (בשנים אלה נרשמו למסחר באוסטרליה 359 חברות חדשות). כיום נסחרות ב-ASX כ-2,200 מניות של חברות שונות.

ASX משקיעה מאמצים בעידוד של חברות ישראליות להנפיק ולהירשם למסחר אצלה, ובימים אלה נמצאת בישראל משלחת נוספת של בכירים מ-ASX, לאחר שרק לפני כחודשיים ביקרה כאן משלחת דומה.

שלשום (יום שלישי) נערך בתל אביב כנס שארגנו משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ופירמת ראיית החשבון BDO זיו האפט, בנושא הנפקות באוסטרליה. הכנס נערך בשיתוף עם ASX, לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה, בית ההשקעות אוטסנה קפיטל (Otsana Capital) וסוכנות הביטוח האודן ישראל.

"מה שמבדיל את ASX משאר הבורסות בעולם הוא שכל החברות שנסחרות בבורסה שלנו כפופות לאותה רמה גבוהה של דרישות גילוי וממשל תאגידי, ללא קשר לגודל החברה - מהחברה הקטנה ביותר ועד לגדולה ביותר - וזה חשוב, כי זה נותן למשקיעים ביטחון. משקיעים יכולים לפנות לשוק שלנו בביטחון מלא", אומר אדי גריב (Eddie Grieve) , ראש מערך ההנפקות בבורסה האוסטרלית, בריאיון ל"גלובס".

"הדבר הזה חשוב לחברות, כי ברגע שחברה נמצאת ברשימת מסחר משנית, היא בעצם מגבילה את עצמה במונחים של ההשקעה שהיא יכולה להשיג, שכן רוב המשקיעים המוסדיים לא יכולים להשקיע בחברה כזו (כמו למשל, המניות שנסחרות בבורסה ש"מעבר לדלפק" בארה"ב; ק"י), בעוד שבאוסטרליה, מכיוון שכל החברות רשומות ברשימה אחת, אין מגבלת השקעה כזו. זה גם מאפשר לחברות לצמוח בשלב מאוד מוקדם, והן יכולות להצטרף למדדים שלנו הרבה יותר מוקדם מאשר בשווקים אחרים".

- למה אתם משקיעים מאמץ במשיכת חברות ישראליות לאוסטרליה?

גריב: "לשוק שלנו היסטוריה ארוכת שנים של תמיכה בחברות צעירות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה, וזה הוכח ביכולת שלנו לגייס הון עבור תעשיית הכרייה האוסטרלית. באחרונה יכולת זו התרחבה למגזרים אחרים, ובעיקר לטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה וטכנולוגיה רפואית וכדומה. כך שהצלחנו ברמה המקומית, וגילינו שקיימות חברות במדינות אחרות שבגלל גודל הכלכלות שלהן - וישראל היא דוגמה טובה לכך - חייבות לחשוב בקנה מידה עולמי מההתחלה. יש להן טכנולוגיה מצוינת, ייתכן שיש להן שוק הון סיכון איתן, אבל הן מוגבלות בכל הקשור בשוקי הון ציבוריים - כך שהן חייבות לחפש שווקים אחרים, שיכולים לספק להן הון ציבורי.

"כולם יודעים שבישראל יש טכנולוגיה וחדשנות מעולה, והיא חושבת באופן גלובלי מהיום הראשון. יש כאן חברות נהדרות שמחפשות שוק ציבורי, ואנו מאמינים שאנחנו יכולים לספק להן את זה".

אין מגבלות על שכר המנהלים

- האם יש לכם דרישה לשווי מינימום מסוים לחברה שרוצה לגייס הון?

"זאת שאלה טובה. לפי הכללים שלנו, ניתן לרשום למסחר חברה די קטנה, וחלק מהסיבה לכך היא שהכללים שלנו הותאמו באופן מסורתי לחברות כרייה וחיפוש או חברות כרייה משניות. לכן, הכלל הוא שאפשר לרשום חברה עם שווי שוק של 15 מיליון דולר אוסטרלי. זה אפשרי, אבל אם חברה מעוניינת למשוך קהל משקיעים מגוון - קמעונאים, מוסדיים, בינלאומיים ועוד - סביר להניח שיהיה עליה להיות חברה גדולה יותר.

"אנו סבורים כי הרמה הסבירה לחברה היא בשווי שוק של כ-50 מיליון דולר ומעלה. אנו מזהירים חברות מפני רישום מוקדם מדי, ולעתים קרובות אנו ממליצים לחברות להמתין קצת ואולי לערוך סבב קדם IPO באוסטרליה - רצוי עם משקיעים בעלי מוניטין, שיסייעו להן בתהליך ההנפקה מאוחר יותר".

- יש לכם דרישה שבחברה המונפקת יהיה בעל שליטה או גרעין שליטה?

"אין לנו דרישות להחזקות מינימום של בעל מניות שליטה, ואם המניות של חברה מפוזרות באופן נרחב, ייתכן שתהיה לו החזקה ב-20%-30%. יש לנו דרישת גילוי: כשבעל מניות מגיע ל-5%, עליו לגלות שהוא בעל מניות, ובמקרה של שינויים צריך לדווח גם עליהם. תקנה נוספת היא שאם בעל מניות אחד רוכש יותר מ-20%, עליו להשיג את אישורם של שאר בעלי המניות או לפרסם הצעת רכש מסודרת".

- מה לגבי הגבלה על שכר הבכירים?

"אין מגבלות כלל במונחים של שכר ותגמול למנהלים, אבל יש דרישות גילוי. חברות חייבות לדווח על המשכורות של מנהלים בכירים בדוחות השנתיים שלהן. יש לנו דרישה נוספת, והיא שחבילות התגמול למנהלים חייבות את אישור בעלי המניות על בסיס שנתי, ואם יש שלוש פסילות, חצי ממועצת המנהלים חייב להתפטר, ולאחר מכן יש לבצע בחירה מחודשת של הדירקטוריון".

- מהו שיעור המס למשקיעים באוסטרליה?

"מס החברות שלנו הוא 30%, ועבור יחידים שיעור המס הגבוה ביותר הוא 47%, אבל ברור שמדובר במדרגות שונות - כלומר, מיסוי פרוגרסיבי. יש לנו מערכת שלפיה כשחברה רושמת רווחים, היא משלמת מס, ואת היתרה היא יכולה לחלק בדיבידנדים. כך, למעשה, מנסים לבטל את המיסוי הכפול על הרווחים".

"רוב המשקיעים מורווחים"

גריב, כאמור, הרצה בפני המשתתפים ביום העיון שנערך בתל אביב תחת הכותרת "הזדמנויות לגיוס הון ומימון באוסטרליה". עוד הירצו בכנס רו"ח דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט, שליווה חלק ניכר מההנפקות שביצעו חברות ישראליות באוסטרליה בשנה וחצי האחרונות, ועו"ד גבי הייק, שותף בכיר במשרד גולדפרב זליגמן.

לדברי עו"ד הייק, "ככלל, הצלחות של הנפקות נמדדות בטווח ארוך, והן באות לידי ביטוי לא רק במחיר המניה, אלא גם בהיקף המסחר בה, ואולי החשוב ביותר - בעמידה של החברה בתחזיות ובתוכניות, כפי שאלה נמסרו בדיווחי החברה למשקיעים. כשאנו מביטים על החברות הישראליות שהנפיקו באוסטרליה, ניתן לומר שברובן המכריע של ההנפקות המשקיעים מורווחים על השקעתם, ויש מסחר במניות בהיקפים מכובדים, הגבוהים באופן משמעותי מההיקפים שאותם היה ניתן לצפות מאותן החברות בבורסות אחרות".

- מה אטרקטיבי בבורסה של אוסטרליה?

הייק: "אנחנו איתרנו את הבורסה האוסטרלית כמגרש מתאים גם לחברות שנמצאות עדיין בשלב הפיתוח או בתחילת המכירות, לרבות חברות טכנולוגיה. הבורסה האוסטרלית היא אחת מזירות המסחר הגדולות בעולם, הן מבחינת היקפי המסחר והן מבחינת שווי שוק. היא פועלת בסביבה רגולטורים נוחה וגמישה; היא פתוחה לגיוסים ראשוניים קטנים, בהיקפים של 5-10 מיליון דולר אוסטרלי; היא משמשת פתח לחדירה לשווקים באסיה עבור מוצרי החברות המנפיקות; עלויות הגיוס וההחזקה כחברה ציבורית סבירות; ויש בה מגוון גדול של שלדים בורסאיים - חלקם עם כסף בקופה - שמחפשים לקלוט עסקים חדשים".

- הרגולציה שם יותר גמישה לעומת ישראל?

"הרגולציה באוסטרליה לא מתערבת בניהול החברה. הרגולטור מפרסם את הקווים המנחים לממשל תאגידי תקין, ומקפיד שחברות ציבוריות יפעלו לאור עקרונות של שקיפות - אבל מכאן והלאה, בעלי המניות הם שמכתיבים את ההתנהלות של החברה, לטוב ולרע".

כיום נסחרות באוסטרליה 11 חברות ישראליות, ובימים אלה עומדות שלוש חברות ישראליות נוספות בפני הנפקה: מוביליקום (Mobilicom), הפועלת בתחום של הקמת רשתות תקשורת חיוניות עבור ארגונים; ג'י מדיקל (G Medical), הפועלת בתחום פתרונות התוכנה ליישומים רפואיים עבור סמארטפונים ומכשירים ניידים (e-Health ו-m-Health); וחברת סייבר-ג'ים (CyberGym), העוסקת בהדרכה ואימון של עובדים להגנה על מערכות קריטיות בארגונים, בעיקר בחברות תשתיות, פיננסים ואנרגיה.

מוביליקום גייסה 7.5 מיליון דולר אוסטרלי לפי שווי של 43.7 מיליון דולר "אחרי הכסף", ומניית החברה צפויה להתחיל להיסחר ביום שני הקרוב ב-ASX במחיר של 20 סנט; ג'י מדיקל עומדת לגייס בימים אלה כ-10 מיליון דולר לפי שווי של 45-50 מיליון דולר אוסטרלי; ואילו סייבר-ג'ים תנסה לגייס 4-7 מיליון דולר אוסטרלי לפי שווי של כמה עשרות מיליוני דולרים.

החברה הישראלית האחרונה שביצעה הנפקה ראשונית באוסטרליה היא אסנס-לאב (Esense-lab), הפועלת בתחום הקנאביס הרפואי. החברה ביצעה ב-13 בפברואר הנפקה במחיר של 20 סנט למניה, וגייסה 3.5 מיליון דולר אוסטרלי. לאחר ההנפקה זינקה מניית החברה ביותר מ-100% למחיר של 55 סנט בסוף מארס, ולאחר מכן שבה ונסוגה ל-39 סנט כיום.

חברה ישראלית נוספת שנהנית מהגאות בכלכלת אוסטרליה בכלל, ובשוק ההון האוסטרלי בפרט, היא אמפסי (Emefcy), שהנפיקה לראשונה בדצמבר 2015 וזינקה מאז במאות אחוזים. החברה ניצלה זאת, וביצעה הנפקה שנייה ביולי 2016, שבה גייסה עוד 33 מיליון דולר אוסטרלי - לאחר קפיצה של 250% במחיר המניה מאז הכניסה ל-ASX באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי, לפי שווי של 35 מיליון דולר (והזרמה של 13.8 מיליון דולר אוסטרלי לקופת החברה).

עשרות בקשות מדי שבוע

"שוק ההון האוסטרלי נמצא בשנתיים האחרונות בתהליך היפרדות מהשקעות במינרלים וסחורות, שזה היה הבסיס שלו, ויש מעבר בעידוד ממשלתי לסקטורים אחרים, כמו קלינטק, היי-טק, ביומד ועוד", אומר רו"ח ליאור שחר, שותף ב-BDO זיו האפט וראש תחום סטארט-אפים בחברה.

"ברמת המאקרו, לחברות שנכנסות לשלד בורסאי או שעושות הנפקה ראשונית באוסטרליה, אין מחויבות לפעילות שם, אבל אנחנו רואים שאחרי ההנפקה חלקן מבססות פעילות באסיה ובאוסטרליה, ואני לא בטוח שללא ההנפקה זה היה קורה", מוסיף שחר. "יש לא מעט חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב, באירופה ובלונדון, אבל כיום אוסטרליה מתחילה לתפוס מקום מרכזי בתחום של גיוסי הון על ידי חברות ישראליות מחוץ לישראל.

"אמפסי היא דוגמה טובה לכך שאפשר להיכנס לשוק בסכום נמוך יחסית, לאחר שהמשקיעים לומדים להכיר את החברה, ואם היא מצליחה, אז אפשר לעשות הנפקה שנייה בתוך פחות משנה לפעמים ולגייס הון גדול הרבה יותר, בשווי גבוה הרבה יותר", אומר רו"ח ערן גלבוע, המייצג את בית ההשקעות אוטסנה (Otsana) קפיטל בישראל. במסגרת תפקידו מלווה גלבוע ומייעץ לחברות המעוניינות להנפיק בשוק ההון האוסטרלי. הוא ליווה שש חברות ישראליות שביצעו הנפקה שם בשנה האחרונה.

"שוק ההון האוסטרלי מכוון כיום יותר ויותר עבור חברות בינוניות וגדולות", אומר גלבוע. "אלה לא חייבות להיות חברות עם הכנסות, אבל בשלב ההתפתחות שלהן הן צריכות להיות על סף מכירות - כלומר, חלק מההוצאות שלהן מופנה לשיווק והפצה, ולא רק למחקר ופיתוח. לא חברות בשלב הסיד (הגיוס הראשוני), אלא חברות בשלבים מתקדמים יותר. יש כאן שינוי שעשו בחצי השנה האחרונה באוסטרליה, מכיוון שלפני כן הם אפשרו גם לחברות קטנות וצעירות יותר לגייס. אנחנו מברכים על ההתפתחות הזאת".

- כמה חברות, לדעתכם, יהיו באוסטרליה עד סוף השנה?

גלבוע: "לדעתי, יהיו לפחות עוד חמש חברות ישראליות באוסטרליה, אבל אלה צריכות להיות חברות הרבה יותר בשלות. אנחנו מרגישים בהנפקות האחרונות שהרגולטור האוסטרלי בודק יותר לעומק את הפעילות של החברות ובאיזה שלב הן נמצאות - מה שלא היה בעבר. הם בודקים שני דברים בעיקר: להבין שלביזנס יש שוק פוטנציאלי מספיק גדול, ולהבין באיזה שלב עומדת הטכנולוגיה. סף החדשנות של החברה צריך להיות גבוה מאוד".

- כמה פניות של חברות ישראליות אתם מקבלים?

שחר: "מגיעים אלינו המון פניות. אנחנו מקבלים כל שבוע עשרות מצגות ובקשות של חברות ישראליות שמעוניינות בהנפקה באוסטרליה, ואנחנו בוחרים את הטובים ומתקדמים אתם".

- הגיוסים הבאים יהיו בעיקר "בדלת הראשית"?

שחר: "להערכתי, כן. זה הכיוון, אבל אם נמצא שלד בורסאי טוב, שהוא נקי מכל התחייבויות ויש לו כסף בקופה, אולי נלך על זה. ואולם, החברה שמבקשת להנפיק וגם אנחנו כבנק השקעות, מעדיפים ללכת להנפקה ראשונית".

גלבוע: "יש המון יתרונות להנפקה בדלת הראשית, בעיקר מבחינת היבטי מיסוי. נוסף על כך, כניסה לבורסה בהנפקה ראשונית ולא דרך שלד בורסאי גורמת לכך שהמשקיעים מסתכלים אחרת על החברה. יש גם חיסכון בעלויות ולוחות הזמנים מהירים יותר - אבל כל מקרה לגופו. אנחנו בודקים את החברה והסביבה, מבצעים תיאום ציפיות מול הנהלת החברה ובונים את המבנה שנוח לכולם. אם אין מצב של win-win עבור כולם, זה לא יעבוד. צריך גם לדאוג לכך ששוק ההון האוסטרלי יתמוך במחיר החברה לאחר ההנפקה".