אלי כהן / צילום: תמר מצפי
כהן, שסטוביץ', דיפלומט, יוניליוור ולנג
נציגי שלוש היבואניות השולטות בכוח פרטי ובהסתר ציבורי על שוק מותגי הטואלטיקה (מחזור כולל של 8-10 מיליארד שקל בשנה) זומנו השבוע לשימוע. המזמין בסערה: שר הכלכלה הנמרץ אלי כהן מ"כולנו" והמנכ"ל עמית לנג, שבחודש מאי יחגוג 4 שנים במשרד שהחליף שרים כגרביים: נפתלי בנט, אריה דרעי, בנימין נתניהו, משה כחלון ואלי כהן.
אין שר שלא דיבר על פערי מחיר דרמטיים בין ישראל לעולם, של עשרות רבות של אחוזים (דאודורנט נטול אלומיניום של מותג מוכר נמכר בלונדון ב-1.5-2 אירו, ובישראל: 30 שקל). אין שר ומנכ"ל שלא תקפו, רמזו על יד רוחצת יד (מנהלי הקונצרנים בחו"ל חולקים ברווחי-העתק בישראל?), על החברות הפרטיות הנסתרות, על רווחיות מופרזת, על דוחות כספיים חסויים ועל הבשורה הגדולה: יבוא מקביל.
אין שנה שמשרד הכלכלה של לנג ושות' לא יצא בקריאה, דוח, תוכנית, הצהרה - ורק המחירים, שאולי נעצרו לרגע ב-2011, המשיכו להמריא, והיבוא המקביל נשאר בתיאוריה.
עכשיו בא כהן, נישא על הישגי הרפורמה בבנקאות. מה יעשה? כבר רואים את השימוש בעונש המודרני, "שיימינג" ("רווחים חזיריים"), רק שזה באמת לא מזיז ליבואנים הבלעדיים, שאינם מוכרים לקונים רוכשי המותגים.
האפשרויות: להתיר יבוא אישי בסכום של עד 500 דולר, במקום 75 דולר כיום, לדרוש דוחות כספיים ולחשוף את הרווחיות החריגה, להביא ללחץ ציבורי על הממונה על ההגבלים לזרז טיפול, הפעלת מכון התקנים להקלות תקינה מקומית למוצרים מקבילים לא מותגיים שאושרו באירופה ובארה"ב. וחינוך: נסו משהו אחר, תתמקחו, אל תקנו.
השר בנט, הרב המזרחי יצחק יוסף והאשכנזי דוד לאו
התעוררו חכמי ורבני הארץ והשבוע פסקו: יש להזיז את ל"ג בעומר. השר נפתלי בנט מיהר להתכופף. עסקנים שעושים מה שבא - בנימוקי קדושה, מצווה, הידור, פרשנות ועוד.
אני, יהודייה, מסורתית, וגם בורה ועם הארץ, רק רוצה לשאול: איך זה שאתם מרשים לעצמכם גמישות בכל מה שנוח לכם - אבל לפתרון בעיית העגונות, הייבום והחליצה אתם ממתינים להקמת "סנהדרין גדולה" (הערכאה העליונה שפעלה עד שנת 425)? כי מדובר בנשים? בעניינים שלא פוגעים בגברים?
דברים טובים בבית המשפט
יום ד', בית הנשיא. הושבעו 22 שופטים ושופטות חדשים. "אני מוצא המון יופי בעובדה שאחת השופטות החדשות היא גם אישה וגם מגיעה מהפריפריה הגיאוגרפית ולא משושלת משפטית", אמר כאן ("גלובס", 26 באפריל 2017) חבר בוועדה לבחירת השופטים, והתכוון לשופטת החדשה אתי הגר-אדרי מאופקים.
עוד השבוע, הוועדה לבחירת קאדים שרעים, בראשות שרת המשפטים איילת שקד, בחרה פה-אחד בעו"ד הנא חטיב, מטמרה, לקאדית הראשונה בבית הדין השרעי.
וביום ב', השופטת מעין בן-ארי העזה לצאת נגד המערכת - המשטרה והפרקליטות. בן-ארי זיכתה את איש הפשע עמיר מולנר, שייצג את עצמו, זימן וחקר 7 בלשים.
לפני עשור פורסמו נתוני הלמ"ס שלפיהם שיעור ההרשעות עומד על 99%. מערכת המשפט טענה שזה "רק" משום ש-94% מהנאשמים מודים באשמה בדרך-כלל במסגרת הסדר טיעון. באמצע 2012 יצא מחקר חדש, של אוניברסיטת חיפה ומחלקת המחקר בבית המשפט העליון, שמצא כי הנתון 99% (יותר נכון 99.9%) הרשעות פליליות איננו נכון ושיעור ההרשעות עומד על 70% בלבד.
נצטט כאן את כתב הפלילים הוותיק בוקי נאה, יום ג', רדיו 103FM: "במושגים של עולם הפשע, עמיר מולנר הוריד למשטרה את המכנסיים, הלביש לה חצאית ושלח אותה להסתובב ברחוב דיזנגוף ברוח ללא תחתונים. עמיר העמיד על הדוכן 7 בלשים וחקר אותם בעצמו, עד שבית המשפט קבע שהם לא אמרו אמת".
חידה
למי התכוון "וול סטריט ג'ורנל" כשכתב השבוע על "שוק עבודה עם רגולציה כבדה מדי, שאינו גמיש ומרתיע בגיוס עובדים והשקעות ובכך פוגע בפריון העבודה ומשאיר עובדים רבים במצב של תת-השכלה ותת-כישורים... שוק עבודה חצוי שבו חלק גדול מהעובדים, בייחוד הצעירים, עובד בחוזים זמניים ומקבל הכשרה מעטה מאוד, אם בכלל. רמת הבערות והעדר הכישורים החשבונאיים גבוהה בהרבה מהממוצע ב-OECD" ("גלובס", 24.4.2017).
על ישראל!? לא! על צרפת. זו שמצב אזרחיה הביא אותם לבחור השבוע בעמנואל מקרון, צעיר הנבחרים אי-פעם, ובמרין לה פן הימנית הקיצונית במיוחד. הם, מתברר, מסרבים להיות ונצואלה ובוחרים בשינוי.
זוטות.
הנשיא ראובן ריבלין שוב נאם (יפה) ושוב זרק עקיצה כבדה לכיוון ראש הממשלה. משה כחלון שוב סידר לאבי ניסנקורן סולם זהב על חשבון הקופה, כדי לרדת מעוד איום שביתה. שי באב"ד שוב שיחק את השליח הרציני בכאילו. נשאל כך: האם את איומי השביתה יוזמים השלושה יחד - במטרה לרדת ממנה יחד?
stella-k@globes.co.il