רמי לוי בדיון על מגה / צילום: תמר מצפי
חברת רמי לוי שיווק השקמה, יחד עם חברת הוריזן גולד, עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל) שלא לפגוע בתכנון המקורי של תוואי כביש 1 החדש.
על-פי העתירה, משמעות ההחלטה היא נזק אדיר לקניון מבשרת ציון, שבבעלותם של רמי לוי ועו"ד עדי סודאי. הקניון, שנפתח בספטמבר האחרון, משתרע על שטח של כ-20 אלף מ"ר ומעסיק כ-400 עובדים.
בעתירה נטען עוד כי בקניון הושקעו למעלה מ-300 מיליון שקל, השקעה שהייתה מבוססת על כך שתוואי הכביש לא ישתנה.
בחודש ינואר האחרון נפתחו מנהרות הראל בקטע החדש של כביש 1, לאחר ששופטי בג"ץ דחו על הסף עתירה של תושבי מבשרת, שביקשו למנוע את סגירת מחלף הראל וכפועל יוצא את פתיחת המנהרות. בשלב הראשון נפתחו שני נתיבים לכל כיוון בשתי המנהרות, ובעוד כמה חודשים יכללו המנהרות 3 נתיבי נסיעה.
במסגרת אותה תוכנית היו אמורים להיעשות שינויים נוספים - ביניהם הרמפה שיוצאת ממבשרת לכיוון כביש 1. הרמפה המדוברת מפרידה למעשה בין הקניון של רמי לוי לבין הרחוב הראשי של העיר. כלומר, אי-אפשר לחצות את הכביש ולהגיע אל הקניון, שכן הרמפה מנתקת את הקניון מהרחוב.
על-פי התוכנית, הרמפה הזו הייתה אמורה להיות מבוטלת, ורמפה אחרת הייתה אמורה להיבנות במקומה. אולם, במסגרת השינויים שמבשרת ציון הביאה לוועדה, הרמפה שהייתה אמורה להתבטל תישאר על כנה. השינוי הזה הועבר לוועדה לתשתיות לאומיות שאמורה לאשר תוכניות לביצוע, ויאפשר בפועל לשנות את התוכנית ולאפשר המשך נסיעה בכביש הזה, כלומר על הרמפה.
"שינו את התוכניות בלי לדבר איתנו, כשאנחנו שחקן ראשי וגורם מרכזי ואחד מבתי העסק הגדולים באזור, ואנחנו משלמים ארנונה במיליונים על הקניון", אומר ל"גלובס" עו"ד עדי סודאי, שותפו של לוי. "יכול להיות שנגיע להסכמה שהרמפה תוזז קדימה. מדובר באפשרות שתעלה כמה מיליונים נוספים, והוויכוח יהיה מי ישלם אותם".
לדברי עו"ד אייל קוצ'ינסקי, שהגיש את העתירה בשמם של לוי וסודאי, הדרך שהשאירו בוועדה על כנה אינה חוקית. "הייעוד שלה על-פי התוכניות כבר שונה, והיא אינה מוגדרת כדרך. בתוכנית קובעים את הייעוד של כל קרקע. ייעודה של הרמפה, הדרך הקיימת, שונה ב-2015 למגורים, מבני ציבור ושטח ירוק, והוא כבר לא דרך. לכן נטען בעתירה כי הוועדה לא הייתה רשאית להחליט שניתן להמשיך לעשות שימוש בדרך זו ולהסתמך עליה בפתרון שאימצה".
לדברי עו"ד קוצ'ינסקי, "הקמת הקניון הסתמכה על ביטול הרמפה המפרידה בין הקניון לרחוב הראשי, כיוון שזו הייתה התוכנית שבתוקף. אנחנו לא מתנגדים למחלף או לדרך, ואף לא לכל שינוי שיסייע ליישוב, ולכן הבענו נכונות להגיע לפתרונות יצירתיים, דוגמת שינוי מיקום תחילת הרמפה הקיימת או לכל פתרון אחר שימזער פגיעה בקניון".
גורם מטעם החברה המעורה בפרטי העתירה אמר היום (א') ל"גלובס" כי לא מדובר כאן בשינוי זמני, אלא זו הדרך שבה מבשרת מבקשת להכתיב את השינוי הזה בשטח. "אם הם רוצים לשנות משהו, עליהם לשנות בהתאם את כל התוכנית - שילכו למועצה הארצית וישנו אותה. כפי שזה נראה, ההחלטה נפלה הרבה לפני הדיון. היה לחץ כבד של מבשרת, וכשבאנו לדיון, כבר לא היה הרבה על מה לדבר".
אותו גורם הוסיף כי "מדובר בנזק אדיר לקניון. היום כדי להגיע ברכב לקניון צריך לעשות סיבוב מאוד גדול, וגם מי שרוצה להגיע רגלית בקניון צריך לעשות סיבוב גדול. נוצר למעשה מצב שלקניון אין חזית".
"עזות-מצח שלא תתואר"
יורם שמעון, ראש מועצת מבשרת ציון, הגיב היום לדברים ואמר: "זו דרישה חוצפנית שיש בה עזות-מצח שלא תתואר. לא ייתכן שקניון דואג לעשרות הלקוחות שלו ושם פס על טובת התושבים".
לדבריו, "המועצה תעשה הכול כדי להותיר את רמפת היציאה לכיוון ירושלים על-מנת לתת מענה תחבורתי לתושבים. לא נאפשר בשום פנים ואופן לקבל את הטענות החוצפניות של הקניון, שכשל בתכנון המקורי, והיום הוא מנסה בדרך לא דרך, על חשבון רצון שלנו לקדם תכנון מחודש של מחלף הראל יחד עם משרד התחבורה ונתיבי ישראל, ואחרי שהחברה לתשתיות לאומיות אישרה את הבקשה שלנו - להוציא צו. לצו הזה אין שום אחיזה במציאות. כולנו נמנע את הרצון שלו לקדם את המהלך למנוע את השינויים במחלף הראל כפי שאושרו".
השופטת דפנה ברק־ארז דרשה מהמדינה תגובה מקדמית לטענות בתוך 30 יום, ולבקשה לצו ביניים עד ה-25 במאי.
מהוועדה לתשתיות לאומיות נמסר: "עם קבלת העתירה ולימוד הטענות המועלות בה, תובא עמדת הוועדה בפני בית המשפט".
ממשרד התחבורה נמסר כי המשרד יגיב לפנייה ישירות לבית המשפט, באמצעות פרקליטות המדינה.