גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על כוכבים ואנשים

בין תקרת בית החולים לטבעות של שבתאי. לזכרו של ד"ר חגי קדם ז"ל

על כוכבים ואנשים / איור: תמיר שפר
על כוכבים ואנשים / איור: תמיר שפר

א. בשבוע שעבר היה לי רגע מאוד מביך: הזלתי דמעות מול קהל. זה היה בבית החולים וולפסון בחולון. בגלל שאני מושתל כליה שכותב בעיתון, מזמינים אותי מדי פעם לדבר מול אנשי סגל רפואי על חוויותיי כמטופל. יש להם איזו רפורמה שם שמטרתה לשים את המאושפז במרכז ואני שמח לעזור, אף שבפעם הזו כבר הרגשתי שמתחיל להיות לי קשה לחוות את הכול מחדש, להיזכר. אדם בריא לא צריך לחשוב על מחלות.

במהלך ההרצאה נזכרתי בסיפור שסיפר לי ד"ר חגי קדם. מה שלומו באמת, שאלתי בכירה במשרד הבריאות שישבה בשורה הראשונה. הוא נפטר, ענתה. זה הוציא אותי לחלוטין מריכוז. לא היה לי מושג.

השבוע לפני חצי שנה נפטר ד"ר חגי קדם. הכרנו בהרצאות כאלה בדיוק; היו מביאים את שנינו לייצג את הצד של המטופלים כי ידענו לעשות את זה מצחיק ביחד. אני גבוה ורזה עם תלתלים, הוא נמוך ושרירי עם קרחת. מין צוות הווי כזה. הוא היה הרופא המיתולוגי של סיירת מטכ"ל (אל"מ מיל.) וכוכב עולה בשמי הרפואה כשחטף את הסרטן. המחלה גרמה לו לראות את בית החולים מזווית אחרת לגמרי.

כשאתה חולה, אמר קדם - וזה הסיפור שלו שהתחלתי לספר בוולפסון לפני ששאלתי מה שלומו - אתה פתאום רואה את בית החולים מלמטה למעלה, גם מטאפורית, אבל קודם כול פיזית: אתה שוכב על מיטה ורואה המון את התקרה. כשהתקרה זזה, אתה יודע שהמיטה נוסעת. בתור רופא, אמר, בחיים לא הסתכלתי על תקרת בית החולים. הוא זה שיזם ופיתח את פרויקט "החולה במרכז" בתפקידו כמנהל האגף לתכנון מדיניות במשרד הבריאות. בן 64 במותו.

הוא היה כזה אחלה גבר, חגי קדם. שמחתי מאוד להכיר אותו. איכשהו הצלחתי חצי להתאפס, המשכתי לספר את הסיפור שלו וכשהרמתי את הראש אל הפלורסנט של וולפסון וביקשתי מכל הקהל שיעשה כמוני ויראה לראשונה את התקרה שאותה הוא לוקח כמובן מאליו, ירדו לי דמעות. אם הוא יכול למות, כל אחד יכול.

אז לזכר חגי קדם אני רוצה לאחל לכולנו שכשנביט למעלה נראה שמיים ושמש וירח וכוכבים ולא תקרות של בתי חולים.

ב. יצאתי מוולפסון כמעט בבהלה, נעמדתי ליד תחנת האוטובוס והרמתי מבט לשמיים. קראתי שזו התקופה בשנה שבה אפשר לראות את כוכב שבתאי בעין בלתי מזוינת, כשכדור הארץ נמצא בינו לבין השמש. אני מחפש אותו, אבל אין לי באמת שמץ של מושג לאן להסתכל, ואני יודע שאם אפתח את האפליקציה שמבארת את שמי הלילה, משהו אחר כבר יסיח את דעתי ושעדיף פשוט להסתכל רגע בשקט. אני בוחר נקודה צהובה חיוורת שנראית לי במרחק של מיליארד וחצי קילומטרים מהכניסה לבית החולים וולפסון, מחליט שזה שבתאי ומתעודד לרגע.

למה? כי אני יודע שבאותם רגעים ממש שבהם אני עומד פה עצוב, מבצעת החללית קאסיני צלילה בתוך הרווח הצר - רק 2,400 קילומטרים - שבין שבתאי וטבעותיו המהממות. זו הפעם הראשונה שהאדם ומעשה ידיו צוללים לאזור הזה, שבינתיים מצליח להפתיע בגדול: המדענים חשבו שהחלל שם יהיה מלא בסלעים, אבק וקרח שיכסחו את החללית, אבל לא. די ריק שם, מתברר, ואין סכנה לחללית, שאת צלילתה הבאה כבר תעשה עם פחות מיגון. באתר של המשימה אפשר לשמוע, דרך מיקרופונים המוצבים מחוץ לחללית, את חלקיקי הסלע והקרח פוגעים בחללית. כמו גשם מטפטף על גג של מכונית. החוקרים ציפו לברד כבד.

ג. זו התחלת הסוף של החללית קאסיני, שיצאה אל שבתאי לפני 20 שנה. היא תבצע 22 צלילות ברווח בין הטבעות והכוכב, במטרה לבדוק את המסה והגיל שלהן: האם הטבעות נולדו עם הכוכב, או שמא הן שרידי ירחים או עצמים שמימיים אחרים שנלכדו בכוח המשיכה של שבתאי שקרע אותם לגזרים.

בצלילה האחרונה תיכנס קאסיני לאטמוספרה של שבתאי ותישרף. זה יקרה בספטמבר. הדבר הכי יפה בעיניי בכל הסיפור הוא זה: החללית לא חייבת להפוך לאבק, מצבה פיקס והיא יכולה לספק את הכוח שלה בעצמה, אבל המהנדסים חוששים מתסריט קלוש ונהדר, שלפיו יש סיכוי מסוים שבמסוימים שכמה בקטריות ארציות הצליחו לשרוד את המסע בן עשרים השנים ומיליארדי הקילומטרים על סיפון הקאסיני.

מה הבעיה עם זה? יכול להיות שמתישהו, החללית לא תצליח לתקן בעצמה את מסלולה ותתרסק, אף שהסיכוי לכך אפסי, על אחד מ-62 הירחים של שבתאי (כן, הרבה). סיכוי אפסי עוד יותר מאפסי ירסק אותה על טיטאן, הירח הגדול ביותר של שבתאי, שבו יש צל צלו של שבריר של הסתברות לא ריאלית לאפשרות של קיום חיים מתחת לקרח.

המדענים, קראתי, חוששים מההשלכות של מה שעלול לקרות בעקבות נחיתת בקטריות ארציות על כוכב עם תנאים לקיום חיים. הם אומרים שזה "יכול לפגוע במחקר עתידי של חיפוש חיים בירחי שבתאי".

אתם מכירים אותי, אני מעריץ מדענים, אבל פה פשוט בא לי לתפוס אותם בצווארון ולנער חזק: רבותיי! יש פה צ'אנס - קלוש שבקלושים, ועדיין - לא רק לחקור חיים, אלא ממש ליצור אותם. על כוכב אחר. מהתחלה. ולצלם ולחקור את הכול. איך אתם יכולים לוותר על זה?

ד. ולא על סתם כוכב - טיטאן זה חתיכת כוכב שמככב כבר שנים בראש מצעד מאפשרי החיים. הוא אמנם ירחו של שבתאי, אבל הירח היחיד במערכת השמש שיש לו אטמוספרה משלו ואפשר למצוא בו רבים מחומרי הגלם של החיים: פחמן, מים, חנקן. המקום אפל והמים קפואים - הטמפרטורה הממוצעת שם היא מינוס 180 מעלות צלזיוס, אבל יש שם נוף די יפה; נחלים, צוקים גבוהים ומישורים מוצפי מתאן ופרופן, חומרים שעל כדור הארץ נמצאים במצב של גז, אבל שם הם יורדים כגשם וזורמים כמים.

לפני 12 שנה נחתה עליו הגשושית של קאסיני, "הויגנס". הוא העצם השמימי הרחוק ביותר שעליו נחת כלי מתוצרת אדם. מתחת לשכבת הקרח, אנחנו מאמינים, צריכה להיות שכבה חמה יותר של מים זורמים שאולי יכולים לאפשר חיים. אנחנו כבר יודעים שעל פני טיטאן יש מולקולות אורגניות פשוטות, שאינן חיים (בינתיים).

אז תגידו לי אתם, איך אפשר לוותר על הסיכוי הזה? לו אני ראש תוכנית החלל, אני מתחיל להשליך בקטריות ארציות על טיטאן ומחכה לראות מה קורה. אבל מדענים הם אנשים משונים.

ה. אני עומד בכניסה של וולפסון ומסתכל לשמיים כבר די הרבה זמן כנראה, כי פתאום אני שם לב שאנשים שעומדים סביבי מסתכלים למעלה באותו כיוון כמוני, מחפשים.

כדי להטיס את קאסיני לשבתאי השתמשו בדבר מגניב מאוד שנקרא "מקלעת כבידתית": כדי להתקדם, להאט או להאיץ, משתמשת החללית בכוח הכבידה של הכוכב שלידה. קאסיני השתמשה בזה של כדור הארץ, של נגה ושל צדק כדי להגיע ממקום למקום. אני חושב שזה קצת כמו לחיות ולפגוש אנשים כמו חגי קדם: כשאתה עובר לידם, כוח הכבידה שלהם משפיע עליך לטובה. גורם לך לראות דברים אחרת, להתקדם.

על מה מסתכלים אח שלי, שואל אותי מישהו. על השמיים, אני אומר לו. למה מה יש בשמיים, הוא שואל. שמיים זה ההפך מתקרה של בית חולים, אני אומר לו. בשמיים אין מנורות פלורסנט מכוערות, צינורות ברזל, קורי עכביש וטחב. שתמיד נראה שמיים ושמש וירח וכוכבים, אני אומר לו, לא תקרות של בתי חולים - ועולה לאוטובוס.

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"