איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
"מי שבוחן את צילומי האוויר של שכונות בהן נוהג פיקוח שכר דירה לעומת כאלה שהופצצו מהאוויר - יתקשה לזהות איזו שכונה עברה הפצצה ואיזו נהרסה בשל רגולציה נוקשה בשוק השכירות" - כך אמרה היום (ה') שרת המשפטים, איילת שקד, בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית.
שקד תקפה חזיתית את יוזמות החקיקה לרפורמה בשוק השכירות ואת הרעיון לחוקק חוק שיגביל את שכר הבכירים בחברות הציבוריות. שרת המשפטים גם חזרה ודיברה על החשיבות הרבה שהיא רואה בריסון תופעת ההיפר-חקיקה בארץ שפוגעת לדבריה בכלכלה.
שקד פתחה את דבריה דווקא באזכור האירוע שבו ארה"ב הטילה פצצה על שכונה באפגניסטן, פצצה שכונתה בתקשורת הישראלית והעולמית "אם כל הפצצות". אחר-כך היא הסבירה כי ענייני החקיקה הישראלית נקשרו אצלה בפצצה האמריקאית, שכן, כפי שטוען הכלכלן ג'וזף סלרנו, "ההרס האורבני שרגולציה מהסוג הזה מייצרת הוא כל-כך גדול, עד שמי שבוחן את צילומי האוויר של שכונות בהן נוהג פיקוח שכר דירה לעומת כאלה שהופצצו מהאוויר - יתקשה לזהות איזו שכונה עברה הפצצה ואיזו נהרסה בשל רגולציה נוקשה בשוק השכירות".
לדברי שקד, לוורסיה הישראלית של חוקי פיקוח שכר דירה, המוכרים לנו ממדינות אחרות בעולם, קוראים "חוק שכירות הוגנת". לדבריה, "אחרי שהניסוי הזה נכשל במקומות שונים, אנחנו כבר יודעים בדיוק איך זה עבד שם, ואיך זה יעבוד אצלנו אם, חלילה, חוק כזה יעבור בישראל. הקפאת המחירים כחובה, ולא לשם קבלת תמריץ, הופכת את הדירות לסוג של 'מוצר בפיקוח' ומובילה בהכרח להזנחה פושעת של רמת התחזוקה בהן, ליצירת גטאות, לשוק שחור של עסקאות שכירות מתחת לשולחן, להשקעה הולכת וקטנה בבניית דירות להשכרה שהפכו למוצר לא משתלם, מה שכמובן מתגלגל למחסור הולך וגדל בנדל"ן מושכר, שבתורו מחריף את הבעיה שהובילה מלכתחילה למחירם הגבוהים".
לדברי שרת המשפטים, "לא פלא שבלמתי את מתווה החקיקה לפיקוח שכר דירה. האמנתי, ועדיין אני מאמינה, שהבעיה היא שלא בונים מספיק דירות. המחיר הוא רק הסימפטום למחסור בהיצע. פיקוח על מחירי הדירות הוא משחק במחוגי השעון, ולפיכך - פסול".
שרת המשפטים לא הסתפקה בכך. לטענתה, הפיגום המשפטי העקום שהוצע בחוק שכירות הוגנת "אינו הדוגמה היחידה למשחק האשלייתי במחוגי השעון הרווח במחוזותינו".
הגבלת שכר הבכירים - "חוק מבריח"
בשלב זה התפנתה שקד לתקוף את חוק "הגבלת שכר הבכירים וכינתה אותו "חוק מבריח". לדבריה, "הוא מבריח מכאן משקיעים ממדינות זרות שרואים את הרגולציה הקשה שהממשלה מטילה על עסקים, באופן שאין לו אח ורע בכל העולם, ומאבדים את הרצון להשקיע כאן את כספם. ולכן אני מודיעה מכאן, ומתנצלת מראש בפני חברי כנסת שהחלו לתכנן תוכניות אחרות - תרשמו בפניכם, הרחבת חוק שכר בכירים לחברות ציבוריות לא תעבור כל זמן שאני יושבת בראש ועדת השרים לחקיקה".
לדברי שקד, "חוק הגבלת שכר הבכירים הוא עדות נוספת לנזקים שאנחנו יוצרים במו-ידינו לכלכלה שלנו, בשעה שאנחנו מתעקשים לטפל במדדים הכלכליים ולא בנמדדים עצמם, כשאנחנו נצמדים לסימפטומים ולא לתופעות".
"אני מאמינה שאתם קוראים עיתונות כלכלית בדיוק כמוני. לכן אתם יודעים שהתוצאה היא שבתחום הבנקים והפנסיה, שהם אולי התחומים הרגישים ביותר ושאחראים באופן מיוחד על ניהול הכסף שלנו מתקשים למצוא כיום מנהלים מוכשרים שיהיו מעוניינים לשמש כנושאי משרה בכירה. מנהלים בכירים וטובים מחפשים כיוונים חדשים ומבקשים להצטרף דווקא לענפים אחרים עליהם החוק אינו חל", טענה שקד.
לדברי שרת המשפטים, "לא צריך להיות גאון כדי להבין שאנשים טובים שכן יגיעו לענפים בהם הגבלנו את השכר - לא יישארו שם שנים רבות. התמריץ לכך הצטמצם לאחר חקיקת החוק, וגם אלה יתקדמו, תוך זמן קצר יחסית, לעבר ענפים אחרים בהם ניתן להרוויח יותר.. מרוב שחשוב היה לנו לדאוג ללקוחות, אנחנו מותירים אותם עם שכבת מנהלים פחות בכירה, שבאופן טבעי תנהל עבורם את כספם באופן פחות מוצלח".
כדוגמה להתנהלות אחרת ומוצלחת יותר לטעמה, הביאה שקד את הרפורמה בשוק הסלולר. "עד לפני שנים לא רבות גם בכירי ענף הסלולר נהנו ממשכורות גבוהות מאוד. אלא שעם פתיחת שוק הסלולר לתחרות חלה צניחה גדולה מאוד וטבעית בשכרם של בכירי התעשייה", אמרה.
לדברי שקד, "אם היינו משחקים במחוגי השעון, ומתמקדים בשכר בכירי הסלולר במקום בפתיחת השוק לתחרות, היינו מקבלים תחושה ש'טיפלנו' בבכירים, אבל נשארים עד היום עם חשבונות טלפון מנופחים. במקום לעזור לחלש ולהגביה אותו, אנחנו דואגים לא פעם להנמיך את החזק ולהעניש אותו. זה לא יפתור את הבעיה, אבל בטוח ייתן הרגשה טובה ויצטלם יפה".
"חקיקה מיותרת היא חקיקה מזיקה"
שקד דיברה, כאמור, גם על הצורך בצמצום כמות החקיקה בארץ. נושא שהיא עוסקת בו רבות. "אני מבקשת להימנע מחקיקה באותם מקומות בהם אין בה הכרח. חקיקה מיותרת היא חקיקה מזיקה. היא מזיקה לכלכלה במאקרו, והיא מזיקה לאזרח במיקרו", אמרה.
לדבריה, "בתקופות בהן מדיניות חקיקה שמרנית ומושכלת מוחלפת בהצטברות של הצבעות פופוליסטיות משוללות היגיון, הדמות המשתקפת אלינו ממראת הדמוקרטיה אינה זו של היפה והנאצל בשיטה הפוליטית. מה שניבט אלינו באותם הזמנים הוא מכוער ומאיים".
שקד אמרה שחקיקה מיותרת מזיקה לכלכלה, אבל לא פחות מכך - היא מזיקה לשיטה הדמוקרטית, והזכירה את רפורמת צמצום החקיקה אותה היא מקדמת עם שר התיירות, יריב לוין, המבקשת לצמצם לשליש את מספר הצעות החוק הפרטיות בישראל.
"לא כולם יודעים זאת, אבל הרבה מאוד מהרגולציה המזיקה לכלכלה נוצרת באמצעות תקנות שהן חקיקת משנה ולא באמצעות חקיקה ראשית. הממשלה הזו הפנימה את זה, ולכן הוחלט לאחרונה על שני צעדים עיקריים: מעתה ברירת המחדל בסעיפי חוק עתידיים המסמיכים שר לתקן תקנות יהיו כאלה המייצרים תקנות רשות ולא תקנות חובה.
"בנוסף, ההחלטה קובעת כי על כל שר לבחון את התקנות העתידיות שמוטל עליו לתקן, וככל שהן אמורות להגדיל את הנטל הרגולטורי - עליו לבטל כליל את הסעיף המחייב אותו לתקנן".
שקד גם קראה למתמודדים על ראשות ההסתדרות, שלי יחימוביץ' ואבי ניסנקורן, להתחייב לקדם נוהל שקיפות בכספי ההסתדרות עם כניסתו של מי מהם לתפקיד לאחר הבחירות.
שקד סיימה את דבריה באמירה: "תחרות, שקיפות, צמצום רגולציה, עיסוק בבעיות היסוד ולא בפוטו-אופ - אלה הדרכים ההכרחיות כדי לקדם כלכלה בריאה".