גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

1,900% ב-5 שנים: עסקי האוויר של משה ממרוד פורחים

תדיראן, סיפור הצלחה: חברת המזגנים שיפרה את הרווחיות ונהנתה מהתחזקות השקל ■ הסיכון המרכזי: תלות ביצרן מזגנים סיני

משה ממרוד / צילום: איל יצהר
משה ממרוד / צילום: איל יצהר

מניית תדיראן הולדינגס  היא סיפור הצלחה חריג בשוק ההון הישראלי. מדובר במניה שמחירה המריא ב-1,900% בחמש השנים האחרונות, והיא מובילה בפער אדיר את טבלת יצרניות הערך למשקיעים בבורסת ת"א בתקופה זאת.

היקף שוק המזגנים הביתיים המקומי בשנת 2016 מוערך בכ-2.3 מיליארד שקל, ותדיראן מחזיקה בנתח של 36% משוק זה - השני בגודלו לאחר נתח השוק של אלקטרה מוצרי צריכה (45.9%), ולפני טורנדו (10% בלבד). נציין כי תדיראן הולדינגס איבדה אשתקד נתח שוק של כ-4%, בעיקר לאלקטרה צריכה, ומדובר באובדן נתח מהותי כך שראוי לעקוב אחר מגמה זו. ואולם, המשקיעים לא איבדו את אמונם בחברה ומנייתה המשיכה במסעה צפונה.

שוק המזגנים בישראל, כפי שמלמדים הנתונים, אינו מרובה שחקנים בלשון המעטה, וזאת בשל חסמי כניסה גבוהים הדורשים יבוא מספק מוביל וקשר ארוך טווח עימו, שירות אמין ועמידה בתקנות אנרגיה קפדניות. המותג תדיראן נתפס כאיכותי והחברה השכילה בשנה האחרונה להתגבר על משבר תדמיתי, אשר עשוי היה להפוך למשבר עסקי, בעקבות תחקיר בערוץ 10 שעסק בליקויים חמורים שנתגלו במוצריה בגלגולה הקודם, תחת הבעלות של חברת CARRIER.

יש החוששים כי שיעור החדירה הגבוה של מזגנים בישראל מלמד על שוק רווי, ואולם העלייה ברמת החיים והתחממות כדור הארץ הופכים את המזגן ממוצר מותרות לסטנדרט רצוי בכל חדר. לפיכך, איננו מצטרפים לפסימיות בכל האמור בפוטנציאל הצמיחה של השוק המקומי.

בעשור האחרון ירדו מחירי המזגנים בשיעור מצטבר מתון יחסית של כ-12% בלבד, בהשוואה לקטגוריות מוצרי חשמל אחרות כגון מקררים ומכונות כביסה. יתכן כי התחרות המוגבלת בשוק המקומי ממתנת לחצים לירידת מחירים ומגדילה את הרווחיות של החברות בענף.

תדיראן, שבשליטת משה ממרוד ובניהולו, הצליחה לשפר את שולי הרווח הגולמי שלה מ-18.4% בשנת 2012 לרמה של 25.1% אשתקד. לכך הובילו בין השאר שיפור בתנאי הסחר הנשען על גידול בכמויות הנרכשות, התחזקות השקל, וכן ירידות מחירים עולמיות במזגנים עקב הוזלה בעלויות ייצור.

חידוש התחזקות השקל מתחילת שנת 2017 מטיב עם יבואנים דוגמת תדיראן ותומך בשימור רווחיות גולמית משופרת. העובדה שהחברה בחרה לצאת מתחום מכירות מוצרי החשמל, אשר הניב לה הפסדים בשנים 2015 ו-2014, ולהתמקד בתחום המיזוג, תרמה אף היא באופן ניכר לקפיצת המדרגה ברווחיות.

תלות ביצרן וחולשה עונתית

נציין כי לתדיראן תלות בולטת ביצרן המזגנים הסיני המוביל GREE, ממנו רכשה אשתקד בכ-296 מיליון שקל, שהיוו כ-84% מן הרכש של החברה. שיבוש במערכת היחסים עם יצרן זה מהווה סיכון גדול לבעלי המניות, ואולם אין אינדיקציות למצב כזה לאור העובדה שההסכם בין החברות הוארך עד ל-2018.

השיפור הדרמטי ברווח הגולמי הוא הבסיס לקפיצה הנחשונית ברווחיות התפעולית, אשר המריאה לרמה של 11.5% אשתקד לאחר שבשנים 2010-2012 עמדה בממוצע ברמה שנתית של 3.5%. החברה רשמה EBITDA שנתי של 95.3 מיליון שקל ב-2016 ורווח נקי של 70.4 מיליון שקל. שווי השוק שלה הוא כ-800 מיליון שקל יש לה עודף נכסים פיננסיים נטו של 33.5 מיליון שקל - כלומר היא אינה ממונפת. מכפיל השווי הנכסי ל-EBITDA של תדיראן הוא 7.9, ואילו מכפיל הרווח על בסיס רווחי 2016 הוא 11.2.

הרבעון רביעי של 2016 היה חלש באופן בולט אצל תדיראן הולדינגס, והצית חששות כי השיפור הרב-שנתי שמציגה החברה קרוב למיצוי. מדובר על רבעון בו מכרה החברה ב-129 מיליון שקל בלבד בהשוואה למכירות של 162 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2015, שיעור הרווח התפעולי היה צנוע ברמה של 5.7% והמניה הציגה ירידות יומיות חדות. ואולם, מאז היא התאוששה.

תדיראן נימקה את החולשה הרבעונית בתזמון החגים ובמזג אוויר חם ברבעון הרביעי של שנת 2015, ואולם תוצאותיה בלטו לשלילה ביחס לתוצאותיה של אלקטרה צריכה הפועלת בסביבה דומה. הרבעון הראשון של 2017 צפוי להיות אף הוא רבעון חלש עונתית, ולפיכך המבחן האמיתי של החברה צפוי להיות ברבעונים השני והשלישי של השנה, המרכזים יחדיו כשני שלישים מהמכירות השנתיות שלה.

מניית תדיראן הולדינגס

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון. 

עוד כתבות

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

האוצר חושף את הכללים החדשים של המכרז לים המלח

החוק החדש של זיכיון ים המלח יחליף את החוק הקיים, שזכה לביקורת רבה, והוא כולל שינויים דרמטיים באופן בו מתנהל היום הזיכיון ● כעת צפויה לקום חברה אחת ויחידה לצורך הפרויקט, והיא תמוסה ב-50%, כפי שנקבע בוועדת ששינסקי על מיסוי משאבי טבע עוד לפני עשור

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני דולרים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום מוערך בכ-250 מיליון דולר משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודית"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר‏-פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם הכולל כ-9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל-AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

"הנכס הכי מתקדם שלה": המדינה שרכשה מערכת הגנה ישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: תאילנד רכשה את מערכת BARAK MX של התעשייה האווירית, בקשת החנינה של נתניהו מזכירה מהליכים של נשיא ארה"ב טראמפ, וסקר חדש מצא כי האוונגליסטים הצעירים בארה"ב פונים נגד ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

לוחמי חיזבאללה בהלוויית רמטכ''ל חיזבאללה עלי טבטבאי / צילום: ap, Hussein Malla

ההתחמשות המחודשת של חיזבאללה והמסר לשליחה האמריקאית ללבנון

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מניית סופטבנק קפצה במעל 6%

הדאקס עולה בכ-0.5% ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● מניית חברת השבבים מארוול זינקה בכ-10% במסחר המאוחר, לאחר פרסום הדוחות ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר ● בהמשך היום, יפורסם מדד התעסוקה של ADP, שישפוך אור על מצבו של שוק העבודה האמריקאי

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד־פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד־פעמי, ב-OECD צופים כי קצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"