רו ורטהיימר / צילום: תמר מצפי
בנק מרכנתיל דיסקונט אחראי לקריסת רשת ספורט ורטהיימר, שנקלעה אשתקד להקפאת הליכים ונמכרה לקבוצת טוקר; ועל כן אחראי לנזקי מייסדי הרשת בהיקף עשרות מיליוני שקלים - כך מאשימים בני הזוג רון וליה ורטהיימר, בעלי הרשת לשעבר.
בתביעה, בהיקף כ-35.4 מיליון שקל, שהגישו היום (א') נגד בנק מרכנתיל דיסקונט לבית המשפט המחוזי בלוד, טוענים בני הזוג כי כתוצאה ממעשיו של הבנק הם איבדו כמעט את כל רכושם ואת מפעל חייהם - קבוצת החברות ספורט ורטהיימר - שהוקמה על-ידי רון ורטהיימר לפני כ-36 שנים ושבשיאה מנתה 60 סניפים והעסיקה כ-550 עובדים.
"מעשיו ומחדליו של הבנק באו לידי ביטוי בהחלטתו המקוממת, הנמהרת והבלתי סבירה מיום 19.11.2015, לבטל מיידית, ללא כל הודעה מוקדמת ומהרגע להרגע, את מסגרות האשראי בבנק של חברת ספורט ורטהיימר ושל חברה נוספת בקבוצה, אטלטיס סוכנויות ספורט, דבר שחייב את קבוצת ורטהיימר לפנות באופן מיידי להליך של הקפאת הליכים, במסגרתו ניטלו מהתובעים - אשר ערבו באופן אישי בין היתר (אך לא רק) לחובות חברת ספורט ורטהיימר לבנק - כל זכויותיהם בקבוצת ורטהיימר, בשווי של עשרות מיליוני שקלים (בין 23-50 מיליון שקל), ובנוסף על כך רכוש אישי ששוויו הכולל עומד, על-פי סכומי המימוש שהתקבלו בגינו, על סך של כ-12.3 מיליון שקל", נכתב בתביעה.
לטענת בני הזוג - באמצעות עורכי הדין סיני אליאס ומור נחשוני-שיינר - "החלטתו של מאן דהוא בבנק לגדוע באחת את מפעל חייהם ולהביא לחורבן חייהם, על-ידי ביטול מיידי של מסגרות האשראי, נעשתה תוך הפרה בוטה ומובהקת של חובות האמון של הבנק, תוך הפרה של הוראות ההסכמים הרלוונטיים, תוך הפרה והתעלמות מהוראות המפקח על הבנקים, תוך הפרה של הוראות הדין, בחוסר תום-לב וברשלנות".
חובות של 125 מיליון שקל
חברת ספורט ורטהיימר נקלעה להקפאת הליכים בשלהי שנת 2015, לאחר שצברה חובות של 125.6 מיליון שקל. חברת ההחזקות, שהייתה בבעלות הזוג רוני וליה ורטהיימר, מנתה אז 5 חברות: ספורט ורטהיימר שיווק וסחר, אטלנטיס סוכנויות ספורט, אטלנטיס פרו, ורטהיימר נכסים והשקעות ואטלנטיס בייק.
במארס אשתקד, 4 חודשים אחרי שנקלעה לחדלות פירעון, נמכרה הרשת למשה טוקר, בעלי חברת מ.טוקר (ביחד עם שני שותפים שהצטרפו לעסקה, שהיו לפני הליך הקפאת ההליכים ספקים מרכזיים שסיפקו לקבוצת ורטהיימר מוצרי הנעלה וציוד ספורט).
לאור היותם של בני הזוג ורטהיימר ערבים באופן אישי לחלק גדול מהחובות, וכן לאור השיעבודים שניתנו על-ידם על נכסי המקרקעין שהיו בבעלותם לצורך הבטחת חלק מחובות קבוצת ורטהיימר - נאלצו השניים להעמיד, בנוסף על כל אחזקותיהם בחברות שנמכרו למשקיעים החדשים, גם את נכסיהם הפרטיים לטובת הנושים, במסגרת הסדר הנושים.
כך, במסגרת תיק הקפאת ההליכים נמכרו נכסי הנדל"ן שלהם, ובהם דירת מגורים ברחוב טבנקין בתל-אביב, נכס מסחרי בקניון אמריקן סיטי ברחובות, דירה ברחוב אריה שרון 7 בתל-אביב ודירה ברחוב חניתה 9 בכפר-סבא; ותמורתם הועברה לנושים במסגרת הסדר הנושים.
"חוסר סבירות קיצוני"
בתביעה שהגישו היום טוענים בני הזוג ורטהיימר כי מרכנתיל דיסקונט אחראי לאובדן רכושם - וכל זאת בשל חוב "פעוט" בסך 6 מיליון שקל בלבד.
"מדובר בפרשיה מטלטלת במידת חוסר סבירותה וקיצוניותה, כאשר הבנק הביא באופן ישיר, במעשיו ובמחדליו החמורים, לקריסתה הכלכלית של קבוצת ורטהיימר ולחיסול מפעל חייהם של התובעים ולנזקים אדירים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לפחות, וזאת בשל חוב בסך של כ-6 מיליון שקל בלבד לטובת הבנק, בגינו היו קיימות לבנק בטוחות בשווי שעלה על-פי 4 ויותר על גובה ההתחייבויות שהיו קיימות לטובתו", נכתב בתביעה.
כל זאת, נטען, נעשה על-ידי הבנק, באמצעות שליחת הודעות בדבר ביטול מסגרות האשראי "לאלתר", שנוסחו באופן סתמי, כוללני ועמום, מבלי שהבנק טורח להסביר באופן קונקרטי וברור מהם הטעמים לביטול מסגרות האשראי, בכלל, ומהם הטעמים לביטול מסגרות האשראי ללא כל הודעה מוקדמת, בפרט.
עוד לטענת בני הזוג ורטהיימר, את הפרטים המהותיים והמרכזיים האלו לא מצא הבנק לנכון לציין באותן הודעות ביטול אשראי שהוצאו על-ידו באופן מפר, נמהר וחסר אחריות בעליל, משל מדובר בהודעות של מה בכך, ולא בפעולה שמשמעותה חיסול מפעל חיים ויצירת חבויות מיידיות בסכומי-עתק - כפי שקרה במציאות בפועל.
לתביעה צורפה חוות-דעת כלכלית של ד"ר מאיר אמיר, ממנה עולה לכאורה כי לא הייתה הצדקה כלכלית לבטל את מסגרות האשראי של חברת ספורט ורטהיימר, ובכל מקרה לא הייתה הצדקה לעשות זאת ללא הודעה מוקדמת, כפי שהדבר נעשה על-ידי הבנק.
לטענת רון וליה ורטהיימר, הנזקים שנגרמו להם - כמי שהיו בעלי השליטה בקבוצת ורטהיימר וכמי שהיו ערבים לחובות החברות בקבוצת ורטהיימר, ובכלל זה ערבים באופן ישיר לחובות כלפי מרכנתיל דיסקונט - נאמדים בסך של בין 35.4 מיליון שקל ל-62.4 מיליון שקל, לא כולל נזקים בלתי ממוניים (עוגמת-נפש וכדומה) המוערכים על דרך ההמעטה בסך של 5 מיליון שקל נוספים. לטענת הזוג, משיקולי אגרת בית משפט, הועמד סכום התביעה על הסף הנמוך של הנזקים.