שלומי פריזט / צילום: שלומי יוסף
בנק ישראל נערך לקראת קביעת העמלה הצולבת בענף כרטיסי האשראי, ושכר את שירותיו של ד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, כיועץ מקצועי לצוות שהוקם. כך נודע ל"גלובס". הצוות לו מייעץ פריזט מורכב מנציגי הפיקוח על הבנקים וחטיבת המחקר, שנמצאים במקביל גם בדיאלוג עם גורמים באוצר וברשות ההגבלים העסקיים.
נציין, כי פריזט מונה למומחה מטעם בית הדין להגבלים עסקיים בסוגיית קביעת העמלה הצולבת, בסיבוב הקודם שאירע לפני יותר מ-5 שנים. במסגרת המתווה שנקבע אז לאחר סאגה ארוכה, ירדה העמלה הצולבת באופן מדורג עד לגובה של 0.7% - רמה בה היא נמצאת בשלוש השנים האחרונות. תוקף המתווה הוא עד סוף שנת 2018, ובנק ישראל מתכוון להחליט עד תחילת חודש יולי מה יהיה המתווה החדש.
פריזט, שגם נטל חלק בין היתר בוועדת זקן ובכתיבת דוח טרכטנברג, עזב את רשות ההגבלים לפני כ-4 שנים. מאז הוא ביצע לא מעט עבודות ייעוץ. הוא גם כתב חוות דעת עבור בנק הפועלים ואיגוד הבנקים במהלך ועדת שטרום, ובה טען כי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים שגויה.
בכוונת בנק ישראל להתבסס על המתודולוגיה עליה התבסס פריזט בפעם האחרונה שבה נקבעה העמלה הצולבת ולבצע בה את ההתאמות הנדרשות, שכן מאז השתנה שוק כרטיסי האשראי במספר היבטים, ביניהם ההיבט הטכנולוגי. נושא מהותי נוסף שישפיע על קביעת גובה העמלה הוא מבנה ההוצאות של חברות כרטיסי האשראי שבעידן שאחרי חוק שטרום. כך למשל, עלות המקורות של חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים צפויה, ככל הנראה, לגדול, שכן עד היום הן הסתמכו על המקורות של הבנקים שנחשבים לזולים.
סוגיה נוספת שתילקח בחשבון היא העמלה הצולבת בעולם. כך למשל, נבחנת השאלה כיצד ייתכן שהעמלה הצולבת באירופה עומדת על 0.3% בלבד, ואילו בארה"ב ובקנדה היא עומדת על 1.5-1.8%. בבנק ישראל בודקים מהיכן נובעים הפערים הגדולים בין המדינות השונות, ולאיזו מדינה דומה יותר ישראל במאפייני הפעילות השונים.
עוד נציין כי סוגיה מרכזית לא פחות מגובה העמלה הצולבת היא משך הזמן בו תתבצע ההפחתה. הורדה מדורגת ולאורך מספר שנים תקל על חברות כרטיסי האשראי לעכל את הקיצוץ, ומדובר בשיקול לא מבוטל במיוחד לאור העובדה ששתיים מתוך שלוש החברות בענף צריכות להימכר בזמן הקרוב בעקבות חוק שטרום - מה שצפוי ממילא ליצור זעזועים בחברות.
עמלת סליקה מקסימלית?
סוגיית העמלה הצולבת היא מהותית. היקף השימוש בכרטיסי האשראי בישראל עומד על כ-270 מיליארד שקל בשנה (וצומח בקצב של כ-7% בשנה), כך שכל הפחתה של 0.1% בעמלה הצולבת משמעותה ירידה של 270 מיליון שקל בהכנסות חברות כרטיסי האשראי.
לפני חמישה חודשים עבר בכנסת חוק שטרום שבמסגרתו יצטרכו בנק הפועלים ולאומי למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן בתוך 3 שנים. אמנם ישנם גופים שמביעים התעניינות ברכישה, אך לצדדים ברור שלא יחל מו"מ רציני עד אשר תתבהר סוגיית העמלה הצולבת שתשפיע באופן מהותי על שווי החברות בעסקה. בבנק ישראל מודעים לחשיבות, ולכן על אף שמדובר בסוגיה מורכבת וסבוכה הם מתכוונים להציג את החלטתם בתוך פחות מחודשיים.
במקביל לסוגיית העמלה הצולבת, בבנק ישראל בוחנים במקביל רעיונות נוספים, ביניהם גם את האפשרות לקבוע עמלת סליקה מקסימלית שניתן יהיה לקבוע מבתי העסק. נציין, כי ישנה שונות גבוהה בין עמלות הסליקה הנגבות בין בתי העסק הגדולים (כ-0.8%) לעומת בתי העסק הקטנים, שם מגיעה לעתים עמלת הסליקה גם ליותר מ-2%. הגבלת עמלת הסליקה אמורה לצמצם את הפערים בין העסקים ולהביא להפחתת עלויות בעיקר לבתי העסק הקטנים. יחד עם זאת, מדובר בהתערבות רגולטורית אגרסיבית של קביעת מחירים, שבנק ישראל צפוי לשקול בכובד ראש לפני שיחליט לבצע אותה.
עמלה צולבת
מדובר בעמלה שסולק כרטיסי האשראי משלם למנפיק הכרטיס במסגרת ביצוע עסקת כרטיסי אשראי. זו למעשה עמלה שחברות כרטיסי האשראי משלמות האחת לשנייה תמורת הזכות לסלוק זו את זו.
עמלה זו מהווה למעשה את מחיר הרצפה של עמלת הסליקה שמשלם בית העסק לחברת כרטיסי האשראי הסולקת שלו. העמלה הצולבת עומדת כיום על 0.7%.