רם כספי / צילום: איל יצהר
עורכי דין בכירים תומכים במאבק שמנהלות העוזרות המשפטיות של השופטים על תנאי העסקתן. עורכי דין מוכרים מהשוק הפרטי, בהם רם כספי, יעקב וינרוט, אביגדור פלדמן, צבי אגמון, נבות תל-צור, בעז בן-צור וששי גז, וכן השופט (בדימוס) תאופיק כתילי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, פנו היום (ג') לשרת המשפטים, איילת שקד, לנשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ולמנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, וכתבו להם כי הם תומכים במאבק העוזרים המשפטיים (שרובן, כאמור, עוזרות משפטיות נשים).
לדברי עורכי הדין והשופט לשעבר, הם תומכים בדרישת העוזרים המשפטיים שלא לקצוב את תקופת העסקתם במערכת בתי המשפט.
"מערכת המשפט בישראל יקרה לליבנו, היא חשובה ברמת הערכית, וכולם חפצים ביוקרתה, במעמדה הרב ובכבודה. המערכת נושאת בעומס עבודה עצום, ואחד הכלים להתמודד עם מצב דברים זה הוא העסקת עורכי דין מוכשרים כעוזרי שופטים", פתחו עורכי הדין והשופט לשעבר את מכתבם.
בהמשך כתבו כי "תפקיד עוזרי השופטים הוא חיוני בייעול התהליך השיפוטי, ועורכי הדין העוסקים בו הם אנשי מקצוע מן המעלה הראשונה, והם ראויים להערכה מלאה, על כל הנגזר מכך. על רקע זה אנו סבורים כי אין יסוד לדרישה של הנהלת בתי המשפט, לפיה יש לקצוב את תקופת ההעסקה של עוזרי השופטים ל-6 שנים בלבד, גם אם השופטים מרוצים מעבודתם".
לדברי עורכי הדין והשופט לשעבר, עוזרי השופטים ויתרו מראש על ביטחון תעסוקתי, כאשר בניגוד לשאר עובדי המדינה, הם אינם זוכים לקביעות, וכל שופט רשאי להפסיק את עבודתו של עוזרו המשפטי בכל עת, "ומטעם מרכזי זה אנו סבורים כי אין כל היגיון בקציבת תקופת העסקתם של כל העוזרים המשפטיים והחלפתם באחרים שהינם חסרי ניסיון".
יתרה מכך, לדברי עורכי הדין והשופט לשעבר שחתומים על המכתב, "הובהר לנו כי הנהלת בתי המשפט דורשת שהעוזרים המשפטיים יתקשרו בהסכמי עבודה אישיים חדשים הכוללים הפחתת שכר, תוך הודעה שכל עוזר משפטי שימאן להסכים לדרישה - יפוטר. אנו סבורים כי יש בדרישה זו עקיפה של פסק הדין שניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה, שקבע כי העוזרים המשפטיים זכאים לפי הוראות הדין לשכר גם עבור שעות עבודה נוספות, כמקובל וכנהוג בישראל. אנו סבורים כי אין זו הדרך הראויה לנהוג בעוזרים המשפטיים, ומראה פניה של מערכת המשפט נפגם (בלשון המעטה) כתוצאה מכך. מאבקם של עוזרי ועוזרות השופטים נגד הפיטורים ובעד תנאי העסקה הוגנים עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי ועם טובתה של מערכת המשפט עצמה".
עורכי הדין והשופט לשעבר סיכמו את מכתבם לנשיאה, לשרת המשפטים ולמנהל מערכת בתי המשפט בכך ש"מטעמים מצטברים אלה הננו בדעה שיש לקיים לאלתר משא-ומתן ענייני והוגן עם הנציגות של העוזרים המשפטיים ולהגיע להסכמות עמם, תוך קביעת ועיגון הסדרים בדבר ביטחון תעסוקתי ושכר הוגן, על-מנת לאפשר להם להמשיך לשרת נאמנה ביעילות ובמהירות את מערכת המשפט ואת כל הבאים בשעריה".
עוד חתומים על המכתב: עורכי הדין שרון נהרי, יעקב ריבנוביץ', אייל בסרגליק ואחמד מסאלחה.
מחר (ד') ידון בית המשפט העליון בבקשה שהגישו העוזרים המשפטיים וההסתדרות להוציא צווי ביניים ולהימנע מפיטורי העוזרים המשפטיים שהגיעו למועד תום משך העסקתם הגורף, עד למתן פסק דין בעתירה בעניינם.
"במרכז עתירה זו ניצבות שאלות בעניין החוקיות, הסבירות והחוקתיות של ההחלטה לקצוב את משך העסקת העוזרים המשפטיים, ובכלל זה לקצוב את ההעסקה ל-6 שנים, עם אפשרות הארכה במקרים חריגים בהתאם לקביעת ועדת חריגים שתוקם", נכתב בעתירה.
את ההסתדרות וועד העוזרים המשפטיים השופטים מייצגת עו"ד ארנה לין ממשרד אורנה לין ושות' ועו"ד איריס ורדי מהלשכה המשפטית לאגף איגוד מקצועי בהסתדרות.
ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה: "הנושא תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, ותגובת המדינה תימסר בדיון הקבוע ביום רביעי".
ניסנקורן: "דפוס העסקה פוגעני"
בתוך כך, לקראת הדיון שצפוי להתקיים מחר בבג"ץ, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התייחס היום למאבק העוזרים המשפטיים ומתח ביקורת חריפה על התנהלות מערכת בתי המשפט כמעסיקה: "הזוי כי דווקא בהיכל המשפט העסקת העובדים מתנהלת באופן שאינו מכבד, תוך קידוש הנוהג של פיטורים שרירותיים והנצחה של דפוס העסקה פוגעני.
"קציבת תקופת העסקה מוגבלת לעוזרים המשפטיים, מבלי שתהיה לכך הצדקה משפטית או ציבורית, נושאת השלכות כבדות-משקל שמכרסמות לא רק במעמדם ובזכויותיהם של העובדים, אלא באינטרס ציבורי רחב. כפי ששאל כבר נשיא בית הדין הארצי לעבודה, כבוד השופט יגאל פליטמן, מדוע להחליף את העוזר המשפטי, כיד-ימינו של השופט, ביד תותבת שאפשר שייקחו שנים עד שתיקלט, ולאחר שתיקלט תוחלף גם היא".
ניסנקורן הדגיש כי "העוזרים המשפטיים ממלאים תפקיד מוביל במערכת המשפט בישראל, ומלאכתם המסורה מהווה תרומה גדולה לעבודת השופטים. לא למותר לציין כי הרוב המכריע בסקטור מקצועי זה מורכב מנשים ואימהות, ועולות שאלות קשות לגבי התנהלות המערכת. ההסתדרות לא תיתן לרפות את ידי העובדות והעובדים ותיאבק יחד איתם ולמענם, עד שייעשה הצדק".