דוחות כספיים/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שתי פרשות שקשורות בעסקי נדל"ן מפוקפקים/בעייתיים, הציבו שוב את רואי החשבון במרכז הזירה של האחריות המשפטית לקריסה כלכלית. מדובר בפרשיות חברת הנדל"ן אדמה והיזמת ענבל אור. משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח, שהיה רואה החשבון של חברות אור סיטי נדל"ן ואדמה, ספג ביקורת בתקשורת, וכנראה שכמו בפרשות קריסה אחרות, הביקורת עוד תמשיך להתברר אם יוגשו תביעות אזרחיות מצד הנפגעים.
רואי החשבון נושאים בסיכון גבוה להטלת אחריות במקרי קריסה כלכלית ממספר סיבות, שהופכות אותם ל"מושכי אש". סיבה מרכזית היא היותם בדרך-כלל "כיס עמוק", שניתן לגבות ממנו פיצויים משמעותיים, שלא ניתן לקבל מהחברה הקורסת ומבעליה. נוסף לאיתנותם הפיננסית, ישנו הגב הביטוחי שנותנות פוליסות האחריות המקצועית, בעשרות מיליוני שקלים ויותר במשרדים הגדולים.
בהקשר זה, מי שתובע במקרים כאלה לפצות אותו, עדיף שינהג באיפוק ובמחשבה שנייה, ולא ימהר להאשים את רואי החשבון בפלילים, מרמה ובחוסר תום-לב, ויגביל עצמו לטענות בתחום הרשלנות והפרת חובות מקצועיות. זאת, גם כדי למנוע התנערות של המבטחים מאחריותם לפי פוליסת האחריות המקצועית.
עקרונית, הוספת רואה החשבון לנתבעים בעקבות קריסת חברה, יעודד סיום מהיר יותר של התביעה בהסדר פשרה. זאת, משום שרואה החשבון החרד למוניטין שלו, וחברת הביטוח שמעוניינת לגדר סיכונים, יעדיפו פשרה מהליכים עד פסק דין. כך קרה בקריסת חברת הבנייה רייכרט בשנות ה-90, שבעקבותיה הוגשה תובענה ייצוגית (מהראשונות שהוגשו עקב קריסת חברה; ורואה החשבון (שיוצג על-ידי הכותב) היה מאלה שסיימו בפשרה את התביעה נגדם.
נוסף להיבט הכספי, רואי חשבון הם נתבעים מועדפים בקריסות, גם מסיבות ענייניות. מעמד רואה החשבון בניהול הכספי של חברה, בעיקר בורסאית, מעוגן בחוקים, תקנות, כללים ובתקנים ישראליים ובינלאומיים, שמחייבים אותו להיות "כלב השמירה" של החברה עבור כל בעלי המניות, נוסף לבעלי השליטה ששכרו את שירותיו.
גם נושי החברה, בעלי איגרות החוב שלה, עובדיה, ספקיה, לקוחותיה ורשויות המדינה, מצפים מרואי החשבון לתת תמונה נאמנה על מצב החברה. עבודתם חשופה לכול בדוחות הכספיים. ואם וכאשר החברה נקלעת למשבר, הופכים הדוחות ל"כתבי-אישום" נגדם.
במקרי משבר, רואה חשבון ייאלץ לתת הסברים מפותלים על הסיבות לכך שהדוחות הכספיים אינם משקפים את מצב החברה. מעמדו המיוחד של רואה החשבון מציב אותו בעמדה קשה ביותר: מחד, הוא מחויב לבעלי השליטה ולמנהלים שמשלמים את שכר-טרחתו; מאידך, הוא מחויב "לחשוד" בהם, וברגע האמת לחשוף אותם.
כלומר, מרואה החשבון האמור לבדוק את מצב החברה ואם היא נוהגת כחוק, נדרש עמוד-שדרה מברזל כדי לעמוד כראוי בדרישות המקצועיות ממנו, גם במצבים בעייתיים ללקוח. כך, רואה חשבון שמסגל לעצמו גמישות נוחה ללקוח, שם את יהבו במזלו.
הסטנדרטים לבחינת אחריות רואי החשבון בבתי המשפט, נקבעו בפרשות עבר כמו "ויסות מניות הבנקים" ב-1983. ב"משפט הבנקאים" נתבעו גם רואי החשבון של הבנקים, אך הם זוכו מהאישומים נגדם.
בפסק הדין שנתן בית המשפט העליון לפני 21 שנה, נקבע הסטנדרט המחמיר שחל כיום על רואי חשבון: "אין לצמצם את תפקיד רואה החשבון למי שבודק מכנית אסמכתאות ועושה חשבונות אריתמטיים. אין להתייחס אליו כאל מחבר ומחסר פרופסיונלי. תפקידו לוודא שאין נעשות טעויות אם אלה נובעות מחשבון, או ממעשים או מחדלים כלשהם, או גם ממעשי כזב. כדי לבצע את תפקידו זה, עליו לגשת למלאכה עם מחשבה חקרנית, לאו דווקא חשדנית, אם ייתקל בשאלה משפטית תוך ביצוע הביקורת, אזי חייב הוא לחקור אותה ולהיכנס לנבכיה ואם יש צורך אף לפסול את הפעולה".
סיטואציה/פעילות נוספת שחושפת רואי החשבון לסכנת תביעות נגדם, היא בתחום הערכות השווי לצורך הנפקת חברה וביצוע עסקה. פעילות זו שלעתים אינה מומחיותם, נושאת בחובה אחריות לנזקים שעלולים להיגרם למי שהסתמך על הערכת שווי בלתי סבירה.
דוגמה: חברת "שלנו גרופ" של רומן אברמוביץ ועודד קובו, פרסמה תשקיף לגיוס הון, לפי שווי של 600 מיליון שקלים. לתשקיף צורפה הערכת שווי של רו"ח ממשרד BDO, שהעריכה את שווי החברה ב-177 מיליון דולר. לחברה לא היו תזרים מזומנים והכנסות. בסופו של דבר, ההנפקה נכשלה. סביר, שאם החברה כן הייתה מצליחה לגייס כסף, אבל בהמשך קורסת, גם רואה החשבון שנתן את הערכת השווי לחברה, היה בסיכון גבוה לתביעה.
לאור היתרון שבהגשת תביעה ייצוגית או נגזרת גם נגד רואי החשבון של חברה שקרסה, או שביצעה עסקה המסתמכת על שווי מניותיה או נכסיה, לא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכון הרב הרובץ על רואי החשבון. לכן, רואה חשבון שרוצה לצמצם את החשיפה לסיכון, אם וכאשר ייתבע, צריך לסגל לעצמו כללים נוקשים של התנהגות מול לקוחותיו; כאלה שלא יתגמשו משיקולי שכר-טרחה ויחסים טובים.
קל להמליץ וקשה ליישם - אך המקצוע מחייב.
■ הכותב הוא ראש מחלקת תביעות ייצוגיות במשרד עורכי דין רון גזית רוטנברג.