ח``כ חיים כץ / צילום: איל יצהר
תיק החקירה נגד מוטי בן-אריה, בחשד כי רכש מהשר חיים כץ ניירות ערך שהחזיק בבורסה בתמורה לקידום נושאים הקשורים לקבוצת אקויטל שבבעלות המיליארדר קובי מימון, נמצא כעת בישורת האחרונה לפני העברת התיק לפרקליטות לצורך הכרעה האם להגיש כתב אישום כנגד המעורבים בפרשה, בהם בן-אריה והשר כץ - כך הצהיר היום (ג') עו"ד שחם שביט מרשות ניירות ערך, בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בתל-אביב, בנוגע להארכת תנאי הערבות והמגבלות המוטלות על בן-אריה לצורך הבטחת התייצבותו לחקירה.
כפי שפורסם ב"גלובס" לפני כחודשיים, רשות ניירות ערך חוקרת בחודשים האחרונים חשד חדש נגד שר הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, לפיו קיבל טובות הנאה תמורת קידום נושאים הקשורים לקבוצה אקויטל שבשליטת המיליארדר קובי מימון ולמרדכי (מוטי) בן-אריה, מקורבו של מימון; ובין היתר, בנוגע להליכי חקיקה של תיקון 44 לחוק ניירות ערך (הוראת חוק המאפשרת דחיית פירעון התחייבות של חברה ציבורית כלפי בעל שליטה).
בן-אריה כופר בחשדות.
החשדות הראשוניים סביב כץ נחשפו במאי אשתקד, אז עוכב השר לחקירה במשרדי החקירות ברשות ניירות ערך, בחשד לגריפת רווחים תוך שימוש אסור במידע פנים. החקירה של כץ אושרה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ולוותה על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). כץ נחשד בפרשה יחד עם בן-אריה.
לפי ממצאי החקירה בראשית הדרך, בין כץ לבן-אריה קיימים קשרים חבריים ועסקיים אינטנסיביים. מאז 1999 משמש בן-אריה יועץ פיננסי של קבוצת החברות שבשליטת חיים צוף ומימון. עם קבוצה זו נמנות בין השאר חברות האנרגיה אקויטל, ישראמקו, יואל וחנ"ל וכן חברות הנדל"ן, איירפורט סיטי ונצבא.
לפי החשד שנחקר אז, בן-אריה רכש את מניות נצבא טרם פרסום דיווח על מיזוג הפעילות של נצבא ואיירפורט סיטי, ואף העביר את המידע בדבר המיזוג לשר כץ, שרכש אף הוא את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח. בעקבות פעילות אסורה זו, על-פי החשד, גרפו השניים רווחים כספיים אסורים בסך כולל של כ-290 אלף שקל.
החקירה נסובה סביב דיווח מיידי של החברות מיולי אשתקד, שממנו עלה כי החברות התקשרו בהסכם, שלפיו פעילות נצבא תמוזג אל פעילות איירפורט, שתרכוש את כל מניות החברה המוחזקות בידי בעלי מניות מקרב הציבור. תנאי המיזוג, שפורטו בדיווח המיידי, שיקפו פרמיה של 23.17% על מחיר השוק של נצבא, ומכאן שהיה מדובר בדיווח חיובי עבור המחזיקים במניות נצבא. הדיווח השפיע באופן ניכר על שערי ניירות הערך של נצבא וגרם לעלייה חדה בשערם.
מהחקירה עלה כי בן-אריה היה חשוף למידע הפנים מתוקף תפקידו וקשריו עם נצבא, ועל בסיס מידע זה רכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח המיידי. זאת, חרף איסור מפורש מצד החברה. עוד על-פי החשד, בן-אריה העביר את מידע הפנים לשר כץ, שרכש אף הוא את מניות החברה על בסיס המידע.
בחודשים החולפים מאז החקירה הראשונה נחקרו בן-אריה והשר כץ מספר פעמים, ובדיון שהתקיים במארס השנה חשפה הרשות כי החקירה הסתעפה והעלתה חשדות נוספים נגד השניים - פרשה נוספת שעניינה חשד לפגיעה בטוהר המידות לפי חוק העונשין בכך שניתנו טובות הונאה לח"כ חיים כץ, תמורה לקידום נושאים הקשורים לקבוצה אקויטל ולבן-אריה, ובין היתר, בנוגע להליכי חקיקה של תיקון 44 לחוק ניירות ערך.
בנסיבות שנוצרו ולאור החשדות החדשים, ביקשה רשות ניירות ערך להאריך את תנאי הערבות של בן-אריה להבטחת התייצבותו לדיון. בדיון הקודם הוארכו המגבלות המוטלות על בן-אריה, ובן היתר סוכם כי בכל פעם שיבקש לנסוע לחו"ל, וככל שהרשות תאשר את הנסיעה, יידרש בן-אריה הפקדת סך של 2 מיליון שקל להבטחת התייצבותו.
בדיון שהתקיים הבוקר ביקשה רשות ניירות ערך להאריך את המגבלות המוטלות על בן-אריה להבטחת התייצבותו לחקירה.
סנגוריו של בן-אריה, עורכי הדין אראל ארז, ירון אלכאוי והילה שמעון, התנגדו להארכת התנאים והלינו על הימשכות החקירה.
לטענת עו"ד ארז, אין עילה המצדיקה את הארכת התנאים המגבילים. "החשד שנוגע לסוגיית מידע פנים מיצה את כוחו", טען בדיון והוסיף כי "לעניין טענת השוחד, החשד חלש, מלאכותי ומאולץ. כפי שבית המשפט התרשם הרשות לא ידעה להסביר ולא ידעה לכמת את טובת ההנאה הנטענות ההדדיות לטענת השוחד, לא טובת ההנאה שהופקה לטובת השר כץ, ולא טובת ההנאה הנגדית שניתנה לבן-אריה. עצם הטענה שלפיו חקיקה חברתית כלכלית, שהיא תיקון 44 לחוק ניירות ערך, שמעדיפה את הציבור על בעלי השליטה, ושלמיטב ידיעתי אין אף חבר כנס שהצביע נגדה - יכול להוות תמורה לשוחד, היא טענה מוקשית על פניה".
בתגובה אמר נציג הרשות כי החקירה הסתעפה בעקבות החשדות החדשים שעלו בדצמבר האחרון, לפיהם רכש בן-אריה ניירות ערך מהשר כץ, תוך חילוצו מהבורסה, בתמורה לטובות הנאה. "הכוונה היא שבמהלך 3 החודשים (של הארכת התנאים המגבילים את בן-אריה כמבוקש, א' ל"ו) לבטח תסתיים החקירה", אמר עו"ד שחם בדיון והוסיף כי אינו יכול להבטיח זאת, אבל זוהי מטרת גורמי האכיפה.
השופט ירון גת ציין כי לא ניתן להתעלם מכך שהחקירה נמשכת כבר שנה מבלי שהגיעה לסיומה, הגם שמדובר בתיק מורכב ורגיש המחייב חקירה זהירה והתייעצות עם הגורמים הבכירים ביותר בפרקליטות. "עדיין, כמצוות בית המשפט העליון, ככל שחולף הזמן, והחקירה אינה מסתיימת - כך גדל המשקל שיש להעניק לחירותו של החשוד ולפגיעה ביתר זכויות, לרבות בחופש התנועה שלו ובזכותו לצאת מגבולות המדינה", כתב וציין כי יש לסיים את החקירה בפרק זמן קצר.
עם זאת, השופט נתן לרשות ניירות ערך אורכה נוספת והאריך את תנאי השחרור של בן-אריה ואת התנאים המגבילים את יציאתו מן הארץ ב-60 ימים נוספים (ולא 90 יום כפי שביקשה רשות ניירות ערך). "הציפייה היא שבמהלך תקופה זו תסתיים החקירה, ותתקבל החלטה באשר לכיוון שאלנו מועדות פני התיק", קבע.