כנסיית הדם השפוך במוזיאון ההרמיטאז' / Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
במהלך כל הביקור בסנט פטרסבורג, שתושביה קוראים לה פטרבורג, בימים שאחריו ואף עתה, בזמן כתיבת שורות אלה, מזדמזם באוזניי ללא הפסק שירו של חיים חפר בביצועו של יוסי בנאי: "אח, פטרבורג ארמונות וגם גשרים, והנשפים, הנשים והגנדור. אח, פטרבורג החיים מאושרים - אח, פטרבורג, פטר, פטר, פטרבורג!". ועם כל "אח" שכזה, הלב מתרונן ועולה על גדותיו.
התמזל מזלי להגיע לעיר בחודש הנפלא ביותר בשנה, חודש יוני, שבו מתרחשת תופעת "הלילות הלבנים" - כשהלילות לא ממש מחשיכים כי השמש שוקעת מתחת לקו האופק, ואפילו ב-11 בלילה יש עדיין מספיק אור להסתובב ולראות את העיר. הלילות הלבנים הם מסימני ההיכר של העיר. גם השעות המעטות שבין השקיעה לזריחה לא חשוכות ממש, ואלפי תושבים ותיירים מעבירים את הלילה באור דמדומים. בתקופה הזו, בין סוף מאי לאמצע יוני, חוגגת העיר את הלילות הלבנים בפסטיבל אחד גדול, שממזג בילויים, חגיגות, אלכוהול שנשפך כמים והרבה הופעות תרבות, מחול ומוזיקה.
עוד התמזל מזלי שיש לי חברה בת המקום, ובזכותה יכולתי לחוות את העיר באופן קצת פחות תיירותי. כבר בחצי השעה הראשונה להגעתי זכיתי לחוות את הייחוד של סנט פטרסבורג כשחברתי הובילה אותי אל תחנת המטרו. אישה מבוגרת הציצה מתוך אשנב מיושן וחשוך ומכרה לנו אסימון במחיר מגוחך של 35 רובל (פחות מחצי אירו). לצד רוסיה הישנה מתקיימת גם זו החדשה, ואפשר גם לקנות כרטיס חודשי אלקטרוני.
ביצות, סירות וארמונות
אני נסחבת אחרי חברתי בתמימות למדרגות הנעות, ורק כשאנחנו כבר על המסוע, מבינה שלפנינו ארבע דקות רצופות של ירידה תת-קרקעית לפני שנגיע לרציף. וזו לא הארוכה שבמערכת המדרגות הנעות! יש תחנה שבה המסלול אורך חמש דקות וחצי, שזה לפעמים הרבה יותר זמן מאשר הנסיעה ברכבת התחתית עצמה. בעוד חברתי מספרת לי שזו אחת ממערכות התחתית העמוקות בעולם, ומתבדחת איך צריך לזכור ולחשב זמני נסיעה במדרגות כשמשתמשים במטרו (לא בגלל איטיות - המדרגות נעות במהירות רגילה לגמרי), אני שואלת בחלחלה מה אם תהיה תקלה שבה המדרגות הנעות עוצרות וצריך לרדת, או לטפס, עם התיקים, ברגל? כן, זה קורה לפעמים, היא אומרת. וזה עוד בלי להזכיר את הפיגוע שהתרחש ברכבת התחתית של סנט פטרסבורג בחודש שעבר, שבו נהרגו 15 בני אדם ונפצעו כ-50.
אנחנו יוצאות מיד לסיבוב התרשמות ראשון. שמונה וחצי בערב, אבל אור יש בשפע. בלי הכנה מוקדמת היא לוקחת אותי לגן בסגנון צרפתי קלאסי. שדרות עצים, מזרקות מפוארות ופסלים אלגנטיים משיש וברונזה, מה שהתברר כגני הקיץ המפורסמים שהקים פטר הגדול ב-1704 סביב ארמון הקיץ שלו. אנחנו יוצאות בשערי ענק מוזהבים ישר אל רחובות העיר ואל תעלותיה, עם כל כנסיותיה וארמונותיה.
בניגוד לערים רבות בעולם, לסנט פטרסבורג יש תאריך ייסוד. ב-27 במאי 1703 התקיים טקס הנחת אבן הפינה למצודת פטר ופאבל, שהייתה המבנה הראשון שהוקם על אי ביצתי בשפך הנהר נייבה. הטקס סימל את תחילת בנייתה המתוכננת היטב של העיר החדשה. הצאר פטר הגדול, רפורמטור בעל חזון ששאף להקים עיר נמל במערב רוסיה, גייס צבא של עובדים בכפייה והקים עיר יש מאין בדלתא של הנהר נייבה. על-פי הערכות, כ-30 אלף מהם מתו במהלך הבנייה.
פטר הגדול ייסד את העיר כפתח למערב, עודד את עשירי רוסיה להקים בה ארמונות נוצצים וגייס את מיטב האדריכלים האירופאים, בעיקר איטלקים, כדי לבנותם. התוצאה ניכרת ומרשימה עד היום. במשך כ-200 שנה הייתה העיר בירת רוסיה, עד המהפכה ב-1918, אז עברה הבירה למוסקבה.
העיר עצומה בגודלה, כ-1,500 קמ"ר. היא השנייה בגודלה באירופה אחרי לונדון מבחינת שטח, גדולה פי 18 מפריז, פרוסה על פני 42 איים, בנויה כאמור על שפך הדלתא של נהר הנייבה, ויש בה ריאות ירוקות, תעלות מים ו-320 גשרים שתרמו לכינויה "ונציה של הצפון". אין סיכוי "לכסות" אותה בימים ספורים, אבל ישנם כמה אתרי חובה שניתן להגיע אליהם בקלות, וישנו מרכז שניתן לטייל בו ברגל.
אחת הדרכים היפות לסייר בעיר היא בסיור תעלות. הכרטיס מקנה 24 שעות שבהן ניתן לעלות על הסירה ולרדת בשבע תחנות שונות שעל נהר הנייבה ושלוחותיו, כשבכל אחת מהתחנות ניתן לעלות על הסירות הבאות, בתכיפות של אחת לשעה. במהלך היממה ניתן לערוך את הסיבוב כולו, שאורך שעתיים, שוב ושוב - כך שאפשר קודם כול לקבל התרשמות כללית מהעיר בדרכי המים שבה בסיור מלא עם הדרכה באוזניות, ואחר כך להשתמש בסירה כמו במונית כדי להגיע ממקום למקום.
הקתדרלה, המבצר והאדמו"ר
פירוש השם סנט פטרסבורג הוא "המבצר של פטר ופאבל", (פ**ט*רו*פ**ב*לו*ב*סקיה) הממוקם באי הארנבות, והוא היה המבנה הראשון שהקים פטר הגדול ב-1703. בין היתר, שימש המבצר כבית הסוהר הראשי לאסירים פוליטיים. אחד האסירים המפורסמים היה האדמו*ר שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. יום שחרורו מהכלא (ב-1798)נחשב בחסידות ל"חג הגאולה".
אפשר להתחיל את הסיור במבצר המשקיף על נופי העיר המרהיבים, לערוך ביקור קצר בקתדרלת פטר ופאבל שבתוכו, ומשם להמשיך לאתר החובה המרכזי - ארמון ההרמיטאז' המפורסם, מוזיאון מפואר בחמישה מבנים שבמתחם ארמון החורף של בית רומנוב, שרצוי להקדיש לו לפחות יום שלם. הארמון ענקי, יש בו מאות חדרים ויותר מ-3 מיליון יצירות אמנות. האוסף המרשים הזה התחיל ביצירות שנרכשו על-ידי הקיסרית שוחרת התרבות והאמנות קתרינה הגדולה, שליטת רוסיה באמצע המאה ה-18.
לשמחתי, הייתה לי אפשרות להשליך את יהבי על המדריך אלכס (אלכסיי מיכאילוב), מדריך פרטי שהתמחה בהדרכה בהרמיטאז' ומכיוון שחי כמה שנים בישראל, הוא דובר עברית רהוטה. הוא הוביל את הקבוצה הקטנה בבטחה בתלאות הארמון, עשה עבורנו את הבחירות וסיפק הסברים במקומות המתאימים ו"התראות כייסים" באולמות המועדים לפורענות. ובכל זאת, אפילו בידיים טובות שכאלה, יצאתי מסוחררת ומותשת בסוף הסיור.
שובו של הפברז'ה
העיר עצמה היא פשוט תענוג צרוף - לשוטט ברחובות, החל מהשדרה המרכזית, נייבסקי פרוספקט, עם הרשתות האופנתיות, המסעדות היוקרתיות וחנויות המזכרות. משם, אל הרחובות הרחבים עם שלל הכנסיות - כמו הסמל של סנט פטרסבורג "כנסיית הדם השפוך" על כיפותיה המוזהבות והצבעוניות, שהוקמה במקום שבו נרצח הצאר אלכסנדר השני ב-1881 ומכאן שמה.
גם קתדרלת איסאק הקדוש ("איסקייבסקי סובור") הענקית עם כיפת הזהב ראויה לביקור. היא נקראת על שם קדוש ביזנטי מהמאה הרביעית, נבנתה במשך 40 שנה ומהווה את המבנה הכי מונומנטלי בעיר, ליד הפסל המפורסם של פטר הגדול על הסוס (ניתן לטפס בה כ-300 מדרגות עד הגג לתצפית נהדרת). גם כנסיית קזאן, בהשראת בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא, מרשימה מאוד.
לצד התעלות, שורות של עגלות רוכלים המציעים רדידים וצעיפים רוסיים, בבושקות וחפצי נוי בעבודת יד, וברחובות הצמודים לתעלות חבויים בתים מיוחדים במינם כמו למשל בית פברז'ה, מוזיאון חדש יחסית (נפתח ב-2013) הממוקם בארמון שובלוב על גדות נהר הפונטנקה (הנשפך לנייבה). זהו מוזיאון פרטי, שהקים המיליארדר היהודי-רוסי ויקטור וקסלברג (מס' 52 ברשימת האנשים העשירים בעולם של המגזין פורבס), הידוע באוסף האמנות הענקי שלו ובחיבה מיוחדת לפריטים מבית המלאכה ההיסטורי של פברז'ה.
בשנת 2004 הודיעה סוכנות סותבי'ס בניו יורק על כוונתה להעמיד למכירה פומבית אוסף של 200 פריטים מתוצרת פברז'ה, ובהם תשע ביצי פסחא מעוטרות באבנים יקרות, שהיו שייכות למשפחת רומנוב. וקסלברג הקדים, שילם כ-120 מיליון דולר, ורכש את הפריטים במטרה להחזירם לסנט פטרסבורג, עיר הולדתו. האוצר הזה הוא חלק ממוזיאון פברז'ה שהקים בארמון שובלוב, במקור ארמון אצילים מהמאה ה-18, שכמו מרבית הארמונות בעיר הוקם בידי אדריכל איטלקי. הארמון עבר גלגולים רבים והיה מוזנח מאוד, ו-וקסלברג השקיע ממון רב ושבע שנים בשחזורו הקפדני. הקירות מצופים במשי, הוא מקושט בפיתוחי זהב, והרצפה מחופה בפרקט מיוחד.
לכבוד "יום רוסיה", גם הוא חלק מהלילות הלבנים, נבנו מוקדי בידור וקונצרטים ברחבי העיר וסביבותיה. אנחנו בחרנו לבלות בעיירה פושקין הסמוכה, שאליה מגיעים בדרך כלל כדי לבקר בארמון יקטרינה הפופולרי. אנו, לעומת זאת, נסענו לפארק פשוט, לפסטיבל פולקלור עממי עם להקות מקומיות. ואף שדווקא ביום הזה צנחו הטמפרטורות והיה קור אימים (נכנסתי להתחמם רגע בכנסייה, וצפיתי בטקסי חתונה והטבלה שהתרחשו זה אחר זה כמו בסרט נע), חוויתי המחשה לחום האנושי הרוסי ולמוזיקה המרקידה המלאת שמחת חיים. כקונטרסט לעממיות, בילינו את הערב במופע במרכז המופעים המהודר לנינגרד סנטר, דוגמה לאדריכלות מודרנית שמהדהדת את הפאר האימפריאלי הישן. תערובת של סגנונות, שיש, ציפויי זהב וטכנולוגיות מתוחכמות. בכניסה ישנו קיר הווידיאו הגדול באירופה, ובאולם מערכת תאורה קינטית של אלפי נורות לד כדוריות שמשנות צבעים בתנועה גלית ממוחשבת.
וטרם סיפרתי על הגשרים הנפתחים - מחזה נפלא שבו מתרוממים גשרי העיר שעל נהר הנייבה בכל לילה כדי לאפשר מעבר סירות; על בתי המפורסמים - בית פושקין ובית דוסטויבסקי; על תיאטרון מרינסקי הידוע, שהיה בין התיאטראות הגדולים של אירופה בסוף המאה ה-19 ובית הגידול של נורייב וברישניקוב; על המרינסקי החדש - בית האופרה הענק והמושקע עם האקוסטיקה המצוינת; על מוזיאון רוסיה, שבו אחד האוספים העשירים ביותר של אמנות רוסית; על המוזיאון לאמנות מודרנית; על המוזיאון האנתרופולוגי העתיק קונסטקמרה, שבו לצד תלבושות וכלים מתרבויות שבטיות, דגמי ספינות ומכשירים אסטרונומיים, גיליתי להפתעתי את הפוחלצים ואת צנצנות השימור המוזרות ביותר שראיתי בחיי עם עוברים מעוותים, חיות עם שלושה ראשים ומוטציות מוזרות אחרות מאוספו הביזארי של פיטר הגדול; על המוזיאון האתנוגרפי הרוסי עם צורות החיים של העמים השונים ברוסיה, כולל החיים היהודיים כפי שהיו; על המסעדות המצוינות, המועדונים, מופעי הבלט, חיי הלילה והיסטוריה בכל מקום.
ביום האחרון שלי בסנט פטרסבורג, החלטתי להשקיע חצי יום בגני פטרהוף שנמצאים במרחק של כ-30 קילומטר מהעיר, ארמונות שהוקמו על-ידי פטר הגדול כמקום בילוי מלכותי על חוף הים. אפשר לבקר בפנים הארמונות המפוארים, אבל כמו רבים אחרים, העדפתי לסייר בגנים שסביבם, עם המפלים, המזרקות ופסלי הזהב.
להסתובב בגן זה כמו לחזור בזמן ולהפליג בדמיון, כאילו הייתי נסיכה אימפריאלית עם שמלות מרשרשות הנופשת שלובת זרוע עם בן קיסרים. אפילו עדרי התיירים המציפים את המקום לא מקלקלים את התחושה האריסטוקרטית. כך ירדתי לי בתום השיטוט עד למזח שבשפת הגן התחתון, שם התיישבתי בפוזה אצילית ברחפת החדישה, שהחזירה אותי חיש-מהר לעיר היפה, על גשריה, ארמונותיה וכיפותיה הזהובות.
מידע מעשי
פסטיבל הלילות הלבנים מתקיים השנה בין 26 במאי ל-23 ביוני, והוא כולל שפע אירועי תרבות, הופעות, קונצרטים (מתזמורות והרכבים קלאסיים ועד מופעי רוק ודי ג'יי מפורסמים).
ב-27 במאי, יום ייסוד העיר ויום ההולדת ה-314 שלה, צפויים חגיגות, הופעות וקונצרטים. בשנים האחרונות התגבשה מסורת של קונצרט מיוחד בכיכר הארמון שליד מצודת פטר ופאבל, עם כוכבי אופרה מהידועים בעולם. המופע חינם. לפרטים: www.visit-petersburg.ru/ru/event
ב-23 ביוני חל "ליל המפרשים האדומים", שבו חוגגים את סיום הלימודים בכל בתי הספר ברוסיה. מופע חגיגי עם זיקוקים ומוזיקה, שסמלו ואחד משיאיו הוא שיט לאור הזיקוקים של אוניית מפרש עתיקה שמפרשיה אדומים.
פסטיבל The White Nights Stars בתיאטרון מרינסקי - הופעות בלט ומוזיקה איכותיות במיוחד. מומלץ לקנות כרטיסים מראש.
המדריך הפרטי המומלץ (ודובר העברית) שהתמחה בהדרכה בהרמיטאז': אלכסיי מיכאילוב michailov.alexey@gmail.com