רו"ח ישראל ישראלי נכנס בבוקר למשרד שבו הוא עובד. ביד אחת הוא מחזיק בג'ויסטיק של רחפן שאותו הוא שיגר לספירת מלאי בעסק של אחד הלקוחות. עוד דקות ספורות הוא יקבל את המידע, וינתח אותו באמצעות אלגוריתם מתוחכם שמריץ מיליוני נתונים בשנייה. בידו השנייה הוא אוחז בסמארטפון, ומעביר בו הוראה דיגיטלית לנתח נתונים פיננסיים של לקוח אחר; ועוד רגע הוא יתפנה וייכנס ל"ענן", שבו מוחזקים מאות-אלפי נתונים על חברת ענק שהוא מבקר, ויערוך את הדוח שלה.
במקביל מנהל רואה החשבון העמוס וידאו צ'ט עם מנכ"ל של אחת החברות האחרות שהוא מבקר. ובסוף השיחה, הוא מחייך לעצמו בסיפוק. מה שפעם לקח לו ימים, שבועות ולפעמים חודשים, ודרש פגישות וישיבות מרובות במשרדי הלקוחות, קורה עכשיו בדקות ותוך הקלדה קלה על המקלדת, או על מסך מגע.
נשמע כמו חזון אחרית הימים? מסתבר שהחזון הזה ממש לא רחוק ממימוש, וחלק ממנו כבר קורם עור וגידים ומתרחש בפועל בפירמות רואי החשבון הגדולות.
עולם הביקורת עובר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים אשר עתידיים להשפיע הן על המקצוע, והן גם על השוק העסקי, החברות וגם על ציבור המשקיעים.
בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה של ממש בתחומי הטכנולוגיה ומערכות המידע. מהפכה בינלאומית, גלובלית, שנוגעת לכולם, לרבות עולמות החשבונאות, הביקורת וראיית החשבון.
לדברי רו"ח יאיר לרון, ראש מגזר החדשנות בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, "תחום ראיית החשבון משתנה דרמטית והופך להרבה יותר טכנולוגי, דיגיטלי, אנליטי ורלוונטי לעולם העסקי. מקצוע ראיית החשבון הופך להרבה יותר רלוונטי - גם לציבור המשקיעים וגם לבעלי המניות".
בשוק מעריכים שקפיצת הדרך בשנים הקרובות תהיה דרמטית. רו"ח לרון: "מאז הכנסת המחשב לתהליך הביקורת, מקצוע ראיית החשבון נשאר די סטטי, ועל אף שחברות צמחו לממדים של מדינות קטנות, תהליך הביקורת לא השתנה משמעותית. היום, חברה בת חמישה עובדים יכולה להיות חברה גלובלית מיומה הראשון בשוק; וחברה שאין לה נכסים פיזיים בכלל, כמו אובר ו-Airbnb יכולה לגלגל הכנסות של מיליארדים". רו"ח לרון מוסיף כי "על הרקע הזה, ברור לכולם, כי גם תהליך הביקורת צריך להשתנות, ולהשתנות מהר".
אחד מגורמי המפתח בצורך להשתנות היה הרשתות החברתיות. לדברי לרון, "הרשתות החברתיות שינו, בין היתר, את הצורך האנושי שלנו לדעת הכול ובזמן אמת. היום, אנחנו יכולים ורוצים לדעת הכול וכמה שיותר מהר. התפיסה הזו מנוגדת לחלוטין לתפיסת ה'רו"ח המבקר', אשר מדווח על תוצאות באיחור 'קל' של 3 חודשים".
היום, "האיחור" הזה הולך ומצטמצם. הולך ונעלם. זאת, בין היתר, על רקע "חוסר הסבלנות" של השוק, והדרישה ב"סיפוקים מיידיים". רו"ח לרון: "אם בעבר השוק היה מגיב בצורה מאוד משמעותית בעת הוצאת הדוחות הכספיים של החברה, אנו צופים שבעתיד התגובה תהיה נמוכה יותר. פשוט בגלל שהמידע מתייחס לעבר, ויש היום כלים נוספים לקבל מידע ערכי בזמן אמת. מתחילים לראות מגמה שבה הציבור מגיב יותר ויותר למידע ברשתות החברתיות, לפעמים באופן די אבסורדי.
"למשל, מנכ"ל אפל, טים קוק, פרסם בפברואר השנה תמונה מטושטשת מהסופרבול האמריקאי. התמונה שנלקחה מהאייפון החדש שלו, גרמה לתגובות חריפות מצד הציבור והמשקיעים, דבר שהוביל לנפילת המניה ביום העוקב. בעבר, הדוחות הכספיים היו גולת הכותרת של המידע, שהציבור היה יכול לקבל על החברה. אך היום יש עוד המון אפיקי מידע שהציבור יכול ללמוד מהם על החברה ולהגיב בהתאם".
אז איך רואי החשבון צועדים קדימה עם הזמן והחידושים? כחלק מהשינוי משתמשות פירמות לראיית חשבון באמצעים דיגיטליים חדשניים שמקצרים את משך הזמן לעריכת הביקורת, ובמקביל משביחים גם את טיב הביקורת. כך למשל, משתמשות חלק מהפירמות ברחפנים אשר עוזרים בספירות מלאי על-ידי ניתוח וידאו, וללא צורך בטייס שמטיס ידנית את הרחפנים. כל מה שצריך זה להזין את הקואורדינטות של נכסי הנדל"ן של החברה, ולאשר גיחה אווירית של הרחפן.
"אנחנו משתמשים ברחפנים היום בעיקר לספירות מלאי בנדל"ן, כחלק מתהליך הביקורת, כשאנחנו צריכים 'להכיר בהכנסה' של חברת נדל"ן. במסגרת הזו, אנחנו צריכים לבחון את קצב הבנייה של אותו בניין, ורק משיעור מסוים בבנייה אפשר להכיר בהכנסה. בעבר היה נהוג לשלוח רו"ח לצלם בניינים ברחבי הארץ, ולבחון את קצב הבנייה לפי הצילומים. היום, בחו"ל, אנחנו שולחים רחפן אוטונומי במדינות מסוימות. הוא טס, מצלם, חוזר עם הנתונים - ולא צריך לבזבז כוח-אדם שיעשה את זה. בארץ, מבחינה רגולטורית עדיין לא ניתן לשלוח רחפן אוטונומי, אבל גם זה יגיע".
דוגמה נוספת לגיוס הטכנולוגיה לטובת רואי החשבון היא השימוש באלגוריתמים חכמים אשר יודעים לזהות סיכונים של חברות. לא מדובר רק בנתונים פיננסיים שמקבלים מהלקוח, אלא גם משאיבה של נתונים פומביים אחרים (רשתות חברתיות). בנוסף, עושים בפירמות שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) לזיקוק תכנים רלוונטיים ומהותיים מחוזים וממסמכים חשובים; וכמובן, הסמארטפון הפך לכלי חשוב, בין היתר כאמצעי למעקב אחר מלאי המוצרים והנכסים של החברות.
"אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי לעבור על חוזים משפטיים של הלקוח, לדלות מהם את המידע הרלוונטי, לחלץ את המידע, ובעצם לייעל את האופן שבו אנחנו עושים את עבודת הביקורת. פירמת דלויט זכתה לאחרונה בפרס 'הפירמה החדשנית בעולמות הביקורת' בעקבות מערכת ששמה 'ארגוס'. זו מערכת שיודעת לקרוא את החוזה ולחלץ את הנתונים שמעניינים את רואה החשבון, ללא הנתונים שפחות רלוונטיים לו.
"באופן הזה, בתהליכים מסוימים, כמו הכרה בהכנסה ותהליכים חשבונאיים כאלה ואחרים, אני יכול לעשות את העבודה בצורה הרבה יותר מהירה, וגם הרבה יותר מדויקת. וכך, קלסרים ודוחות עבי-קרס הוחלפו במחשבים, אינטרנט, תוכנות מתוחכמות ובשמירת נתוני הלקוחות ב'ענן' "(cloud).
לדברי לרון, היסטורית, חברות ראיית חשבון והביג-פור, לא היו עובדים יותר מדי בענן, על אף שרוב העולם עבר לעבוד בענן. זאת, בעקבות עניינים של אבטחת נתונים וכדומה. "רוב המידע של הלקוחות היה יושב בשרתים פיזיים בבניינים שלנו. לאחרונה, פירמות גדולות עברו לשימוש שוטף בענן, והמעבר הזה דרמטי. הוא הוביל לכך שיכולים לעבוד בצורה הרבה יותר חכמה עם המידע של הלקוחות שלנו.
"אנחנו יודעים למשוך את המידע בעצם מהמערכות של הלקוחות למקום אחד מרוכז, ומשם לעשות את העבודה. יש עדיין מקומות שלא ניתן לשאוב מהם מידע מהענן, כדוגמת בנקים, אבל השמירה של המידע באופן הזה והאלגוריתמים החדשים מובילים לניתוחים מהירים יותר, מדויקים יותר וגם טובים יותר של המידע של הלקוח".
- אם המחשבים והמוחות האינטרנטיים יחליפו ניתוחים של בני אדם, ויעשו זאת מהר וטוב יותר, אז יצטרכו פחות רואי חשבון? זה,יגרום לכל הפחות, לצמצום מאסיבי בכוח-האדם במשרדים?
רו"ח לרון: "זה דיון מעניין שמתנהל בנוגע להרבה מאוד מקצועות, כאשר עולה שאלת הטכנולוגיה והעובדים - אם טכנולוגיה מחליפה בפס ייצור חלק מהעובדים, האם צריך פחות עובדים, וזה נכון שהלוגיקה אומרת, שהמחשב יכול להחליף עובד אנושי. מנגד, ברגע שיש לך הרבה יותר דאטה ואת יכולה לספק הרבה יותר תובנות, את עדיין צריכה את הבן-אדם שמכיר את העסק, שיודע לשאול את השאלות הנכונות. כרגע אנחנו לא רואים שבזמן הקרוב כבר לא יהיו זקוקים לחצי מכוח-האדם.
"עכשיו, בעקבות הטכנולוגיה, רואי החשבון מתמודדים עם עושר של מידע, ולא רק עם דגימות בודדות כפי שהיו לנו בעבר, אז צריך לגייס אנשים שהם יותר טכנולוגיים. רואה חשבון עדיין מביא את הצד המקצועי, את הצד של שיקול-דעת, אבל היום, אצלנו בפירמה לדוגמה, הוא כבר מנהל צוות הרבה יותר הטרוגני מבחינת היכולות שלו, ולא רק אנשי ביקורת. יש לו גם אנשי דאטה.
"זה אומר, שאם הנשק המתקדם החדש של רואי החשבון הוא מקלדת ורחפן, אז גם הצוות האנושי משתנה וישתנה בהתאם, ולא רק הכלים הטכנולוגיים שמשתמשים בהם".
- מתי יתממש במלואו החזון של 'הרו"ח הטכנולוגי', זה שהרחפן, הסמארטפון והאלגורתימים החדשים הם כלי הנשק שלו, שחוסכים לו שעות של עבודה? עשור? פחות?
רו"ח לרון: "השינוי כבר קורה. אנחנו כל הזמן מגייסים אנשים עם אוריינטציה יותר טכנולוגית. אמנם פירמות ראיית החשבון עדיין לא מגייסות אנשי דאטה הארד-קור, אבל בעוד 3-4 שנים זה כבר יקרה. לא בעוד עשור. דלויט כבר לגמרי שם היום. עולמות הביקורת עוברים לענן, אנחנו מתחברים בצורה הרבה יותר משמעותית למערכות המידע של הארגונים ושל הלקוחות שלנו; וכבר היום בביקורת השנתית האחרונה, היו לנו צוותים שלא קיבלו דגימה של נתונים, אלא ממש היו מחוברים למערכות של הלקוח, וקיבלו בזמן אמת את הנתונים".