סטס מיסז'ניקוב ופאינה קירשנבאום / צילומים: תמר מצפי
ביום ראשון הקרוב, כשילדי ישראל יחגגו את ל"ג בעומר בהדלקת מדורות, תתייצב פאינה קירשנבאום, מבכירות הפוליטיקאיות שלנו בעבר והיום חשודה במעשי שחיתות חמורים, בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, ותנסה "לכבות את מדורת החשדות" החמורים נגדה. ל"גלובס" נודע כי באותו היום, ב-14 במאי, ייערך הליך של שימוע לפני העמדה לדין פלילי לקירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, בפני מנדלבליט וצמרת המחלקה הכלכלית בפרקליטות. זאת, במסגרת חקירת פרשת השחיתות במגזר הציבורי ובעמותות המכונה פרשת "ישראל ביתנו" או "פרשה 242".
קירשנבאום, ששימשה, בין היתר, גם כמזכ"לית מפלגת "ישראל ביתנו" ונחשבת כמקורבת ליו"ר המפלגה, שר הביטחון אביגדור ליברמן, תנסה לשכנע את מנדלבליט ואת צמרת הפרקליטות שלא להעמיד אותה לדין או לפחות לרכך את האישומים נגדה. לפי המידע שבידי "גלובס", גם חברה של קירשנבאום למפלגה, ולפי החשד גם למעשי השחיתות, שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, יתייצב בקרוב לשימוע לפני העמדה לדין בפני היועמ"ש. השימוע למיסז'ניקוב נקבע ל-28 במאי.
השימועים שייערכו לקירשנבאום ולמיסז'ניקוב מסמנים את הישורת הסופית של הטיפול בפרשת השחיתות שהסעירה את המדינה, טרם שהיא מגיעה לבית המשפט. זאת, משום שמדובר בשני השימועים האחרונים שעורכת הפרקליטות לחשודי הפרשה, לפני שהיא מקבלת החלטה סופית אם להעמידם לדין ובאיזה אישומים ועבירות יואשם כל חשוד.
לפי ההערכות, הסיכוי של קירשנבאום ושל מיסז'ניקוב לשכנע את ראשי הפרקליטות שלא להגיש נגדם כתב אישום, הוא נמוך. בפרקליטות סבורים כי יש בידיהם ראיות חזקות להוכחת אשמתם של המעורבים בפרשה. בנוסף, המשטרה והפרקליטות גייסו כמה עדי מדינה, ובהם גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון.
קירשנבאום ומיסז'ניקוב הם שני נבחרי הציבור הבכירים ביותר שמעורבים בפרשת "ישראל ביתנו", אך בנוסף להם ישנם עוד 14 חשודים שהפרקליטות זימנה לשימוע לפני העמדה לדין, בהם בכירים ועובדים ברשויות מקומיות, בעמותות, בגופים ציבוריים ובמפלגת ישראל ביתנו. החשד העיקרי הוא העברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לחברי כנסת ולמקורביהם, ו/או מינוי מקורבים לתפקידים ציבוריים; חשדות נוספים הם מתן שוחד בכמה תתי-פרשיות בהיקפים של מיליוני שקלים.
בשימוע לקירשנבאום צפויים להשתתף מטעמה של סגנית השר לשעבר, עורכי דינה, גיורא אדרת ואורן אדרת. מטעמו של מיסז'ניקוב ישתתפו בשימוע, עורכי דינו ממשרד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות', ובראשם עו"ד יובל ששון. מהעבר השני של השולחן יישבו בשני המקרים, לצדו של מנדלבליט, עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות ועורכי דין נוספים מהמחלקה הכלכלית האמונה על הטיפול בפרשה. גם פרקליט המדינה, שי ניצן, עשוי לקחת חלק בהליכי השימוע, ובכל מקרה להשמיע את דעתו ולתת את חוות דעתו בנושא.
תקציבים תמורת הטבות אישיות
קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. הפוליטיקאית הבכירה לשעבר שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וח"כ מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגה הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה, ובתקופה הרלוונטית הוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת ישראל ביתנו.
על-פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה עצמה באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר, חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים.
טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, בדרך של תשלום מזומן לקירשנבאום, העברות כספים לטובת עסק שהקימה, העסקת בני משפחתה, קבלת מחשבים, טלפונים סלולריים ומכשירי חשמל יקרים אחרים, תשלום עבור טיסות לחו"ל ומלונות עבורה ועבור בני משפחתה. בנוסף הועברו, על-פי בקשתם של קירשנבאום ומעורבים נוספים, טובות הנאה בדרך של מימון הסעות לפעילי מפלגת ישראל ביתנו, העסקתם של פעילי המפלגה בשכר חודשי, העברת כספים למקורבי המפלגה ומימון סקר עבור המפלגה.
בסביבתה של קירשנבאום שומרים על פרופיל נמוך ומסרבים לחשוף את הטענות שבכוונת עורכי דינה להעלות בשימוע ביום ראשון. לאור העובדה שבידי הפרקליטות יש האזנות סתר ועדויות ישירות של עדי מדינה, שמבססים לכאורה את המסד העובדתי למעשים, קו ההגנה של קירשנבאום צפוי להתמקד ביסוד הנפשי של העבירה. קירשנבאום תנסה לספק פרשנות תמימה להעברות הכספים הסיבוביות ולהטבות שהוענקו בתמורה לכספים.
הטבות וסמים
השר לשעבר מיסז'ניקוב חשוד בביצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. לפי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקל לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת-זוגו. מארגני הפסטיבל, שחפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת-זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים.
בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות, במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו"ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים.
מיסז'ניקוב צפוי לטעון, בין היתר, כי כתב החשדות נגדו ממחזר טענות שנבדקו לפני שנים על-ידי מבקר המדינה וקיבלו מענה מפורט וענייני. עוד יטען מיסז'ניקוב ביחס לחשדות הקושרות אותו לשימוש בסמים, כי מדובר באישום שנועד להשחיר את פניו.
"זהו אישום אשר אנו בטוחים כי ייעלם כלעומת שבא. אנו בטוחים כי בשימוע נמצא אוזן קשבת בפרקליטות, וכי יעלה בידינו להפריך את הטענות אחת לאחת, כמו גם את סיפורי הבדים שנטוו כנגד מרשי", אמר בא-כוחו, עו"ד ששון, כשמיסז'ניקוב הוזמן לשימוע לפני כחצי שנה.
"מופתעים מעזות המצח"
בפרקליטות רואים בתיק את אחד מתיקי השחיתות החמורים שנחקרו בשנים האחרונות, וככזה המדגים את האופן הציני והמושחת שבו חלק מנבחרי הציבור שלנו ניצלו את כוחם ופעלו נגד האינטרס הציבורי. תיק שהוא שני בחשיבותו אולי רק לתיק הולילנד.
ביטוי לגישה זו ניתן היה למצוא כבר בתחילת החקירה. למשל, בראיון שנתן ל"גלובס" לפני שנתיים, באפריל 2015, חשף מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, עד כמה המקרה חמור בעיני הפרקליטות. "אנחנו מופתעים מהיקף העבירות, מהשיטתיות שלהן ומעזות-המצח שבה הן נעשו. חשבנו שלא יכול להיות שיש דברים כאלה בעולם של ביקורת פרלמנטרית, של מבקר מדינה ושל משטרה. יש פה דברים שכששמענו עליהם אמרנו 'לא יכול להיות'. מסתבר ש'כן יכול להיות'", אמר אלדד.
השנתיים שחלפו מאז לא שינו כנראה את המחשבה הזאת בפרקליטות. אולי אפילו להיפך.
עם זאת, שימוע אינו הליך פורמלי. בפרקליטות מתכוונים להקשיב רוב קשב לטענות שיעלו פרקליטיהם של קירשנבאום ומיסז'ניקוב, וייתכן שתמונת כתבי האישום לאחר השימוע, תשתנה. השימוע לקירשנבאום הוא הקריטי שמבין השניים, וגם החשוב מבין כלל השימועים שנערכו לחשודי הפרשה. זאת, משום שהשימוע לקירשנבאום לא יקבע רק את גורלה, אלא גם את גורלם של רבים מחשודי הפרשה האחרים, שהחשדות נגדם עוסקים ביחסיהם עם קירשנבאום.
השיטה: קבלת תקציבי מדינה תמורת שוחד וטובות הנאה
בדצמבר 2014 חשפו המשטרה והפרקליטות את חקירת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (פרשה 242). הפרשה הרעידה את אמות הספים של המערכת הפוליטית והציבוריות הישראלית והביאה לפרישתם של כמה פוליטיקאים בכירים. בספטמבר 2015, שלחה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ל-16 חשודים מרכזיים מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי.
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה, שי ניצן, ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, החליטו כי יש תשתית ראייתית להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את שני הפוליטיקאים הבכירים לשעבר החשודים בפרשה - שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, וסגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום - שניהם ממפלגת "ישראל ביתנו" שבראשות שר הביטחון, אביגדור ליברמן.
כן הוחלט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, בכירים בגופים ציבוריים ובמועצות בגין עבירות שחיתות שונות - כל אחד לפי חלקו.
החקירה חשפה חשדות לכאורה שורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. מדובר במספר רב של פרשיות, המקיפות עשרות חשודים שנחקרו באזהרה - חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו.
בפרקליטות ציינו כי מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים. "מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה, שביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים נעברו בין השנים 2009-2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה", נמסר בהודעת הפרקליטות.
לדברי הפרקליטות, במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי, במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה, החליט היועמ"ש להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המינהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית.
לפי הפרקליטות, הרעיון המרכזי, "השיטה" העוברת כחוט השני במירב הפרשיות שנחקרו הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים.
הגורמים המתוקצבים - בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים - נדרשו להקצות סכום שנקבע (בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם), שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית, ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על-ידי הגורמים המתוקצבים. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו על-ידי הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום.
עמלה למנכ"ל משרד החקלאות
בנוסף לקירשנבאום ולמיסז'ניקוב חשודים בפרשה דוד גודובסקי, לשעבר מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, החשוד בביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים ועוד.
כמנהל אגף הארגון של המפלגה, היה גודובסקי אמון, בין היתר, על הפן הארגוני של מערכות בחירות, ארציות ומוניציפאליות, ועל הקשר של מטה המפלגה עם גורמי השטח, לרבות ראשי רשויות חברי מועצות, מרכזי סניפים ופעילים. כמו-כן, עמד גודובסקי בקשר עם גופים שונים שביקשו כי המפלגה תתמוך בהם. גודובסקי חשוד כי פעל במסגרת תפקידו כדי לקבל טובות הנאה עבורו, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, מגורמים שונים ובתמורה פעל כדי להעביר אליהם תקציבים.
רמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות, רמי כהן, חשוד בשוחד, קבלת דבר במירמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. בין היתר, חשוד כהן כי נתן שוחד לקירשנבאום באמצעות מימון השקעתה בעסק אותו הקימה, פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל, זייף מסמכים כדי להסתיר את פעולותיו ואיים על קצין משטרה בדיון בבית המשפט.
הפרשייה של כהן זו נחשפה ב"גלובס" בדצמבר 2014, אז חשף העיתונאי, משה ליכטמן ,כי איגוד הכדורסל קיבל "תרומה" ממפלגת ישראל ביתנו ישראל, וכי מהתרומה הזו נגזרה "עמלה" לטובת משפחתו של מנכ"ל משרד החקלאות דאז, כהן. לפי החשיפה ב"גלובס", עמלת התיווך בגובה כ-100 אלף שקל שולמה לרעייתו של כהן, בתיה. כהן היה חבר בכיר במפלגת ישראל ביתנו וממקורביו של יו"ר המפלגה ושר הביטחון, אביגדור ליברמן.
לפי הפרסום מ-2014, התרומה של ישראל ביתנו לאיגוד הכדורסל, בגובה מיליון שקל, ניתנה מעודפי כספי מימון המפלגות של ישראל ביתנו. התרומה ניתנה כסיוע ל"אקדמיה לכדורסל בנים" הפועלת במכון וינגייט. לפי החשד, את המהלכים להעברת התרומה המפלגתית לאיגוד הכדורסל הובילה חברת המפלגה וסגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום.
שוחד ממועצות ומעמותות
עוד חשודים בפרשה שזומנו לשימוע: דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, החשוד כי במסגרת תפקידו ביצע עבירות שוחד. זאת, בתמורה להעברת תקציבים למועצה ולגופים הפועלים מטעמה; הלוביסט ישראל יהושע חשוד כי במסגרת יחסיו כבעלים של חברת לובינג עם עובדי ציבור, לקח שוחד, קיבל כספים במירמה תוך הצגת מצגים כוזבים, ביצע פעולות שונות להלבנת הון, וכן פעל במזיד ובמירמה כדי להתחמק מתשלום מס. לפי החשד, יהושע ביקש מגופים שונים אותם ייצג, סכומי כסף גדולים מאוד, חלקם במזומן. לפי החשד, יהושע סיפר לאותם גופים כי הוא מעביר חלק מהכספים לעובדי ציבור, כדי שאלה יעבירו לאותם גופים תקציבי מדינה.
כן זומנו לשימוע לפני העמדה לדין: מתן דהן, יו"ר עמותת איילים, החשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון; דני גליקסברג, יו"ר עמותת איילים, החשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון; אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין, החשוד בעבירות של שוחד ומירמה והפרת אמונים; טלי קידר, עובדת בחברה להגנות ים המלח ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות, החשודה בעבירות שוחד; יועץ התקשורת, רונן משה, החשוד בעבירות שוחד והלבנת הון; ויקטוריה רבין, לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום, החשודה בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה; אלכס גולדשטיין, בעלי חברת izrus המנהלת אתר אינטרנט ישראלי בשפה הרוסית, החשוד בעבירות שוחד והלבנת הון; בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן, החשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט; אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמי, החשודה בעבירות שוחד; ובלה גולדנברג, עובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, החשודה בעבירות של מירמה והפרת אמונים.
חשודים נוספים שהמשטרה המליצה להעמידם לדין, אך בפרקליטות עדיין לא התקבלה החלטה לגביהם הם: שי ברס, לשעבר מנכ"ל מע"צ (נתיבי ישראל); אלכס ויזניצ'ר, לשעבר יו"ר נת"ע; יאיר גלר, לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים לשעבר; אבנר קופל, לשעבר יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר; וטמיר קירשנבאום, בנה של סגנית השר לשעבר קירשנבאום. בדיקת ממצאי החקירה לגבי חשודים אלה ונוספים נמשכת. יצוין כי חקירת הפרשה הייתה החקירה המשמעותית האחרונה אותה הוביל תנ"צ אפרים ברכה המנוח.