יוסי מטיאס / צילום: איל יצהר
על גוגל ישראל, זו שמרכזת את הפעילות העסקית של גוגל העולמית בארץ, רובנו יודעים לא מעט. לעומת זאת, על מרכז המחקר והפיתוח של גוגל בישראל - שפועל באופן נפרד מגוגל ישראל - כנראה שרובנו יודעים הרבה פחות, אולי בגלל שהוא מקפיד לפעול הרחק מהרדאר למרות שהוא מעסיק 700 איש.
במפגש שהתקיים בשבוע שעבר של "כלכלה על הבר" של "גלובס" בשיתוף לאומיטק, הדובר המרכזי היה פרופסור יוסי מטיאס, סגן נשיא בגוגל העולמית ומנכ"ל מרכז המו"פ של החברה בישראל. מטיאס דיבר על תפקידו של המרכז הישראלי עבור גוגל העולמית, פירט על התפתחותו במהלך העשור האחרון, וחלק את דעותיו לגבי החזון של גוגל העולמית, תעשיית ההיי-טק המקומית, ותפקידה ההולך וגדל של הטכנולוגיה בחיינו.
מטיאס, פרופסור למתמטיקה ומדעי מחשב, החל את דרכו בתעשיית ההיי-טק כחוקר במעבדות בל, ו"חטא" לזמן קצר ביזמות (ייסד את Zapper, ושימש מדען ראשי ב-HyperRoll שנרכשה על ידי אורקל). בקיץ 2006, כלומר לפני 11 שנה, קיבל לידיו את המשימה לבנות מאפס מרכז מחקר ופיתוח של גוגל בישראל, וזאת כשגוגל עדיין הייתה "קטנה" בהשוואה להווה. כעת, למי ששכח, ענקית הטק שיצרה את מנוע החיפוש שקשה להסתדר בלעדיו שווה 652 מיליארד דולר והיא כבר מזמן רוצה להיות יותר ממנוע חיפוש. הקמת המרכז בארץ - ובמדינות אחרות מחוץ לארה"ב - מוכיחה זאת ביתר שאת.
"אני בגוגל למעלה מעשר שנים ואני עדיין מופתע מזה. מעולם לא הייתי במקום אחד כל-כך הרבה זמן", אומר בחיוך מטיאס. "כשגוגל בחרה לבנות כאן מרכז מחקר ופיתוח, הסבירו לי שהסיבה מתחלקת לשניים: ראשית, גוגל זו חברה שמבוססת על כישרון הנדסי, ולכן היא מחפשת אותו בכל מקום שבו הוא עשוי להימצא; שנית, גוגל זו חברה גלובלית שרוב המשתמשים שלה מחוץ לארה"ב, ולכן חשוב לה שיהיה בה מגוון של השקפות, תרבויות ויכולות. כמו כן, כששאלתי מה אתם רוצים שאבנה בארץ, ענו לי: You will figure it out, כלומר אתה מחליט. וזה מאפיין את גוגל: לכל אינדיבידואל בה יש השפעה על החזון שלה".
מטיאס מספר כי ההתחלה הייתה כמו של סטארט-אפ. "גרתי אז בארה"ב, וכשהייתי מגיע לארץ לכמה ימים הייתי מראיין אנשים בבתי קפה ובוחן משרדים להשכרה. 11 שנה אחרי, נוצר כאן צוות של 700 איש שהוכיח את עצמו בהדרגתיות ולקח על עצמו משימות משמעותיות. זה מרכז שצמח מהר מאוד לעומת מרכזי מו"פ אחרים של גוגל בעולם".
- על בסיס מספר האנשים שהוא מעסיק, היכן נמצא המרכז הישראלי ביחס לשאר מרכזי מו"פ של גוגל בעולם?
מטיאס: "במרכזים בניו-יורק, סיאטל, וציריך יש מעל 1,000 איש בכל אחד. לכן, אפשר להגיד שישראל היא בשורה השנייה מבחינת הגודל, אבל הגודל אינו הקריטריון היחיד. התרומה של המרכז היא פונקציה של היכולות שלו, והיכולות בישראל הפכו אותו להרבה יותר משמעותי מגודלו נטו כי בישראל נעשו עבודות מאוד משמעותיות עבור גוגל העולמית".
- תן לנו דוגמאות.
"מטבע הדברים, חלק ניכר מהעבודה היא בתחום החיפוש, וזו הסיבה מדוע אני מוגדר כסגן נשיא להנדסה בתחום החיפוש בגוגל העולמית. הצוות בישראל הוא כנראה הגדול ביותר מחוץ לקליפורניה שבארה"ב (מקום מושבה של גוגל העולמית, ט.צ.) שעוסק בחיפוש. בארץ יש לנו אוסף של צוותים, כלומר אוסף של פרויקטים שכל אחד מהם הוא כמו סטארט-אפ בפני עצמו. לדוגמה, ההשלמות האוטומטיות במנוע החיפוש, זו טכנולוגיה שפותחה בארץ. הטכנולוגיה מאחורי חיפוש בתחומי הספורט ומזג האוויר, פותחה בארץ. ובכלל, החיפוש כל הזמן ממציא את עצמו מחדש".
- מהו האתגר הגדול הבא כשמדובר בחיפוש?
"האתגר לא השתנה: לארגן את התוצאות כך שהן הכי יתאימו למה שהמשתמש צריך, בצורה ובזמן הכי טובים. מה שמשתנה זה הציפייה, כלומר הציפייה של המשתמש והמובייל חידד את זה. לדוגמה, אם אני מחפש במובייל מידע על סרט קולנוע, אני רוצה שתוך 2-3 קליקים אוכל לקנות כרטיס. במובייל האתגר הוא יותר מעניין ויותר קשה. ככל שאנחנו מתרגלים לטכנולוגיה, אנחנו מגיעים לנקודה שבה אנחנו רוצים ומצפים ממנה ליותר. אני כבר לא רוצה לבזבז 10 דקות כדי להזמין כרטיס לסרט קולנוע שאני מתעניין בו".
- זה אתגר שכבר מערב בתוכו יותר בינה מלאכותית, לא?
"כן, אבל לא רק. זה איך אנחנו מחברים את כל השחקנים באקו-סיסטם הזה של החיפוש. חלק מזה זה בינה מלאכותית וחלק זה למידה חישובית - שני דברים שמאפשרים לנו לעשות הרבה דברים בצורה הרבה יותר חכמה. וכשזה קורה, זה כמו קסם!"
- כיצד לומדים למה המשתמש מצפה?
"מדובר בתהליך די מורכב שכולל עבודה מחקרית, ניתוח של התנהגויות וכדומה. חלק מהתהליך הזה בא לידי ביטוי בשימוש בסייען (Assistance) כמו אלקסה של אמזון, כלומר אנחנו יכולים לשוחח עם הטכנולוגיה ולאו דווקא דרך הסמארטפון. לפעמים אנחנו צריכים מידע באופן פרו-אקטיבי, כלומר שהטכנולוגיה תנחש מה אני צריך לדעת. לדוגמה, מתי כדאי שנצא מהבית לפגישה שיש לנו בבוקר. אין סיבה שלא נקבל סיוע כזה. בהתחלה אנחנו מופתעים מיכולות כאלה, אחר-כך אנחנו מתרגלים עד למצב שאנחנו מתלוננים כשהן לא עובדות. זה הטבע של טכנולוגיה: מהר מאוד מתרגלים אליה עד למצב שמתלוננים כשהיא לא עובדת כמו שצריך.
"בהקשר של בינה מלאכותית ולמידה חישובית: מה שחשוב בשתיהן זה האינטראקציה בין האדם לטכנולוגיה. אנחנו נמצאים בעידן ביניים, כלומר עידן שבו יש אוכלוסיות שעדיין קשה להן עם טכנולוגיה, כמו הגיל השלישי.
"הבינה המלאכותית יוצרת אינטראקציה יותר טבעית בינינו לבין טכנולוגיה. לדוגמה, אחוז ניכר מהחיפושים בגוגל במובייל נעשים על ידי שיחה, כלומר במקום להקליד אנשים שואלים קולית את הסמארטפון. בעיניי, בינה מלאכותית מובילה אותנו ל- Ambient Intelligence (סביבות אלקטרוניות שרגישות ומגיבות לנוכחות של בני אדם, ט.צ), כלומר אינטליגנציה שמורידה את החיכוך שנוצר בין האדם למוצר האלקטרוני עקב שימוש בו. זה חוסך הרבה כאבי ראש. לדוגמה, להגיד לרשת ה-Wi-fi הביתית להתחבר לסמארטפון או להגיד לטלוויזיה להחליף ערוצים בלי להתעסק בשלט".
גוגל העולמית, נזכיר, אינה נמנית על הרוכשות הסדרתיות של חברות טק ישראליות. לפחות לא כמו סיסקו ואורקל. הרכישה הכי גדולה שלה בישראל היא Waze - מעל מיליארד דולר - ועל זו כל מילה נוספת מיותרת. על מדיניות הרכישות של גוגל אומר מטיאס: "אנחנו בעידן מרתק שבו יש שילוב של חישוב ענן שמאפשר לצוותים גדולים בארגונים גדולים לפתח מהר יותר דברים חדשים, ולכן לפעמים יש יותר מו"פ In House. זו לא בהכרח שאלה אסטרטגית של לרכוש או לפתח לבד אלא יותר רצון לבנות צוותים גדולים שיכולים להניע את הטכנולוגיה קדימה. וכשצריך ויש הזדמנות, להביא צוות מבחוץ פנימה על ידי רכישה".
מטיאס, כאמור, הוא פרופסור למתמטיקה ומדעי המחשב בהשכלתו, אך הוא מודה שתפקידו בגוגל לא ממש מפנה לו זמן לאקדמיה, כלומר להרצות.
- כיצד אתה רואה את המגמה במספר הסטודנטים שנרשמים ללימודי מדעים מדויקים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכדומה? יש עלייה, ירידה, סטגנציה?
"זה נהיה יותר פופולרי להתעניין בלימודי מדעים מדויקים. ההזדמנות שיש כיום לאנשים צעירים לפתח את עצמם ולעשות דברים בעלי משמעות היא חסרת תקדים מבחינה היסטורית. כל בחור/ה צעיר/ה מסוגלים תוך שנים ספורות - על ידי לימוד של הדברים הנכונים - לפתור בעיות גדולות. ואיך זה קרה? בהווה, טכנולוגיות הגיעו למצב שבו כמעט כל אחד יכול - דרך חישוב ענן, שזו היכולת להשתמש בפונקציונליות שקיימת בשרתים - לפתור בעיות. לדוגמה, לגוגל יש ספריית קוד פתוח ובספרייה הזו יש תוכנת למידה חישובית מאוד פופולרית שפתוחה לכולם. כך למשל, מצאנו שלמידה חישובית משפרת באופן ניכר את Google Translate. כלומר, כל אחד שרוצה לפתור בעיה כלשהי, יכול להשתמש בתוכנה הזו או באחרות".
- כלומר, הטכנולוגיה עוזרת להיות סטודנט יותר טוב?
"לא בהכרח במובן הזה. חישוב ענן מגדיל את היקף הכוח החישובי ולכן מאפשר לפתור בעיות מורכבות יותר. עם זאת, זה לא אומר שכל אחד - במיוחד מי שאין לו רקע במחשבים או במדעים מדויקים - יכול לעשות את זה. לכן, כל ילד וילדה בגיל תיכון צריכים לדעת לתכנת באיזושהי רמה. היכולת של כל אחד ואחד מאתנו לתפעל מחשבים כבר נתפסת כא"ב, כמו שפעם לימודי חשבון נתפסו. לכן, לימודי מדעים מדויקים ומדעי המחשב הופכים בהווה לבעלי הרבה יותר עוצמה מבעבר.
"כמו כן, אפשר להגיד שיש דיכוטומיה מעניינת בגישה ללימודי מדעים מדויקים: מצד אחד, מי שלא לומד לימודים פורמליים, כלומר מדעים מדויקים, עדיין מסוגל לפתח טכנולוגיות מאוד מתקדמות מהסיבות שאותן מניתי. ואני נתקל באנשים כאלה. מצד שני, מי שמקבל השכלה פורמלית, כן מקבל מכפיל כוח הרבה יותר גדול".
- אז ההשכלה הפורמלית לא מיותרת?
"לא, ממש לא. השכלה פורמלית מאפשרת לייצר ערך גדול".
- עד כמה קל או קשה לכם להתחרות על המוחות הישראליים?
"מצד אחד, אנחנו מבוקשים ומאוד נדיר שמישהו שיש לו הזדמנות לעבוד אצלנו, לא מגיע אלינו. מצד שני, לפעמים קורה שיש חוסר התאמה בעיקר על רקע מטרות שונות. כשאני מראיין מועמד, אני שואל אותו: למה באת לגוגל? בדרך-כלל התשובות שאני מקבל הן שאנשים רוצים לעבוד במקום שיש לו אימפקט, כלומר לעשות דברים שמשפיעים חיובית על הרבה אנשים. גוגל נוגעת במיליארדי איש בכל יום וזו תחושה ממש טובה".
- בעינייך, היצע המוחות הוא אכן הבעיה הכי קשה של היי-טק הישראלי בראייה לעתיד?
"הבעיה מתחלקת לשניים: המודל של סטארט-אפ ניישן מועתק ביותר ויותר מדינות ולכן צריך לשמר אותו; שנית, ובמיוחד בכל הנוגע להיצע המוחות, אין ספק שצריך לדאוג לעתודה הטכנולוגית שלנו. צריך לשנות את מערכת החינוך כך שתשמר את הקיים, לכל הפחות. צריך לעודד נערים ונערות מגיל צעיר לחשיבה יזמית. ללמוד איך ללמוד".
- חשיבה יזמית או עסקית?
"יזמית. העסקית תגיע לבד אחרי. המנוע מאחורי חדשנות הוא חשיבה יזמית ששואלת: איך אני פותר בעיה ואיך אני משתמש בטכנולוגיה כדי לפתור את הבעיה? כמו כן, חשוב שנתאים את עצמנו לשינויים ונתפתח בהתאם. לא להיבהל משינויים. שינוי זה חלק מהקסם!"
לקראת הסוף, ובתגובה לשאלה מהקהל באשר לאופן ולמידה שבהם המוח האנושי מתנוון כאשר הטכנולוגיה פותרת לו יותר ויותר בעיות, השיב מטיאס: "הטכנולוגיה דווקא מעלה את הרמה עמה המוח האנושי צריך להתמודד. אפשר להגיד שהטכנולוגיה דווקא מאתגרת את המוח האנושי ולא משביתה אותו. מעצימה אותו ולא מנוונת אותו".
מנכ"לית לאומיטק: "חברות הטכנולוגיה הזרות בישראל הן כמו אוניברסיטה למדע יישומי"
"הנוכחות של גוגל בישראל, כמו גם של ענקיות טכנולוגיה זרות אחרות, נמנית על הדברים הקריטיים שנותנים לגיטימציה לישראל", כך אמרה יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק, במפגש "כלכלה על הבר" שבו הדובר המרכזי היה פרופסור יוסי מטיאס, סגן נשיא בגוגל העולמית ומנכ"ל מרכז המו"פ של החברה בישראל. "והעובדה שיש בישראל קצת מעל 400 חברות זרות, שהגיעו לכאן דרך רכישות ישראליות או שהקימו מיוזמתן מרכזי מחקר ופיתוח, מוכיחה עד כמה ישראל אטרקטיבית".
לדברי אורון, "בהתחלה, רוב החברות הזרות שהגיעו לישראל באו מתחומי הסמיקונדוקטור - כמו אינטל - בגלל שזה היה התחום שבו ישראל הייתה חזקה אך בהמשך תעשיית ההיי-טק הישראלית החלה להתמחות בתחומים נוספים, כמו תקשורת ותוכנה, והיום אנחנו רואים תנועה ערה בתחום הרכב החכם. כמו כן, חלה התפתחות גיאוגרפית, כלומר שינוי במדינות המקור מהן הגיעו החברות הזרות: בהתחלה מדובר היה רק על חברות אמריקאיות, אחר-כך החלו להגיע לכאן חברות אירופאיות ועכשיו יש תנועה ערה של חברות אסייתיות".
עוד לדברי אורון: "מעבר לתרומתן לתעשיית ההיי-טק המקומית, החברות הזרות בישראל הן כמו אוניברסיטה למדע יישומי. הן ממש בתי ספר. חברות ששולפות אנשים ישר מהאקדמיה ומכשירות אותם להיות מהנדסים ברמה מאוד גבוהה, ולכן לא פלא שחלקם אחר-כך יוצאים לדרך עצמאית והופכים ליזמים. מעבר לכך, הן תורמות לידע ניהולי בסקאלות גבוהות. לכן, חשוב לישראל להמשיך להיות אטרקטיבית עבור חברות ענק כמו גוגל".