רווח, תשואה/ קרדיט: שאטרסטוק
הנטייה האנושית של רוב האנשים היא להתמקד באתגרי פיננסים היום-יומיים. רובנו עסוקים מבוקר ועד ליל בהישרדות פיננסית ובכיבוי שריפות פיננסיות, ומקדישים זמן זניח למחשבה, לתכנון ולמעקב אחר ביצועי החיסכון הפיננסי לטווח ארוך. החיסכון לטווח ארוך עבור רובנו הוא לא יותר משורה בתלוש המשכורת, המפחיתה לנו את השכר נטו. ועל אף חשיבותו, מעטים מתייחסים לחיסכון זה כאחד הנכסים החשובים של כל יחיד ומשפחה בישראל.
החגיגות בבורסות העולם בשנים האחרונות הנמשכות גם בשבועות האחרונים, היטיבו במידה יוצאת דופן עם נכס חשוב זה. במדינת ישראל מונהגת "פנסיה חובה", ולפיכך החגיגה בבורסה הנתפסת כבלעדית לעשירים עברה ועוברת בימים אלו דרך כיסם של רובם המכריע של אזרחי ישראל והיא מבטיחה לחוסכים לטווח ארוך אופק פנסיוני משופר.
במדינה תזזיתית כמו ישראל, העיסוק הציבורי בחיסכון הפנסיוני גולש החוצה ממדורי הכלכלה למדורי החדשות, בעיקר בעיתות של משבר פיננסי, תספורות ענק של איגרות חוב והקשרים שליליים אחרים. אולם דווקא החדשות הטובות והחשובות באמת בתחום, מוצנעות לרוב מעיני הציבור וחבל שכך.
בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2017, החיסכון ארוך-הטווח של הציבור בישראל השיא תשואה מצטברת ממוצעת של כ-2.5%; ובשנה האחרונה השיאו קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, תשואה שנתית ממוצעת הנעה בין 6% ל-7%. האינפלציה בשנה האחרונה הייתה נמוכה מ-1%, כך שהתשואה הריאלית הממוצעת נטו לאחר דמי-ניהול של החיסכון ארוך-הטווח, הסתכמה בכ-5%.
תא משפחתי שצבר מיליון שקל בחיסכון ארוך-הטווח רשם בשנה האחרונה עליית ערך של כ-60 אלף שקל. לא מדובר בביצועים חד-פעמיים אשר אינם מייצגים את ביצועי החיסכון לטווח ארוך, שכן ממוצע ביצועי החיסכון לטווח ארוך ב-5 השנים האחרונות, עומד על כ-5% נטו לאחר דמי-ניהול.
מדובר בתשואה שנתית פנטסטית אשר אינה מובנת מאליה, שכן הריבית חסרת הסיכון בישראל ובעולם המפותח היא אפסית. יתר על כן, מדד ת"א-35 - מדד מניות הבלו-צ'יפ הישראלי, שבו מושקעים חלק ניכר מנכסי החיסכון ארוך-הטווח, מקרטע תקופה ארוכה בשל קריסת מניות הפארמה המקומיות.
מהנתונים עולה, כי הסטה ארוכת שנים של מחצית ויותר מן הרכיב המנייתי בחיסכון ארוך-הטווח להשקעה במדדי מניות זרים, בדגש על שוק המניות בארה"ב, התבררה כהחלטת השקעות טובה של מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים, אשר תרמה רבות לביצועי תיקי ההשקעות.
אפיק החוב הקונצרני המקומי המושמץ, אשר הוליד כשלי אשראי גדולים בתחילת העשור הנוכחי, מצוי שוב בגאות חסרת תקדים. מנהלי ההשקעות לא נבהלו מן האווירה הציבורית נגד העמדת אשראי לאילי-הון, הפיקו לקחים ככל שניתן, והמשיכו לממן את הפירמות. כתוצאה מכך, החברות נהנות מאפיק מימון חשוב, המשק נהנה ממנוע צמיחה, וחשוב מכול נהנים גם החוסכים לטווח ארוך.
ההפנמה כי השקל צפוי לשמר את עוצמתו אל מול מטבעות הסחר המרכזיים (המט"ח), הביאה את מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים לנטרל חלק לא מבוטל מן ההחזקות שלהם במטבע חוץ, וכך לשפר את ביצועי החיסכון ארוך-הטווח.
ההגדלה המשמעותית ברכיב המניות בתיקי ההשקעות בשנים האחרונות, שירתה אף היא את ביצועי תיקי ההשקעות. במקביל, ניכר המאמץ הרב-שנתי לגוון את תיק החיסכון ארוך-הטווח בנכסים אלטרנטיביים לנכסים הנסחרים בשוק הסחיר. נכסים דוגמת השקעות בנדל"ן בארץ ובעולם, והשקעות בקרנות השקעה מגוונות, הפכו לחלק מהותי ואינטגראלי בכל תיק ארוך-טווח.
מטבע הדברים, במרוצת השנים הבאות יהיו גם לא מעט השקעות כושלות ומשברים כלכליים, שכן זה הוא אופייה של כלכלה ואופיו של עולם ההשקעות. מימוש משמעותי בשוקי ההון הגלובליים מהווה אף הוא תסריט סביר אשר יפגע בביצועי החיסכון ארוך-הטווח בטווח הקצר. זאת, בהינתן רמות המחירים הנוכחיות במרבית הנכסים הפיננסיים.
אולם בפעם הבאה, כאשר אנו קוראים על השקעה כושלת של גופים מוסדיים, ראוי להתמקד בתמונת הביצועים הכוללת של החיסכון ארוך-טווח. זאת, משום שפעמים רבים מרוב עצים לא רואים את היער, ובשנים האחרונות היער הוא ירוק כהה ומניב פירות עסיסיים. איש לא מצפה מהחוסכים לחיסכון ארוך-הטווח לשלוח זרי פרחים לגוף המוסדי שמנהל עבורם את החיסכון ארוך-הטווח, אולם גם תודה שקטה בלב נחשבת במקרה זה להבעת שביעות רצון מהביצועים שלהם.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.