הרב הראשי לשעבר, אליהו בקשי דורון, הורשע בריבוי עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מתן תעודה כוזבות ומירמה והפרת אמונים, ב"פרשת הרבנים", שבמסגרתה בין השנים 1999-2003 הנפיקה הרבנות הראשית לישראל במירמה אלפי תעודות השכלה תורנית גבוהה לאנשי כוחות הביטחון - בצה"ל, במשטרת ישראל ובשב"ס.
מדובר ברב ראשי שני המורשע בפלילים השנה. זאת לאחר שהרב הראשי לשעבר יונה מצגר הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, ב-3 עבירות של לקיחת שוחד, עבירות של מירמת מס, קבלת דבר במירמה ושיבוש הליכי משפט אותן ביצע במסגרת תפקידו, ונשלח ל-3.5 שנות מאסר בפועל.
האישום נגד הרב בקשי הוא ספיח של פרשת מירמה חמורה, שכונתה "תיק הרבנים" או "פרשת הרבנים", הנוגעת למסגרות לימודים תורניים שונות שהוקמו לאנשי כוחות הביטחון בשנים 1999-2001, ואשר מטרתן הייתה קבלת תעודת השכלה תורנית גבוהה.
במסגרת הפרשה התברר כי מכללות שונות, כמו גם הרבנות הראשית, הנפיקו במירמה מסמכים ותעודות הכוללים נתונים כוזבים, במטרה ליצור מצג לפיו תלמידי המסלול עומדים בקריטריונים של הרבנות הראשית לקבלת תעודת השת"ג, ובקריטריונים של גופי הביטחון לקבלת הטבות שכר בגין לימודים תורניים. על סמך מצג כוזב זה אישרו גופי הביטחון את זכאותם של אנשי הקבע והשוטרים להטבות שכר, ושולמו ליותר מ-1,000 איש הטבות שכר בסכומי-עתק, שהגיעו למאות מיליוני שקלים.
במהלך חקירה רחבת-היקף של תופעת תעודות ההשכלה התורנית הללו, מסר הרב בקשי דורון, כבר בינואר 2004, הודעה ראשונה במשטרה, שנגבתה בעדות פתוחה ללא אזהרה. עם התפתחות החקירה נחקר הרב בשנית ביום באוקטובר 2006, הפעם באזהרה.
בנובמבר 2008 הוגש כתב האישום הראשון בתיק, אך זה עדיין לא כלל את הרב בקשי, כיוון שעדיין היה ספק באשר למידת מעורבותו בפרשה. במאי 2010 בקשי העיד כעד תביעה בתיק האחר. במהלך העדות שינה בקשי את עדותו ומסר דברים שונים מאלה שמסר קודם לכן בהודעותיו במשטרה. בעקבות מתן העדות הורה פרקליט המדינה, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, לפתוח מחדש את תיק החקירה נגדו, ובקשי נחקר במשטרה פעמיים נוספות בשנת 2011.
בסופו של דבר, בשלהי דצמבר 2012, הוגש נגדו כתב האישום המייחס לו מאות עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; מאות עבירות של ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; מאות עבירות של מתן תעודה כוזבת; ועבירה של מירמה והפרת אמונים.
בקשי כיהן בין השנים 2003-1993 כרב הראשי לישראל, ובתוקף תפקידו היה אחראי, בין השאר, על עבודתה ופעולתה של הרבנות הראשית לישראל, לרבות בנושא מתן תעודות הסמכה לרבנות.
בתקופה הרלוונטית לאישום אפשרו צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר לקצינים ונגדים המשרתים בכוחות הביטחון הללו לקבל תוספת שכר המקבילה לזו המוענקת למי שמחזיקים בתואר אקדמי, בגין הסמכה לרבנות. מדובר בהטבת שכר משמעותית שנעה בין 2,000 ל-4,000 שקל מדי חודש. לצורך ההכרה ומתן האישור לתוספות השכר בגין הסמכה לרבנות, דרשו כוחות הביטחון מהמשרתים שביקשו ליהנות מתוספת השכר האמורה, תעודת הסמכה של הרבנות הראשית.
במהלך השנים 2003-1999 הוקמו ברחבי הארץ כיתות לימוד פרטיות בשכר, אשר תכליתן הייתה לאפשר למשתתפים בהן, היינו - לאנשי כוחות הביטחון, לקבל בתום לימודיהם תעודה מהרבנות הראשית, שתוכר כתעודת "הסמכה לרבנות", שכביכול זיכתה אותם, על-פי דרישות כוחות הביטחון, בהטבת השכר.
בראש המוסדות שהוקמו עמדו, ברוב המקרים, רבנים שכיהנו בתפקידים בכירים במערך הרבנות - רבני ערים, חברי מועצת הרבנות הראשית בעבר ובהווה ואף רבנים ראשיים לשעבר. ראשי המוסדות הללו פעלו לכך שהרבנות הראשית תכיר בלימודים אלה ותעניק למי שיסיימם הסמכה בדמות תעודת "השת"ג".
למסגרות לימוד אלה הצטרפו בתקופה האמורה כ-1,500 משרתים בכוחות הביטחון. ככלל, לא נדרשו מהמשתתפים כל כישורים או הישגים מוקדמים, והם אף לא נדרשו לעמוד בתנאי קבלה כלשהם. משנרשמו כמשתתפים במסלול ההכשרה האמור, נמשכה תקופת לימודיהם הממוצעת בין שנה לשנתיים, בהיקף של כ-10 שעות לימוד שבועיות לכל היותר. בסיום הלימודים במסגרות הלימוד הפרטיות פנו תלמידי כוחות הביטחון (לרוב באמצעות מפעילי מסגרות הלימוד) אל הרבנות הראשית לקבלת תעודות השת"ג מהרבנות.
על-פי האישום, במענה לבקשות תלמידי כוחות הביטחון, הנחה בקשי את מנהל מחלקת הבחינות וההסמכה ברבנות הראשית לנפק להם תעודות השת"ג, וזאת חרף הסתייגותו ממתן תעודות אלה, הואיל וידע כי מדובר בתלמידים שאינם עומדים - ולו בקירוב - בקריטריונים לקבלת תעודות אלה, כי הם אינם זכאים להן, וכן כי תכלית קבלת תעודות ההשת"ג הייתה לקבל הטבות שכר ניכרות מקופת המדינה.
למרות זאת, נטען, הורה בקשי למנהל מחלקת הבחינות וההסמכה ברבנות הראשית, הרב יצחק אוחנה, שהיה כפוף להוראותיו, "להעלים עין", לא להקפיד על הקריטריונים המזכים בתעודות ההשת"ג ו"לסגור את העניין" בכך שינפק בפועל את תעודות ההשת"ג לתלמידי כוחות הביטחון, וזאת משיקולים זרים.
לפי כתב האישום, בקשי ידע שבכך הוא מסייע חומרית למוסדות ולמסגרות הלימוד שהופעלו על-ידי גורמים בכירים בעולם הרבני וברבנות הראשית, אשר בתמורה לשכר הלימוד שנגבה מתלמידי כוחות הביטחון העניקו את התעודות המזכות בהטבות השכר. הנאשם עשה כן גם בשל שאיפתו להימנע מעימותים עם גורמים מרכזיים במועצת הרבנות הראשית ובעולם הרבני בכלל, אשר הם אלה שהפעילו ונתנו את חסותם למכללות.
בהוראת בקשי, הרבנות הראשית הנפיקה, באמצעות הרב אוחנה, מאות רבות של תעודות הסמכה כוזבות מסוג השת"ג עבור תלמידי כוחות הביטחון. בנוסף, הרב אוחנה רשם בתעודות שהונפקו פרטים כוזבים היוצרים מצג מטעה לגבי טיבם של הלומדים והלימודים שבגינם ניתנת ההסמכה, וזאת בידיעת בקשי ובאישורו.
בסך-הכול נופקו על-ידי הרבנות הראשית בתקופה האמורה כ-1,500 תעודות אשר הוגשו לכוחות הביטחון, ובהסתמך עליהן שולמו לבעליהן הטבות שכר, שעלותן המצטברת לקופת המדינה נאמדת במאות מיליוני שקלים.
בתשובתו לאישום כפר בקשי באופן גורף בכל העבירות המיוחסות לו.
בהכרעת הדין המרשיעה, הפרושה על פני כ-140 עמודים, דחה השופט צבי סגל מבית המשפט המחוזי בירושלים את טענותיו של הרב בקשי כי לא ידע על הנפקת התעודות המזויפות שהונפקו ועל ההטבות הכספיות הנלוות להן. "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בנדון, באתי לכלל מסקנה כי הנאשם ידע שעל גבי התעודות המונפקות לאנשי כוחות הביטחון מצוין כי הם למדו 5 שנים בישיבות גבוהות, וזאת למרות שהם למדו, למרב, שנתיים ימים", קבע השופט והוסיף עוד כי בקשי אף ידע כי התעודות שהונפקו לאנשי כוחות הביטחון הובילו לקבלת הטבות שכר.
"הוכח לפניי במידת הנדרש כי הנאשם הורה לרב אוחנה להנפיק תעודות השת"ג, שלא על-פי הקריטריונים, עבור למצער כ-200 פונים מקרב אנשי כוחות הביטחון", קבע השופט והוסיף כי "הוראת הנאשם ניתנה עת הכיר את נוסחה הכוזב של התעודה, על גביה נרשם כי מבקש התעודה למד במשך 5 שנים בישיבות גבוהות, וזאת למרות שמסלול הלימודים במכללות נמשך לכל היותר כשנתיים; הנאשם אף ידע כי יש בכוחה של תעודת השת"ג להוביל לשיפור שכרו של מי שמציג אותה לגופי כוחות הביטחון".