אסי ברטפלד / צילום: תמר מצפי
בית המשפט העליון אישר היום (ג') לעמותת "הצלחה", התנועה לקידום חברה כלכלית הוגנת, לנהל תביעה ייצוגית נגד קבוצת דלק בעילה של הפרת חובה חקוקה; וכן לנהל תביעה ייצוגית נגד משפחותיהם של דוד כהן ובתו, רונה ארליצקי (כהן), וחנה וגדעון תדמור בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. זאת, בטענה כי מכירת השליטה בחברת כהן פיתוח לקבוצת דלק בשנת 2011 בוצעה שלא כדין ובאופן שקיפח את בעלי המניות של החברה מקרב הציבור.
בכך התקבל ערעור "הצלחה" וערעורם של התובעים הייצוגיים, ניסן ויסמן ועזריאל ז'ולטי, על פסק דין של שופט המחוזי בתל-אביב חאלד כבוב בנושא.
שופטי בית המשפט העליון קבעו כי "נראה שדיווח אוגוסט 2011 לבורסה, שבעטיו נמנעה דלק מלפרסם הצעת רכש מיוחדת והעבירה את פרמיית השליטה למשפחות תדמור וכהן, נעשה שלא כדין".
השופטים ציינו כי "הדיווח התיימר להציג את המשפחות כמי שמחזיקות יחד במניות החברה באופן היוצר שליטה שלהן בה, וזאת בניגוד מוחלט לדיווחים קודמים של החברה ובהיעדר כל הסכם מתאים בהקשר זה, כנדרש על-פי חוק ניירות ערך. בנסיבות אלה יש אפשרות סבירה שייקבע כי פרמיית השליטה ששילמה דלק למשפחות נתקבלה על-ידן שלא כדין".
בכך התקבל, כאמור, הערעור של בעלי המניות מהציבור ותנועת "הצלחה", שטענו כי התנהלותן של המשפחות, בין היתר בכך שפרסמו דיווח מטעה (דיווח אוגוסט) בדבר החזקה יחד של המשפחות כביכול במניות החברה, הובילה לכך שפרמיית השליטה בגין רכישת המניות על-ידי דלק שולמה להן בלבד - בעוד שאילו היו המשפחות נוהגות כחוק, הייתה פרמיה זו משתלמת, לפחות בחלקה, ליתר בעלי המניות בחברה, ובכללם בעלי המניות מקרב הציבור.
השאלות המרכזיות שנדונו בפסק הדין של העליון הן האם משפחות כהן ותדמור החזיקו יחד במניות החברה באופן שהקנה להן שליטה בה מקדמת דנא? האם יש לראותן כבעלות השליטה בחברה ממועד דיווח אוגוסט ואילך? האם הופרה בענייננו החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת באוגוסט או בנובמבר 2011? האם יש במקרה תחולה לפטור מאחריות הקבוע בסעיף 6 לפקודת הנזיקין? והאם בנסיבות המקרה יש אפשרות סבירה כי ייפסק לטובת הקבוצה סעד בעילה של עשיית עושר ולא במשפט?
לגבי הסוגיה הראשונה, נקבע כי הדיווח לבורסה מאוגוסט 2011 לא יצר החזקה יחד של המשפחות במניות החברה אף לא ממועד דיווח אוגוסט ואילך. "על כן, בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי, לא הייתה על המשפחות חובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת במועד דיווח באוגוסט".
לדברי השופטים, המסקנה כי דיווח אוגוסט לא יצר שליטה של המשפחות בחברה מובילה למסקנה נוספת, לפיה רק בעקבות הסכם רכישת המניות בין דלק למשפחות כהן ותדמור (שמכוחו הפכה דלק למחזיקה בכ-51.1% ממניות החברה) נוצר בחברה לראשונה מצב שבו יש בעל מניות המחזיק בה מעל ל-45%. על כן קמה על דלק החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת, וזאת מכוח הוראת סעיף 328(א) לחוק החברות.
עם זאת, לפי פסק הדין, דלק בחרה, מטעמיה, ליטול סיכון ולרכוש את מניותיהן של המשפחות בחברה, מבלי לפרסם הצעת רכש מיוחדת. "המסמך הנלווה להסכם רכישת המניות, שעליו חתמו דלק והמשפחות, אף מלמד כי הסיכון שדלק נטלה היה סיכון מחושב, מתוך מודעות מלאה לכך שסיווג החזקותיהן של משפחות כהן ותדמור בדיווח אוגוסט כמחזיקות יחד מעורר קושי משפטי, והיא קיבלה על עצמה כלפי משפחות כהן ותדמור את האחריות העשויה לנבוע ממסקנות משפטיות שאינן מתיישבות עם עמדת המשפחות (להבדיל מהאחריות למסכת העובדתית שהציגו המשפחות)".
עמותת "הצלחה", ויסמן וז'ולטי מיוצגים בידי עורכי הדין גיל רון, אהרן רבינוביץ, אלעד מן ויעקב אביעד.
עו"ד אלעד מן, אחד המייצגים ויועמ"ש "הצלחה", מסר: "פסיקתו של בית המשפט העליון מהיום מהווה צעד חשוב נוסף במסעה של הצלחה לקידום האכיפה האזרחית בתחומי הכלכלה. תביעה זו - שהייתה הבקשה הראשונה שהגישה 'הצלחה' לאישור תובענה כייצוגית, ובמסגרתה הוכר מעמדה כארגון ראוי בתחום זה - היא תביעה שחשיבותה רבה ומדגישה את נחיצות ויעילות מכשיר התובענה הייצוגית בכלל והתובענה הייצוגית של ארגונים בפרט".