להפסיק עם הזגזוג
יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, הודיע לאחרונה בגאווה רבה, על יציאתה לדרך של יוזמה חדשה שתאפשר הקלה ברגולציה לתאגידים קטנים, ששווי השוק שלהם בסוף 2016 ולאחר מכן היה פחות מ-300 מיליון שקל. לדבריו, הפחתת נטל הרגולציה על החברות הציבוריות תעודד את החברות להמשיך ולהיסחר בבורסה בת"א, ותסייע להחיות את שוק המניות בבורסה שהלך וגווע בשנים אחרונות.
בבורסה בתל-אביב נסחרות מאות חברות, אך כ-180 חברות המהוות 40% מסך החברות כולן, יוכלו לטענת הרשות "ליהנות מההקלה". השאלה היא, האם מדובר באמת בהקלה שתסייע לאותן חברות שיאמצו אותה, או שמדובר בהקלה שתפגע בהן בסופו של דבר, תסב נזק לבורסה הישראלית, ותבריח את המשקיעים?
הבורסה בתל-אביב מדשדשת והיקפי המסחר בה לא מצליחים להתרומם כבר זמן רב, אם כי באחרונה מסתמן שינוי לטובה.
גם אם כוונות הרשות והעומד בראשה הן חיוביות, זו לא הדרך להשיג את המטרה, כי מדובר בהקלה שתחסוך מעט כסף לחברות, אולם תייצר חשיפה גדולה וסיכון לדירקטוריון ולמשקיעים.
הכסף שייחסך מביטול סקירת רו"ח בשני רבעונים ומביטול שתי ישיבות דירקטוריון הוא שולי, ובכל מקרה החברות יצטרכו להמשיך לנהל את הספרים פנימית במחלקות הכספים שלהן, כך שהן לא יוכלו ליהנות אפילו מחיסכון בכוח-אדם או משכר עבודה.
הרשות מנסה להשאיר את החברות הקטנות בבורסה כמעט בכל מחיר, ומפתה אותן באמצעות חיסכון לכאורה, בהוצאותיהן על דיווחים. על אף שעד כה 73 חברות בלעו את הפתיון, זהו אינו הפתרון שיוציא את הבורסה הישראלית מהבוץ, ולא יהיה זה שיגרום לחברות להישאר בבורסה, ולחברות קטנות חדשות להנפיק לראשונה בבורסה.
למהלך זה חסרונות נוספים, כגון הפגיעה בתפקוד מועצת המנהלים של החברות הללו, שהרי סביר להניח שהדירקטורים ייאבדו קשר רציף עם החברות שבהן הם אמורים לשמש כ"שומרי-סף"; וכשיגיעו אחת לחצי שנה לישיבה, הערך שיוכלו להביא יהיה זעום. גם המשקיעים במניות החברה יחששו מניהול לא שקוף מספיק, ואולי גם מפגיעה בבקרות של החברות, וידירו רגליהם ממניות אלה.
בין הנפסדים יהיו גם בעלי 73 החברות שבחרו עד כה לנצל את ההקלות הללו, משום שייתכן שהחברות שבשליטתם לא ייתפסו יותר כציבוריות בעייני המשקיעים, ובאופן טבעי בחלקן לא יהיה מסחר, בעוד שמבחינה משפטית וחשיפות לתביעות לא ישתנה דבר, והדירקטורים לרבות נציגי בעל-השליטה, הם אלה שיצטרכו לתת את הדין במקרה של כישלון או קריסה.
החברות שיאמצו את ההקלות מאותתות בעקיפין לשוק, שהן לא רואות בבורסה מנוע צמיחה עבורן, וייתכן שחלקן אף ייאלצו בעתיד לעבור ל"רשימת שימור" בגלל חוסר מסחר. היוזמה של היו"ר האוזר, אולי תאריך את הישרדותן בבורסה במעט, אך סביר להניח כי בעתיד רובן יימחקו מהמסחר.
שוב אנו עדים לכך שהבורסה במבנה הנוכחי שלה מתאימה יותר לשמש כפלטפורמת מסחר לחברות גדולות ומשמעותיות, אשר יכולות להפיק ממנה את מטרתה האמיתית - גיוסי כספים מהציבור שיביאו ערך כלכלי אמיתי למשקיעים, בעוד שלחברות כמו טיב טעם, ניסקו חשמל, כרמית, קו מנחה ועוד, שנמנות עם החברות שאימצו את ההקלות, נדרשת בורסה נפרדת, אשר בה ייקבעו כללי גיוס ומסחר המתאימים לחברות בינוניות וקטנות.
על הרשות להפסיק לחפש פתרונות-ביניים ולזגזג כל כמה שנים. פעם מוסיפים עוד ועוד רגולציה כשמתגלים מעילות, אי-סדרים בספרי התאגידים, או הונאות שחונקות את החברות; וכשחברות לא מנפיקות מורידים רגולציה במקומות הלא נכונים ומסכנים את ציבור המשקיעים.
אם הרשות רוצה להקל ברגולציה, ההקלות צריכות לבוא לידי ביטוי בצמצום היקפי הדיווחים הבלתי-סבירים, הכרוכים בעלויות גבוהות שאינן תורמות ערך לציבור, ו/או בבחינה מחודשת של היקפי הבקרות הפנימיות שנקבעו ב-SOX שעלותן גבוהה מאוד, בייחוד כאשר אין ירידה בכמות הכשלים המתגלים כל העת. מדי פעם.
לכן, הפחתת הרגולציה צריכה לבוא לידי ביטוי בהיקפי הדיווח ובמיקודם, ולא בביטולם כליל.
■ הכותב הוא יועץ פיננסי, דירקטור בלשכת רואי החשבון ובחברות ציבוריות.
