דרכים זולות לשווק את העסק שלך / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בניגוד למדינות מערביות מתקדמות בעולם, ישראל איננה מאפשרת פעילות כלכלית-חוקית בעסקים טעוני רישוי, בטרם בדקו את העסק כל הגורמים המאשרים. התוצאה הישירה היא כמובן ביורוקרטיה מתישה וסחבת ארוכה ויקרה בתהליך הוצאת רישיון עסק או היתרים שונים.
מערכות רישוי העסקים בישראל עולות למשק מיליארדי שקלים בשנה. בנוסף לפגיעה הכספית, הליך הוצאת הרישוי וההיתרים פוגע בעסקים קטנים וגורם לסגירתם, או לכך שאינם נפתחים מלכתחילה - בין היתר בשל חוסר יכולת פיננסית או משפטית להתמודד עם גורמי הרישוי ברשויות השונות.
כמובן, הנהנים הגדולים הם העסקים הגדולים. הקפדה עיקשת על כל סעיף וסעיף מדרישות החוק, במיוחד בשלב המקדמי, טרם פתיחת העסק, יוצרת מצב אבסורדי לפיו בעל עסק עלול לשלם שכר דירה לבעל הנכס במשך חודשים ארוכים, מבלי שיש לו אפשרות לקיים את העסק ולכסות את ההוצאות שלו, לכל הפחות.
הקושי העיקרי בפתיחת בית עסק הוא קבלת אישור ממחלקת ההנדסה של הרשות המקומית. יזם שמבקש לפתוח עסק חדש בנכס כלשהו, חייב לבצע בדיקה מקדימה ולוודא כי התב"ע מאפשרת קיומו של עסק שכזה בנכס.
אם לא יעשה כן, היזם עלול לשכור נכס שאינו מתאים לפעילות העסקית שלו ויצטרך להגיש בקשה לשימוש חורג בנכס, להמתין חודשים רבים עד שכל ההליך יסתיים, ורק אז יוכל לקבל את האישור המיוחל. ברוב המקרים הוא ייאלץ לשלם גם היטל השבחה גבוה, אשר עשוי להגיע למאות אלפי שקלים.
מה קורה, למשל, כשהיזם מעוניין לפתוח עסק למכירת מוצרי קוסמטיקה בחנות, שנמצאת באזור תעשייה, כשמבחינה רישומית החנות מהווה חלק ממוסך למרות שהיא נפרדת ועצמאית? במקרה כזה היזם לא יקבל אישור ממחלקת הנדסה ברשות המקומית, שכן התב"ע החלה על הנכס היא לתעשייה בלבד, בעוד שפעילותו העסקית דורשת תב"ע של מסחר. במלים אחרות, אם החנות צמודה למוסך באזור תעשייה, אותו אדם יובל לבצע בה רק פעילות של מכירת חלקי חילוף לכלי רכב - אך לא יוכל למכור מוצרי קוסמטיקה.
דוגמה נוספת לקושי בהוצאת רישיון עסק קשורה במשטרת ישראל. בנובמבר 2013 נכנסה לתוקף רפורמה בהליך רישוי העסקים, לפיה יש צורך במילוי דרישות חדשות של המשטרה בכדי לקבל רישוי עסק. הרפורמה הזו מסרבלת עוד יותר את הליך הוצאת הרישוי וכוללת, בין היתר, אישורי התקנת אזעקות, אישורי התקנת מצלמות בפנים העסק ומחוצה לו, אישור התקנת כספות ורשימת עובדי העסק. ללא מילוי הדרישות האלה לא ניתן לקבל רישיון עסק ומדובר בדרישות שהסדרתן יוצרת עיכוב רב.
בנוסף, באוקטובר 2013 נכנסו לתוקף גם מספר תקנות בנוגע לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הגם שאין כמובן מחלוקת ביחס לנחיצות החברתית והמוסרית של תקנות חשובות אלה, נוצר מצב בו בתי עסק רבים נאלצים להשקיע סכומי כסף לא מבוטלים בהנגשת העסק שלהם, הכוללת העסקת יועץ נגישות מוסמך, הגשת תוכניות מתאימות לרשות המקומית, התקנת שירותים ייעודים, הרחבת דלתות בבית העסק ועוד פעולות נוספות שבלעדיהן לא יוכלו לקבל את רישיון העסק המיוחל.
ישנן כמובן עוד דוגמאות, אבל השורה התחתונה ברורה: חוק רישוי העסקים בכלל, והדרך להוצאת רישיון עסק בפרט, הם מסורבלים, סיזיפיים, יקרים וארוכים. נדרשת, אם כן, חשיבה חדשה ומותאמת של כלל הנוגעים בדבר, כדי ליצור מצב בו קל יותר לקבל רישיון עסק מבלי לעבור שבעת מדורי גיהינום.
■ הכותב הוא מנכ"ל חברת ברקת (KGI) רישוי וניהול נכסים, המתמחה בהליכי הוצאת רישוי עסק והיתרים לבתי עסק.