גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוזרים לבסיס: אז למה לי פוליטיקה בשוק ההון?

השווקים הגיבו בשנה האחרונה בסערה לאירועים פוליטיים כמו הברקזיט ובחירת טראמפ ■ תגובת היתר הזו מחזירה אותנו לכלל הפשוט שחשוב להזכיר: מחירי מניות נקבעים בעיקר כפונקציה של שני פרמטרים מרכזיים - רווחי החברות והריבית

בורסת פרנקפורט במהלך הבחירות בארצות הברית / צילום: רויטרס
בורסת פרנקפורט במהלך הבחירות בארצות הברית / צילום: רויטרס

בשנתיים האחרונות הסתכלתי בהשתאות על מסכי הבורסות, לקראת ולאחר אירועים פוליטיים מרכזיים או מערכות בחירות מרכזיות ולא תמיד הבנתי מה קורה. ההצבעה בעד הברקזיט בבריטניה היתה בהחלט הפתעה לא קטנה. ראיתי את מסכי המחשב נצבעים באדום בוהק. אני בכלל תיארתי לעצמי את הבריטים המנומנמים שותים תה עם ביסקוויט בבוקר שאחרי, באדישות האופיינית להם. לא הבנתי את התגובה המוגזמת של השווקים, שכן למדתי מניסיוני שמחירי מניות נקבעים בעיקר כפונקציה של שני פרמטרים מרכזיים: רווחי החברות והריבית.

אותו דבר קרה לי בנובמבר האחרון, כשנבחר דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. פה פחות הופתעתי, אבל תגובת השוק הראשונית לא תאמה את ההיגיון הכלכלי. טראמפ בא דווקא מהעולם העסקי וזה אמור להיות חיובי לשוק ההון. ההיסטוריה ידועה - שוק המניות האמריקאי עלה חזק, למרות שעדיין יש המון ספקנים באשר לטראמפ (מה שמעודד אותי לגבי המשך השוק השורי בארה"ב). אבל אגלה לכם סוד: גם אם הילרי קלינטון היתה מנצחת, שוק המניות היה עולה.

הבחירות בארה"ב יצרו, כביכול, "אי ודאות", שחלחלה למחירים בשוק המניות, משום מה. אני טוען שלא היתה פה שום "אי ודאות", אלא היה זה עוד אירוע פוליטי-פסיכולוגי שיצר הזדמנות קנייה מובהקת. ארה"ב היא מדינה עם מסורת דמוקרטית בת מאות שנים וכלכלתה היתה ותישאר חופשית, ללא קשר לזהות המועמד שהיה נבחר. השינויים שניתן לייצר בזמן קצר בכלכלה האמריקאית, הם רק בניואנסים.

מי מרוויח מהבהלה הזו

אז מה בעצם קרה פה? השוק מייחס משקל יתר למערכות בחירות ואירועים פוליטיים, אשר מעוררים בנו כאנשים, אזרחי העולם הגלובלי, רגשות עזים. ו... כן כן, גם מנהלי ההשקעות, אפילו המתוחכמים שבהם, הם בני אדם. בשצף ההתרגשות, גם הם שוכחים את מה שנכתב לפני כמה שורות מספר, ואני טורח להזכירו שוב: שמחירי מניות נקבעים בעיקר כפונקציה של שני פרמטרים מרכזיים - רווחי החברות והריבית.

התקשורת אשמה? התקשורת אף פעם לא אשמה. אלה אנחנו צרכני התקשורת שאשמים. המו"לים עושים עבודתם נאמנה וצריכים "למכור עיתונים" (מושג קצת מוזר בעידן האינטרנט). הם ממקסמים את פונקציית המטרה שלהם, בכפוף לכמה מגבלות אתיות. הכותרות מנסות כל הזמן לייצר אצלנו רגשות, כאילו קורה פה משהו היסטורי גורלי ("שחר של יום חדש"). אבל בסופו של דבר הבהלה שזרעו העיתונים, עם מנהלי ההשקעות שנהו אחריהם, עזרה לי להרוויח כסף באירועים מעין אלו. מבחינתי, אני מקווה שכך יהיה גם בעתיד.

הכלכלה חזקה מהפוליטיקה

הדבר העיקרי שצריך להבין פה לטעמי, הוא שכיום הכלכלה חזקה מהפוליטיקה. משבר כלכלי יכול בקלות להפיל כל ממשלה, אבל אף ממשלה לא תרצה לגרום למשבר כלכלי, אפילו לא להאטה כלכלית קלה. הסיבה היא פשוטה. פונקציית המטרה של מנהיג פוליטי היא להיבחר מחדש. ברוב מדינות העולם (וכך גם כבר בישראל) בוחרים בקלפי בעיקר לפי מצב הכלכלה. בנוסף, גם החברות חזקות מהמנהיגים. גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק ייבחרו שוב על-ידי רוב אזרחי העולם בעוד 4 שנים בסבירות גבוהה מאוד, מה שאי אפשר להגיד על אף אחד ממנהיגי המדינות כיום. וזכרו, כשאנחנו קונים מניות, אנחנו משקיעים בחברות.

יהיו שיטענו, ובצדק, כי בחירת מנהיגים כן יכולה לשנות מהלך היסטורי ולהשפיע בעקיפין על רווחי החברות, דרך שינוי התנאים הכלכליים. העניין הוא שאלה תהליכים ארוכים מאוד. ולראיה, הברקזיט עוד לא קרה. עם מי שיבוא ויטען שהגוש האירופי יתפרק מתישהו בעתיד, לא תהיה לי ברירה אלא להסכים. למרות זאת, זה לא ישנה במאומה את המניות שאותן אבחר לקנות מחר בבוקר, גם לא באירופה. יתרה מכך, גם אם מארין לה פן היתה נבחרת לנשיאות צרפת, הייתי פועל באותה הצורה, רק שכנראה הייתי קונה מניות באירופה הרבה יותר בזול.

בחירות במדינות מערביות אינן יוצרות "אי ודאות", שאמורה להתבטא בצורה קיצונית בשוק ההון, למעט מקרים מסוימים שבהם יש השפעה על סקטור ספציפי פה ושם (גם זה בספק). הדבר תקף, דרך אגב, גם בישראל. שום ראש ממשלה בישראל לא ירצה לפעול, למשל, נגד סקטור ההיי-טק, שהוא קטר הצמיחה של המדינה. זה יהיה מטופש ופשוט לא יקרה. ואפילו אם השמאל יעלה לשלטון בישראל, הוא לא יפעל נגד פיתוח שדות הגז תמר ולוויתן, שהתמזל מזלנו והתברכנו בהם, למרות כל ההתלהמות כיום מספסלי האופוזיציה. זה פשוט לא יהיה הגיוני לעשות כן מעמדה שלטונית.

חוגגים מהפחד מטראמפ עם הפזו

אז איזו אי-ודאות פוליטית "קשה" יש לפנינו? ייתכן כי סיפורי המסוכנות של טראמפ עוד יביאו להזדמנויות בשוק. כל עוד יש אנשים ומנהלי השקעות שמאמינים כי טראמפ יביא למלחמת סחר עם סין או בכלל למלחמת עולם שלישית, יש סיכוי שתיווצר הזדמנות קנייה נוספת בשוק על הרקע הזה.

בהקשר של טראמפ, גם השקעה בפזו המקסיקני נראית לי כדאית. מטבע זה נחלש בכ-40% והחל להתחזק בחזרה בחודשים האחרונים. מה יקרה לכלכלת מקסיקו, אם טראמפ יבנה חומה? בסך הכל ייתכן שתהיה לכלכלת מקסיקו הזדמנות להתבסס פחות על הברחות סמים לארה"ב ויותר על מסחר אחר עם המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. הגבול של מקסיקו עם ארה"ב הוא נכס כלכלי שלא ניתן לכמתו במספרים.

ועוד לפנינו בחירות בבריטניה בחודש הבא ובגרמניה בהמשך השנה. כדאי לעקוב אחר הזדמנויות. בבריטניה זו כביכול שוב מערכת בחירות "גורלית". היא תקבע את גורל הברקזיט. האם השוק יכול להיבהל פעמיים בגלל אותו דבר?!

המצב לגבי הקשרים הכלכליים של בריטניה עם האיחוד האירופי די ברור. בריטניה תמשיך לסחור עם האיחוד האירופי, והאחרון ימשיך לסחור עימה.

למה? כי מבחינה כלכלית, אף אחד משני הצדדים פשוט לא יכול להרשות לעצמו אחרת. המנהיגים משני הצדדים יכולים להתלהם עד מחר. מערכת הסחר הזו הדוקה והינה בבחינת Win-Win, ולא משנה איך יקראו להסכמי הסחר החדשים, אם בכלל יהיה ברקזיט.

*** הכותב הוא מנכ"ל קרנות נאמנות אפסילון. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך

עוד כתבות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט