חוקרת במעבדה / צילום: רויטרס
בשנתיים האחרונות רושמות חברות ההזנק הישראליות בתחום הביומד הצלחות גדולות בגיוס כספים. לפני כשבוע גייס הסטארט-אפ הישראלי איידוק (AIDOC) העוסק בפענוח צילומים רפואיים, כמו CT ו-MRI, 7 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2016, ומאז גייסה סך כולל של 10.5 מיליון דולר. איידוק פועלת בשיתוף-פעולה עם ד"ר גל יניב שמתמחה ברדיולוגיה. ההתקדמות של הבינה המלאכותית בשילוב ירידה בעלויות המחשוב וזמינות הנתונים הדיגיטליים אמורים לסייע להתפתחות איידוק.
לפני כחודש נערך גיוס הון לחברה המאבחנת סרטן בתוך מספר דקות, באמצעות בדיקות דם. במקביל, חברה העוסקת בייצור מכשירי MRI קטנים, גייסה 10 מיליון דולר בזריזות. מדוח של "עמותת סטארט-אפ-ניישן", הממפה את החברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, עולה כי בשנת 2016 חברות אלו גייסו 183 מיליון דולר. מדובר ב-28 חברות שכל אחת מהן גייסה בממוצע גייסה 6.53 מיליון דולר.
2016 מציגה עלייה של 30% בגיוסי הון לסטארט-אפים, שכן ב-2015 גויס סכום של 144 מיליון דולר. מחצית מכלל הגיוסים היו בשלב הסיד (תכנות הרעיון), וכשליש מתוכם בסבב הגיוס הראשון (A). ניהול הבריאות האישית, פתרונות לאיסוף ולמעקב אחר מידע רפואי, לצורך מתן המלצות ו/או חוות-דעת שנייה, הביאו להקמת 175 חברות העוסקות בתחום.
לדברי אנשי "סטארט-אפ-ניישן", "במצב שבו המטופלים הופכים לאקטיביים ולמעורבים יותר בטיפול, אין זה מפתיע כי מתקיימות יוזמות והקמה של חברות שפונות למטופלים". כך לדוגמה פיתחה חברה נוספת, ארליסנס, חיישן ששמים מתחת למיטת החולה, שמנטר מדדים רפואיים. ארליסנס גייסה 25 מיליון דולר. חברת הלת'-ווטש פיתחה גופייה המנתחת מידע על הפרעות לב ואספקת דם לשריר הלב, וגייסה 20 מיליון דולר.
נראה כי שנת 2017 תשבור שיא נוסף בגיוסי הון לחברות סטארט-אפ ובריאות. כמי שמעורב מעת לעת כיועץ למספר חברות בתחום, אני עד לפעילות ערה בתחום הביומד. לא צריך להיות כלכלן דגול כדי להבין שכאשר הריבית אפסית, קרנות גידור והשקעה, כמו גם מנהלי חסכונות וקרנות פנסיה וביטוח ומשקיעים פרטיים, מוכנים לסכן חלק יחסי לא גדול מכספם, במטרה להשיג תשואות טובות יותר.
בעולם גיוס הכספים לפיתוח חברות - השער לגיוסי הון פתוח עכשיו לרווחה, ועם זאת, אין ביטחון, בשל שינויים אפשריים בכלכלה ובעולם, שהוא יישאר פתוח לזמן ארוך. כאשר הריבית בעולם ובארה"ב תעלה משמעותית, או אם יפרוץ אירוע חריג, הנכונות להשקעות הון סיכון תקטן. לכן, גיוסי ההון בתקופה האחרונה טבעיים ורצויים. סביר כי מי שמגיע עם רעיון שנראה ישים ו/או עם מוצר יעיל, ימצא הר של כסף חם, שמבקש נתח מהסיכון בתקווה לקבל רווחים בעתיד.
לפני כחודש, פגשתי בכנס יזמות ב"קמפוס גוגל", משקיעים ויזמים רבים שהיו להוטים למצוא חברת הזנק ורעיון מעניין. לשמחתנו, יש רעיונות רבים לפיתוחים בתחום הבריאות, ורובם משפיעים לטובה על עבודת הצוות הרפואי, שכן הם מספקים ומנטרים מידע עדכני וחשוב לטיפול בחולים. כן ירבו.
כמנהל רפואי וכקרדיולוג ותיק, כל בוקר בסיורי בבית-החולים שיבא, אני נזכר בתפילת הרמב"ם לרופא - "תזכני להביט על כל סובל הבא לשאול בעצתי כעל אדם, בלי הבדל בין עשיר ועני, ידיד ושונא, איש טוב ורע, את האדם בצר לו - הראני רק את האדם". האפליקציות והסטארט-אפים אינם בודקים לא את הנפש והרגש, וגם לא את זכויות החולה. על כל אלה מופקדים הרופאים. גם לנוכח מבול ההמצאות, תפקיד הרופא נשאר כתמיד מרכזי ומכריע.
אחרי שנועצתם ובדקתם את שלל הנתונים, החידושים והטכנולוגיות המתקדמות בעולם הרפואה, גשו לרופא המומחה, כדי לקבל דעה סופית, ורק אז תקבלו החלטה לא פזיזה.
■ הכותב הוא סגן-דיקן במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), חבר הנהלת ביה"ח שיבא.