גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טעויות החישוב של קרן נויבך

עוד מקרים שבהם התשקורת מתווכת את המציאות לציבור בצורה מעוותת

קרן נויבך / צלם: איל יצהר
קרן נויבך / צלם: איל יצהר

1. "המחדל היקר בתולדות המדינה", זעקה הכותרת של "דה-מרקר" בעקבות דוח המבקר על חוזה חברת החשמל עם מאגר הגז הטבעי תמר, שהצביע על עלויות עודפות של עד 8 מיליארד שקל בחוזה עם תמר. מיד אחרי זה, באופן אוטומטי, כפי שנעשה בשנים האחרונות, תפסה קרן נויבך טרמפ על הכותרת השגויה הזו (בשבילה קיים עיתון אחד במדינה והיא רוכנת עליו כמו על ספרי הקודש), וניהלה שוב דיון פופוליסטי עם חבריה לתקשורת, שהמסקנה, גם היא לא נאמרת בריש גלי, שהכול מושחת וכד'. אלו אותם חברים שחושבים בדיוק, אבל בדיוק אותו דבר - תוך שנויבך לא מאפשרת לאף דעה אחרת להישמע, ואם היא בכל זאת מחליטה להשמיע אותה, היא עושה זאת רק כדי להלעיג, להגחיך אותה ולהתפרץ לדבריה, לעתים בגסות רוח - והכול במטרה מאוד פשוטה: לסתום את הפה לכל אלה שלא חושבים כמוה וכמו החבורה המיוחסת שלה - וכל זה נעשה, גבירותיי ורבותיי, באמצעות כספי המסים של כולנו, רק כדי להשמיע דעה אחת ויחידה ולנסות לכפות אותה על כולנו.

2. עובדתית, הכותרת "המחדל היקר בתולדות המדינה" אינה נכונה. המחדל של הסדר הקיבוצים, שהמילייה של נויבך וחבריה מגיע מתוך הקבוצה הזו, היה הרבה יותר גבוה - 20 מיליארד שקל, אבל אין סיכוי שנויבך וחבריה יטפלו במחדל ההיסטורי הזה, כפי שהם טיפלו במתווה הגז. הסיבה? כמובן, פוליטית. ויש עוד שורה של מחדלים חמורים שאפשר לכמת אותם ולהגיע להרבה יותר מ-8 מיליארד שקל, אבל זה השיבוש הפחות חמור באמירה הזו.

מי שקרא את דוח המבקר לעומק, זיהה שהשפה שם הרבה פחות נחרצת, הרבה פחות סוחפת, ובוודאי שלא משקפת את ה"מחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה". לטובת אלו שלא קראו את הפרשנות המצוינת של עמירם ברקת ב"גלובס", אני מביא את תמציתה.

ראשית, דוח המבקר מלמד אותנו שהסכם הגז מ-2012 עלה בזמן אמת בין 0.82 ל-1.5 מיליארד דולר יותר מהמחיר המקורי שעליו סוכם במכתב הכוונות שנחתם בין "תמר" לחברת החשמל ב-2009, בימים שבהם עוד הייתה במשק הגז תחרות חופשית (בין תמר לספקית הגז המצרי EMG). זה סכום שנשמע גדול, ממש גדול, אפילו ענק, אבל זה לא כזה סכום גדול במונחים של הסכמי גז. ראשית, מדובר בעלויות עודפות של עד 5 מיליארד שקל; שנית, כפי שהסביר ברקת, מדובר בסכום קטן יחסית להיקף הכספי הכולל של ההסכם שנע בין 18.5 מיליארד דולר ל-23.7 מיליארד דולר. כלומר, מדובר בתוספת של 4.6% ל-6.7% למחיר הגז, שמתורגמת להרבה פחות בתעריף החשמל כי עלות הגז היא בין שליש לחצי מההוצאה המוכרת בתעריף. השורה התחתונה היא שחשבונות החשמל שמשלמים הצרכנים התייקרו בין 1% ל-3%. זה המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה? נו, באמת. פופוליזם במיטבו, או שמא במירעו. עוד דוגמה מצוינת לתיווך גרוע, מעוות ואינטרסנטי של המציאות לציבור.

ברקת גם הסביר שההפרש הזה סביר בנסיבות הזמן, ואת זה הסברתי פה שוב שוב. ההסכם עם הספק המצרי התרסק, המדינה התחננה לגז כמה שיתר מהר, מס ששינסקי הוטל ועוד - תחת כל הנסיבות הללו הסכם הגז שנחתם אז היה סביר. מה שלא היה סביר מאוד היא התנגדות רשות ההגבלים לדרישת חברת החשמל, שכלקוח עוגן דרשה השוואת תנאים לכל חוזה עתידי שיהיה טוב משלה. הסעיף הזה נפסל, והוא זה שגרם נזק גדול מאוד. על זה נויבך לא תשוחח לעולם, כי זה לא משרת את האג'נדה שלה ושל חבריה.

3. וכעת לאחד המחדלים הגדולים ביותר במדינה, לא מחדל וירטואלי אלא מחדל-מחדל. ברקת נבר לפני זמן מה במסמכי הבוררות של EMG וממשלת מצרים וגילה שם דבר מדהים, שאותו חשף במאמר ב"גלובס" לפני כשבועיים. אני חוזר על מרביתו של המאמר פרי עטו של ברקת: כזכור, EMG פשטה את הרגל לאחר שחברות גז מצריות ממשלתיות, הפסיקו לפתע לספק לה גז ב-2012. התביעות שהגישה החברה נגד ממשלת מצרים ונגד חברות ממשלתיות, נידונות בכמה מקומות בעולם, ובחלק מהם כבר ניתנו פסקי דין לטובת EMG במאות מיליוני דולרים. האם מישהו ישלם? ספק.

בשנת 2011, בשיא פעילותה, החזיקה EMG בהסכמים לאספקת גז לצרכנים ישראליים - ובראשם חברת החשמל - בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. העובדה שלחברה לא היה שום נכס, מלבד צינור גז והסכם סודי בלעדי ליבוא גז ממצרים, לא הפריעה לגופים מוסדיים בישראל לרכוש 4.2% ממניותיה, לפי שווי אגדי של 2.2 מיליארד דולר. בהתבסס על ההכנסות הצפויות מהסכמי הגז, הבנקים, בראשות דיסקונט, העניקו אשראי נדיב לקבוצת אמפל, החברה הציבורית של יוסי מימן, שהחזיקה ב-12% ממניות EMG.

הרומן הישראלי-מצרי הסתיים בפיצוץ, יותר נכון בסדרה של 12 פיצוצים, שאירעו במתקנים ובמקטעי צינור שונים לאורך מערכת הולכת הגז המצרית בסיני. בפיצוצים הראשונים, מיהרו המצרים לתקן את הנזק ולחדש את אספקת הגז, אבל חילופי השלטון במצרים שמו קץ לניסיונות התיקון.

באפריל 2012 ביטלו המצרים באופן חד צדדי את הסכם הגז עם EMG, למרות "הסכם מטרייה" מדיני שנחתם ב-2005 בין שר התשתיות דאז בנימין פואד בן אליעזר למקבילו המצרי, שבו התחייבה ממשלת מצרים להבטיח את אספקת הגז לישראל.

לצרכן החשמל הישראלי עלתה ההרפתקה הזאת בין 15 ל-20 מיליארד שקל (איפה נויבך וחבריה? זה לא אחד המחדלים הגדולים במדינה?), כשרוב הסכום נדרש כדי להציל את חברת החשמל מפשיטת רגל מיידית, לאחר שהחברה נותרה ללא גז, ונאלצה לרכוש במקומו סולר בעלות גבוהה בכמה מיליארדי דולרים. וכך ספגו צרכני החשמל התייקרות של 30% בתעריפי החשמל (שוב, זה לא מחדל בעיני נויבך וחבריה?). גם חסכונות הפנסיה של אזרחי ישראל ספגו מחיקה של 350 מיליון שקל, ובנק דיסקונט עדיין נאבק לגבות חוב של 70 מיליון דולר מאמפל.

לפי פרסומים, שאף גורם ישראלי רשמי אינו מוכן לאשר או לגבות, הגישה חברת החשמל תביעה לבוררות, ואף זכתה בסכום של 1.7 מיליארד דולר כפיצוי, אך הניסיונות לממש את פסק הדין לא מתנהלים במלוא המרץ, לאור חשיבותם האסטרטגית של יחסי ישראל ומצרים.

וכעת לריח המסריח שעולה מכל המחדל: את השחיתות העמוקה שמאחורי העסקה בין EMG לשלטונות מצרים, כך חשף ברקת, ממחיש נתון אחד שנחשף בהליכי הבוררות: המחיר שבו הסכימה מצרים למכור את הגז ל-EMG - בין 0.75 ל-1.5 דולר ליחידת חום. מדובר במחיר הפסד. כלומר, מחיר שבו מסבסד הציבור המצרי את רווחי EMG וכל המקורבים הקשורים לחברה. זה גם היה הבסיס לאחד משני האישומים העיקריים במשפטו של נשיא מצרים חוסני מובארק, שזוכה בסופו של דבר מחמת הספק.

יוסי מימן, לשעבר בעל מניות פעיל בערוץ 10, הסתבך בפרשיית שוחד לכאורה בפרו ועל-פי פרסומים ב"כלכליסט" מבוקש שם לחקירה. כל העסקה הממש "מסריחה" הזו, כל המחדל הענק הזה, חמקו, ראו איזה פלא, מעיניה של נויבך וגם מעיניו של רביב דרוקר, שמשווק את עצמו כתחקירן העל של ישראל. מסתבר שיוסי מימן הוא האתרוג של נויבך את דרוקר ושותפיהם לדרך.

גילוי נאות: ערוץ 10 הגיש נגד כותב שורות אלה תביעה אישית בהיקף של 200 אלף שקל בטענת לשון הרע, בעקבות מאמר שעסק בהלוואה שנטל הערוץ מהמדינה. כתב ההגנה טען מנגד שמדובר בתביעת השתקה והנושא הועבר לגישור. מאוחר יותר, דרש הכותב להסיר מתוכנית "המקור" של רביב דרוקר, ברוך קרא ואיתי רום, ארבע שקופיות שהתייחסו אליו בכתבה על אליעזר פישמן בטענה שהן הוצאות דיבה ולשון הרע חמורה ביותר. שקופית אחת הוסרה לאחר שהתבררה כשגויה לחלוטין ועניינן של שלוש השקופיות האחרות יועבר להליך הגישור

eli@globes.co.il

עוד כתבות

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים