ד"ר אלכסנדר (סנדי) קדר ועו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות, פנו לשר האוצר, משה כחלון, וליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה כי קרקעות קיבוץ האון שבדרום הכנרת - קיבוץ שפורק והופך ליישוב קהילתי - ישווקו בדרך של מכרזים ולא על ידי החטיבה להתיישבות, שפעולותיה עומדות במרכז דוח מבקר המדינה. הדוח, שפורסם השבוע, ביקר את פעולותיו של אורי אריאל כשר הבינוי והשיכון בקדנציה הקודמת וכאחראי על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
הפנייה נעשתה בהמשך לחשיפה ב"גלובס" ("במכירת קרקעות קיבוץ האון עלולה המדינה להפסיד מאות מיליוני שקלים"), לפיה המשנה ליועץ המשפטי ברמ"י, עו"ד מניה לייקין, התריעה בפני הנהלת רמ"י על כך שאם החטיבה להתיישבות תקבל את הסמכות לשווק את המגרשים ביישוב האון - הם ישווקו ללא מכרז, ללא קריטריונים, במחיר מופחת ובאופן לא שוויוני, כך שעלול להיגרם למדינה הפסד של מאות מיליוני שקלים.
מנכ"ל רמ"י הקודם, בנצי ליברמן (איש הבית היהודי, העומד כיום לדין משמעתי באשמת ניגודי עניינים - מ"ל), הוביל ב-2014 בהנהלת רמ"י מהלך לשינוי שיטת השיווק של 290 מגרשים בשטח הקיבוץ לצמודי קרקע. ליברמן יזם שינוי לפיו השיווק ייצא מידי רמ"י שהתכוונה לקיים מכרזים, ויופקד בידי החטיבה להתיישבות. ההצעה הייתה למסור לחטיבה להתיישבות את סמכות השיווק של 100 המגרשים הראשונים ללא מכרז ובהנחה גדולה. משמעות המכירה בפטור ממכרז היא שהרוכשים שהחטיבה להתיישבות תמליץ עליהם ישלמו רק 21% או 31% משווי הקרקע.
כפי שנחשף ב"גלובס", עמדת סגנית יועמ"ש רמ"י היא שאם השיווק יימסר לחטיבה להתיישבות והמגרשים יימכרו בפטור ממכרז - "הקרקע תוקצה רק באחוז זעום מערכה לעומת תמורה מלאה בהליך של מכרז פומבי. מדובר בהבדל שעשוי להגיע למאות מיליוני שקלים. עולה החשש כי אף אם הקרקע תוקצה בהטבה כה משמעותית כוחות השוק יעשו את שלהם, וכאשר ההטבה כה משמעותית - המגרשים יימכרו בסופו של יום לאלה אשר יואילו לשלם את ערך השוק. רק שבמקרה זה במקום שהקופה הציבורית תצא נשכרת, אנשים פרטיים ייהנו מההטבה".
לטענתה, "בנסיבות אלה, שהיישוב קיים (לא חדש) ומפותח, נמצא בסמוך לחופי הכנרת וככזה הינו בעל ביקוש ושווי רב, שיווק הקרקע בפטור ממכרז ובתשלום מופחת, על פי המלצת החטיבה להתיישבות, היא החלטה לא מידתית שמעניקה הטבה משמעותית לציבור מצומצם אשר לא ייבחר בהליך שוויוני ושקוף".
"באשר לחשש שהועלה בדיונים בהנהלת רמ"י ועם נציגי המועצה האזורית לגבי זהות המועמדים ('עשירים ירכשו להשקעה בלבד')", אומרת לייקין, "ועדת הקבלה רשאית לסרב לקבל מועמדים ליישוב הקהילתי אם אין למועמדים כוונה לקבוע את מרכז חייהם ביישוב הקהילתי. אפשר לכלול בחוברת המכרז את רשימת הקריטריונים שתיקבע בהתאם".
הציבור לא מודע
באגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות אומרים כי "הדרך הראויה והצודקת לשווק קרקעות ציבוריות היא במכרז, ללא ועדות קבלה. כך גם במקרה קיבוץ האון. במסגרת מכרז ניתן להבטיח שיקולים חברתיים, כך לדוגמה ניתן לקבוע תנאי מכרז המבטיחים קריטריונים חברתיים כגון דיור בהישג יד ואף דיור ציבורי. כמו כן, ניתן להתגבר גם על חששות שהועלו על ידי מתן עדיפות לכלל היישובים הנמצאים במרחק מסוים שיקבע, וכן לכלול במכרז תנאי המבטיח מגורים לתקופה שתיקבע.
"באופן עקרוני הארגונים מתנגדים למנגנון ועדות הקבלה, ועל כן לעמדת הארגונים אין לקיים ועדת קבלה לאחר המכרז. לעמדת הארגונים, 'זכות ההמלצה' ומנגנון ועדת הקבלה יצרו ויוצרים עיוותים כלכליים וחברתיים קשים. בשולי הדברים נטען כי לולא הנושא התפרסם באמצעי התקשורת (עיתון 'גלובס'), סוגיה זו הייתה נותרת במחשכים שכן החלטת ההנהלה לא זכתה לפרסום. בהיעדר פיקוח ציבורי ומומחיות משפטית לציבור, ובהיעדר גישה להחלטות של רשות מקרקעי ישראל ופרסומן (כגון ההחלטות בקיבוץ האון) - הציבור לא מודע להקצאת המשאבים הלא-שוויונית ומתקשה מאוד להתגונן מפני חלוקות בלתי הוגנות שכאלו", טוענים באגודה ובפורום הקרקעות.
לדבריהם, "עסקה זו מציפה מחדש את חוסר השוויון העמוק הקיים בחברה הישראלית. קיבוץ האון כבר זכה לקבל הטבות מהמדינה, ובין היתר סיוע של 14 מיליון שקלים. מנגד, מגזרים אחרים באוכלוסייה לא זוכים לעזרה כזאת מהמדינה ואף מפונים בכוח מבתיהם. כך לדוגמה, תושבי השכונות (כפר שלם, גבעת עמל וכו') וכן דיירי הדיור הציבורי. מתן הטבות חדשות נוספות יהיה לא שוויוני ולא מוסרי".
נציין, כי דיון בעניין זה אמור להיערך אצל מנכ"ל רמ"י, עדיאל שמרון, לצורך קבלת החלטה על אופן שיווק המגרשים.