רונן בר שירה / צילום: רוני שיצר
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, גזר היום (א') עונש כבד של 10 שנות מאסר על רונן בר שירה, שהורשע שקיבל לכיסו במרמה כספים שגייס לאחר שהציג עצמו כמי שמתרים כספים למטרות נעלות. עוד נקבע כי בר שירה ישלם קנס בסך 50 אלף שקל וכן פיצוי לנפגעי העבירות שביצע בסך כולל של כ-900 אלף שקל.
בין היתר, הורשע בר שירה כי הוא הוציא במירמה כ-1.2 מיליון שקל לאחר שהציג עצמו בכזב כמי שאוסף כתרומות למטה המאבק להשבת החייל החטוף גלעד שליט, פעילות לעידוד מצב הרוח של נפגעי השריפה בכרמל, הפגת הלחץ הנפשי מילדי שדרות המופגזת ועוד.
על שותפו של בר שירה לחלק מהמעשים, שלמה מור, גזר השופט שגיא שנתיים מאסר, קנס בסך 10 אלפים שקלים ופיצוי לנפגעים בסך כ-277 אלף שקל.
השופט התייחס בגזר הדין לכך שלבר שבר-שירה כבר ריצה בעבר 4 שנות מאסר בגין ביצוע עבירות הונאה שונות וכי בתי המשפט באו לקראתו וניסו להתחשב בו בעבר אך ללא הועיל.
"לאחר עשרות שנים בהן מבצע בר שירה עבירות מירמה, לאחר פגיעה בעשרות רבות של קורבנות עבירה, לאחר הליכים משפטיים רבים, ניתן לקבוע כי בר שירה הוא בבחינת 'שור מועד' עבריין מרמה ללא תקנה, נעדר שמץ של הפנמה, חסין מפני הרתעה וכזה המפרש את מאמצי בית המשפט להושיט לו יד כחולשה או כ'אור ירוק' להמשך ביצוע העבירות", פסק השופט.
בינואר 2016 הרשיע השופט המחוזי, עודד מודריק, את בר שירה בגניבת כ-1.2 מיליון שקל אותם גייס במירמה מגופים שונים ובהם, כאמור, העמותה לשחרור גלעד שליט.
בר-שירה נשכר לקמפיין למען שחרורו של שליט על-ידי יואל מרשק, מראשי התנועה הקיבוצית, והיה אמור לארגן משט הזדהות עם שליט, אשר בסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות משפחת שליט ומטה המאבק לשחרורו. בהמשך התברר לרשויות, בין היתר, כי כספים רבים שהספיק בר-שירה לגייס מספקים שונים נותרו אצלו למרות ביטול המשט.
בית המשפט קבע כי "בר-שירה התחזה כמי שאוסף ומתרים כספים מן הבריות למטרות נעלות, כגון מאבק לשחרור שליט משביו, פעילות לעידוד מצב הרוח של נפגעי דלקת הענק בכרמל ושיקום נזקיהם, הפגת לחץ נפשי מילדי שדרות המופגזת או כמגייס כספים לשיקום עסקים או מוסדות שנקלעו לקשיים; הכול במטרה לשלשל לכיסו (או לחשבון הבנק שלו) חלק הארי מן הכספים שנאספו".
בר-שירה הורשע בינואר 2016 בעבירות רבות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועוד.
השופט עודד מודריק שהרשיע את בר שירה ופרש מאז, דחה בנחרצות טענות הגנה שונות שהעלה בר-שירה. בין היתר העלה בר-שירה טענה של אכיפה בררנית. בר-שירה טען כי הוא הופלה לרעה בכך שהפרקליטות לא הגישה כתב אישום נגד יואל מרשק, אחד האחראים המרכזיים על מערך התרומות לשליט, שנתפס בעיני בר-שירה וסנגורו כעבריין המרכזי בכל הפרשיות המיוחסות לבר-שירה.
"בהמשך החל הסנגור להתגולל גם על גורמים נוספים; נועם שליט, עו"ד יעקב נאמן שמשרדו מנהל את קרן מאור, עו"ד יעקב וינרוט. לגבי אלה נטען כי הם מתנהלים בענייני תרומה ופילנתרופיה בדיוק בדרכו של בר-שירה, ואיש לא העלה בדעתו לחוקרם ולהעמידם לדין", כתב השופט.
"הטיעון כולו מופרך ולא במעט משקף עזות-פנים", פסק מודריק. "יואל מרשק אמנם התברר להיות גורם מרכזי בפרשיות שונות בכתב אישום זה, אולם מרכזיותו היא ארגונית ולא פלילית. מרשק הוא יוזם הפעילויות המתוארות בכתב האישום, ואין חולק שמחשבה טובה ניצבה מאחוריהן".
לדברי השופט, אגב הביצוע שגה מרשק שגיאות גסות בנושא בקרה ופיקוח על דרכי ההתנהלות של בר-שירה. "הוא שמח להיעזר בתרומות הכספיות שהנאשם אסף, אך לא טרח לוודא כי התרומות מתקבלות כדין ומטופלות בהתאם לדין. לא ראוי היה שכך ינהג, אך ספק רב בעיניי אם יש לכך משמעות פלילית. מרשק לא היה מעסיק של הנאשם, ולא התקיימו ביניהם יחסי מרות. על כן לא חלה על מרשק חובת פיקוח פורמלית על דרכי בר-שירה. הוא יכול היה להניח שבר-שירה, אדם בוגר ומנוסה, מתנהל כחוק. בכל מקרה, בהיבט זה של העניינים מרשק איננו עבריין מרכזי".
אשר לנועם שליט, נקבע כי זולת טענות בעלמא על שלטון ללא מצרים של נועם שליט בכספים שנתרמו למטהו ועל עשיית הישר בעיניו בכספים אלה, לא נשמע ולא הוצג דבר. "לא זו בלבד שאין אלה טענות מוכחות כנדרש, אלא אף גם זו שאין לכך כל זיקה למשפט המתנהל נגד הנאשם", נקבע.