ספרי לימוד בחנות / צילום: שלומי יוסף
המאבק בין התאחדות הוצאות הספרים לבין משרד התרבות בנוגע ל"שבוע הספר העברי" הולך ומחריף. בין שני הגופים נוצרה מחלוקת כלכלית, בעקבותיה הודיע משרד התרבות כי יפיק בעצמו את אירועי חודש הקריאה ושבוע הספר בפרט. בהתאחדות הוצאות הספרים לא ממש התרגשו מאיומי המשרד וטענו כי "שבוע הספר העברי" הוא מותג שלהם, אשר מוגן משפטית כסימן רשום, ולכן משרד התרבות לא יכול לעשות בו שימוש.
אין זו הפעם הראשונה בה מתעוררת התנגשות בין סימן מסחר רשום לבין ביטוי בו נעשה שימוש ציבורי נרחב. על פני הדברים, השימוש במותג "שבוע הספר העברי", לגביו נטען כי הוא סימן מסחר רשום של האגודה השיתופית של המו"לים, הינו בבעלות האגודה בלבד. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי בציבור הרחב מוכר ונעשה שימוש נרחב במונח "שבוע הספר" (בין עם המילה "עברי" ובין אם לאו) במשך עשרות שנים. בנוסף לכך, המונח "שבוע הספר" מתאר פעילות המתקיימת אחת לשנה ברחבי הארץ - שבוע של יריד דוכנים למכירת ספרים.
מטרתו של סימן מסחר היא ליצור שתי הגנות מרכזיות: האחת - הגנה על פעילותו העסקית של בית העסק; והשנייה - הגנה על ציבור הצרכנים ביצירת ודאות בנוגע למוצרים או לשירותים שהם רוכשים.
ההטבות העסקיות מהן נהנה סימן מסחר רשום (או כזה שמוכר היטב לציבור) מתמרצות כל עסק לרשום את סימנו המסחרי. החוק יכול להעניק לבעל הסימן הרשום מונופול על השימוש בסימן הרשום בתחום בו הוא נרשם. מתחרים של בעל הסימן יהיו מנועים מלעשות שימוש בסימן הרשום, במסגרת פעילותם העסקית, וכך ימנע מהם לנצל את המוניטין שיש בסימן הרשום לטובתם ועל חשבון בעל הסימן.
עוצמת ההגנה שלה זכאי סימן מסחר מסוים נגזרת ממהותו. ככל שהסימן יהיה שרירותי יותר (למשל סימן המסחר "אפל" בתחום המחשבים; "Time" בתחום הסיגריות; "גולף" בתחום הרכב וכו'), הרי שיזכה להגנה חזקה יותר.
מנגד, ככל שסימן המסחר יתאר את המוצר הנמכר או את הפעילות המסחרית (למשל "אווזי" בתחום מסעדות הבשר, "zer4u" בתחום הפרחים, "פיצה מטר" בתחום הפיצריות), ההגנה שתהיה לסימן המסחר עלולה להיות בהיקף קטן יותר.
במקרים בהם כלל הציבור עושה שימוש בסימן מסחר מסוים, ניתן לראות בו כסימן הנמצא בנחלת הכלל ולכך יכוונו - כך ניתן להניח - טענות משרד התרבות. בתי המשפט פסקו לא אחת, כי במקרים כאלה יהיה מקום להעדיף את הערך שבשימוש הצרכני הנרחב על פני האינטרס הכלכלי הספציפי של בית העסק לשימוש בלעדי בסימן, ולכן יהיה מקום לאפשר את השימוש בסימן באופן רחב גם לגורמים נוספים על בעלי הסימן הרשום.
מנגד, לפני שמתירים שימוש כללי בסימן מסחר, בתי המשפט דורשים לוודא שלא מדובר בניסיון של עסק מסוים ליהנות ממוניטין של מתחרה, או מתחרות מסחרית בלתי הוגנת, וגם שאין חשש להטעיית צרכנים. כך, יישמר איזון ראוי בין ההגנה על הערך הכלכלי של סימן המסחר שניתן לבית העסק באופן פרטי לבין ההגנה על הציבור בכללותו.
■הכותבים הם ממשרד עוה"ד גדעון קורן ושות', המתמחה בקניין רוחני, סימני מסחר ופטנטים