זו הייתה עונה כמעט איומה למנצ'סטר יונייטד, למרות שלושה תארים. הניצחון שלשום (0-2) בגמר הליגה האירופית על אייאקס אמסטרדם מציל ממנה משהו. מקום שישי בליגה ועונה אפורה מאוד (עם כל הכבוד לזכייה בגביע הליגה ובגביע הקהילה), שבה כל מה שניסתה לעשות היה להיכנס לטופ 4 שמוביל לליגת האלופות.
האוהדים ממורמרים על הבעלים. בצדק. הקבוצה לא בעניינים כבר ארבע עונות, היא איבדה את הבעלות על העיר. והבעלים חוגגים: מה שקורה על המגרש לא משפיע על חשבון הבנק של יונייטד ושל משפחת גלייזר שמחזיקה במועדון. להפך. יונייטד תסיים את עונת 2016/17 עם הכנסת שיא של בין 560 ל-570 מיליון ליש"ט - 30 מיליון יותר מההערכות האופטימיות שניתנו לפני שלושה חודשים. היא תסיים את העונה עם רווח לפני מס של 185-195 מיליון ליש"ט, אחרי שסיימה גם את העונה הקודמת המזעזעת (2015/16) עם רווח של 191 מיליון ליש"ט. זה קורה בשתי עונות שבהן הקבוצה בקושי משחקת בצ'מפיונס ליג (העונה לא שיחקה כלל, בעונה שעברה עפה בשלב הבתים) - מכונת המזומנים הגדולה ביותר שיצר הענף.
למה? עד לפני כמה שנים ההנחה הרווחת הייתה שאי-העפלה לצ'מפיונס ליג היא בבחינת קטסטרופה כלכלית. אבל ההנחה הזאת איננה נכונה עוד. קבוצות העילית של היבשת סגרו את הבור הפוטנציאלי באמצעות הסכמים מסחריים - מנצ'סטר יונייטד חתומה עם שברולט על חסות לשבע שנים בסך 600 מיליון דולר. זה אומר ממוצע של כ-1.5 מיליון דולר למשחק, כל משחק - ידידות, גביע, גביע ליגה, משחק באירופה. חוזה ההלבשה עם אדידס שווה 70 מיליון ליש"ט לעונה, וביונייטד הודו בשבוע שעבר שאם הקבוצה לא תיכנס גם בעונה הבאה לליגת האלופות - מה שלא קרה בסוף - הוא ייחתך ב-30% על-פי ההסכם בין הצדדים.
ויש עוד משהו משמעותי: לקבוצות הפרמיירליג היום יש מצנח זהב שמאפשר לשרוד תקופות ממושכות ללא הופעה בליגת האלופות. הסיבה מוכרת וידועה - הסכמי זכויות השידור של הפרמיירליג.
מנצ'סטר יונייטד תקבל 142 מיליון ליש"ט מהפרמיירליג עבור המקום השישי בליגה מסעיף זכויות שידור. לפני שש עונות קיבלה הקבוצה שבמקום השישי (ליברפול) 55 מיליון ליש"ט מזכויות שידור של הפרמיירליג.
זכויות השידור של הליגה האנגלית הפכו לבועה פראית שאיבדה רסן. ככה נראה משהו שאיבד רסן, וגם אנחנו כאן בישראל חלק ממנו: במעגל השנים 2016/17-2018/19 (בכדורגל מוכרים בדרך כלל זכויות במחזורים תלת-שנתיים) הכניסה הפרמיירליג סכום של 3.3 מיליארד ליש"ט רק מהזכיינים בחו"ל. ה"דיילי מייל" מפרסם כי בעסקאות החדשות למכירת הזכויות לשנים 2019/20-2021/22 נרשמים סכומים הגבוהים בין פי שניים לפי 14 בכל שוק. מתברר שלכולם יש כסף כשזה מגיע לכדורגל ולפרמיירליג.
שווקים עניים? סופר-ספורט שמשדרת במדינות הסהרה באפריקה שילמה 84 מיליון ליש"ט לעונה, ותשלם כעת בהסכם החדש 168 מיליון ליש"ט לעונה; שווקים שלא מתעניינים בכדורגל? בארה"ב חתמה NBC על הסכם לשש שנים, עד 2022, בסכום כולל של 768 מיליון ליש"ט (128 מיליון לעונה) - פי שניים מההסכם הקודם; שווקים קפואים ומקורטלים? בישראל נאלצה, כידוע, צ'רלטון לשלם, על פי דיווחים, כ-7 מיליון דולר לעונה עד 2019, בערך פי חמישה יותר בהשוואה להסכם הקודם; שווקים מתפתחים? PPTV תשלם בסין 180 מיליון ליש"ט לעונה בהשוואה ל-13 מיליון שמשלמת SSMG בהסכם הנוכחי.
האם מדובר בבועה - בכל זאת כמה עוד אפשר לשלם על משחק כדורגל? באנגליה מדברים על סימנים ראשונים לקושי לעמוד בהשקעה המטורפת של זכויות השידור. ענקית התקשורת BT (בריטיש טלקום) האחראית הבלעדית לטירוף של שוק הזכויות בשנים האחרונות בנתה את המודל העסקי שלה דרך השתלטות על שידורי הספורט כשהיא דורסת כל מי שעומד בדרכה - בעיקר את סקיי של טייקון התקשורת האוסטרלי רופרט מרדוק. BT שילמה (ומשלמת) סכומים אגדיים עבור שידורי כדורגל, השתלטה על הפרמיירליג בברוטליות, ולאחרונה זכתה בבלעדיות באנגליה על מכרז שידורי ליגת האלופות עם התחייבות לשלם 1.2 מיליארד ליש"ט לשלוש שנים, לעומת 897 מיליון בהסכם התלת-שנתי הנוכחי.
עד העונה העסק הוכיח את עצמו. בזכות הספורט הצליחה BT לצרף מינויים לשידורי הטלוויזיה, ועל הדרך משכה אותם להתחבר לשירותי האינטרנט והטלקום הנלווים שלה (ל-BT יש כ-30 מיליון לקוחות סלולר). מי שרוצה אנלוגיה מקומית - מהלך דומה ניסתה פרטנר לעשות בשנה האחרונה, כשהציעה סכומי עתק במכרזים על שידורי ספורט (פעם ראשונה ליגה אנגלית, פעם שנייה ליגת העל הישראלית, פעם שלישית ליגת האלופות) - רק שנכשלה בכל החזיתות.
BT הצליחה בכל המשימות הספורטיביות. אבל לראשונה מאז החל מהלך ההשתלטות שלה התברר שלכדורגל יש בכל זאת תקרת זכוכית מסוכנת - בתחילת החודש פרסמה ענקית הטלקום הבריטית את התוצאות של שנת 2017, מהן עולה כי הרווח צנח ב-19% והסתכם ב-2.3 מיליארד ליש"ט. יתרות המזומנים הצטמקו תוך שנה ב-316 מיליון ליש"ט. הסיבות: במגזר הטלוויזיה - כמות המתחברים, למרות שידורי הספורט, נמצאת במגמת זחילה. כבר מתחיל להיות קשה לשכנע עוד אנשים לשלם את הסכומים הללו לחודש, גם עבור כדורגל.
וקשה לפצות על הזחילה בהעלאת מחירי מנוי. ומעבר להכל - במסגרת התוכנית הדורסנית, במונחים של כדורגל עשתה החברה כמה פאולים רציניים מול העיניים של השופט. היא הסתבכה במישור המשפטי עם מעבר על חוקי הרגולציה ובמארס נקבע כי תאלץ לשלם 42 מיליון ליש"ט קנס לרגולטור הבריטי Ofcom, ובנוסף עוד כ-300 מיליון ליש"ט קנס ללקוחות בגין מהלך במסגרתו, בתור אחראית על חיבורי התשתיות, עיכבה חיבור לקוחות של יריבותיה, דוגמת סקיי, וודאפון ו-Talk Talk לשירותי האינטרנט המהיר. בינואר התגלה כי החברה ביצעה הונאה חשבונאית בהיקף עצום ביחידה האיטלקית שלה, ובתוך יום אחד איבדה החברה 7 מיליארד ליש"ט מערכה (שווי נוכחי 31.3 מיליארד ליש"ט). הסקנדל האיטלקי מוערך בנזק שיעלה לחברה כ-530 מיליון ליש"ט.
התוצאות הביאו לכך שהחברה הודיע החודש כי תפטר 4,000 עובדים במהלך השנתיים הקרובות (בחברה מועסקים 102,000 איש), ובנוסף הודיעה על ביטולי הבונוסים למנהליה הבכירים - שכרו של היו"ר גאבון פטרסון שעמד בשנת 2016 על 5.28 מיליון ליש"ט יעמוד ב-2017 על 1.3 מיליון בלבד. מנהל הכספים של החברה יסתפק ב-258 אלך ליש"ט בהשוואה ל-2.8 מיליון ליש"ט ב-2016.
ביום שני הודיעה BT לבורסה (נסחרת בבורסה של לונדון) כי המשטרה האיטלקית פשטה על משרדי החברה במילאנו, במסגרת חקירת הסקנדל האיטלקי. ואם זה לא מספיק הגיעו החדשות האחרונות מברזיל - "הפייננשל טיימס" פרסם ביום שני כי החברה עומדת בפני דרישה לתשלומי מס בגובה 232 מיליון ליש"ט, בגין 35 תיקים שהגיעו לבית המשפט בעניין פעילותה הבינלאומית.
האם הקשיים של BT מתרחשים על רקע הצורך לשלם את מחיר הזהב שגבה ממנה הכדורגל האירופי? נראה שכן. האם לכדורגל האנגלי והאירופי יש סיבה לדאגה בעקבות ההשלכות של כל האירועים הללו על מי שחולל את הטורנדו האחרון במחירי זכויות השידור? את זה עוד נראה.
