נציב הקבילות יצחק בריק מוסר הדוח לאבי דיכטר / צילום: דנה שרגא, משרד הביטחון
פחות קצינים טובים רואים עצמם ממשיכים לשירות קבע ארוך; קצין אחד נאלץ לבצע תפקיד שבעבר ביצעו שניים או שלושה בעלי תפקידים; קיצוצים תכופים בכוח-האדם במהלך השנים האחרונות הובילו להשבתה של עזרי אימון, תחמושת וכלי רכב משוריינים בשל היעדר היכולת לתחזק אותם - כך עולה מהדוח השנתי שמפרסם היום (א') נציב קבילות החיילים, האלוף (במיל') יצחק בריק.
זה הדוח ה-45 שמפרסם נציב קבילות החיילים (נקח"ל) והוא מתבסס על יותר מ-6,700 קבילות שהוגשו במהלך השנה האחרונה בידי חיילים, נגדים וקצינים בסדיר ובקבע. 58% מהקבילות נמצאו מוצדקות. בימים האחרונים הדוח הוגש לשר הביטחון אביגדור ליברמן, לרמטכ"ל גדי איזנקוט וליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ אבי דיכטר.
הנציב מקדיש בדוח פרק נרחב שעוסק בהשפעות קיצוצי כוח-האדם בצה"ל, במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון", על כשירות יחידות השדה. קבילות שהגיעו במהלך השנה אל הנציבות, כמו גם ביקורות וסיורים שקיים הנציב ביחידות השונות, העלו כי "יש תהליכים ומגמות שמאיימים על יציבות מעטפת תומכי הלחימה להבטחת הכשירות של יחידות השדה". עוד מזהיר הנציב כי מערך תומכי הלחימה ביחידות אלה נמצא במשבר אמון, באופן שמאיים לדרדר יכולות של גדודים לוחמים.
מדובר בפגיעה בבעלי תפקידים שאמונים על שמירת הכשירות של רק"מ (רכב קרבי משוריין), ציוד לחימה ואמצעי לחימה המשמשים את היחידות הלוחמות - כמו גם על פעילויות למניעת אבדנים והשלמת ציוד הכרחי, שירותי מזון ראויים לחיילי מערך השדה, טיפול רפואי ושירותי שלישות.
התוכנית הרב-שנתית שעל בסיסה פועל הצבא הוצגה בידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט בקיץ 2015 ובמרכזה קיצוץ 3,500 תקנים של אנשי קבע. לפי הנקח"ל, כתוצאה מאותם קיצוצים אנשי קבע שאינם בעלי הכשרה מתאימה נדרשים לבצע תפקידים שהתפנו וזאת בשל היעדר מועמדים מתאימים. במקביל, תקנים שונים לא מאוישים זמן רב ו"יש בכך כדי לגרום לירידה ביכולת היחידות לממש את משימתן, כאשר בנטל נושאים הנגדים והקצינים שהעומס עליהם רב והוא אף גדל", כך לפי הנציב.
עוד כותב הנציב בדוח כי קצינים ונגדים שנמצאים בראשית דרכם הצבאית מתמודדים עם אתגרים מורכבים בלי שהם מתוגמלים על פעילותם בצורה הולמת. "גם בעת יציאתם לחופשה, זמנם מופנה למתן פתרונות ב'שלט רחוק'. לעתים אנשי הקבע נדרשים להישאר ביחידותיהם ואין באפשרותם לממש את ימי החופשה שהם זכאים להם. במקרים רבים עליהם לוותר על זכויותיהם, ולא תמיד החופשה שלא ניצלו נזקפת לזכותם".
הנציב מזהיר כי אנשי קבע צעירים שאך סיימו את שירות החובה לא מתכוונים להמשיך לתקופת קבע נוספת מעבר לתקופה שעליה הם התחייבו. זאת בשל תגמול נמוך ביחס לתנאים במגזר הפרטי, הריחוק מהתא המשפחתי, עומס המשימות הרב ביחס לעבר והיעדר היכולת שעומדת להם לתכנן אופק שירות ארוך בשורות הצבא.
מודל הקבע החדש שהונהג בצה"ל במסגרת תוכנית רב-שנתית גדעון ולפיו הכניסה לשירות ב"קבע מובהק" תהיה בררנית יותר ותיעשה במשורה - הוביל לכך שפחות קצינים טובים רואים עצמם ממשיכים לשירות קבע ארוך. לדברי הנציב, הבעיה מתעצמת ככל שהדבר נוגע לקצונה המקצועית, לתחומי הלוגיסטיקה, החימוש, הרפואה, בריאות הנפש והשלישות: "נוכח הקיצוץ בכוח-האדם וביטול של תקני הקבע, קצין אחד מבצע תפקיד שבעבר ביצעו שניים או שלושה בעלי תפקידים. מחמת קיצוצי התקנים גדלה התחרות על כל תפקיד בשירות קבע מובהק. מצאתי כי נגדים או קצינים שסומנו כבעלי פוטנציאל להמשך שירות - בחרו לעזוב את הצבא כי לא רצו להסתכן באפשרות שלא יתקבלו לתפקיד".
"להסתדר עם מה שיש"
הנציב מזהיר כי עתודות מערך תומכי הלחימה בשירות חובה או בשנות הקבע הראשונות - פוחת. כך, קיצוץ התקנים, קיצור תקופת השירות הסדיר ותקופות הכשרה קצרות מועד - עלולים להביא באחת לידי משבר. "לדברי מפקדים שאיתם שוחחתי, בתגובות שהם מקבלים ממפקדים בכירים בנוגע למחסור בכוח-האדם אין תמיד את הקשב הראוי, אלא המסר 'שיש להסתדר עם מה שיש'", כותב הנציב. "אני חושש משחיקת נכסים מקצועיים שנבנו זה שנות דור ומפגיעה בסטנדרטים שנבנו וטופחו עשרות שנים. יש סכנה שהתחליף הוא שטחיות ורדידות, ואין מי שיעביר את הניסיון, שנצבר בתחומים אלה בעשרות שנים של מלחמות ושגרה, לדור הצעיר".
בעקבות סיורים שעשה הנציב בבסיסי צה"ל במהלך השנה האחרונה הוא כותב: "בכל היחידות התרשמתי שנשחק בהן מעמד אנשי הקבע. נדהמתי מכמות כלי הרק"מ שעומדים כגוף פלדה יתום, ללא מענה חימושי ואחזקתי. הופתעתי מאמירות אנשי הקבע ומפקדיהם כי באמצעים שעומדים לרשותם ובהיעדר כוח-אדם הם לא יכולים למלא את משימותיהם הרבות".
במקרים מסוימים נמצא כי כלי רכב קלים וג'יפים, המשמשים מפקדי פלוגות, מושבתים בשל היעדר בעלי מקצוע שיתקנו אותם. פועל יוצא מכך הוא שמפקדי פלוגות נאלצים להגיע אל חייליהם בשטח באמצעות נגמ"שים, שימוש לא ייעודי בכלים אלה, תוך חשיפתם לתקלות ולבלאי.
באחד הבסיסים נמצא כי מחסן החלפים, שערכם הכספי מסתכם במיליוני שקלים, מנוהל בידי נגד צעיר שלא עבר הכשרה מתאימה. אנשי קבע אחרים מסייעים לו כ"טובה" בניהול המלאי השוטף וזאת על חשבון ביצוע משימותיהם שלהם. בדוח הנציב נקבע כי התוצאה של מצב זה היא חוסר שליטה במלאי החלפים, בלאי ואבדנים: "מציאת חלופות בדרך של אלתור, כדי לחפות על חוסרים ועל פערים אינה הדרך הראויה", מבהיר הנציב בריק. "יש בה כדי לחזק נורמה של אלתור, במקום זו הראויה להיות נורמת האימון וההכשרה של צה"ל".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדוח: "במסגרת התוכנית הרב-שנתית גדעון, המתאימה את צה"ל למציאות המשתנה ולאתגרי העתיד, התבצעו ועודם מתבצעים צעדי התייעלות נרחבים שכוללים שינויים ארגוניים וצמצום בהיקף כוח-האדם בצה"ל, בדגש על היקף משרתי הקבע - 39 אלף משרתים בשנת 2016, ירידה של כ-3,500 משרתים בתקופה קצרה ובהיקף שאינו דומה לאף ארגון אחר. תכנון ומימוש התוכנית נעשים תוך ראייה עתידית והתחשבות בהשפעת השינויים הארגוניים על הפרט ומתן מענה עבורם. הנציב מייחס את מספר הקבילות לשינויים הרבים אותם עובר צה"ל בימים אלו והשפעתם על הפרט, תנאי שירותו וזכויותיו.
"הנציב ציין כי זיהה בקרב מפקדי צה"ל רצון להשתפר ולתת מענה לסוגיות שעלו בדוח וזאת כבר במהלך השנה, טרם פרסומו. לצד פעילותו הברוכה של הנציב, פועלים בצה"ל כל העת מנגנוני בקרה וביקורת פנימיים נוספים שמטרתם שיפור ההתנהלות במגוון של נושאים. בהתאם להחלטת הרמטכ"ל, מוביל סגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי הליך סדור להעמקת הבדיקה וטיפול בפערים שהועלו בדוח".