שוחד / צילום: Shutterstock
יצחק סוויד, מנהל סניף בבנק אגוד לשעבר, הורשע הבוקר (ב') בהעלמת הכנסות בחשבון בנק בשווייץ. בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע את סוויד בביצוע 7 עבירות של מירמה, עורמה ותחבולה ושתי עבירות של השמטת הכנסה מתוך דוח.
סוויד נעצר על-ידי רשות המסים באוגוסט 2013, בחשד כי לא דיווח על רווחים שנצברו לו בחשבון בנק בשווייץ. החשד התעורר בעקבות מידע מודיעיני שהגיע לרשות אודות ישראלים המנהלים חשבונות בנק בשווייץ, וכחלק ממהלך של מאבק בהון השחור שמחזיקים ישראלים בחשבונות בנק סודיים במדינות שאינן חייבות בדיווח.
בעקבות המידע שהתקבל, משרד השומה תל-אביב 5 הוציא דרישה לחשוד בחודש מארס 2012 להגיש דוחות לשנים 2005 ואילך. לאחר שהבטיח להגיש את הדוחות תוך כשבוע, אחרי שיקבל מסמכים, הגיש סוויד את הדוחות רק 4 חודשים מאוחר יותר ולשנים 2010 ו-2011 בלבד, ולא כלל בהם הכנסות מחשבון הבנק בחו"ל.
לאחר דרישה חוזרת הגיש סוויד רק דוח אחד נוסף, זה של 2012, ולפיכך נפתחה נגדו חקירה גלויה במשרד חקירות מס הכנסה תל-אביב, במהלכה הגיעו החוקרים לביתו של סוויד עם צו חיפוש, אך זה לא הכניס אותם במשך חצי שעה, ולאחר מכן טען כי לא שמע אותם. בחיפוש שנערך לבסוף נתפסו מסמכים, סוויד הובא לחקירה, ובמהלכה הודה כי לא דיווח על הכנסות שנבעו לו מחשבון הבנק בשווייץ בסך של כחצי מיליון דולר.
לפי כתב האישום שהוגש נגדו, סוויד הועסק כמנהל שכיר בבנק אגוד בשנים 1969-2010. ב-17 בדצמבר 2002 פתח סוויד חשבון בנק בבנק ספרא בשווייץ ובמהלך 2003-2011 הפיק הכנסות מריבית על כספים שהפקיד בחשבון בשווייץ, בסכום כולל של כ-2.5 מיליון שקל - עליהן לא דיווח לרשות המסים.
בהמשך לכך, בשנים 2003-2009, לא הגיש סוויד דוחות על הכנסותיו לפקיד השומה, ובשנים 2010-2011, הגיש דוחות אך לא כלל בהם את ההכנסות מריבית שנצמחו לו בחשבון בשווייץ כ-786 אלף שקל.
סוויד הכחיש את האישומים נגדו וטען בין היתר כי הגם שלא הגיש דוחות, לא הייתה עליו חובה להגישם. עוד הוא טען כי לא היו לו הכנסות מריבית כפי שמיוחס לו.
בהכרעת הדין המרשיעה ציין השופט כי לאחר תחילת החקירה הסיר סוויד את המחדלים בכך ששילם את המסים הנדרשים ממנו, אך הגם ש"טוב ויפה" שעשה כך, כלשון השופט, יש בכך כדי ללמד כי ההיבט המיסויי הפלילי הנטען כלפיו אינו שנוי במחלוקת.
עוד התייחס השופט לעובדה שסוויד לא פתח את הדלת לחוקרים שהגיעו לביתו, וכתב כי "התנהלותו של הנאשם עובר לחיפוש היתה לכל הפחות תמוהה, כמו גם טענתו לפיה 'לא שמע' את דברי המחפשים שנקשו על דלתו במשך זמן ממושך".
עוד ציין השופט כי במשך 9 שנים סוויד לא דיווח לרשות המסים ולא שילם את המס הנדרש ממנו בגין פעילות - האקטיבית - בחשבון בשווייץ, שכללה גם נטילת הלוואות והעברות כספים.
כן דחה השופט את טענתו של סוויד ל"חוסר מודעות" לביצוע העבירות. "אין עסקינן בחשבון שבו נעשתה השקעה ראשונית, ללא פעילות המשך של הבלים, אלא בדיוק ההפך: הנאשם ניהל את החשבון בשווייץ באופן אקטיבי וביצע פעולות רבות שתכליתן הייתה למקסם את רווחים", כתב השופט.
אי-ידיעת השפה האנגלית
טענה נוספת שהשופט דחה על הסף הייתה טענתו של סוויד - מנהל בכיר בבנק כאמור - כי לא ידע את השפה האנגלית על בוריה. "ראוי להזכיר גם את טענתיו התמוהות של הנאשם בעניין אי-ידיעתו את השפיה האנגלית", ציין השופט בהכרעת הדין, והוסיף כי סוויד טען זאת רק לאחר שאמר בעצמו כי חתם על מכתב באנגלית שקיבל מהבנק בשווייץ, כך ש"אף לפי גרסתו, הוא אישר שידע בקריאת השפה האנגלית והבנתה, וטענותיו בעניין אי-יכולותו לקרוא מכתב באנגלית פשוטה הן למצער מיתממות".
עוד צוין בהכרעת הדין כי "עבירות מס הן עבירות קלות לביצוע אך קשות לגילוי וחשיפה... המקרה שלפנינו יוכיח: הנאשם ביצע את העבירות במשך שנים ארוכות, ללא כל קושי ומבלי שנתפס; ואמנם נכונה השערת הנאשם כי המידע אודות עבירות אלה הגיע לרשויות רק בדרך מקרה... הדבר אך מדגיש את הקושי הרב שבגילוי ובחשיפת עבירות כגון אלה".
עוד קבע בית המשפט כי "נסיבות של העלמה מתמשכת לאורך שנים ארוכות ורצופות שוללות על פני הדברים אפשרות שמדובר בהתנהגות שנעשתה בתוך טעות או מתוך היסח הדעת, בפרט כאשר מדובר בהכנסות ניכרות. בנוסף, העלמה של מקור הכנסה שלם מחו"ל אף היא אינדיקטיבית למטרת התחמקות ממס, שכן היא נעשית בנסיבות שבהן הקושי של רשויות המדינה לגלות את דבר ההעלמה הוא כפול ומכופל".
עורכי הדין קובי גולדמן ומיכאל כשכאש ממשרד גולדמן ושות', המייצגים את סוויד, מסרו: "מר סוויד הודה בעובדות כתב האישום עוד בתחילת החקירה וגם על דוכן העדים, אולם טען כי היסוד הנפשי בעניינו לא התקיים, וכי לא הייתה לו כל כוונה להשמיט הכנסות בשעה שביצע את המעשים שיוחסו לו. טענה זו הובאה בפני בית המשפט בהרחבה ובתמיכה ראייתית, אך לצערנו בית המשפט לא קיבל אותה. מר סוויד הסיר את המחדל האזרחי עובר להעמדתו לדין, ובית המשפט הנכבד אף זקף זאת לזכותו. אנו מכבדים את הכרעת הדין, ונשקול את המשך צעדינו לאחר שנלמד אותה במלואה".