גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין להשתמש ב"איחוד וחלוקה" רק לצרכי פיצוי

בדרך כלל תכניות בניין עיר חלות על מתחמים גדולים הכוללים חלקות רבות. אמנם יש תכניות שחלות על חלקה בודדת או שתיים אך אלו חריגות מאוד. הסיבה היא כי תכנית בניין עיר נועדה להביט על שטחים גדולים בכדי לתת מענה הולם ככל שניתן לשטחים גדולים בהם ניתן לתכנן יעודים שונים כגון מסחר ומגורים ומבני ציבור ושטחים פתוחים יחדיו לטובת כלל התושבים ולאוכלוסיה גדולה ככל שניתן.

תכנית החלה על מתחם ענק של עשרות ומאות דונמים , גורמת לעיתים קרובות לפיצול של המתחם ולקביעת תכניות שונות בחלקים של תכנית ללא קשר האחד לשני. לדוגמה ניקח מתחם של כמאה דונמים. לא מן הנמנע שרשויות התכנון יחלקו את המתחם לחלקים תכנוניים שונים .כלומר הרשות התכנונית תתכנן חלק אחד מהמתחם עד לדרגת תכנית מפורטת המאפשרת הוצאת היתר בניה ואילו לגבי חלק אחר הרשות התכנונית תעדיף להשאיר חלק זה רק עם שינוי יעוד כללי לדוגמא מחקלאי למגורים וכו' מבלי לקבוע בשלב זה תכנית מפורטת המאפשרת הוצאת היתר בניה ולהשאיר את החלק הזה לתכנית מפורטת בעתיד. כלומר בין לילה ,מתחם גדול פוצל לשני מתחמים כשבאחד ניתן להגיש בקשה להוצאת היתר בניה כי לגביו באותה תכנית כללו גם תכנית מפורטת ואילו בחלק השני לא ניתן להוציא היתר בניה עד שבעתיד בחלק השני יעשו תכנית מפורטת.

עניין זה קורה לעיתים כשבמתחם יש שני סוגי בעלי קרקעות כשבאותו מתחם יש קרקעות בבעלות המדינה וקרקעות בבעלות פרטית. מבחינה תכנונית , קשה לתכנן מתחם הכולל שני סוגי בעלויות אלו באשר מדובר בבעלות בעלת אופי שונה .לכן לא פעם יש עדיפות לפיצול או יותר נכן פרוק השיתוף במתחם על ידי תכנון חלק אחד שיהיה בבעלות המדינה ובחלק השני תכנון של חלקות בבעלות פרטית.

דא עקא לפיצול זה השלכות רבות בעיקר בתחום של הפקעות וטבלאות איזון וכו'.אותו חלק מהמתחם שכולל כעת גם תכנית מפורטת מביאה בחשבון הפקעות בכל המתחם כך שאותן חלקות שנשארו לחלק השני של המתחם, נכנסות לתחשיב של הפקעות ולדוגמא מופקע מהם עשרים אחוז כי על פי דיני תכנון ובניה , בכל מתחם תכנוני , כל חלקה נכנסת עם שווי יחסי למתחם ואמור לצאת עם אותו שווי יחסי לאחר ההפקעות ,אחרת יש לשלם תשלומי איזון בדמות פיצויי הפקעה וכו'.

והינה בא החלק השני להכין תכנית מפורטת בכדי שבעלי חלקות בחלק שלא תוכנן בתכנית הראשונית יוכלו להוציא היתר בניה .הכנת תכנית מפורטת בחלק השני הזה כוללת בהכרח גם הפקעות חלקות שנשארו לחלק השני ונשאלת השאלה מה גורל של חלקה מעין זה שפעם אחת הפקיעו ממנה במסגרת התכנית הקודמת וכעת מפקיעים ממנה בחלק השני? האם שתי הפקעות אלו מצטברות או שמא כל תכנית יצרה הפקעה מחדש ואין לצרף שתי הפקעות באמצעות תכנית הפיצול הראשוני.

כלומר האם בעלי חלקות שבחלק השני המיועד לתכנית מפורטת רשאים לבקש כי בתכנית הפיצול הראשוני , כבר יילקח בחשבון בטבלאות האיזון ההפקעה שמתבצעת בתכנית הפיצול הראשוני וגם ההפקעה שתהיה בעתיד במסגרת התכנית המפורטת ? זאת בכדי למנוע מצב שמאותה חלקה יפקיעו למעשה עד אין סוף במסגרת תכניות חדשות? ונשאלת השאלה מהו הכלי הנכון למנוע מצב זה? האם הכלי התכנוני הנכון הינו כי בתכנית הפיצול הראשוני כבר במסגרת "תכנית איחוד וחלוקה" יתחשבו בהפקעה עתידנית , או שמא להמתין לתכנית המפורטת העתידנית שתהיה ורק אז יעשו התחשבנויות?כלומר האם בעלי החלקות בחלק השני רשאים לבקש להוסיף לתכנית הפיצול הראשונה הוראה לפיה תובא בחשבון הקצאת זכויות לצרכי ציבור שנעשתה בזכויותיהם, כחלק מהקצאות העתידיות לצרכי ציבור, במסגרת התכנית המפורטת שהם מקדמים מכוח התכנית, מה שמכונה " שיחזור זכויות "? "שחזור זכויות" הוא כלי תכנוני המיושם במסגרת הליך של איחוד וחלוקה ותמציתו - הכללת קרקע מסוימת בתוך טבלת הקצאה ואיזון על פי ייעודה התכנוני הקודם חלף ייעודה התכנוני הנוכחי. כלומר האם ניתן להשתמש בכלי התכנוני הנקרא "איחוד וחלוקה" רק לצרכי פיצוי ,גם אם אין קשר תכנוני בין החלקות ?או שמא על בעלי החלקות להמתין לתכנית מפורטת משלהם ורק אז להעלות את סוגית פיצויי הפקעה וכו' במסגרת תכנית מפורת העתידית?

שאלה תכנונית מורכבת זו נדונה לאחרונה בבית משפט מחוזי מרכז בפני כב' השופטת ורדה מרוז. התובעים ומדינה ישראל הינם בעלים של חלקות רבות שנכנסו למתחם תכנוני אחד בשל קרבתם זו לזו והיותם חלק מיישוב קדימה צורן. משרד השיכון יזם תכנית ליישוב קדימה צורן. המתחם חולק מבחינה תכנונית לשני חלקים ,חלק ראשון שהחלקות שלו בבעלות המדינה וחלק שני ,זז שהחלקות שבו הינן בבעלות העותרים ובעלים פרטיים אחרים. בעוד לגבי החלק הראשון של המדינה הוכנה גם תכנית מפורטת המאפשרת הוצאת היתר בניה ,לגבי החלק השני לא הוכנה תכנית מפורטת ועל כן לא תתאפשר בו בניה עם אישור התכנית, אלא לאחר גיבוש תכנית מפורטת ע"י בעלי מקרקעי החלק השני .לטענת התובעים, יש להחיל על שטח החלק השני תכנית איחוד וחלוקה ובתוך כך לערוך מה שמכונה "שחזור זכויות". כלומר להשתמש בכלי התכנוני הנקרא "איחוד וחלוקה" בתכנית השייכת לחלק הראשון שבבעלות המדינה רק לצרכי פיצוי , גם אם אין קשר תכנוני בין שני החלקים. לטענת התובעים אין על בעלי החלקות בחלק השני להמתין לתכנית מפורטת עתידנית משלהם ורק אז להעלות את סוגית פיצויי הפקעה אלא כבר עכשיו ובמסגרת תכנית של חלק הראשון יש לקחת בחשבון את הפקעות שנעשו לחלקות של התובעים במסגרת תכנית חלק הראשון ותכנית עתידנית שתהיה בעתיד בחלק השני השייך לתובעים. בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי יש לשלול שימוש במכשיר "איחוד וחלוקה" לשם פיצוי בלבד. התובעים מבקשים לכפות על הרשות התכנונית את דרך הפיצוי באמצעות "איחוד וחלוקה". בשעה שתכנית "איחוד וחלוקה" נועדה לתיכנון ולא לקביעת פיצויים ואין להשתמש בו מקום שאין "זיקה תכנונית " בין שני חלקים וניתן לתכנן כל מתחם לחוד. בית המשפט פסק כי הפיצוי שאמור להגיע לתובעים , עתיד להידון במסגרת תכנון מפורט שיהיה בעתיד בחלק השייך לתובעים ולא במסגרת תכנון של החלק השייך למדינה כעת ועל כן התביעה הנדחית.

עת"מ 35827-09-16 טיקוצינסקי ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז- ועדת משנה להתנגדויות ואח'

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם