שופטת בית משפט השלום בירושלים, מרים ליפשיץ-פריבס, דחה את ערעורה של חברת אסם על החלטת הרשות להגנת הצרכן להטיל עליה עיצום כספי בסך 864 אלף שקל בגין הטעיית צרכנים בנוגע לכמות המוצר במוצרי ביסלי.
העיצום הכספי הוטל על אסם לאחר שהחברה ייצרה מוצר ביסלי בכמות מופחתת של 55 גרם, כאשר המוצר הקודם של חטיפי ביסלי היה במשקל 67-70 גרם, ולא גילתה את שיעור ההפחתה במשקל (באחוזים, בגרמים או ברישום הכמות של המוצר הקודם) אלא רק ציינה על האריזה: "משקל חדש".
על-פי קביעת בית המשפט שניתנה בעקבות הערעור של אסם, "אין בידי הצרכן לדעת אם הכיתוב 'משקל חדש' בא ללמד על היותו גדול או קטן ממשקלו של המוצר הקודם".
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות להגנת הצרכן וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה: "הקטנת מוצרים היא פרקטיקה מסחרית רווחת. יצרנים מודעים היטב לנושא ופעמים רבות משקיעים מחשבה רבה בהסתרת העובדה שהאריזה הוקטנה. הקטנת המוצר נעה לרוב סביב 20% מתחולתו של המוצר, בעוד שהמחיר בחלק מהמקרים כלל לא משתנה, ואם חל שינוי במחיר, הוא בוודאי אינו ביחס ישיר להיקף ההקטנה, וכך, מבלי שהצרכן יכול להבחין, מתייקר המוצר אותו הצרכן רגיל לקנות. למאבק בהקטנת המוצרים ובאופן גילוי עובדת ההקטנה יש תרומה ישירה להורדת יוקר המחיה".
בעקבות חקירה וביקורות שבוצעו על-ידי הרשות להגנת הצרכן, הודיע ממונה העיצומים ברשות להגנת הצרכן לחברת אסם על כוונתו להטיל עליה עיצום כספי בסך של 1.296 מיליון שקל. העיצום הוטל לפי סבבי הייצור ופסי הייצור של הטעמים השונים, כאמור עקב הטעיה בנוגע לכמות המוצר וכן הפרה של הנחיית הממונה על הרשות מיום 26.9.06 לעניין הקטנת מוצרים. לאחר שימוע שנעשה לאסם ברשות להגנת הצרכן, הופחת סכום העיצום הכספי לסך של 864 אלף שקל.
אסם הגישה ערעור לבית משפט השלום בירושלים כנגד העיצום, במסגרתו טענה כי נפגעה זכותה לשימוע הוגן, טענה כנגד ההנחיה של הקטנת המוצרים, וכן טענה כי לא הייתה כל הטעיה במוצר החדש, כיוון שצוין על האריזה "משקל חדש", ומחירו נמוך ב-22% מהמוצר הקודם.
בנוסף טענה אסם כי היא מוכרת לקמעונאים את כל המוצרים, במשקל הישן והחדש, ואינה אחראית על הבחירה של הקמעונאים למכור את כל סוגי המוצר ובמשקלים שונים, מה שמונע את אחריותה בנוגע לקנייה של המוצר.
לבסוף טענה אסם כי שיעור העיצום הכספי אינו מידתי, מאחר שהוא נקבע לפי מספר פסי וסבבי הייצור של המוצר בכל אחד מהטעמים; וכי היה על הממונה להטיל עיצום אחד בלבד.
בית המשפט דחה את כל טענותיה של אסם וקבע כי אסם הטעתה את הצרכנים בכך שלא ציינה פרטים מספיקים על גבי האריזה של המוצר החדש.
עוד קבע בית המשפט כי האיסור בחוק הגנת הצרכן על הטעיה נועד למנוע הטעיה בנוגע לכמות, מידה משקל וצורה של מוצר, ולא משנה אם המוצר הוא חדש לגמרי, נוסף או תחליפי; וכי "צריך להבטיח כי יובא בפני הצרכן מלוא המידע הרלוונטי למוצר החדש, על-מנת שיהא בידו לשקלל את הנתונים, בהשוואה למוצר אחר מסוגו של המוצר החדש".
עוד קבע בית המשפט כי אסם עצמה סברה כי שינוי המשקל הוא עניין מהותי וציינה על האריזות "משקל חדש". אך לא די בציון מילים אלה, שכן אסם לא פירשה מה משמעות הכיתוב "משקל חדש", כדי הצרכן יוכל לקבל החלטה מושכלת בעת הקנייה, ובלשון בית המשפט: "אין בידי הצרכן לידע אם הכיתוב 'משקל חדש' בא ללמד על היותו גדול או קטן ממשקלו של המוצר הקודם". נקבע כי במקרה זה הפוטנציאל לטעויות גדול ומגוון, וצרכן עלול לטעות בטעות כזו או אחרת בשל חוסר בנתון מהותי לצורך הקנייה.
כמו כן, בית המשפט קבע כי הטלת העיצום על כל פס ייצור שבועי הוא מידתי וסביר, ונדחתה הטענה של אסם כי היה להטיל עליה עיצום אחד בלבד, שכן הדבר יחטיא את מטרת האכיפה המינהלית שמטרתה להרתיע מפני ביצוע הטעיות; ונקבע כי העיצום הכספי חייב להרתיע, במיוחד במקרים בהם הייצור של המוצר המטעה הוא בהיקף של עשרות אלפי מוצרים.
עוד קבע בית המשפט כי כאשר עסקינן באכיפה מינהלית לפי חוק הגנת הצרכן עקב הטעיה, די בכך שהעוסק ביצע מעשה "העלול להטעות" את הצרכן, ולא נדרשת הטעיה בפועל של צרכן.