גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוד פרופסור

התרגיל ששמחון ונתניהו מתכננים לנכים, ולמה חברות הביטוח מודאגות

פרופ אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור
פרופ אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור

1. בעוד 9 ימים, אם סופרים לפחות על פי ההבטחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמור פרופ' אבי שמחון להגיש דוח ביניים עם המלצות ראשוניות לשינוי אופן החישוב של קצבאות הנכים.

"שינוי", צריך לומר, זה המקסימום ששמחון מוכן להגיד, גם כשמנסים לחלץ ממנו בכוח שהצורך בהעלאת הקצבה אינו נתון למחלוקת. "אין מחלוקת על הצורך לעשות שינוי ובכל מקרה אין לנו עוד כיוון", הוא אומר על עבודת הוועדה שבראשה הוא עומד. "בילינו את השבועיים הראשונים רק בלימוד, כדי שאף אחד לא יגיע עם דעות מוקדמות", הוא מוסיף.

מאחורי הקלעים, וזה מתפרסם פה לראשונה, הכיוון דווקא מתחיל להסתמן והוא צפוי להרגיז כהוגן את הנכים. שמחון, מתברר, פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש לקבל לידיו את פילוח ההכנסות של הנכים מכל המקורות, כדי לקבל את מה שהוא מכנה "התמונה המלאה".

הוא לא הסתפק רק בהכנסה של הנכה מעבודה (שממילא מפחיתה דרמטית את הקצבה עד כדי ביטולה), אלא ביקש לקבל גם את ההכנסה של בני או בנות הזוג של הנכים. "זאת הפעם הראשונה שהביטוח הלאומי מתבקש לעשות את זה", הוא אומר במידת מה של גאווה, "הנתונים האלה לא היו עד היום על השולחן".

כך, בזמן שהנכים זועקים בצדק נגד קצבה עלובה בגובה 2,342 שקל בחודש, שמחון עשוי לנופף "בתמונה המלאה" ולהציג את ההכנסה של משק הבית כולו. כדי לסבר את האוזן, עד היום זה עבד הפוך: נכה שהיה נשוי, ומדובר ב-17% מהמקרים, זכה דווקא לקצבה גבוהה יותר. "נכה, לא חצי בן-אדם", זו סיסמת הקמפיין שמלווה את מאבק הנכים בשנה האחרונה. התחשיב המשוקלל של שמחון, באופן הסרקסטי שמאפיין אותו, עלול לעשות בדיוק את זה.

פרופ' ירון זליכה, שעמד בראש הוועדה הקודמת שרק לאחרונה המליצה להעלות את קצבת הנכות לרמה של 4,000 שקל בחודש, סבר שהקצבה צריכה להיות אחידה לנשואים וליחידנים בלי התניות. שר האוצר, משה כחלון, שמינה אותו לתפקיד, התעקש שבהמלצה הסופית נכים נשואים יזכו ל-500 שקל נוספים. הבן זוג הוא עוד פה להאכיל, הוא חשב, בטח לא סיבה לתת פחות.

"נדמה לי שמהיכרותך אותי תוכל להשיב בעצמך על דבר ההבל האחרון מבית מדרשו של שמחון", אומר על כך פרופ' זליכה ומדגיש כמעט בהנאה שהדברים נאמרים לציטוט. "מעבר לכך, אין לי עניין להתייחס לאמירות של אדריכל מדיניותו הכלכלית של נתניהו בממשלת 2009 - מדיניות שתוצאתה עלייה של למעלה מ-100% במחירי הדיור, חורבן לצמיחה המשקית ודור אבוד של זוגות צעירים שיעבדו כל חייהם על מימון דירתם".

ועדת שמחון הוקמה באופן חפוז ותמוה בעקבות מה שהולך ומצטייר כטרגדיה של טעויות. בפעם הראשונה מזה עשרות שנים קצבאות הנכות עמדו בפני עלייה דרמטית בזכות מפגש די נדיר בין אקטיביזם ציבורי לשר אוצר שבאמת ובתמים רצה לחולל שינוי. כחלון היה מעורב בפרטים הקטנים במהלך העבודה של ועדת זליכה ויותר מפעם אחת משך דווקא כלפי מעלה.

אלא שהמפגש הזה היה מורכב יותר: ארגוני הנכים לא דיברו בקול אחד (בלשון המעטה) ובמקום לחבק את ההמלצות של זליכה, היו מי שתקפו אותן והציבו דרישה בלתי מתפשרת להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום. במקום לשדר מנהיגות, להוביל אחריו את הזרם המתון בקרב ארגוני הנכים ולהודיע על אימוץ היסטורי ודרמטי של המלצות ועדת זליכה - כחלון בחר להתמהמה.

ההפגנות, הכותרות, הספינים של יו"ר הקואליציה דוד ביטן - כל אלה שיתקו אותו. להוריד את המכס על יבוא נעליים הרבה יותר קל לעשות ולקבל אייטם מפרגן בערוץ 2.

בין לבין, גם בתוך משרד האוצר ניסו לעשות לו "כיפה אדומה": אנשי אגף התקציבים שלא התלהבו מהעלאה משמעותית בקצבת הנכות, "לחשו" למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, שפרופ' זליכה נמצא בכלל בניגוד עניינים. למה? כי הוא מייעץ במקביל גם ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שתומך באופן ברור בהגדלת הקצבאות. למה זה ניגוד עניינים אם גם שר האוצר תמך במופגן במהלך? השד יודע.

ניסנקורן בעצמו אב לילד נכה, אולי גם זו עילה לניגוד עניינים לפי אגף התקציבים. זילבר לא פסלה את המינוי וגם לא את דוח הוועדה, אבל זה לא הפריע לחברים של אגף התקציבים בתקשורת לדבר על "פגם מהותי" ולהפוך את כל עבודת הוועדה לבלתי קבילה.

כחלון, מצידו, יכול היה להעביר כל מהלך שרק רצה כל זמן שהתיקונים בחוק תאגיד השידור הציבורי עדיין לא עברו, אבל הוא המשיך להתקשקש בינו לבין עצמו. ביום שבו מליאת הכנסת התכנסה כדי לאשר באופן סופי את סיפור התאגיד, לכחלון היה חשוב בעיקר לוודא שהקואליציה תאשר גם את הגדלת נקודות הזיכוי במסגרת תוכניתו "נטו משפחה".

רגע לפני ההצבעות, הוא נכנס לפגישה אצל נתניהו בה נכחו גם דוד ביטן ושר העבודה והרווחה חיים כץ. הארבעה סיכמו על הקמת ועדת שמחון, ובא לציון גואל. כחלון גלגל את הכדור לנתניהו, נתניהו גלגל אותו אל הפרופסור. עוד פרופסור.

2. הסיפורים המעניינים ביותר בוועדות הכנסת מגיעים לעתים קרובות דווקא מהספסלים האחוריים והשקטים יותר, אלה שמתמקמים בהם לרוב היועצים והלוביסטים. ככה היה גם השבוע בוועדת המשנה לבחינת האשראי שמעמידים הבנקים ללווים הגדולים במשק. בעוד שהספסלים הקדמיים אוישו על ידי נציגי המערכת הבנקאית והלוביסטים שלהם, בראשם יו"ר איגוד הבנקים משה פרל, במדרון האחורי אפשר היה לחוש במתח מצד מי שרק השקיפו מהצד: נציגי חברות הביטוח.

חברי הוועדה, בראשות ח"כ איילת נחמיאס ורבין, הביעו חשש כי היד של הבנקים קלה מדי על הדק האשראי שניתן למשקי הבית, אולי כ"פיצוי" על המגבלות במתן האשראי לטייקונים בעקבות מחדלי המינוף מול לווים כמו נוחי דנקנר ואליעזר פישמן. בחברות הביטוח יודעים שאם היד של הבנקים קלה, הרי שהיד שלהן קלילה כמו הרוח. הלוואה ברגע, הלוואה בקליק, חסרה רק הלוואה בטלפתיה.

עד היום תחום ההלוואות מצד חברות הביטוח היה בשוליים, אבל ככל שהוא צובר תאוצה ונכנס גם לשיח בכנסת, יש מספיק אנשים שמתחילים להזיע. חלק מהם מודים בשיחות סגורות: המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, לא תסנגר על החברות כמו שעושה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שהתייצבה השבוע בוועדה. האוריינטציה שלה צרכנית יותר, היא קשובה יותר ללחצים מצד המחוקק וספק אם תלך לעבוד אח"כ בחברת ביטוח כפי שעשו קודמיה.

הלחצים, צריך לומר, לא פשוטים. מספיק לראות איך ח"כ אורלי לוי-אבקסיס נכנסת לאולם באיחור של 35 דקות, אבל תוך 80 שניות פוצחת במתקפה משולבת על בנק ישראל, כשכל הזמן הזה העוזרת המסורה שלה עומדת ממול ומצלמת את רגעי הדרמה. לוי, אגב, פופוליסטית ופומפוזית ככל שתחשבו עליה, דייקה בכל מילה.

היא היטיבה לתאר את החדלון של הפיקוח על הבנקים - ותהתה מדוע הוא מאשר סגירת סניפים דווקא בשכונות חלשות, שלא ממש התחברו למהפכת האינטרנט. נחמיאס ורבין שימשה בוועדה על תקן השוטר הטוב, אבל המפגש בין הביקורת העדינה שלה לבין האוזן הקשבת בצד הרגולציה, מייצר לא מעט דאגות בצד שדואג בעיקר לשורת הרווח.

על ראש שמחתנו?

חגיגות יום ירושלים הגיעו השבוע גם אל ועדת הכספים של הכנסת, שם לא הצליחו להגיע למסקנה האם בעיר הבירה חסרות 3,800 כיתות לימוד או "רק" 1,200. על ההערכה השמרנית חתם אפילו הנציג של אגף התקציבים במשרד האוצר, שהבהיר מצידו כי המשרד יכול לממן לפי שעה בנייה של 384 כיתות לכל היותר.

מה עושים? ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, הציע שהמדינה תעניק לעירייה הלוואה בגובה מיליארד שקל בריבית של 2%, שתוחזר על פני 15 שנה. "זה מביש שהממשלה לא נרתמה לעזור לנו, אבל זה מה יש. אם המדינה לא תעזור, אנחנו נעשה את זה בעצמנו", הוא אמר. "תנו לו את ההלוואה!", התחנן יו"ר הוועדה, משה גפני, אבל נציג האוצר המשיך להתפתל בהסברים.

ירושלים טובה בשביל נאומים מרגשים על סלע קיומנו כשמגיע הנשיא מאמריקה, לא בשביל לצמצם פערים מול הגידול הטבעי של רוח הקודש.

בהתחלה הנימוק היה פרוצדוראלי, אחר כך הכול כבר התבהר. "הפתרון של ההלוואה לא טוב כי זו מדיניות עוקפת תקציב. העירייה תגיד לנו בשנה הבאה שבגלל ההלוואה חסר לה כסף בשוטף ושוב תבקש מענקים", אמר נציג האוצר.

החשש הזה רחוק מלהיות מופרך, אבל קשה להתווכח עם הנתונים שהציג ברקת: ההוצאה הכללית פר-תושב בירושלים עומדת על 70% מהממוצע הארצי, כאשר ההוצאה פר תלמיד צונחת לכדי 61%. שיעור התושבים המצויים מתחת לקו העוני עומד על 44% לעומת 22% בממוצע הארצי, וגם בצד ההכנסות אין הרבה מזור: שיעור העסקים נמוך במיוחד ועומד על 4.4 מ"ר עסקי פר-תושב בהשוואה ל-13.6 מ"ר בממוצע הארצי. "אומרים לשים את ירושלים על ראש שמחתנו - אני אומר בואו נשים אותה לפחות באמצע".

נכים

עוד כתבות

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

קצא"א: השרה ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה משחירות את שמנו

לדברי היו"ר ארז כלפון, השתיים "מטעות את הציבור" כשהן טוענות בראיונות ובהתבטאויות שונות שקצא"א הסתירה מהמשרד את דבר קיומו של הסכם רד-מד והוא דורש שהן יחזרו בהן פומבית ● המשרד להגנת הסביבה: "המשרד לא עודכן מראש על כוונת קצא"א להגדלת פעילות דרמטית בנמל אילת"

גגות בניינים. דודי השמש תופסים את החלל על הגג / צילום: גיא ליברמן

המדינה רוצה שתתקינו פאנלים סולאריים בבניין, אבל הצ'ופר עלוב: 75 שקל בחודש

מבדיקת הפורום הישראלי לאנרגיה, אף בניין משותף בארץ לא הגיש בקשה להצבת פאנלים סולאריים על הגג מאז שעבר בשנה שעברה תיקון חקיקה שנועד לקדם את התחום ● הסיבה: תמריץ כלכלי מזערי, ומנגד עבודה אינטנסיבית מול דיירים

הנפקת סימילרווב בבורסה בניו יורק / צילום: NYSE

נובמבר שלילי לישראליות בארה"ב: מי החברות שבכל זאת בלטו לטובה?

מדד גלובס-פרומתאוס, שעוקב אחרי החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט, ירד בנובמבר ב-ב־7.6% ● חברות הביומד איבדו גובה גם בת"א וגם בנאסד"ק, אך ביונד אייר הצליחה לבלוט עם עלייה של 41% ● חברת הטכנולוגיה אינוויז גם סיימה את החודש בעליות גבוהות ● ומה צופים במחלקת המחקר של פרומתאוס לסימילרווב?

מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock

אל תבנו על פחות זיהום אוויר: הטבת המס על רכב חשמלי בארגונים מיטיבה בעיקר עם קופת המדינה

רשות המסים הציעה תוכנית לעידוד המעבר למכוניות חשמליות שמזהמות פחות, ובמקביל צמצמה את הטבות המיסוי על כלי רכב היברידיים ופלאג-אין • אלא שבפועל, יש מחסור בכלי רכב בכלל ובחשמליים בפרט עקב משבר האספקה, ובמקביל עדיין אין מספיק עמדות טעינה כדי להפוך את המעבר לאטרקטיבי

יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי / צילום: Associated Press, J. Scott Applewhite

תקציב הביטחון של ארה"ב מתעכב בגלל ויכוחים על האויגורים ונורד סטרים 2

הצעת החוק להרשאות הביטחון הלאומי כוללת העלאות שכר לחיילים וכסף לבנייה צבאית, ולרכישת ספינות ומטוסים

רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

לשכת רואי החשבון קוראת להסדרת מיסוי הקריפטו: "זמן להחלטות אמיצות"

רו"ח חן שרייבר הודיע על הקמת ועדת מומחים שתפעל לגיבוש המלצות מיידיות בנושא: "לא יעלה על הדעת שמאות אלפי ישראלים קונים ומוכרים קריפטו תוך הפרת החוק, אי דיווח לרשות המסים והיעדר אכיפה ופיקוח רגולטוריים"

אור יהודה / צילום: איל יצהר

הממשלה מתעלמת מבית המשפט? הסיוע בשכר הדירה לא עודכן 15 שנה

ביהמ"ש המחוזי אומנם פסק לפני שלוש שנים כי יש לעדכן את גובה הסיוע בשכר דירה, אולם זה לא נעשה ● עו”ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח: "אלה שמשלמים את המחיר הם אותם יחידים ומשפחות שתלויים בסיוע כדי להבטיח לעצמם קורת-גג"

מערכות סולאריות של חברת סולאראדג’ / צילום: אתר החברה

"דרכון זר" ותשואה של 1,600% מההנפקה הובילו את סולאראדג' למדד הדגל האמריקאי

עם שווי של 16.1 מיליארד דולר מצטרפת החברה הסולארית למדד S&P 500, הכולל את 500 החברות הנסחרות הגדולות בארה"ב ● סולאראדג' הוקמה על-ידי יזמים ישראלים, ומטה החברה שוכן בהרצליה, אך חוקית היא רשומה כאמריקאית

סריקת מחירים בסופרמרקט בשווייץ / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann

מדבקות המחירים ייעלמו מהמדפים: במשרד הכלכלה מקדמים תוכנית חדשה, ולא כולם מרוצים

הרשות להגנת הצרכן מנסה לקדם חקיקה שתאפשר לרשתות המזון הגדולות להציג את מחירי המוצרים שעל המדפים באמצעות צג דיגיטלי ● למה שרת הכלכלה תומכת במהלך שקודמיה בתפקיד ראו כלא מתאים, מי המרוויחים הגדולים מהמהלך ומה הטיעון המוביל של המתנגדים

קריית המודיעין בנגב / הדמיה: שיכון ובינוי

באיחור של עשור: אמ"ן יעבור לנגב רק ב־2026

המעבר של בסיס גלילות יתבצע ב־3 פעימות עד ל־2028 ● וגם: התוכנית למניעת נטישה להייטק

אריאלה עזריה ברקוביץ / צילום: גיא ברקוביץ

"הקורונה סייעה לי לפרוץ את גבולות הארץ ואני מתחילה לעצב בית גם בחו"ל"

אריאלה עזריה ברקוביץ, בת 55 ● נשואה+4 ● מעצבת הפנים ● "ההתמודדות עם עמידה בתקציב, האסתטיות, הטכנולוגיות והחוקיות של כל פרויקט לגופו, הופכים את הפרויקט להצלחה"

עו''ד יוסי לוי / צילום: עינת לברון

השותפים עוזבים אחד אחרי השני - מה עובר על משרד עו"ד יוסי לוי?

ראשי מחלקות הליטיגציה, ההגבלים העסקיים והמחלקה המסחרית עוזבים את המשרד יחד עם עורכי דין נוספים ● השותפים עוה"ד אסף שובינסקי ואביאל פלינט עוזבים על רקע מחלוקת קשה לגבי הסכם שותפות ההון שהתבררה בהליך בוררות ● בעקבות העזיבות, לוי הודיע על צירופם של חמישה עורכי דין חדשים וצירופים נוספים עתידיים ● עו"ד לוי: השותפות שהייתה אמורה להירשם לא תירשם ולכן הם אינם שותפי הון"

אלפרד אקירוב / צילום: תמר מצפי

"לא ניקח את הניהול על גבנו": אלפרד אקירוב מספק הצצה לתוכניות שלו ושל משפחתו לחברת כלל

איש העסקים אלפרד אקירוב הגיש ביום חמישי בקשת היתר שליטה בכלל באמצעות חברת הנדל"ן אלרוב • בשיחה עם גלובס אמר שאינו צופה קשיים במימון רכישת 15% נוספים ממניות כלל בהיקף של כ-800 מיליון שקל • נראה כי שינה תכניות ובשלב הראשון לפחות לא ימנה את בנו ג'ורג'י לדירקטוריון

מתקן הדו שימוש הראשון בישראל, ביישוב קדש ברנע / צילום: גל צלמים

חברת האנרגיה הקטנה שגנבה את ההצגה במכרז הנחשק: "נשמור על רווחיות"

לאחרונה פרסמה רשות החשמל את תוצאות המכרז שקיימה לפרויקטים סולאריים דו שימושיים, מהן עלה שפריים אנרג'י הציבורית זכתה בלמעלה ממחצית מהיקף המכרז ● בראיון עם גלובס מסבירים מנהלי החברה מדוע המחיר בו נסגר המכרז - 17.05 אגורות לקילוואט שעה, שנחשב בעיני כמה שחקנים בתחום ללא כלכלי, הוא דווקא רווחי עבורם

הייטק ישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

ההייטק הישראלי לא נקי מהתערבות ממשלתית, אך הצלחתו לא קשורה לכך

מלחמת הקרדיטים על הצלחת ענף ההייטק הישראלי נמצאת בעיצומה: האם הענף מצליח בזכות הטבות כאלו או אחרות שקיבל מהמדינה, או שאי ההתערבות שלה היא שאיפשרה את השגשוג ● בהשוואה לתחומים אחרים, קשה להתעלם מההתערבות הממשלתית המינימלית לעומת ההצלחה העולמית האדירה

נמל חיפה / צילום: איל יצהר

מהאייפון ועד הרכב החדש: תמשיכו לחכות חודשים, ובקרוב כנראה גם תשלמו יותר

בנוסף לבעיות ברחבי העולם, לישראל יש את האתגרים הייחודיים שלה שמוסיפים אש למדורה ● בראש הרשימה: הנמלים הימיים שמובילים לניפוח נוסף של העלות לצרכן ● החדשות הרעות: המצב צפוי להחמיר בחודשים הקרובים

מתקן נפט של ארמקו בג'דה, ערב הסעודית / צילום: Associated Press, Amr Nabil

ערב הסעודית מעלה את מחירי הנפט ללקוחות מאסיה ומארה"ב

ענקית האנרגיה הסעודית ארמקו העלתה את התעריפים של ינואר עבור כל חביות הנפט הגולמי שיישלחו לאסיה ולארה"ב ● המהלך מסמן שיצואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם עדיין רואה ביקוש חזק בשני השווקים העיקריים שלה, למרות התפשטות וריאנט אומיקרון

מה אפשר לקנות ב־2.2 מיליון שקל בעמק יזרעאל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות בעמק יזרעאל ב-2.2 מיליון שקל?

קוטג' בן 6 חדרים בעפולה או בכפר תבור, 5 חדרים בנוף הגליל, דו-משפחתי ברמת ישי

בנין הכנסת / צילום: יוסי זמיר

ועדה ציבורית תבחן את שכר הח"כים: השינוי רק החל מ-2023

הוועדה תדון בשכר חברי הכנסת, תנאי ההעסקה של היועצים הפרלמנטריים, הוצאות הקשר עם הבוחר, העסקת אנשים עם מוגבלויות ועוד ● לפני כחודש הגישו חברי כנסת מיש עתיד הצעת חוק שנועדה להוציא את היכולת של חברי הכנסת לקבוע את שכרם מידם,  אך בינתיים הצעת החוק לא קודמה

הזן החדש “אומיקרון” / הדמיה: Reuters, EyePress News

מניין מאומתי האומיקרון בישראל עלה ל-11; מהם שישה מחוסני בוסטר

עדיין לא ברורה רמת ההגנה שהחיסון נותן למי שנדבק בווריאנט האומיקרון ● קיים חשד גבוה לאומיקרון בקרב 24 מאומתי קורונה נוספים