חנות רנואר / צילום: אלעד חיזקי
רשת אופנה ישראלית נוספת בדרך לעזוב את קניון רמת-אביב: אחרי הוניגמן ו-S.Wear, גם רנואר שוקלת את המשך החוזה עם מליסרון, בעלת הקניון. הרשת, שמחזיקה בשתי חנויות במתחם, בוחנת אפשרות לעזוב בגלל הפדיונות הנמוכים. מהלך זה מציף מחדש את הקושי של מותגי הביניים, ורשתות ישראליות בפרט, לשרוד בקניון - ומביא אותן לשקול את המשך שיתוף הפעולה על רקע מועד סיום החוזים, 15 שנה מהקמתו.
גורם בכיר בענף אמר היום ל"גלובס": "זו החלטה אמיצה לקום ולצאת מרמת-אביב, כי הוא קניון שנחשב לסמל סטטוס, אבל הוא לא מאפשר למותגי הביניים - ובמיוחד לרשתות הישראליות - לצמוח. זה קניון שלא מחזיק גולברי ולא מאפשר לרשת כמו קרייזי ליין להתפתח.
"יש שם מקום למותגי ביניים, אבל צריך לתת להם שכר דירה שהם יכולים לחיות איתו. אם פונים רק לטופ מאבדים את המיינסטרים. רנואר זו רשת שיכולה לשלם 400-500 שקל למ"ר, אז איך היא יכולה להרוויח מ-670 שקל למ"ר? (המחיר הממוצע בקניון לדבריו, ש"מ). הפרימיום צריך להחזיק גם את הביניים. אם הלקוחה מהמיינסטרים כבר לא מגיעה, יש פחות חשיפה גם למותגי ביניים".
קניון רמת-אביב נחשב לקניון היקר בארץ, אך גם המבוקש ביותר בקרב בעלי הרשתות והחנויות. הקניון משתרע על כ-22 אלף מ"ר. העומס על הסוחרים (שכר דירה ביחס לפדיון) עמד ברבעון הראשון של 2017 על 11.5%, עם פדיון חודשי ממוצע של כ-3,400 שקל למ"ר לעומת 11.9% בקניון פתח תקוה. הפדיונות בקניון היו כ-252 מיליון שקל, צמיחה של כ-2.9% לעומת השנה הקודמת.
יש הגורסים כי בשנים האחרונות הקניון מתקשה לבודד את עצמו מבחינת תמהיל החנויות, בין היתר בשל העובדה שהחנויות הבינלאומיות שהגיעו לישראל התרחבו גם לקניונים אחרים. "פחות באים לשם, הרשתות לא מרוויחות שם מספיק כסף ביחס למקומות אחרים", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "הקניון הזה מחולל פדיונות גבוהים במוצרי יוקרה. באסטרטגיה הוא מחליף את כיכר המדינה והוא מתאים לאוכלוסייה הולכת וקטנה, שרוצה לקנות מוצרי פרימיום, ויש אלטרנטיבות".
בנוסף לנושא סיום החוזים, בקניון רמת-אביב ממתינים כבר תקופה לא קצרה לאישורים לבניית הקומה השלישית, שבה מתוכננים להיבנות אולמות קולנוע VIP שעשויים להגדיל את התנועה בקניון, אך בינתיים הם מתעכבים. מגבלה נוספת בתוך הקניון היא סוגיית הגודל - הוא אינו מאפשר לחנויות להרחיב את שטחיהן כפי שרבות מהן היו רוצות לעשות.
עם זאת, גורם אחר בענף אמר ל"גלובס" כי על פי נתוני חברת המידע הקמעונאי ריס לחודש מארס, קניון רמת-אביב ממשיך להוביל מבחינת הרשתות הישראליות שנספרות. לדבריו, בקניון רמת-אביב המכירות עומדות על 114 שקל למ"ר ביום, הקניון אחריו הוא קניון פתח תקוה עם 79 שקל, במקום השלישי קניון מרום עם 75 שקל למ"ר, ואחריו קניון מלחה, הקריון ועזריאלי עם 71 שקל למ"ר.
אותו גורם הוסיף כי "עם כל זאת שהקניון הזה ממותג כיוקרה, עדיין הישראליות פודות בו בערך 60% יותר ממה שהן פודות בקניונים האחרים". לדבריו, הקניון שומר על בידול, בזכות חנויות כמו לואי ויטון וקרולינה הררה - מותגים שאין במקום אחר.
לפי הערכות, רנואר היא קבוצת האופנה החמישית בגודלה בישראל, ומחזור המכירות שלה עומד על 500 מיליון שקל. הקבוצה נמצאת בשליטת יוסי ברוש ואלי ברקוביץ' (90%), ויתרת המניות מוחזקת בידי מנכ"ל הקבוצה, סרג' דרעי. בקניון רמת-אביב רנואר מחזיקה בשתי חנויות קטנות יחסית בשטח של כ-200 מ"ר.
באופן טבעי, ההחלטה לוותר על לוקיישן בקניון רמת-אביב משפיעה על מערכת היחסים עם מליסרון - דבר שעשוי לגרור פגיעה בתנאים שלה גם בקניונים אחרים. קבוצת מליסרון מחזיקה ב-25 נכסים מניבים ובכ-720 אלף מ"ר שטחי השכרה, ש-97% מהם מאוכלסים, וקניון רמת-אביב נחשב לקניון הדגל שלה.
לדברי גורם בענף, "אי אפשר להרוויח שם כסף. לרשת ישראלית מקומית שאין סבסוד מחברה בינלאומית קשה לשלם 900-800 שקל למ"ר לפני דמי ניהול ולשרוד. והגישה במליסרון היא: אתה לא רוצה - אל תישאר". הוא הוסיף כי "העובדה שדרעי (מנכ"ל רנואר, ש"מ) ביחסים טובים יותר עם קבוצת קניוני עזריאלי בוודאי תורמת לבחירה הזו. בעזריאלי נותנים לו שטחים גדולים יותר ותנאים טובים יותר".