פצצות/ צילום: תעש מערכות
קשה לי להבין מה ההתרגשות לגבי הניסוי האטומי - שלא היה - בסיני. מדובר בידיעה שפורסמה ב"ניו-יורק טיימס" ואחריו בעיתונות הישראלית, לפיה הממשלה שקלה אפשרות לפוצץ פצצה גרעינית בסיני כניסוי וכהרתעה נגד מדינות ערב שנלחמו בנו.
משום מה מצאה לנכון העיתונות הישראלית לפתוח בחגיגות הגילוי, כביכול, על הכוונה לפוצץ את הפצצה. אולי עקב ההקשר למלחמת ששת הימים שאנחנו חוגגים לה 50 שנה. הפרסומים עצמם על הפיצוץ שתוכנן בסיני מבוססים על שיחות שניהל יצחק (יצה) יעקב ופורסמו במסמכי מכון מחקר אמריקאי.
לרוב אין שום הצדקה לראות בידיעות הללו ערך חשוב, או אפילו מעניין. העובדה שישראל חשבה לעשות שימוש בגרעין הייתה בוודאי מרעישה בתקופת מלחמת ששת הימים, והייתה ידועה לא רק ממקורות זרים. למעשה, הצנזורה הפסיקה להיות מאוד קפדנית בעניין זה משתי סיבות. האחת - זה הפך להיות ידיעה כללית שאין טעם יותר להכחישה; השנייה - המחשבה שלא כל-כך נורא אם העולם יידע איזה סוג נשק יש לנו.
גם הסיפור הנוכחי - הפיצוץ בסיני - כבר היה ידוע לכל מי שהיה קרוב לתחום הזה, כולל עיתונאים. אלא שזה לא פורסם מסיבות כאלה ואחרות, לאו דווקא ביטחוניות. בוודאי שאין לידיעה זו ערך כלשהו לאחר שהעולם כולו יודע כי במלחמת יום הכיפורים הממשלה דנה באפשרות להפעיל נשק גרעיני, לא לניסוי ולא להרתעה, אלא ממש נגד האויב. זה היה בימים השחורים ביותר במלחמת יום הכיפורים, כאשר היה חשש שאנחנו עלולים להפסיד במלחמה הזאת.
כלומר, הכוונה לפוצץ נשק גרעיני לצורך הרתעה כבר מזמן לא צריכה להפתיע איש, ואין בה שום דבר חדש או מיוחד. הסיבה שהדבר הזה זוכה לכותרות מרעישות, למשל ב"ידיעות אחרונות" - היא שהכתב רונן ברגמן היה שותף לראיונות של יצה.
אם אפשר להבין את המניעים של התקשורת הישראלית, בשום אופן אי-אפשר להבין את הזעזוע הציבורי, אם היה כזה בכלל. הרי אם ישראל פיתחה נשק גרעיני - בשביל מה עשתה זאת? בתור קישוט או רהיט? ברור שזה נעשה כדי לשמש אותנו בשעת הצורך. אז אם מישהו חשב להשתמש בזה כהרתעה, מה פה הסיפור? במיוחד גם שזה לא נעשה, ובכל מקרה היה מיותר אם מדינות ערב ידעו שיש לנו את הנשק הזה ולא היה צורך להציג אותו בסיני.