גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המקרה של אירונאוטיקס

מה זה מחזור תפעולי, ואיך מכירים בתוצאות של פרויקט מפסיד שחוזר להרוויח? 

מנכ"ל אירונאוטיקס עמוס מתן ומל"טים של החברה / צילום: איל יצהר
מנכ"ל אירונאוטיקס עמוס מתן ומל"טים של החברה / צילום: איל יצהר

דוחות כספיים של חברות פרויקטים שונים בהגדרה מדוחות כספיים של חברות שמספקות מוצר או שירות. כאשר החברה מספקת ללקוח פרויקט שנמשך על פני זמן, היא מכירה בהכנסות ממנו על פני התקופה בהתאם לאבני-דרך, בעוד שבמכירת מוצר או שירות ההכנסה היא מיידית.

הדוחות של חברות שמספקות פרויקט נשענים על אומדנים של הנהלת החברה וגורמים בה לצד גורמים חיצוניים; אחד מהקריטריונים לקצב העבודה בפרויקט הוא קריטריון הנדסי - מהנדסים בודקים מה שיעור הביצוע ההנדסי. המבחנים לשיעור הביצוע יכולים להיות גם לפי שעות עבודה שהושקעו מתוך סך כל שעות העבודה בפרויקט, שיעור השלמה לפני אבני-דרך שנקבעו מראש, ועוד.

המשמעות של הקריטריונים האלה, במקרים רבים, היא שהנהלת החברה שולטת בשיעור הביצוע. היא יכולה להחליט להשקיע יותר שעות עבודה בפרויקט מסוים, ובהתאמה לדווח על הכנסות והוצאות גדולות יותר.

עוד עניין חשבונאי שמייחד חברות פרויקטים (מכל הסוגים והענפים) הוא המחזור התפעולי שלהן. אורך המחזור התפעולי מבטא את משך הזמן משלב הייצור של המוצר (או שלב קבלת המוצר, אם זה מייבוא) ועד שלב המכירה וקבלת התשלום. במוצרים "פשוטים" זה עניין של חודשים בודדים, אבל כאשר מדובר בחברות פרויקטים זה עניין שיכול להתמשך שנים. משלב הגשת ההצעה, דרך שלב הבחירה וההתמודדות הסופית ועד לשלב אספקת הפרויקט (שלב שבעצמו יכול להימשך תקופה ארוכה) ושלב הסיום, עוברות שנים. כלומר, במצב כזה משך החיים התפעולי הוא שנים. ואיך זה קשור לחשבונאות?

החשבונאות מאפשרת לחברות להציג תחת הנכסים השוטפים במאזן את הנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של השנה הקרובה, או מחזור החיים התפעולי - הנמוך מביניהם. אז כאשר מדובר בחברות תפעוליות רגילות (שמוכרות מוצר/ מספקות שירות) יוצגו תחת הנכסים השוטפים כל הנכסים שיהפכו כביכול למזומנים בטווח של שנה (לקוחות, מלאי), ואילו בחברות הפרויקטים (שלצורך הדוגמה אורך החיים התפעולי בהן הוא 3 שנים), יציגו תחת הנכסים השוטפים את כל הנכסים שיהפכו למזומנים בטווח של 3 שנים. וזה כמובן הבדל גדול. תחת הנכסים האלה יכולים להיות מלאי בבנייה/בתהליך (שקשור לפרויקט) שיהפוך למזומן (שיימכר) רק בעוד שנתיים, ויותר; או לקוחות שישלמו בעוד שנה-שנתיים, וכן הלאה.

ההיגיון מאחורי ההצגה הזו הוא פשוט: רוצים שיוצג במסגרת הנכסים השוטפים כל מה שהוא מבחינת החברה שוטף, ומבחינתה זה בהתאם למחזור החיים התפעולי - אם המלאי של העסקה "שוכב" במשך שנתיים, ואורך החיים/מחזור תפעולי הוא 3 שנים, אז לא עבר למעשה מחזור תפעולי, ולכן המלאי צריך עדיין להיות מוצג תחת נכסים שוטפים. כלומר, ההתייחסות ל"שוטף" היא אקוויוולנטית להתייחסות ל"מחזור התפעולי".

איפה נהוג מחזור תפעולי של מעל שנה

חברות הבנייה/יזמיות הבנייה הן חברות עם מחזור תפעולי של כמה שנים, אבל גם חברות שמספקות פרויקטים ביטחוניים או בתחום התעופה הן עם מחזור תפעולי ארוך. חברה מהסוג הזה היא אירונאוטיקס המפתחת ומייצרת מל"טים, רחפנים ועוד. החברה מתכוונת להנפיק את מניותיה לראשונה לציבור, ולצורך כך היא פרסמה תשקיף הנפקה שכולל את דוחות העבר.

ובכן, מהביאורים לדוחות עולה כי החברה חיה ב"שני ממדים": מחזור החיים שלה הוא בחלק מהמוצרים עד שנה, ובחלק אחר (הפרויקטים) בן מספר שנים. "לקבוצה שני מחזורים תפעוליים", מוסבר בביאור, "בהתייחס לפרויקטים בתהליך, המחזור התפעולי הוא יותר משנה ועשוי להימשך שנתיים עד שלוש שנים. בהתייחס ליתר הפעילויות, המחזור התפעולי הרגיל של החברה הוא שנה. עקב כך, כוללים הרכוש השוטף וההתחייבויות השוטפות פריטים המיועדים והצפויים להתממש בתוך תקופת המחזור התפעולי הרגיל של החברה.

"ביחס לפרויקטים שבתהליך כאשר תקופת המחזור התפעולי ארוכה משנה, הנכסים וההתחייבויות הקשורים לאותה פעילות מסווגים בדוח על המצב הכספי במסגרת הנכסים וההתחייבויות השוטפים, בהתאם למחזור התפעולי המתואם של החברה", נכתב בביאור.

המשמעות היא שקוראי הדוחות לא יודעים באמת מה עיתוי הפיכת הנכס למזומן. נניח שיש יתרה במלאי, מה זה אומר - זה יהפוך למזומן תוך שנה? תוך שנתיים? תוך שלוש?

זו בעיה עקרונית בהבנת הדוחות (וכמובן לא אשמתה של אירונאוטיקס), אבל זה בעיקר קריטי לנושים של החברה, ופחות לבעלי מניותיה. הנושים צריכים להבין איך ייראה התזרים בטווח הקרוב, והם לא באמת יכולים להסתמך על הנכסים השוטפים. עם זאת, סביר שבדוחות השוטפים כחלק ממידע נוסף החברה תפרט את החלוקה הפנימית של הנכסים (בדומה לחברות הבנייה עם מחזור תפעולי ארוך, שמפרטות את הנכסים השוטפים וההתחייבויות השוטפות לטווח של שנה).

זיגזג ברווח

חברות פרויקטים מדווחות כאמור על הכנסות ורווח בהתאם לקצב ההתקדמות. אבל מה קורה אם הפרויקט מפסיד? אז הן צריכות לדווח על ההפסד. זה עובד כך: מדווחים על הכנסות מהפרויקט כשמולן הוצאות באותו גובה - כלומר רווח אפס, ואם יש הפסד אז מדווחים עליו כהפסד מהפרויקט. זה קורה (לא הרבה), ואז עולה שאלה מה קורה אם בהמשך מתברר שהפרויקט רווחי? בפועל, בשנה שבה מתברר שהפרויקט רווחי, מכירים בכל הרווח (גם על חשבון השנים הקודמות), אבל המשמעות היא שכלכלית מסיטים רווח משנים קודמות לשנה הספציפית.

מקרה כזה התרחש באירונאוטיקס. "....עד 2013 העריכה הנהלת החברה כי קיימת אי ודאות באשר ליכולתה להשלים את פיתוח הפרויקט וכי קיים ספק בעמידתה בתנאים החוזיים כפי שנקבעו בהסכמים עם אותם לקוחות. לפיכך, הכירה החברה בדוחות הכספיים לשנים 2012 ו-2013 בהכנסות בגובה העלויות שהוצאו, אשר השבתן צפויה (הצגת מרווח אפס) בסך של כ-10 מיליון דולר במצטבר", מדווח בביאור. "במהלך 2014 השלימה החברה את פיתוח אב הטיפוס וביצעה בהצלחה מספר רב של ניסויי המראה ונחיתה אוטומטיים. בהתאם לכך כללה בדוחות הכספיים ל-2014 הכנסות מפרויקטים בהקמה בגין החוזה בסך של 49.7 מיליון דולר ורווח תפעולי של 17.6 מיליון דולר (מתוכם הכנסות של 12.2 מיליון דולר ורווח תפעולי של 7.5 מיליון דולר מיוחסים לתקופות הקודמות)".

כלומר, לדוחות 2014 נוסף רווח תפעולי משנים קודמות - וזה אמנם תקין חשבונאית, אבל כלכלית מדובר על רווח תפעולי אמיתי נמוך ואפילו אפסי בשנה זו. מאז, החברה נמצאת בצמיחה מרשימה, תוך הגדלת הרווח התפעולי - ב-2016 ההכנסות הסתכמו ב-111 מיליון דולר, והרווח התפעולי ב-18.6 מיליון דולר.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

רווחים מהעבר

עוד כתבות

עבודות סלילה/ צילום: שאטרסטוק

כביש משנות ה-50 יפונה לאחר שהעירייה לא השלימה את ההפקעה

בית המשפט הורה על פינוי כביש שנסלל בשנות ה-50, לאחר שעיריית יהוד-מונוסון לא השלימה את הליכי ההפקעה שלו ● העירייה חויבה לפנות את הכביש ולשלם לבעלי הזכויות כמיליון שקל דמי שימוש

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא צרפת עמנואל מקרון בוועידת הG7־ בצרפת / צילום: רויטרס

המס הצרפתי שגרם לטראמפ להילחם למען ענקיות הטכנולוגיה

ניסיונות לגבש מדיניות בינלאומית בנוגע למיסוי ענקיות הטכנולוגיה טרם צלחו, אך באחרונה החליטו בצרפת להטיל מס על שירותים דיגיטליים ● נשיא ארה"ב טראמפ הגיב בחריפות, ויחסי צרפת-ארה"ב עלו על שרטון ● נראה כי גם ועידת ה-G7 שמתקיימת השבוע לא תפתור את המחלוקת

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

עם הערת עסק חי וחוב של 58 מיליון דולר: פרוטליקס בוחנת אופציות "לצורך מקסום הערך לבעלי המניות"

החברה, המתמקדת בפיתוח תרופות חדשות, מציגה הפסדים כבדים מפעילותה ותזרים שלילי מפעילות שוטפת ● מאז השיא ב-2014 איבדה המניה כ-90% מערכה

מדף חמוצים ישראלים / צילום: שני מוזס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המיזוג בשוק החמוצים מתקדם: קבוצת יבנה מבקשת מהרשות לתחרות לרכוש את המתחרה בני דרום

המגעים לעסקה נחשפו לראשונה ב"גלובס" ● היקף המכירות השנתי של שימורי יבנה מסתכם בכ-92 מיליון שקל במונחי מכירות קמעונאיות ● אם העסקה תושלם, היא צפויה להוסיף לחברה מכירות בהיקף שנתי של כ-28 מיליון שקל

עופר מרום / יחצ דוברת המועצה לצרכנות

המועצה לצרכנות נגד "השטיח המעופף": פיצוי אינו כלי לקידום מכירות

במועצה מתנגדים לאופן בו הציגה החברה הנחה שהושגה כחלק מפשרה ייצוגית, עוד לפני שזו אושרה על ידי בית המשפט ● בתובענה הייצוגית שהובילה להסדר הפשרה המדובר נטען כי פורסמו "טיסות פיקטיביות" באתר ובאפליקציה ● חברת השטיח המעופף: "אין כל הטעיה, אין מדובר בקידום מכירות והחברה אכן מעניקה את ההטבות ללקוחותיה"

יו"ר הפד פאוול והנגיד הבריטי קרני, בסופ"ש בג'קסון הול / צילום: רויטרס

האויב הגדול ביותר של טראמפ? מתקפת הציוצים הביכה את הבנקאים הבכירים

בכירי הבנקאים בעולם נפגשו בכנס הפדרל ריזרב בג'קסון הול לדון באתגרים למדיניות המוניטרית בצל מלחמת הסחר - ונתקלו במתקפה חסרת תקדים של טראמפ על יו"ר הפד ● האם הריבית הנמוכה אומרת שהממשלות יכולות להגדיל את החוב ללא עלות? נגיד בנק ישראל גילה ספקנות ● אמיר ירון יהיה אורח ועידת הנגידים של גלובס שתתקיים ביום ראשון הבא ה-1.9 בתל אביב ● ניתוח "גלובס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקבילו הסיני, שי ג'ינפינג / צילום: רויטרס

סין וארה"ב שוברות את הכלים: שאלות ותשובות על הסחרור החדש במלחמת הסחר

נשיא סין הודיע כי הוא מעלה את המכסים על יבוא אמריקאי וגרם לנשיא ארה"ב לשחרר מטח של ציוצים נושאי עלבונות ואיומים חדשים ● מה הכריזו שני הצדדים, מי צפוי להיפגע, ואיך בכל זאת אפשר להמשיך מכאן ● כל מה שצריך לדעת על מלחמת הסחר

רכיב מבוסס בלוקצ'יין שמודד את צריכת החשמל / צילום: רויטרס Edgar Su

הביטקוין הוא כבר היסטוריה: לאן צועד עתיד הבלוקצ'יין?

ביטקוין הוא כבר היסטוריה עתיקה, וגם התשתית שמאפשרת אותו ● הבלוקצ'יין הפך מזמן למושג שגור, אבל הוא לא תשתית להעברות מטבע או לטרנזאקציות פיננסיות מובהקות ● האם בקרוב נרכוש בסופר מוצרים באמצעות מטבעות דיגיטליים? ● האזינו לפודקאסט "דוח פינטק"

 נתנהו חשיפת ארכיון הגרעין האיראני./ צילום: רויטרס

בהלת בחירות או סיום עידן העמימות: ישראל חושפת התקיפות מחוץ לגבולותיה

בשנים 2018-2019 זנחה ישראל מדיניות צבאית רבת שנים של אי הודאה בביצוע פעולות צבאיות מחוץ לגבולות המדינה ● במערכת הפוליטית טוענים כי הדבר קשור לקיומן של שתי מערכות בחירות השנה ● ניתוח "גלובס"

הנשיא טראמפ והנשיא שי/ צילום: רויטרס, Jonathan Ernst

מלחמה קרה מאוד: אילו כלים נותרו לדונלד טראמפ ואילו לשי ג'ינפינג

יום שישי האחרון בישר על הידרדרות מהירה במלחמת הסחר בין ארה"ב לבין סין והשווקים הפיננסים מיהרו להגיב בעוצמה: צניחה במניות ועליות חדות באג"חים הממשלתיים של ארה"ב ● השווקים הריאליים מטבעם מגיבים הרבה יותר לאט, אבל התגובה תגיע ובשורות טובות לא צפויות מהם ● ואם זה לא מספיק: גם אירופה נמצאת על הכוונת של טראמפ ● פרשנות

עמיר פרץ / צילום: תמר מצפי, גלובס

ריד מיי ליפס: מה עשה עמיר פרץ כדי שיבינו שלא ישב עם נתניהו?

והתשובה היא גילח את שפמו בן 47 השנים ● בשבועות האחרונים סובל פרץ מספין של הליכוד, שלדבריו, מציג אותו כמי שיחבור לנתניהו אחרי הבחירות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נעל את הכנס השנתי של הפדרל ריזרב בג'קסון הול והזהיר מפני גידול ביחס חוב-תוצר

הכנס התמקד ב"אתגרים בניהול מדיניות מוניטרית כעשור לאחר המשבר הפיננסי", ולקחו בו חלק נגידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם וראשי המערכת הפיננסית ● נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר כי הבנקים המרכזיים "צריכים לקחת בחשבון את המצב המחזורי של הכלכלה ולנסות לנתק את ההיזון החוזר בין התחזיות הכלכליות לבין הציפיות בשוק" ● ירון יהיה אורח "ועידת הנגידים" של "גלובס" ביום ראשון הבא, 1.9

כפר סבא ממעוף הציפור / צילום: שאטרסטוק

בכפר סבא ובת"א מרוצים, בירושלים סובלים אבל נשארים: דירוג התושבים על 16 הערים הגדולות בארץ

אחוז התושבים המרוצים ביותר מעירם, מבין 16 הערים הגדולות בארץ, נמצא דווקא בעיר מהשרון, שמקדימה את תל אביב ● במקומות האחרונים: ירושלים ובת ים

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקבילו הסיני, שי ג'ינפינג / צילום: רויטרס

מלחמת הסחר מפילה את בורסות אסיה: הונג קונג נופלת ב-3%, הבורסה בשנחאי צונחת ב-2%

מלחמת הסחר מתגלגלת לפתיחת שבוע המסחר מעבר לים: המדדים באסיה מאבדים גובה,והחוזים העתידיים על המדדים בוול סטריט יורדים ביותר מ-0.5% ● מניית סופטבנק נופלת בכ-3.5%, ניקון מאבדת 3.7%, בהונג קונד קבוצת WH צוללת ביותר מ-7%

נוני מוזס/  צילום: רוני שיצר

בדרך לעסקה ב"ידיעות אחרונות"? מה מלמד המהלך האחרון של דיסקונט

אחת השאלות המסקרנות העולות בעקבות המימוש של בנק דיסקונט את הבטוחה על מניות "ידיעות אחרונות", נוגעת לעיתוי ● ההערכה היא כי המהלך אמור לנטרל את השפעתו של הדם הרע בין בני משפחת יודקובסקי לבין מוזס, ולהבטיח שהפעם המילה האחרונה תהיה של האחרון ● ניתוח "גלובס"

קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר / צילום: כפיר סיון

שיערוך "בית פסגות" בת"א סייע לאיי.די.איי ביטוח להציג גידול ברווחי הרבעון והמחצית הראשונה

חברת הביטוח הישיר מציגה צמיחה של כ-4% בפרמיות, ומשיקה תחום פעילות חדש – פוליסות חיסכון ● המנכ"ל קובי הבר: "פוליסות החיסכון ישווקו לציבור באופן ישיר בתהליך דיגיטלי מלא, בדמי ניהול הנמוכים באופן משמעותי מהמקובל בענף"

שיגורי רקטות מרצועת עזה על ישראל / צילום: REUTERS/Amir Cohen

שלושה שיגורים לעבר ישראל מרצועת עזה; יירוט מעל פסטיבל בשדרות

התרעת צבע אדום נשמעה בשדרות ובישובים בשער הנגב, ולאחריה הודיע צה"ל כי זוהו 3 שיגורים מהרצועה לעבר ישראל וכי כיפת ברזל ביצעה שני יירוטים ● שריפה פרצה בכביש בעוטף עזה כתוצאה מנפילת רקטה ● בעקבות ההתרעה בוטל פסטיבל שהתקיים בשדרות, "אנשים רצו והיה מפחיד"

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בדרך למיזוג? אגוד במגעים לרכישת תיק אשראי לרשויות מקומיות מדקסיה ודיסקונט

רשות התחרות אישרה את בנק אגוד כרוכש פוטנציאלי של תיק האשראי, שהרשות הכריחה את דיסקונט ואת דקסיה למכור על מנת שתתיר להם להתמזג ● אגוד בעצמו נמצא במאבק משפטי על מיזוגו לתוך מזרחי טפחות

חסן נסראללה / צילום: רויטרס

נסראללה אחרי התקיפות: "על ישראל לחכות בגבול לתגובה מידית"

מזכ"ל חיזבאללה אמר כי "מעתה נפיל מל"טים ישראלים", ואישר ששני לוחמים נהרגו בסוריה, אך טען כי לא הייתה זו מטרה איראנית אלא של ארגונו ● הוא אמר כי התקרית בבביירות היא הפרה ראשונה של הבנות מלחמת לבנון ה-2, ואמר כי נתניהו פועל משיקולי בחירות ● "שלב חדש בעימות"

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

סגירה צורמת בבורסה: ת"א 35 צנח ביותר מ-3%, בזק ב-5.5%; האג"ח הממשלתיות הארוכות זינקו

בורסות וול סטריט צנחו ביום שישי בעד 3% בצל העלאת מכסים הדדית מצד סין וארה"ב, לצד החרפת הטון של טראמפ נגד יו"ר הפד פאואל ● בזק צללה על רקע מחיקה של נכס מס בגובה 1.2 מיליארד שקל שלא יתקבל כפי שציפתה מעסקת yes ● איי.די.או ופתאל זינקו כנגד המגמה לאחר פרסום הדוחות