עו"ד אסא קלינג / צילום: שלומי יוסף
הסרט האהוב על הילד אסא קלינג היה "צ'יטי צ'יטי בנג בנג: המכונית המופלאה". הספר מבוסס על ספר ילדים שכתב הסופר, איאן פלמינג, ומספר את סיפורו של המדען קראקטוס פוטס, הממציא המצאות שונות ומשונות ופטנטים חדשים במוסך ביתו, ומסתבך בהרפתקה דמיונית לאחר שהמציא מכונית המסוגלת לשוט ולעוף. שנים רבות מאוחר יותר מצא את עצמו קלינג בלב-ליבה של העשייה בתחום ההמצאות והפטנטים - כראש רשות הפטנטים, רשם הפטנטים וסימני המסחר.
"הסרט הזה מבוסס על סיפור אמיתי של אחד הממציאים היותר פוריים באנגליה בשנות ה-20 וה-30; ואני התחברתי מאוד לנושא של ההמצאות, הרבה לפני שידעתי למה בדיוק. בדיעבד הדברים מתחברים לי. המשיכה לתחום הטכנולוגיה, ההמצאות, החדשנות ובהמשך לתחום המשפט שקשור אליהם - התחילה אצלי כבר כנער", כך אומר עו"ד אסא קלינג בראיון פרישה מתפקידו הציבורי.
ב-1 ביוני הסתיימה רשמית כהונתו של קלינג כראש רשות הפטנטים לאחר 6 שנים בתפקיד. לרגל סיום הכהונה ישבנו לשמוע מהאיש ששימש שומר הסף של סימני המסחר והאחראי על תעודת הכשרות של כל הפטנטים שנרשמו בישראל בשנים האחרונות, כמה חדשנים באמת המוחות הישראליים, מדוע ישראל אטרקטיבית בתחום ההמצאות והפטנטים, אילו המצאות מעניינות נחתו על שולחנו; וגם - מי "אכל את הראיות" באחד מתיקי סימני המסחר, והאם עזר לו "מסרק הפלא" לעידוד צמיחת השיער, שאחד הממציאים ביקש ממנו לנסות על קרקפתו (התשובה היא: לא).
מאז מונה לרשם הפטנטים ב-2011, אחד המשפטים הקבועים שקלינג שומע בשיחות סלון, באירועים בהם הוא משתתף ואף ברחוב, הוא: "וואלה? אתה רשם הפטנטים? תשמע, יש לי רעיון לפטנט, המצאה מדהימה. אתה חייב לשמוע את הפרטים". השלב הבא בדרך-כלל זה שאותו אדם מגולל בפני קלינג בפרטי פרטים את ההמצאה "המדהימה" שלו, ושואל: "מדהים לא? נו, אז איך מתקדמים? איך אני רושם פטנט?".
לדברי קלינג, "אני חושב שכל אדם שני ששומע את תפקידי, מיד מספר לי שיש לו פטנט. זה קורה כל הזמן. לפעמים זה קצת מעייף, אבל אני נותן תשובות לכולם, אני מתמודד עם זה. יש כנראה איזה כושר המצאתי מיוחד לישראלים, הם כל הזמן ממציאים המצאות. לא סתם יש את השיר 'הראש היהודי ממציא לנו פטנטים'".
- מהדוח השנתי שפרסמתם בשבוע שעבר עולה שזה לאו דווקא הראש היהודי שממציא פטנטים. לפי הנתונים שלכם, רוב מבקשי הפטנטים בישראל הן חברות זרות, בראשן פייסבוק.
קלינג: "נכון. 90% מהבקשות פטנטים הישראליות מוגשות על-ידי ישויות זרות, אבל אין לנו פילוח כמה מהם בעצם נוגעות להמצאות ישראליות. אני לא יודע אם זה 'אוף-שור' או שהממציא הוא ישראלי, כי בישראל אין חובה של ציון שם הממציא. עם זאת, גם אם נניח שמרבית אותם 90% זרים שמבקשים הגנה בישראל הם באמת זרים, ולא עומד מאחוריהם ממציא ישראלי, אנחנו עדיין צריכים להיות מאוד גאים בעצמנו. הרי למה הם מגישים את הבקשות כאן בארץ? האם בגלל שהשוק הכלכלי כאן כל-כך מפותח ורוצים למכור כאן את המוצרים נושאי הפטנט? לא בהכרח. אנחנו שוק קטן. יש תחומים שכן - למשל תחום התעשייה הביטחונית, שם באמת רוצים לחסום את התעשייה המקומית על מוצרים ספציפיים בשביל 'לעשות' מכירה; אבל מרבית המוטיבציות הן לחסום מחקר, פיתוח וייצור של מתחרים מקומיים. דהיינו, אותם 90% זה תמונת ראי של התעשייה הישראלית - ככה העולם רואה את זירת החדשנות הישראלית".
- ואיפה הממציאים הישראלים בתחרות הזאת? הם לא רוצים להקדים ולרשום פטנט כדי שלא יחסמו אותם?
"ישראלים לא בהכרח רוצים הגנה בישראל, כי השוק הרלוונטי להם, בין אם למכור ובין אם להתמודד עם מתחרים, נמצא במקומות אחרים. אז הפטנטים הישראליים הם תמונת ראי של החדשנות הישראלית, וזו חוצה גבולות".
סטארט-אפ ניישן
אחת הגאוות הגדולות של קלינג היא כיצד ישראל נתפסת בעולם בתחום הפטנטים. "ישראל נחשבת למעצמת פטנטים. אנחנו במקום החמישי בעולם מבחינת מספר הפטנטים לנפש. אנחנו 'סטארט-אפ ניישן'", הוא אומר. לדבריו, אם באמת רוצים להסתכל על חדשנות ישראלית צריך לראות את הנתונים של בקשות הפטנט הבינלאומיות - בקשות PCT - המוגשות בישראל.
הודות להצטרפות ישראל לאמנה לשיתוף-פעולה בענייני פטנטים, יכול מבקש ישראלי להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט בכל אחת מ-152 המדינות החברות באמנה (ניתן לבחור כמה מדינות שרוצים מתוך הרשימה). מסלול זה הינו מסלול נוסף על המסלול הקיים לרישום פטנט בישראל עצמה. האמנה מאפשרת לבקש הגנת פטנט על אמצאה, במקביל, בכל אחת ממספר רב של מדינות על-ידי הגשת בקשה "בינלאומית" אחת לפטנט, במקום הגשת מספר בקשות פטנט לאומיות או אזוריות נפרדות.
"אנחנו הצינור של הבקשות הללו לצאת כלפי חוץ, ושם אנחנו מככבים", אומר קלינג. "בשנה שעברה היינו במקום 13 בעולם, והשנה עלינו למקום 12 בבקשות הבינלאומיות - מבחינת השימוש של ישראלים בכלי הבינלאומי הזה, להשגת הגנה פטנטית ברחבי העולם. זה המדד הישיר לחדשנות שלנו. כ-70% מהבקשות הבינלאומיות המוגשות בישראל מוגשות על-ידי זרים, הולנדים, אוסטרלים או יפנים. ה-PCT זה הצינור, וישראל מובילה בתחום".
- מה הופך את ישראל לאטרקטיבית?
"יש פה חדשנות, והחדשנים שלנו מתוחכמים. הם משתמשים בשיטת הפטנטים על-מנת לעגן ולהגן על זכויותיהם, ובעולם שלנו, בהיעדר הגנה, בסופו של דבר לא תגיע להצלחה מסחרית. ציבור החדשנים הישראלי מאוד מודע לערך הכלכלי של החדשנות שלו, וכל אותם אנשים ששואלים אותי 'מה דעתך על ההמצאה שלי, יש לי פטנט?', השאלה הבאה שלהם היא 'אתה חושב שאני יכול לעשות מזה קצת כסף?'. זה מעיד על זה שהחדשנות מונעת ממוטיבים כלכליים.
אל מול הפטנטים החוסמים, שהחברות הגדולות מגישות פרוטפוליו ענק על פטנטים שלא בהכרח ראויים לרישום, ובכך חוסמות מתחרים וגורמות לאנשים אפילו לא להיכנס לתחומים טכנולוגיים, יש סיבות אחרות ליצור חדשנות. אי-אפשר להתעלם מהמוטיבציה הכלכלית לחדשנות וליצירתיות".
- זה נשמע מאוד אטרקטיבי, אבל אחת הביקורות בתחום היא שזה לא קל לרשום פטנט, שמדובר בהליך מסובך, ארוך ויקר.
"בכל העולם השיטה לרישום ואישור פטנטים היא שיטה מורכבת ויקרה, ולוקח הרבה זמן לרשום פטנט".
- כמה זמן לוקח לקבל פטנט בישראל?
קלינג: "זמן המתנה ממוצע לבחינה ראשונה זה 28.5 חודשים, שזה הרבה זמן, וסדר גודל של 4 שנים עד השלמת התהליך. את התהליך הזה אפשר לקצר - יש כל מיני שיטות לקיצור תור תמורת אגרה מסוימת. זה נכון שמשך התור הוא בעיה, אבל זו בבעיה כלל עולמית. יכולה להיות סיטואציה שמישהו מאבד את המוצר שלו ב-4 שנות המתנה, שבינתיים יצאו איתו לשוק, ורק כשהוא יקבל את הפטנט, הוא יוכל לתבוע את הרווחים אחורה.
"אלה סיטואציות שקורות, והאתגר הוא לקצר את התור למי שצריך. אבל זה שיח כלל עולמי. בכל העולם לוקח יותר מדי זמן לקבל פטנט. כל משרדי הפטנטים בעולם הבינו את זה, ואם בעבר כל אחד היה אי לעצמו, היום בעידן הגלובלי של החלפת המידע, יש לנו שיתופי-פעולה עם משרדי פטנטים רבים בעולם כדי לקדם את ההליכים יותר מהר. אבל עדיין זו ביקורת לגיטימית על השיטה, לא רק בישראל, על זה שלוקח הרבה זמן לקבל פטנט, ושזה עולה הרבה כסף, ושהדרך, התהליך, זו דרך החתחתים שבה צריך לעבור והיא לא תמיד ברורה. הרבה מתייאשים בדרך".
אחד הסיפורים המוכרים יותר בתקופה האחרונה, של מישהו "שהתייאש בדרך לפטנט", הוא סיפורה של ממציאת ה'ספינר', שלפי הפרסומים, בגלל אגרה של 400 דולר הפסידה את הפטנט שלה. ממציאת הספינר, שנמכר בעשרות מיליוני יחידות בעולם, קתרין הטינגר, לא מרוויחה ולו דולר אחד מההמצאה, כיוון שלא הייתה יכולה להרשות לעצמה לשלם 400 דולר דמי חידוש פטנט.
קלינג: "אני לא מכיר את הסיפור שלה אישית, אבל ככל שאני מבין את הסיפור, היא לא שילמה את האגרה להמשיך להגן על הפטנט. אחרי שאתה מקבל פטנט, אתה צריך לשלם אגרות חידוש כל כמה שנים כדי להמשיך להגן על הפטנט ל-15-20 שנה, תלוי באיזו מדינה, והיא לא שילמה. זו החלטה כלכלית. השאלה הגדולה כאן אם היא לקחה החלטה מודעת, וזו הבעיה שלי עם משפט הפטנטים. כאשר אתה בא לאותו ממציא, אתה לא בטוח האם הוא באמת מודע למשמעויות של ההחלטות שהוא לוקח בקשר לחיי הפטנט שלו. מדובר בהחלטה שמשמעותה לעתים הפסד של מיליונים ובמקרים אחרים אין הפסד כלל. זה כמו כל החלטה כלכלית אחרת בחיים. יש סיכונים וסיכויים".
- יש לרשות הפטנטים תפקיד בהליך קבלת ההחלטות הללו? דרך לסייע לממציאים שלא להפסיד את עולמם?
"תפקידה של רשות הפטנטים ושל שיטת המשפט היא לוודא שההחלטה של הממציאים תהיה מודעת, תהיה מבוססת נתונים, שהם יבינו את המשמעות של מה שהם עושים. שהוא יידע 'אם אני לא אשלם עכשיו את אגרת החידוש, זה אומר שההמצאה הזאת הופכת לנחלת הכלל'. אנחנו לא באים לחנך את הציבור או לומר לו אם הוא עלול להפסיד מיליונים, אבל האתגר שלנו הוא להביא לידיעת הציבור את משמעויות השיטה.
למשל, שאותה גברת עם הספינר תדע את המשמעויות של תחזוקת פטנטים, ושתבין, שאולי ברגע מסוים אגרה בגובה 400 דולר נראה לה נורא יקר, אבל בפועל זה לא יקר, כי אני נותן לך הגנה שעשויה להיות שווה הרבה-הרבה יותר כסף. האתגר של כל רשות ממשלתית הוא שמי שמשתמש בשירותים שלה, יהיה לו כמה שיותר מידע. אחר-כך מה הוא עושה עם המידע זה כבר עניין שלו".
- למה כל-כך יקר לרשום פטנט? יש מי שאומר שרישום זה לעשירים בלבד?
"הכסף הגדול הוא לא לרשות הפטנטים. יש נותנו שירותים, עורכי פטנטים שמייעצים ועורכי דין שעוזרים לממציאים בתהליך - וזה הכסף הגדול. אגרת ההגשה ברשות הפטנטים היא בגובה 2,000 שקל. לאחר מכן, בסוף התהליך משלמים עוד 700 שקל בשביל לקבל את תעודת הפטנט, ויש בקשות לאורכה בעשרות שקלים. זה כסף קטן. הכסף הגדול כאן זה לנותני השירותים, שנותנים שירות טוב וחשוב, אבל זה עולה ביוקר. ככל שהפטנט יותר מורכב, כך גם הוא יקר יותר".
בשם האב
אסא קלינג הוא בנו של חתן הפרס על מפעל חיים, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, השופט ד"ר גבריאל קלינג, מהמשפטנים הבכירים בארץ, שהקריירה שלו עברה דרך הפרקטיקה, מערכת המשפט, האקדמיה, הספרות המשפטית (כמחברם של מספר ספרים) ועוד. העובדה הזאת, רק גרמה לו (ולאחיו) להירתע מתחום המשפט. לפחות בתחילת דרכו המקצועית. "גדלתי בבית משפטי לחלוטין. על זה היו מדברים בארוחות צהריים - שיעורי אזרחות מההתחלה עד הסוף. אולי זו הסיבה שאחיי אינם מתעסקים בתחום. גם אני ניסיתי לברוח מעולם המשפט".
אמו של קלינג, לאה, הייתה פסיכולוגית לגיל הרך. אחיו הגדול, יחזקאל (אלי) קלינג, הוא ד"ר למתמטיקה שימושית באוניברסיטת תל-אביב (אסא: "זה האח החכם") ואחותו הצעירה, אסתר, היא מלהקת בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה.
אביו, המשפטן הבכיר, מעולם לא דחף אותו לעולם המשפט, או להפך. קלינג: "היה ברור שהוא אוהב את התחום ושזה מתאים לו. האהבה שלו לעולם המשפט הייתה גלויה, ואף פעם לא ראיתי את זה כדבר שלילי. כילד, תמיד היינו בחברה של עורכי- דין ומשפטנים, ופעם חבר של אבי, עו"ד, אמר 'אוף מחר אני הולך לבית משפט, יהיה לי לילה קשה', ואבא שלי אמר לו 'מה זה ללכת לבית משפט? זה תענוג'. זו הייתה הגישה שלו לכל אורך התקופה שלו כשופט. ראיתי אותו נהנה מהתפקיד, מהעבודה, הוא גם טיפוס שאוהב ללמד, ועד היום הוא מלמד באקדמיה; אבל אני לא חשבתי ללכת לכיוון הזה בהתחלה, ואני גם לא פוסל, שעכשיו לאחר הפרישה, אולי אני לא אשאר בתחום המשפט".
את דרכו המקצועית החל קלינג בתחום ההנדסה. את התואר הראשון שלו, בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון, עשה כעתודאי במסגרת הצבא, ובהמשך שירת 6 שנים בחיל האוויר כמהנדס. לדבריו, "בזמן הזה ראיתי שכולם רוצים להיות משפטנים. בשלב מסוים החלטתי גם אני ללכת על זה. הרגשתי שהנדסה מאוד מעניינת אותי, אבל לא הרגשתי שאני בהכרח המהנדס הכי טוב, ולא היה לי מעניין. וכמובן גם הייתה השראה מהבית, מאבי, וברור שהבחירה הזו שמחה אותו".
את התואר הראשון שלו במשפטים עשה באוניברסיטת תל-אביב (בהמשך עשה תואר שני באוניברסיטת ברקלי בארה"ב), אבל תחומי ההנדסה, המדע והטכנולוגיה שעניינו אותו מצעירותו, המשיכו ללוות אותו כל הזמן. "כשהלכתי לתחום המשפט, זה תמיד היה מאחורי הראש - השידוך בין התחום הטכנולוגי והמשפטי - אבל לא ידעתי לאיזה כיוון אני רוצה ללכת", הוא מספר.
חוסר הכיוון הרגעי הוביל אותו להתמחות במגוון תחומים בתחילת הדרך. הוא התמחה חצי שנה בפלילים במשרד הסנגוריה הציבורית תחת עו"ד דרור פינטו (היום הסנגור המחוזי במחוז ירושלים); השלים את ההתמחות בתחום האזרחי במשרד עמיהוד בן-פורת, ונשאר שם תקופה קצרה כעו"ד צעיר, עד שעבר למשרד עורכי הדין זקלר-וינשטוק, שם החל לעסוק בהגבלים עסקיים. הימים היו ימי תקופת ההיי-טק העליזה, תקופת הבועה, וקלינג מצא את עצמו בלב-ליבן של עסקאות הייטק רבות - עובדה שהדליקה שוב את הניצוץ הטכנולוגי בתוכו.
"לאחר קצת יותר מ-3.5 שנים אצל עו"ד ניב זקלר, עברתי למשרד עורכי הדין גילת-ברקת מקבוצת ריינהולד-כהן, המוביל בתחום הפטנטים והגנה על זכויות יוצרים. שם הוא מצא את הבית המקצועי אליו התחבר יותר מכל - בית שכל כולו, הגנה על המצאות, רישום סימני מסחר, ליווי המוחות החדשניים ביותר בישראל. תוך 4 שנים, הוא מונה לשותף בפירמה, בה נשאר עד מארס 2011 - אז מונה לרשם הפטנטים.
למרות שכולם מדברים איתו כל הזמן על פטנטים, קלינג מבהיר, כי לאו דווקא ההמצאות הגדולות הן מה שמוכר את המוצר ביוקר ולאורך זמן. "כולנו מדברים על פטנטים והמצאות, אבל מה שמוכר בסופו של דבר זה התדמית, ה'ברנדינג'. אנחנו קונים את האייפון גם בזכות ה-640 פטנטים שמיושמים בו, אבל אני הולך לחנות וקונה דווקא אותו, ולא סמארטפון אחר, בגלל התפוח שנמצא מאחור. בגלל סימן המסחר. היו לי כמה תיקים מדהימים של סימני מסחר שטיפלתי בהם במהלך הקריירה, וזה היה לי מאוד מאוד מעניין".
המילה "מעניין" היא לשון המעטה. על שולחנו של קלינג נחתו בשנים האחרונות נושאים מגוונים, מרתקים, משעשעים, שרבים מהם משפיעים על חיי היום-יום של כולנו. מהמחלוקת על סימן המסחר שמוטבע על חפיסת השוקולד, דרך פטנט חדש להכשרת מעליות שבת, מסרק לעידוד צמיחת השיער, טכונולוגיות חדשניות ומהפכניות ועד לקוקטייל לטיפול באיידס (ראו מסגרת). "זה מה שהופך את התפקיד למעניין", הוא אומר.
לרשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר סמכויות שיפוטיות. במהלך שנות תפקידו נתן קלינג מאות החלטות שיפוטיות הנוגעות לכשירות הרישומים - החלטות שמחקו סימן מסחר, פסלו או הכשירו פטנט ועוד. בכל שנה מוגשות כ-7,000 בקשות פטנט, ומוכשרים כ-4,500 פטנטים.
אחד הדברים שליוו את קלינג בשנים האחרונות זו העובדה, שלדבריו, "בסופו של דבר ראיתי את התוצאות של ההחלטות שלי ברחוב. בתחום של סמני מסחר אנחנו רואים את עצמנו משפיעים על המרחב הציבורי, באופן שקט, עם ההחלטה לרשום או לא לרשום סימני מסחר. אני רואה מודעות פרסומת שלא היו מתאפשרות לולא החלטות הרשות; וגם בתחום הפטנטים אפשר לראות בהמשך את הפטנט שאישרנו בשוק. יש תחושת סיפוק רבה בעבודה הזאת".
- ועכשיו זה נגמר, מה התוכניות?
"אני מניח שבסופו של דבר אני אמצא את עצמי חוזר לעסוק בתחום המשפט בקניין רוחני, עריכת פטנטים וכד'. אני כנראה אלך קצת לאקדמיה, אלמד קצת, אולי קצת אחקור. זה מאוד מושך אותי. אבל שום דבר לא בטוח. אני רוצה לעסוק יותר בתחום של החדשנות, אז בכלל לא בטוח שאשאר בעולם המשפט".
- אנחנו צפויים לראות אותך מצטרף לסטארט-אפ?
"כרגע אין לי שום סגירות".
המסרק להצמחת שיער שלא עבד, "הראיות" שנאכלו וסימן המסחר האבוד של חב"ד
מתוקף תפקידו כראש רשות הפטנטים, עו"ד אסא קלינג היה מעורב בתיקים בהם התעוררו בעיות, התנגדויות או הליכים משפטיים. העבודה זימנה לו הכרעות דרמטיות, אך גם סיטואציות משעשעות למדי. במקרים האלה הצחוק שבקע מאולמו הידהד במסדרונות הרשות משך ימים.
כך קרה, למשל, כאשר הגיע אל אולמו אדם שטען שהוא המציא מסרק לעידוד צמיחת השיער, אך התברר כי ההמצאה כנראה קיימת בשוק. אותו ממציא ביקש לשכנע מדוע ההמצאה שלו ראויה להגנת פטנט בכל זאת - וכך הגיע בפני קלינג. "כולם יכולים לראות את מצב שערי (קרח - א'ל"ו), והוא ככה כבר מספר שנים, ובא הבחור הנחמד הזה, אדם די מבוגר, עם רעמת שיער עבותה, והוא המליץ לי להשתמש במסרק שלו. הוא ניסה להדגים שהמסרק שלו יותר טוב ממה שקיים בשוק ושכנע אותי להשתמש במסרק, אבל זה לא עבד כפי שניתן לראות", מספר קלינג בחיוך.
במקרה אחר שהגיע אל שולחנו, מחלוקת בין שתי חברות שוקולד על סימן מסחר, הגיעו הצדדים עמוסים בחפיסות שוקולד אל אולמו כ"ראיות". זמן קצר לאחר תחילת הדיון "הראיות" נעלמו. העטיפות עם סימן המסחר נותרו על השולחן, אך תכולתן, השוקולד, נעלם. "הנוכחים באולם, עובדים ואורחים, אכלו את הראיות. זה כמובן לא פגע בתיק, וחבל לזרוק, אז הם צדקו כשנהנו מהשוקולד לפחות", מספר קלינג.
במקרה אחר הכריע קלינג במחלוקת בנוגע לקוקטייל חדש בתחום האיידס, ואישר להקדים את התור לבחינת ההמצאה החדשה לטובת הציבור; בפעם אחרת דחה בקשה של אדם שטען כי המציא מעלית שבת כשרה למהדרין, גם למחמירי המחמירים, להקדים את התור לבחינת הפטנט שלו מהטעם שאין עניין לכלל הציבור. גם את בקשתם של חסידי הרב מלובביץ' לרשום סימן מסחר על השם חב"ד, דחה, מהטעם שלא ניתן להפקיע את המילה מכלל הציבור ולא הוכח שזו הייתה מצוותו של הרב המנוח. בתיק אחר, דחה את בקשת שותפו לשעבר של בעלי רשת הסופרמרקטים, "סופר באבא", לבטל את סימן המסחר על השם "סופר באבא" כדי שגם הוא יוכל להשתמש בו.
פרשה נוספת שהכריע בה הייתה בעניינו של מרדכי טייכר, שהגיש בקשת פטנט לגבי אמצאה בשם "מכשיר ושיטה לניהול משחקי חברה", סוג של משחק טלוויזיה חברתי. קלינג הכריע כי האמצאה אינה כשירה להירשם כפטנט. "הוא הציע סוג של תוכנית ריאליטי. זה היה רעיון חדש, אך מאחר שלא היה שם פן טכנולוגי, רק יישום של רעיון, החלטתי שזה לא קשור לפטנט. זה היה יותר מתאים שהוא יגן על עצמו בהגנה של פורמט טלוויזיוני, שזה תחום כלכלי בפני עצמו", מסביר קלינג.
- כל החלטה שלך נוגע לתחום אחר - מרפואה, דרך טכנולוגיה ועסקים, וכלה בבלשנות וטלוויזיה. אפשר להכריע בכל?
"בכל תיק אתה לומד. בתיק בעניין קוקטייל האיידס למדתי מהראיות את כל ההיסטוריה של הטיפול הרפואי במחלת האיידס. בתיקים אחרים למדתי על ה'שואו-ביזנס', על משחקי מחשבה ועל העולם העסקי. זה מה שהופך את התפקיד למעניין. אתה חייב לאהוב טכנולוגיה ומדע, ובעיקר להיות סקרן. זה תנאי לביצוע התפקיד. אני לא מומחה בכל התחומים, זו התיימרות חסרת בסיס. לכן, ככול שופט, אתה נעזר בצדדים, מסתמך על חוות-דעת מומחים, ויכול למנות יועץ מדעי לסייע. אבל בעיקר אתה לומד את התחום תוך כדי. אתה צריך לשבת ולקרוא וללמוד. יש עניין רב בתפקיד הזה".
עו"ד אסא קלינג
גיל: 48
סטטוס: נשוי לטל ורנר-קלינג, פרקליטה בפרקליטות המדינה, ואב לאיתי (16) מאיה (13) ושי (10)
מגורים: תל-אביב
השכלה: תואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת קליפורניה-ברקלי; תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב; ותואר ראשון בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון בחיפה
תפקיד אחרון: עד 1 ביוני כיהן כראש רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
תפקידים בולטים קודמים: שותף במשרד עורכי דין מוביל בתחום הקניין הרוחני. מהנדס אווירונאוטיקה בחיל האוויר
ועוד משהו: הוא בנו של השופט בדימוס גבריאל קלינג
ציטוט: "כל אותם אנשים ששואלים אותי 'מה דעתך על ההמצאה שלי, יש לי פטנט?', השאלה הבאה שלהם היא 'אתה חושב שאני יכול לעשות מזה קצת כסף?'"