ילדים בגינה / צילום: גיא נרדי
אתר התחנה המרכזית הישנה הפך בשנים האחרונות למקום הכי נמוך בתל-אביב ואחד האפלים במדינת ישראל. את רציפי התחנות שהוקמו בתקופת הבריטים החליפו הריסות וערימות עפר שיצרו מקומות מסתור לסחר בסמים וזנות, לאור יום. אבל מי שיבקר שם עכשיו יופתע לראות המון ילדים שמחים. במבנה הישן נפתח אשכול גנים ותחנת משטרה, ובמקום שבו היו הרציפים הוקמה גינה עם דשא גדול, מתקני משחקים מוצללים ומגרש כדורסל. המקום שוקק חיים בכל שעות היום, ובכל זאת, יש שכנים שסבורים שמדובר בהקמה של פארק נחמד, אך בהתעלמות מבעיה חמורה אחרת.
בשנת 2015 אישרה הוועדה המקומית להפקיד תוכנית בניין עיר למתחם השומרון, הכולל גם את שטח התחנה המרכזית הישנה. התוכנית מתפרשת על פני כ-78 דונם ומייעדת את המתחם לשמש מרכז תעסוקה, מסחר ומגורים, כולל מבני ציבור ושטחי ציבור פתוחים. במסגרת הקצאת שטחי הציבור יוקם מבנה בהיקף של כ-1,000 מ"ר. תמהיל הבנייה כולל עד 40% שטחים למגורים (כ-1,000 יחידות דיור) ו-60% שטחי תעסוקה ומסחר.
בימים אלה מתכנן האדריכל הבריטי הנודע דיוויד אדג'יה את משכנה החדש של להקת בת שבע באתר התחנה המרכזית הישנה ועדיין לא ידוע אם במסגרת הפרויקט ישומר המבנה הישן של התחנה המרכזית, או שהוא ייהרס.
בעיריית תל-אביב-יפו החליטו שעד שהתוכנית תצא לפועל ייעשה במקום שימוש זמני ולכן שיפצו את המבנה הקיים, ואת שטח הרציפים הפכו בסיוע משרד אדריכליות הנוף ברוידא-מעוז לגינה. לידה הקימו גם חניון גדול.
אדריכל אלי דיגה מצוות דרום במינהל ההנדסה של עיריית תל-אביב-יפו, מאמין שיש חשיבות גם לפיתוח הזמני: "זה יכול לקחת קצת זמן. יש משמעות לפיתוח של אזור קשה, במיוחד של אזור הרציפים, שהיה התחתית. בעינינו זה יוצר אימפקט שמראה על כוונת העירייה. זה רלוונטי גם לתהליך ההתחדשות העירונית שעוברת השכונה".
"הפשע והסמים רק עוברים למקום אחר"
ההשקעה במבנה ובגינה היא זמנית אך לאיתן שוורץ, מנכ"ל מנהלת עיר עולם, הגוף העירוני האחראי על המיצוב הבינלאומי של העיר, יש תוכניות מרחיקות לכת ביחס לשימוש שייעשה במבנה. לדבריו, בשנתיים האחרונות, פועל צוות, שמקבל סיוע מקרן בלומברג וכולל נציגים ממנהל קהילה בעיריית תל-אביב, וממנהלת עיר עולם. התוכנית של בלומברג, ראש עיריית ניו-יורק לשעבר, היא תוכנית בינלאומית המכוונת לשיפור היכולת של עיריות לתכנן באפקטיביות ולהטמיע גישות חדשות לשיפור חיי התושבים. צוות החדשנות ממקד את המאמץ בשכונות שבהן יש אוכלוסיית זרים - התקווה, שפירא ונווה שאנן. ביחס לתחנה המרכזית הישנה הרעיון הוא להקים בקומה השנייה מרכז יזמות עסקית שיאפשר יצירת מיזמים לטובת התושבים, החל מליווי עסקי ועד אוריינות מחשבים.
שפי פז, המנהיגה השנויה במחלוקת של המתנגדים לשהותם של מהגרי העבודה בארץ מספרת: "אתמול בלילה ישבתי שם עם חבר והיה שקט ורגוע. היו משפחות וילדים שיחקו ולרגע אחד חשבתי לעצמי שאיזה יופי שיש דבר כזה באמצע הג'יפה. ואז שמתי לב שאין שם בכלל ישראלים".
פז אומרת שהקמת הגינה בעיתוי הזה אינה מקרית וקשורה לכך שגינת לווינסקי עומדת להיהרס בשל עבודות הרכבת הקלה. ברור לה לחלוטין שהעירייה חושבת אך ורק על מהגרי העבודה, אלה הפועלים השחורים, המשרתים של המע"ר והבורגנות ה"צפונית". היא יודעת שהפשע והסחר בסמים, שהיו שם קודם, לא נעלמים ושהם עוברים למקומות אחרים.
יעל גבירץ, מנכ"לית עמותת אליפלט, המסייעת לילדי פליטים, לא מבינה מה פז רוצה. "אלה ילדים שנולדו פה, ילדים ישראלים. זכותם של הילדים לשחק. יש לי רק דברים טובים להגיד על עיריית תל-אביב שבמציאות שנכפתה עליה עושה עבודה יוצאת מן הכלל. שפי פז עושה את האקזיט שלה על ילדים בני 0-6. הזמנים היחידים שבהם יש כאוס בגינות של דרום תל-אביב זה כשהיא מגיעה, עם הרמקולים והעוינות ורק אז כולם בורחים".
"גינה זמנית"
שולה קשת, מנכ"לית הארגון "אחותי", תנועה חברתית פמיניסטית, שנולדה ומתגוררת בשכונת נווה שאנן, מספרת שממידע שהגיע אליה יש בחודשים האחרונים "טרנספר" של נשים העוסקות בזנות: "באים אוטובוסים וזורקים אותן מחוץ לשכונה, בכביש זה או אחר".
היא מסויגת מהגינה החדשה כי בעיניה מדובר במשהו זמני, בו בזמן שהתהליך הוא הרבה יותר גדול: "אני בעד גינות. אבל מה שמסתתר מתחת לפני הקרקע זה התכנון העתידי. זו גינה זמנית. הפיתוח, במרכאות, כולל בתוכו תהליך של ג'נטריפיקציה, החלפת אוכלוסייה. הם עושים לנו מה שעשו בשבזי ובנווה צדק. כמו שהקימו שם את מרכז סוזן דלל כך יקימו כאן את מרכז בת שבע. מדובר במוסד שאין לו שום קשר לשכונה, ייבוא של תרבות אשכנזית, לבנה, לשכונה מזרחית, בלי התייחסות לתרבות הילידית. הגינה זה הסוואה".