בחודש החולף ציין עם ישראל את חג שבועות, חג הביכורים. אך מה היה לילדי הגנים בטנא השנה - תבואת הארץ או גבינות שווייצריות מיובאות? נראה, כי בשנים האחרונות אט-אט התחלף האתוס הציוני-חברתי באתוס הצרכני. הישראלים רוצים, ובצדק, שיהיה להם קודם כול גב כלכלי כדי שיוכלו לרכוש, ואז רק לשאת את הסלים שעל כתפיהם. אבל זה 30 שנה הם שומעים את אותו ניגון מוכר: הפחתת מחיר סל הקניות תלויה בהפחתת מכסים וביטול מכסות היבוא, ויצירת תחרות שתייעל את השוק המקומי. האומנם?
המציאות מלמדת אחרת. בדוח שערך מרכז המחקר בכנסת נמצא כי הוזלת המכס על יבוא דגי אמנון הלכה ברובה לכיסם של היבואנים והקמעונאים. מתוך הנחה של 14 שקלים, ירד המחיר לצרכן ב-5 שקלים בלבד. במחקר של משרד החקלאות נמצא כי במקביל להליך הפטור ממכסות בענף הדגים, נתח היבואן והרשתות הקמעונאיות הוכפל לעומת ממוצע שלוש השנים הקודמות. המשמעות היא, שאנו האזרחים מפסידים פעמיים: המחיר לצרכן נשאר גבוה, והתעשייה המקומית נפגעת. בחלק מהמקרים, כמו בענף הטקסטיל, עד כדי קריסה טוטאלית של הענף כולו.
ב-2011 כתב ערן יעקב, סמנכ"ל רשות המסים לשעבר, ל"ועדת קדמי" כי "הפחתת מכסים גורפת לא תביא להורדה משמעותית, אם בכלל, של המחיר הסופי לצרכן (...), ולענפים שבהם המכס מהווה הגנה עיקרית, כמו מוצרים חקלאיים - עלולה להיגרם פגיעה קשה ועד לכדי הכחדה".
ממצאי הסקר שערך לאחרונה מכון המחקר "פאנלס" עבור המכללה החברתית-כלכלית וקרן ברל כצנלסון, מעידים כי עניין זה (הורדת מחירים) אינו חדש לציבור. מעל שני-שלישים מהנשאלים בסקר, סברו כי הפחתת המכסים לא תגולגל לצרכנים. אמנם אחוזים דומים מחזיקים בעמדות מנוגדות ומובהקות - הכול או כלום יגולגל לצרכן, אבל הרוב (53%) סברו שרק חלק מההפחתה תגיע לכיסו. הממצאים האלה משקפים הלך-רוח חברתי.
הציבור למוד האכזבות שבע מרוטינת "פוליטיקת החגים", שבמסגרתה קם השר-התורן ומכריז בחגיגיות על הפחתת המכסים, ומתחייב להוזלת הדגים, הירקות והגבינות. זאת, כאשר בפועל המחיר לצרכן-הקצה בקושי יורד, ואם כן אז לתקופה קצרה בלבד. לאחר שסיימנו לחגוג את שבועות, חג החקלאות ותבואת הארץ, חשוב שנזכור כי בחישובי העלות-תועלת, צריך לכמת ולשקול גם את מחיר הפגיעה בשוק המקומי, ובמיוחד בענפים בעלי חשיבות לאומית דוגמת החקלאות.
המסקנה אמנם אינה סגירת השוק ומניעת תחרות, אלא לעשות זאת בדרך מושכלת. כל עוד אין מדינה אחת בעולם שלא מגינה על התעשייה המקומית שלה, על קברניטי ישראל לוודא שאנו עושים זאת נכון (למשל, דרך הגברת תמיכות ישירות, רגולציה על מקטע השיווק וכן חיזוק כוחם הצרכני והכלכלי של האזרחים) - ורצוי לפני שנבכה על החלב שנשפך.
הכותבת היא סמנכ"לית תוכן
של המכללה החברתית-כלכלית