גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ככה לא בונים קוד אתי

הזעם על הקוד של אסא כשר - מוצדק

נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר
נפתלי בנט / צילום: רוני שיצר

מה, בעצם, קיבלה האקדמיה מפרופ' אסא כשר ומהשר נפתלי בנט - חוק או קוד אתי? בראייה מאוד כללית, חוקים הם תכתיבים משפטיים, הקובעים את ההתנהגות בחברה. את החוקים קובעת הרשות המחוקקת (הכנסת בישראל), ובאופן טבעי חוקים משקפים את אופי החברה והפוליטיקה המאפיינים אותה. החוקים נקבעים "מלמעלה", וגם מי שחושב שהחוק אינו טוב, או אינו מוצדק - חייב לכבד אותו. עבירה על החוק גוררת ענישה, כקבוע בחוק.

קודים אתיים הם מוסכמות חברתיות, שנקבעות על-ידי קבוצות אנושיות - פירמות, ארגונים עסקיים, ארגונים אחרים. קודים אתיים נכתבים על-ידי משתתפי הקבוצה, בעיקר במטרה לשפר את התנהלות הארגון ו/או ההתנהלות המקצועית של החברים. קוד אתי אינו יכול להיות מוכתב "מלמעלה", וכדי שיכבדו אותו - יש להטמיע אותו, לחזור ולבחון אותו לפרקים, ולהשיג הסכמה רחבה ככל האפשר של הגורמים הרלבנטיים ("מחזיקי-עניין", כפי שהם נקראים) לגבי תכניו וניסוחו. אם אין קונצנזוס לגבי תכניו של קוד אתי, לא יהיה סיכוי רב לשמירתו.

בחינת התגובות ל"מתנה", שהעניקו פרופ' כשר והשר בנט לאקדמיה, מלמדת שמחזיקי העניין העיקריים במקרה זה (סטודנטים ומרצים) מתנגדים לה באופן נחרץ. "אנחנו הסטודנטים דורשים לשמוע ולהישמע. לא מוטרדים מחשיפה, צמאים למידע, רעבים להחליף בינינו דעות. תסמכו עלינו, שאנחנו יודעים להתנגד ולהסתייג" - כתב רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים, ב-ynet.

שפע אף ציין שבפגישתם עם פרופ' כשר, דרשו הסטודנטים שהקוד האתי יאפשר לכל הצדדים להרגיש בנוח - גם לסטודנטים וגם למרצים. "לצערי, בחר כשר באופציית ההשתקה".

גם ועד ראשי האוניברסיטאות מתנגד ומכנה את הטקסט - "אוסף כללים מוכתבים שלטונית". לא שאסור לשלטון לנסות להכתיב כללים כאלו, אלא שלשם כך עליו לקיים תהליך נאות - קרי, אישור הכללים הללו בבית-המחוקקים, שבו יש נציגות לכל שדרות הציבור.

לטענת כותב הקוד, פרופ' כשר, השמאל מתנגד, כי "בנט יזם את זה". בלי להידרש לעומקה או לדיוקה של קביעה זו, ראוי להזכיר, שבציבור הישראלי - כולל באוניברסיטאות - יש גם שמאל, וגם אנשי שמאל הם מחזיקי עניין לגיטימיים בתהליך כתיבתו של קוד אתי, שאמור לנסח את המוסכמות החברתיות שהקבוצה האנושית האמורה (במקרה הזה, האקדמיה) רוצה לקבוע לעצמה.

מה בעצם כתב פרופ' כשר? לפי הטקסט שלו עצמו - אין זה "קוד אתי להתנהלות מוסד להשכלה גבוהה... או חבר הסגל האקדמי... אלא קוד אתי אך ורק לתחום החפיפה האפשרית בין פעילות אקדמית לבין פעילות פוליטית". ומהי פעילות פוליטית לפי כשר? כל פעילות שיש בה משום תמיכה או התנגדות למפלגה, לנציג בכנסת או ל"עמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי, בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות". בקיצור, כל דבר.

פרופ' כשר קובע, כי המוסד האקדמי, היחידות האקדמיות שלו וחברי הסגל, חייבים להתרחק מפעילות פוליטית ולהיזהר מפני יצירת מראית-עין של הזדהות פוליטית.

לפי הגדרת הפעילות הפוליטית, ברור שכל סוג של דיון במה שקורה בשטחים הכבושים, או ברשות הפלסטינית הוא כזה. או כפי שכתב פרופ' יגיל לוי ב"הארץ", לפי הקוד החדש, אסור לו לדון בכיתתו בקוד האתי למלחמה בטרור (שניסח כשר עצמו עם אלוף עמוס ידלין), שכן מדובר בנושא במחלוקת ו"אז יקומו עליי סטודנטים משמאל ויטענו שאני מכשיר את ההתנהלות של הצבא בעזה".

האם גם דיון בנורמות העסקת עובדים, התנגדות להעסקת עובדי קבלן, שמירה על זכויות עובדים וקיום מו"מ קיבוצי ייחשבו לפעילות פוליטית? והדרישה לבוא חשבון עם הבנקים, שמינפו על-חשבון הציבור את האלפיון העליון? האם גם זה אסור לפי כשר? כל אלו נושאים המצויים במחלוקת ציבורית מוכרת בהחלט; ולפי כשר, האקדמיה חייבת להיזהר מפני יצירת מראית-עין של הזדהות פוליטית.

בעייתיות נוספת עולה מאופן כתיבת הטקסט. בדרך המקובלת, נכתבים קודים אתיים תוך כדי דיאלוג מתמשך ויצירת הסכמות. פרופ' כשר כתב את הטקסט באופן עצמאי, לאחר שפגש, לדבריו, את נציגי הסטודנטים ואת ראשי האוניברסיטאות. אמנם, הוא מודה לכולם "על הפגישות הנעימות שהואילו לקיים עמי", אך מרוח התגובות של הימים האחרונים, ברור שהוא לא הקשיב להם ולא הביא בחשבון את עמדותיהם בכתיבת טקסט, שאמור לקבוע את כיצד יתנהלו המוסדות האקדמיים.

שמיעה חד-צדדית איננה דיאלוג, ורישומי הערות או הארות אינם בבחינת יצירה משותפת של מסמך מוסכם. לפיכך, קשה לקרוא לטקסט המוכתב הזה "קוד אתי".

ואם לא די בכך, כשר עצמו מדגיש כי מטרה מרכזית של המסמך היא "לעזור למועצה להשכלה גבוהה לבצע את פעילות הבקרה", בהתאם לגילוי-דעת משנת 2010, ששלל "כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה", וקבע שהדבר נמצא באחריות המוסדות האקדמיים. הטקסט החדש אמור לספק למועצה את הכלים להבטחת "ההתנהלות הראויה" באמצעות 13 עמודים צפופים, המנוסחים בלשון משפטית קפדנית, שבינה ובין אתיקה - אין ולא כלום.

אתיקה, כמו כמה עניינים חברתיים אחרים, היא גם עניין של גיאוגרפיה. במקרה הנוכחי, על אף שה"מתנה" הוכנה על-ידי כותב מקצועי של קודים אתיים, התוכן שלה איננו כזה, היא איננה עומדת בדרישות הסף של גיבוש והטמעה של קוד אתי מוסכם, ומעוררת התנגדות בפועל של מחזיקי-העניין המרכזיים שלה. לפחות מסיבות אלה ראוי שתידחה ותישכח.

עוד כתבות

מאיימים על רשתות אמריקאיות / צילום: Shutterstock

סוכנות הריגול האמריקאית מזהירה מפני האקרים סיניים שיתקפו את הצבא, ההגנה והתעשייה

הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאית, NSA, קוראת למשרד ההגנה ולתעשיות הצבאיות להיערך למגננה מפני מתקפות סייבר

אורן קובי / צילום: תמר מצפי

אורן קובי הוא איש העסקים שנעצר בחשד לעבירות הונאה והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

קובי חשוד כי בעת שנקבע כי הינו פושט רגל, פתח חברות נדל"ן, תוך רישומן באופן כוזב על ידי אנשי קש במסמכי תאגיד, כל זאת על מנת להונות את נושיו ● מדובר בפרשה חדשה, לאחר שבתחילת השנה הוגש נגד קובי כתב אישום המייחס לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון

מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי. התגובה של גוגל היא ניסיון להציג עצמה כחלום ההייטק / צילום: Jim Young, רויטרס

ארה"ב נגד גוגל: השאלות סביב התביעה נגד ענקית החיפוש

במשך שנים חמקה גוגל מסנקציות בארה"ב על התנהגות אנטי־תחרותית, אך נראה שכללי המשחק השתנו והוגשה נגדה תביעה ראשונה ● עד כמה הטענות נגדה חזקות, האם תיפגע כמו מיקרוסופט ומה המחלוקת בין הדמוקרטים לרפובליקנים

מתקן התפלה אשקלון, הפועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה / צילום: שאטרסטוק

דלק רכב מחליפה שותפה ומבססת את החזקתה במתקן ההתפלה באשקלון

דלק רכב השלימה את רכישת חלקה של שותפתה באשקלון, IDE טכנולוגיות, בחברת התיפעול והתחזוקה של מתקן ההתפלה (חברת אדום), תמורת כ-106 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: רויטרס

ירידות קלות בנעילה בת"א: או.פי.סי קפצה ב-6%, פתאל עלתה ב-3.2%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.2%, מדד ת"א 90 נסוג ב-0.1% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל ● שותפות מו"פ בתחום האגרו-טק Smart Agro תונפק בבורסה בתל אביב

עצרת בחירות של טראמפ בפנסליבניה / צילום: Keith Srakocic, Associated Press

"אי אפשר להישאר מחוץ לשוק ולחכות להזדמנויות, הוא רץ למעלה בלי מעצורים"

כיצד ישפיעו הבחירות בארה"ב על שוקי ההון? ומי המניות הישראליות המומלצות כיום? המנכ"לים המשותפים של אופנהיימר ישראל לא לגמרי מסכימים ביניהם על אסטרטגיית ההשקעה המומלצת, אבל מאוחדים בדעה כי על המשקיעים להיערך לכך שהקורונה תלווה את השווקים עוד זמן רב

קו החוף של דובאי. מיתוג מחדש כמדינה מתקדמת ומפותחת באמצעות השקעות במערב / צילום: Matthias Seifert, רויטרס

ענף התיירות הישראלי מתעורר עם פתיחת הטיסות לאיחוד האמירויות

הביקוש והעניין שמעוררים היעדים החדשים לתייר הישראלי באיחוד האמירויות מתורגמים ליצירת חבילות ולהשקת טיסות

איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

כשהמנהלים הם בעלי הבית החדשים: מה משמעות העידן החדש של חברות ענק ללא גרעין שליטה

המעורבות הגדולה של מנכ"ל רשת שופרסל איציק אברכהן במינוי היו"ר החדש היא עוד סנונית לעידן החדש בשוק ההון: חברות ללא גרעין שליטה • ההיסטוריה המקומית הקצרה מלמדת: זו לא תמיד סיבה לחגיגה 

ניסוי בחיסון של מודרנה. בעיגול: ד"ר טל זקס / צילום: Ted S. Warren / AP, יוטיוב

הישראלי שמאחורי החיסון של מודרנה: "ההתעשרות שלי הייתה לא צפויה, לא ציפיתי לסכומים שהגיעו"

ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה, אופטימי לגבי תוצאות הניסוי שייחשפו בקרוב, הודף את טענות המבקרים על יהירות החברה, ומסביר מדוע החיסון של מודרנה עדיף על זה של פייזר • האם יחזור בעתיד לישראל? "אני מקווה שהמדינה תמשיך להתפתח בכיוון הביוטק, ואהיה איפה שיותר יעיל"

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

2,676 דורשי עבודה חדשים נרשמו בשירות התעסוקה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה"

פרופ' ג'ונתן ג'אביט, מנכ"ל NeuroRX / צילום: יח"צ

תוצאות טובות לתרופה שעברה הסבה מאין-אונות לקורונה

NeuroRX הישראלית ו-Relief השווייצרית הראו שיפור משמעותי במצבם של חולי קורונה קשים

משקאות שוופס/ צילום: יחצ

ביהמ"ש: בעלות על סימן מסחרי לא מגנה מפני יבוא מקביל

יבוא מקביל של המשקה שוופס לישראל הוא חוקי – כך קבע השבוע בית משפט המחוזי מרכז ● בית המשפט קבע כי העובדה שיפאורה-תבורי מייצרת את משקאות השוופס בישראל ומחזיקה בבעלות על סימן המסחר, אינה הופכת את היבוא של המשקה לבלתי חוקי

טראמפ ופוטין / צילום: רויטרס - Kevin Lamarque

ארה"ב ורוסיה קרובות להסכם על הקפאת מספר ראשי נפץ גרעיניים

פריצת הדרך בין שתי המעצמות תאפשר דיונים על האמנה לצמצום נשק אסטרטגי, שממשל טראמפ מנסה לכלול בה גם את סין

עודף התכנון של שטחי תעסוקה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

שישה ראשי ערים מגלים ל"גלובס" מה הם מוכנים לעשות בשביל למשוך ארנונה ועסקים לעיר

תעריף מיוחד לסטארט-אפים? קו פתוח לטלפון של ראש העיר? מסלול ירוק ברישוי? שישה ראשי ערים מספרים מה הם מוכנים לעשות כדי למשוך אליהם חברות עסקיות שישלמו ארנונה ויספקו מקומות עבודה

יו"ר ומנכ"ל IFF, אנדראס פיביג / צילום: איל יצהר

איי.אפ.אפ נגרעת מהמסחר עם תשואה שלילית של 24% מאז שהצטרפה לבורסה

החלטתה של החברה האמריקאית מזכירה מהלך שנקטה בעבר מיילן ● עם זאת, היא לא בהכרח מאפיינת חברות ששורשיהן אינם נטועים בישראל אך עדיין נסחרות בשוק המקומי

סדנה בקמא־טק / צילום: קמא־טק

"לנשים מהחברה החרדית יש מיתוג של מי שרוצות לחזור לילדים מוקדם. גילינו שזה הפוך"

ארגון קמא-טק מקדם שילוב חרדים בהייטק כבר כמה שנים, אך גם שם הופתעו מהביקוש של נשים מהחברה החרדית לקורס בניתוח נתונים ● הנשים ניצלו את יתרונות הלמידה מרחוק כדי לשפר את יכולותיהן, במטרה להתקבל לחברות טובות יותר ● האם ניתן לצמצם פערי שכר בהייטק, דווקא עכשיו?

מנהל האגף לקשרים בינלאומיים בלשכת המסחר זאב לביא ויו"ר לשכת המסחר בבחריין סמיר נאס בחתימה על ההסכם / צילום: איגוד לשכות המסחר

"היתרון העצום של הכניסה לבחריין, הוא הקשר שלה לסעודיה"

איגוד לשכות המסחר חתם על הסכם שת"פ עם לשכת המסחר בבחריין ● מנהל האגף לקשרים בינלאומיים בלשכת המסחר זאב לביא: "הקשר המסחרי החדש עם בחריין משמעו שבתוך שעתיים וחצי טיסה יוכל איש העסקים ישראלי לשבת עם עמית סעודי ולעשות עמו עסקים"

גגות החווה הסולארית, בעיגול: הדר גולדמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"כמו בטקסס": הדר גולדמן רכש חווה סולארית בכפר הירוק ב-20 מיליון דולר

וגם: חדוה בר הצטרפה לדירקטוריון חברת האשראי החוץ בנקאי מימון ישיר ● השיחה

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

תשעה מבכירי רשות המסים פורשים עד סוף השנה מתפקידם

הרקע לפרישה הנה תכנית פרישה מרצון שפורסמה ביולי השנה לסגל הבכיר בשירות המדינה, ופונה גם לעובדי רשות המסים

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

ירידות קלות בנעילה בוול סטריט; נטפליקס צנחה בכ-7%

בורסות אירופה ננעלו בירידות של 1.4%-1.9% ● הליש"ט קפצה ב-1.5% מול הדולר על רקע דבריו של נציג האיחוד האירופי במו"מ על הברקזיט ● הביטקויון מזנק בכ-15% למחיר של 12,700 דולר