בית חולים רמת מרפא. שני שלישים לצורכי ציבור / צילום: איל יצהר
בית החולים ההיסטורי "רמת מרפא" ברמת-גן ממוקם בין הרחובות מעלה השואבה להתקווה, קרוב לציר ז'בוטינסקי, רחוב ארוך מאוד, שמוביל מתל-אביב, דרך רמת-גן, בני-ברק ועד פתח-תקווה. רמת-גנים ותושבים ותיקים מכירים את בית החולים שממוקם בשכונת הגפן, בשל קרבתו למוסד הקולינרי "שווארמת שמש", גם היא מסעדה רמת-גנית ותיקה בת 45 שנה.
בית החולים רמת מרפא הוקם לפני כ-90 שנה והיה בית החולים הראשון בארץ לגינקולוגיה וליולדות. הגינקולוג ד"ר ליאו אברבך הקים את בית החולים, והוא נקרא אז "בית יולדות אברבך". הגיעו אליו יולדות מכל מרכז הארץ. בשנת 47' הפך בית היולדות לבית חולים כללי, וד"ר אברבך מכר את הנכס. לימים עסקו ברמת מרפא גם בניתוחים כירורגיים למיניהם.
בהמשך הוא נרכש על-ידי קופת חולים "מכבי", והתמחה בצנתורים וברפואת לב. קרדיולוגים רבים השתמשו בחדרי הניתוח של רמת מרפא, עד שהוא נסגר בשנת 1996. ב-2005 נרכש הבניין על-ידי חברת אפריקה ישראל (שנמצאת כיום בהסדר חוב או בפירוק) תמורת כ-17 מיליון שקל. על השטח, של 3.4 דונמים, תוכנן להיבנות מגדל מגורים.
בתחילה תוכנן להקים במתחם מגדל של 42 קומות ו-128 דירות, תוכנית שאישרה עיריית רמת-גן בראשות צבי בר, שהורשע בעבירות בנייה בפרויקטים אחרים ונשלח למאסר. ראש העיר הנוכחי, ישראל זינגר, שהיה באופוזיציה, התנגד להקמת המגדל. גם תושבי שכונת הגפן התנגדו למגדל, והיזמים החליטו להסתפק במגדל נמוך יותר, של 28 קומות, שאושר בעירייה. אך ביוני 2013, הודיעההוועדה המחוזית כי היא דוחה את תוכנית "המגדל הקטן" בגלל שהיא כללה את הריסת המבנה ההיסטורי של רמת מרפא. בעקבות זאת, קידמו היזמים מגדל של 19 קומות ו-88 דירות.
כדי להתגבר על התנגדויות אפשריות, הופרשו שני-שלישים משטח הקרקע לשימוש הציבור, והמבנה של רמת מרפא הוגדר ל"שימור מחמיר", שמשמעותו שחזור קפדני שלו. בנוסף, כדי להפיג חששות, קבעו היזמים כי המבנה יירשם על-שם העירייה בטאבו, כך ששימושו הציבורי לא יוטל בספק. אך בשל התנגדות חוזרת של תושבי האזור, החליטה העירייה לא לקדם את המיזם, למרות הקרקע שהופרשה לצורכי ציבור.
היזמים, שנפשם נקעה מהדחיות ומהשנים הרבות שחלפו, הגישו את התוכנית לוועדה המחוזית שהחליטה להפקידה. 10 שנים חלפו מאז שהיזמים קנו את רמת מרפא, ועכשיו יחלפו עוד שנים עד שיתאפשר להם, אם בכלל, לבנות דירות בשכונת הגפן ברמת-גן, שזקוקה להתחדשות עירונית לאחר שנות דור של אי-בנייה בשכונה הצפופה התחומה בין רחוב ז'בוטינסקי הסואן לאבא הלל העמוס לעייפה ברכב.
תלאות היזמים בבניית פרויקט רמת מרפא הן סיפור קפקאי בדומה לסיפור של פרנץ קפקא על האדם (או היזם) העומד חסר אונים מול מערכות ביורוקרטיות, או למחזה של יוג'ין יונסקו על סיפורי האבסורד. שיחזור ושימור רמת מרפא נראה מהלך רצוי, במיוחד כשמדובר בבית חולים פרטי במרכז גוש דן, שפעל שנים לפני קום המדינה והוקם על-ידי יזם רופא. ליזמים מהצד השני נראה שנפל עליהם סיפור מגדל בבל, עם עונש של סחבת ארוכה בלי שחטאם ברור.
שימור בית חולים והקצאת קרקע בהיקף גדול לצורכי ציבור היו צריכים למתן לכאורה את התנגדות התושבים, ולגרום לעירייה לקדם את התוכנית. בפועל, ההתנגדות לא שככה למרות הקטנת היקף הבנייה. גם רעיון של מתן קרקע חלופית ליזמים לא הבשיל.
רמת מרפא היא דוגמה נוספת ליזמים שנתקעו עם פרויקט בנייה, למרות הפשרות שנעשו במשך שנים. עכשיו נותר לקוות שהוועדה המחוזית תקדם פתרון ראוי, ולא תשאיר את רמת מרפא כעוד פיל לבן העומד בשיממונו.
■ הכותב, קרדיולוג, הוא סגן דיקן מל"א - המרכז ללימודים אקדמיים, הנהלת שיבא.