לונדון. בימים שבין פיגוע רב-נפגעים נוסף לבין בחירות כלליות מוקדמות לפרלמנט, הטלוויזיה הענקית בכניסה למשרדיה של חברת אינפוסיס ההודית עובדת ללא הפסקה. בערוץ החדשות של רשת BBC משדרים עוד ועוד תמונות וראיונות מזירת פיגוע הדריסה והדקירה באזור גשר לונדון, והעובדים מתקשים להישאר אדישים. יום קודם, ביום החופשי שלהם, עוד התבקשו המנהלים המקומיים לבדוק במהירות אם לכל העובדים שלום.
אינפוסיס היא חברת ענק במונחים ישראליים, עם 200 אלף עובדים ברחבי העולם ושווי שוק של 33 מיליארד דולר. היא נחשבת לאחת החברות הגדולות בעולם בתחום שירותי ה-IT למגזר הארגוני, ועוסקת בתחומים של פיתוח תוכנה, שירותי תמיכה, אימות משתמשים, ניהול תשתית, ייעוץ עסקי, מיקור חוץ ועוד. בין השאר, מתמחה אינפוסיס בתוכנות ושירותים לענפי הבנקאות והפיננסים, ובתחילת 2015 היא אף רכשה את חברת פאנאיה הישראלית תמורת כ-200 מיליון דולר.
אנחנו אורחים של פינאקל (Finacle), חברה נכדה של אינפוסיס, שעוסקת בפיתוח ושיווק של תוכנות למערכת הבנקאית. מוצגים לנו, למשל, היעילות והפשטות שמאפשרת התוכנה שלהם בתחומי המסחר הבינלאומי, השילוח, התשלומים ועוד. בעיקר מוסבר לנו כיצד משתלבת התוכנה עם טכנולוגיית הבלוקצ'יין החדישה וכן עם המסחר במטבע הביטקוין שמבוסס עליה.
בלוקצ'יין היא, למעשה, תפיסה טכנולוגית המבוססת על יצירת מערכת לניהול עסקות כספיות ללא גורם מרכזי מנהל - כלומר, ללא בסיס נתונים מרכזי אחד. טכנולוגיה חדישה זו מעניקה למוסדות הפיננסיים את האפשרות להציע ללקוחותיהם דרך דיגיטלית פשוטה, יעילה ובטוחה להעברת תשלומים במסחר בינלאומי.
מרכז פיתוח ברמת החייל
פינאקל עצמה פועלת בשנתיים האחרונות תחת חברת אדג'וורב סיסטמס (EdgeVerve), שמרכזת את פעילות קבוצת אינפוסיס בתחום של פיתוח מוצרי התוכנה החדישים למגזר הארגוני, ומפעילה, בין השאר, מרכז פיתוח גם ברמת החייל שבתל-אביב.
בפינאקל חושפים בפנינו כי החברה נמצאת כיום במגעים מתקדמים לעסקה גדולה בישראל, שבמסגרתה עשוי אחד משלושת הבנקים הבינוניים כאן לרכוש ולהתקין את מערכות התוכנה שלה. אם כך אכן יקרה, תהיה זאת עסקה שנייה של פינאקל בתוך שנה עם גורם ישראלי, לאחר שבפברואר אשתקד היא נבחרה להקים מערכת חדשה לבנקאות אינטרנטית עבור שלוחת בנק לאומי בריטניה.
על רקע המשא-מתן עם הבנק המקומי, יגיע השבוע לישראל מנכ"ל פינאקל, סאנאט ראו, בליווי סגנו ג'יימס באקלי, שאחראי גם על פעילות החברה באירופה ובמזרח התיכון. אליהם יתלוו גם אנשי חברת טלדור המקומית, שנסחרת בבורסה לפי שווי של כ-330 מיליון שקל ומייצגת את פינאקל בישראל. טלדור, שמנוהלת על ידי נתי אברהמי, משמשת אינטגרטור מקומי ושותף עסקי של פינאקל. היא מספקת עבור פינאקל שירותים מקצועיים בישראל, לצורך הקמה ותפעול של פרויקטי ליבה בנקאיים בפן העסקי ובפן הטכנולוגי.
במקביל, יגיעו סאנאט ראו וג'יימס באקלי גם לוועידת שוק ההון 2017 Capital Markets של "גלובס", שתיערך מחר (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. בוועידה ישתתף סאנאט ראו בפאנל שיעסוק בשאלה כיצד ייראה הדור הבא של עולם הפיננסים בעידן של פיתוחים טכנולוגיים חדישים, או בקיצור, הבנקים בעידן הפינטק.
לקראת הוועידה, אני מבקש מראו ובאקלי להסביר מהן המגמות שמניעות את עולם הבנקאות בעידן הדיגיטלי ומה הכיוון שאליו הוא אמור להתקדם בשנים הבאות. ראו מסביר כי בין אם זה בשוק גדול כמו ארה"ב ובין אם זה בשווקים אחרים בעולם, השינוי המהותי בשנים האחרונות, הוא הצורך של הבנקים לבחון מחדש את המודל העסקי שלהם. זה קשור כמובן להתפתחות הטכנולוגית, אבל גם לעובדה שרגולטורים באזורים שונים בעולם מאפשרים באופן מודע סוגים חדשים של תחרות לבנקים.
"יש מגמה ברורה שבנקים לא יכולים לשבת, להירגע ולהרגיש בנוח עם הדרך שבה הם עושים עסקים כיום", מסביר ראו. "הבנקים בעולם מחויבים להכיר בעובדה שתחרות חדשה מגיעה, והם מתמודדים עם המצב בדרכים שונות. לרוב הבנקים הגדולים, למשל, יש מערכות מחשוב ותיקות, שמייצרות מורכבות גבוהה בתשתית הטכנולוגית שלהם. בגלל המורכבות הזאת הבנקים הגדולים מתקשים להגיב לשינויים במהירות הנדרשת, וזה משפיע עליהם לרעה. אז אחד הדברים שהם עושים כדי לטפל בכך, הוא להשיק 'בנק בתוך בנק' - כלומר, להציג פעילות חדישה שתהווה יישות חדשה ותאפשר גמישות טכנולוגית בלי לפגוע במערכות הקיימות".
"בהמשך", מסביר ראו, "הם יעבירו לאט ובהדרגה עוד ועוד פעילויות מהמערכות הוותיקות למערכת החדישה. אנחנו, למשל, עשינו בשנים האחרונות כמה פרויקטים כאלה עם בנקים במדינות שונות, כשאחד מהם היה עבור גולדמן זאקס בארה"ב".
דבר שני שיקרה, לדעת ראו, במערכת הבנקאות, הוא שבזכות הגישה לטכנולוגיות מדור חדש, נראה יותר ויותר מוסדות שמשיקים בנקאות ישירה (בנקים ישירים), שנשענת פחות על רשת סניפים ויותר על דרכי קשר אלקטרוניים. נוסף על כך, הבנקים המסורתיים יפעלו להפוך לזריזים יותר וימצאו, להערכתו, דרכים למנף את הטכנולוגיה שלהם כדי לספק שירותים נוספים. במקביל, יצוצו עוד ועוד חברות סטארט-אפ שיציעו לשוק מוצרים ושירותים, שבאופן מסורתי הוצעו על ידי בנקים - למשל, בתחום התשלומים.
מעבר לכך, ראו מדבר על טכנולוגיות חדשות לחלוטין, שייווצרו בשנים הקרובות וייצרו דרכים שיקלו על עשייה של דברים. "הדוגמה הטובה ביותר לכך היא טכנולוגיית הבלוקצ'יין. אנחנו, למשל, השקנו בהצלחה מערכת יזומה בתחום הבלוקצ'יין, שכבר הותקנה אצל שני לקוחות ראשונים - הבנק הפרטי הגדול בהודו ICICI ואחד הבנקים הגדולים בדובאי, ונבדקת על ידי 14 בנקים נוספים".
- לאור כל השינויים שדיברת עליהם, כיצד לדעתך תראה המערכת הבנקאית בעוד חמש-עשר שנים?
"מצד אחד ישנם הבנקים המסורתיים, שאין לי ספק שנראה לפחות את חלקם הרבה יותר אגרסיביים במינוף הטכנולוגיות שלהם. בכל מדינה נראה בנקים גדולים בעלי מותג חזק ובסיס לקוחות רחב, שלבטח יילחמו על מקומם בשוק.
"מצד שני, יהיו גם שחקנים חדשים בשוק, שלבטח יצליחו ללכוד נתח ביותר ויותר עסקים ופעילויות, שנמצאים כיום בידי השחקנים המסורתיים. אבל לדעתי, בזמן שהשחקנים החדשים יהיו בעלי יתרונות טכנולוגיים, הם יידרשו להתמודד עם האתגר של לכידת בסיס לקוחות ולהפוך אותו למשמעותי. כך שלא אופתע אם בעוד כמה שנים נמצא התפתחות של מודלים חדשים של שיתופי-פעולה בין השחקנים החדשים לשחקנים המסורתיים.
"את הדבר הזה אנחנו כבר רואים כיום בקהילת הפינטק (טכנולוגיות פיננסיות). אם בשלוש השנים האחרונות היו הרבה מאוד דיונים סביב השאלה האם תעשיית הפינטק תפעל יחד עם הבנקים או שהיא תיקח מהבנקים את העסקים שלהם, אז כיום אנחנו רואים כיצד שני הצדדים בוחנים דרכים לשיתופי-פעולה ביניהם, כשחברות הפינטק יביאו את הדור הבא של הטכנולוגיות ואילו הבנקים יתרמו את בסיס הלקוחות שלהם.
"השינוי השלישי שנראה קשור ברגולציה על השירותים הפיננסיים. לדעתי, היא תמשיך להיות תובענית ומגבילה, אבל גם כזאת שתומכת במודלים עסקיים חדשים, שיפעלו לטובת הלקוח הסופי. אני מזהה שרגולטורים ברחבי העולם מאמינים כיום שיש להם אחריות נוספת, והיא לדאוג שגם האזרח הפשוט יזכה ליהנות מהחידושים שיש לתעשייה הפיננסית להציע".
גם הבנקים בישראל בוחנים שינויים
באקלי, שאחראי בפינאקל גם על הפעילות בישראל, מסביר כי כמו במדינות רבות בעולם, גם הבנקים בישראל בוחנים כעת שינויים בפעילותם, תוך הסתכלות הן על השחקים האחרים בשוק והן על מדיניות הרגולטורים. "לפי ההתרשמות שלי, כמו הבנק המרכזי בבריטניה וכמה מהבנקים המרכזיים באירופה, גם בנק ישראל מאוד מעוניין למצוא דרכים שישפרו את הסביבה התחרותית לטובת הלקוחות מהמגזר הפרטי והעסקי", הוא אומר.
באקלי מסביר כי השוק הישראלי חשוב לפינאקל, כי הוא נמצא כיום בתזוזה וצפוי, להערכתו, לאמץ יכולות בתחום הפינטק הרבה מעבר לשווקים אחרים. "אינפוסיס היא חברה שמשקיעה ביחסים לטווח ארוך עם לקוחות. 90% מהביזנס שלה מגיעים מלקוחות קיימים, ולכן כשאנחנו מחליטים לנסות ולהיכנס לשוק מסוים, זה תמיד מתבסס על כך שנוכל לפעול בו לטווח ארוך מאוד.
"בישראל נרצה לעשות את אותו הדבר, ולכן אנחנו כמובן מדברים עם כמה מהבנקים, כשבנק בינוני אחד נמצא כבר באמצעו של תהליך בחירה. אבל אנחנו לא נספק רק מערכת בנקודת זמן מסוימת, אלא גם חדשנות לאורך זמן - וזה משהו שהבנקים לא תמיד מקבלים".
כשאני שואל את באקלי האם בנקים צריכים כיום יותר או פחות סניפים, הוא משיב שזה תלוי, כי הדורות השונים של לקוחות הבנקים דורשים שירותים שונים. בעוד שהדור המבוגר אינו ממהר לאמץ טכנולוגיות חדשות, ולכן צריך את הסניפים לצורך ביצוע פעולות, הרי שהדור הצעיר מעדיף לבצע כמה שיותר פעולות עצמיות באמצעים דיגיטליים מתקדמים. לכן, הדבר החשוב ביותר עבור הבנק הוא לשקול את מגוון המרכיבים - רמת שירות גבוהה מצד אחד והתייעלות מצד שני - אבל בעיקר איך הוא מייצר ערך ללקוחותיו.
"צריך גם לזכור" הוא אומר, ש"הצעירים של היום לא צריכים עזרה בפעולות הבנקאיות השותפות, אבל הם כן ימשיכו להזדקק לעצה בהחלטות כלכליות ופיננסיות גדולות במיוחד, כמו ברכישת בית. לשם כך לא יהיה צריך כנראה פריסה של סניפים, כפי שקיימת כיום, וכנראה שנראה מודלים עסקיים חדשים, כמו סוכנים מטעם הבנק שייפגשו עם הלקוחות בבתיהם".
- אז אתה אומר שהמערכת הבנקאית לא תיעלם, אלא תדע להתפתח?
"היא תשנה את צורתה. השיחה המרכזית אצל בכירי ענף הבנקאות באירופה היא לא אם המערכת הבנקאית צריכה להשתנות, אלא איך לעבור מהמצב הנוכחי למודל עתידי שיהיה מבוסס על הפצה דיגיטלית של שירותים ומוצרים. אני בטוח שגם הבנקים בישראל מדברים על כך".
- הלכה למעשה, מה אמור להשתנות בעתיד בקשר של הלקוחות עם הבנק, שעדיין לא דיגיטלי כיום?
"השינוי המרכזי שאני חושב שיקרה, הוא שהבנק יהפוך הרבה יותר לארגון שמייעץ ללקוחות מאשר כזה שמבצע פעולות עבורם. ארגון שמדריך אנשים ומייעץ להם על שירותי ערך מוסף, שייהפך למעשה למעין רשת הפצה, ולכן יוכל לכלול בתוכו אפילו יותר שירותים פיננסיים ממה שהוא מציע כיום, למשל, בתחומי הביטוח".
הכתב היה אורח של החברות פינאקל וטלדור בלונדון
אינפוסיס
בעלות: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1981
עיסוק: שירותי מחשוב, פיתוח תוכנה, ניהול תשתיות, מיקור חוץ ועוד
שווי שוק: 33 מיליארד דולר
מספר עובדים: 200 אלף
מנכ"ל: ד"ר וישאל סיקה
מיקום ההנהלה: בנגלור, הודו
הכנסות בשנת הכספים 2017: 10.2 מיליארד דולר (צמיחה של 7.4%)
רווח נקי בשנת הכספים 2017: 2.1 מיליארד דולר (צמיחה של 4.3%)
תחזית לשנת הכספים 2018: צמיחה של 6.5%-8.5% בהכנסות במונחי מטבעות מקומיים