אורן שגיא / צילום: ענבל מרמרי
אני: מאמין שאין דבר העומד בפני הרצון, אוהב שינויים.
משפחה: סבא יחזקאל, מהצד של אמא, נולד בקרקוב שבפולין ועלה לארץ לבדו ארבעה חודשים לפני מלחמת העולם השנייה. כל משפחתו נרצחה בשואה. סבתא עלתה שלוש שנים קודם עם אחותה. הם נפגשו בתל-אביב. הוא היה סנדלר, היא הייתה עקרת בית. סבא וסבתא מהצד של אבא נפגשו בשוק של ורשה, שם הייתה לו חנות לממכר חובטי שטיחים וסבתא קנתה ממנו סחורה. הם הגיעו לישראל כזוג ב-33', גרו בנווה שאנן בתל-אביב וייצרו חובטי שטיחים במרפסת ביתם.
הורים: ההורים נפגשו בתנועת מחנות העולים, שהייתה מאוד משמעותית בחייהם והצטרפו לגרעין שייסד את קיבוץ גדות. עד היום החבר'ה שלהם משם. אחרי כמה חודשים בצפון הם חזרו למרכז והתחתנו במהלך השירות הצבאי. אחרי השחרור אמא למדה הוראה ואבא למד משפטים. בהתחלה הוא פתח משרד עצמאי, אחר כך הצטרף כשותף למפעל רוקח תעשיות, שייצר תנורי גז - ובסוף חזר לעולם עריכת הדין.
ילדות: כשהייתי בן ארבע עברנו לרעננה, כשהייתה פריפריה אמיתית, עם דיר כבשים, חוות סוסים, דונמים על דונמים עד החנות הראשונה. למדתי בתיכון רוטנברג ברמת השרון במגמת מצטיינים בספורט, כי רצתי ריצות קצרות והגעתי למקום שלישי בארץ לנוער.
שירות צבאי: הייתי מהבודדים שהתנדבו לשירות בשריון, עשיתי מסלול מהיר לקצונה, חתמתי שנה והשתחררתי כסגן מפקד פלוגה.
טלי: אשתי, עשתה תואר ראשון בחינוך ולמדה צילום. היא בעלת סטודיו לצילום ומחנכת בכיתות א'-ב'. היא חלתה בסרטן כשהקטן נולד ואני מעריץ את איך שהיא נלחמה כמו לביאה, עם תינוק, שני זאטוטים בבית וקריירה, ולא ויתרה לרגע. גיבורה אמיתית.
לימודים: התחלתי ללמוד משפטים ומינהל עסקים בבינתחומי. במהלך תחילת הלימודים אבי קיבל התקף לב בגיל 54, שהביא לפגיעה מוחית קשה ולמחיקת הזיכרון לטווח קצר. זה היה נורא במיוחד כי אבא היה גאון שזכר פסקי דין בעל-פה. נשארתי בלי גב, בלי אבא מאחוריי, ועם דאגה בלתי פוסקת לאמא, אבל המשכתי קדימה.
קריירה: במהלך הלימודים עבדתי באבטחה ובשנה השלישית התחלתי טרום-התמחות במשרד מקרקעין. את מרבית שנותיי בעולם המשפטי עשיתי בתחום המסחרי ובליטיגציה. כל הזמן הזה הרגשתי שאני נמשך לצד העסקי והייתי מתוסכל שלא אני עושה את העסקים בעצמי.
המעבר להיי-טק: אחרי חמש שנים החלטתי שמספיק לי להיות עורך דין והתקבלתי לעבודה בבינת כאיש מכירות, במסגרת תוכנית להסבת אקדמאים לשיווק ולמכירות בהיי-טק. התחלתי כמנהל לקוחות בתיקים קטנים ואחרי שלוש שנים רציתי להתקדם והגעתי לאלביט מערכות, כמנהל חוזים ומכירות בפעילות הבינלאומית של החברה. אחרי שנה וחצי חזרתי לבינת וניהלתי את אגף הפעילות הבינלאומית, ואז עברתי לגילון, שבה כיהנתי כסמנכ"ל פיתוח. בשלב הזה רציתי להתנסות בעצמאות והקמתי יחד עם שותף חברה שייצגה סטארט-אפים ישראליים בשווקים בינלאומיים. בעקבות המשבר הפיננסי נאלצנו לסגור אותה.
סיסקו: מובילת שוק עולמית בתחום התקשורת, המחשוב, אבטחת המידע, פתרונות האנליטיקה והאינטרנט של הדברים. גויסתי על-ידי בועז מעוז, המנכ"ל הקודם, שלמד איתי בבינתחומי. התחלתי שוב מלמטה ואחרי שנה וחצי מוניתי לסמנכ"ל מכירות. תוך חמש שנים כבר הייתי מנכ"ל.
מרכז הפיתוח: הראשון בעולם מחוץ לארצות-הברית הוקם כאן בארץ, כי סיסקו העולמית רואה בישראל שותף אסטרטגי. לג'ון צ'יימברס - הבעלים, מנהיג ואיש חזון אמיתי - יש מערכת יחסים חמה עם ראש הממשלה נתניהו.
פיטורים: בעקבות רכישת חברות במהלך השנים, צמחנו מעשרות עובדים ליותר מאלף. היה מהלך פיטורים אחד, והפיטורים הבאים, אם יהיו, יבואו בשל התאמה לשוק הטכנולוגיה והמעבר לענן ולאינטרנט של הדברים.
רכישות: בשנה שעברה רכשנו את קלאוד לוק, העוסקת בהגנת סייבר בשירותי ענן, ואת ליבה סמיקונדוקטור, שעוסקת בדור הבא של מעבדי הסיליקון.
פריפריה: חתמנו על הסכם עם הממשלה להאצת התוכנית להנגשה דיגיטלית של הפריפריה ומתן הדרכות טכנולוגיות. גם צה"ל הוא לקוח אסטרטגי שלנו.
פנאי: משקיע הרבה במשפחה, יוצא לטיולי שטח בג'יפ, קורא, רץ ועושה פילאטיס.
תפיסת עתיד: לעשות תפקידים בכירים, מאתגרים ומובילי שינוי.