גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר חדרי המסחר: מי הם הברוקרים הטובים ביותר בישראל?

אי.בי.אי - בית ההשקעות הוותיק זוכה זו הפעם השלישית בסקר "גלובס" כברוקר הטוב ביותר ■ וגם: מה הפרמטרים החשובים למשקיעים בביצוע עסקאות בני"ע, והאם יש מספיק תחרות בתחום?

מסחר מקוון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מסחר מקוון / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מי הברוקר הטוב ביותר בישראל, אילו פרמטרים חשובים למשקיעים בבואם לבחור חדר מסחר לביצוע פעולותיהם, והאם יש מספיק תחרות בענף? "גלובס" ערך זו הפעם השלישית את סקר חדרי המסחר בישראל, באמצעות פנייה ל-50 גופים מוסדיים ופיננסיים המנהלים כספים, ועובדים באופן שוטף מול חדרי המסחר (ראו הרחבה על המתודולוגיה במסגרת). אז מה חושבים המשקיעים הגדולים בישראל? מתוצאות הסקר עולה כי במקום הראשון נמצא בית ההשקעות אי.בי.אי. חברת שירותי הברוקראז' הוותיקה נבחרה בידי 50% ממשתתפי הסקר כאחת משלושת הברוקרים המועדפים. זו הפעם השלישית שאי.בי.אי, שאת פעילות הברוקראז' שלה מנהל ג'וליאן אסוס, זוכה במקום הראשון בסקר של "גלובס". בין הנימוקים לבחירה באי.בי.אי ציינו המשיבים לסקר, בין השאר, את היותם יוזמים ומציפי ערך, את זרם העסקאות (Deal Flow) ואת מחזורי הפעילות הגבוהים, וכן את ה"מקצועיות של הסוחרים", "אנליזה איכותית" ו"נגישות להפצות". אי.בי.אי ברוקראז' מוחזקת על ידי בית ההשקעות אי.בי.אי (80.1%) ומגדל שוקי הון (19.9%), וזאת לאחר שלפני קרוב לשנתיים בוצע מיזוג בין חברי הבורסה של אי.בי.אי ושל מגדל שוקי הון, שהגדיל את הפעילות של אי.בי.אי בתחום.

במקום השני אחרי אי.בי.אי - ובפער קטן מהמקום הראשון- דורג לידר שוקי הון, שנבחר על ידי 48% מהמשיבים. המשיבים לסקר שבחרו בלידר, ציינו בין היתר כי ללידר יש "מחקר איכותי ורלוונטי", והוא "מוביל בהפצות" ו"בעל סוחרים מקצועיים ומחקר איכותי".

לידר של העובדים

לידר שוקי הון החליפה בעלות בשנה האחרונה. לפני פחות משנה הושלמה עסקה שבמסגרתה רכשה קבוצת עובדים בראשות המנכ"ל דאז עמית ורדי את השליטה בחברת הברוקרים מידי לידר השקעות שבראשות צחי אפלויג. העסקה התבצעה לאחר תקופה לא פשוטה של יחסים מתוחים ואי ודאות בין אפלויג להנהלת לידר שוקי הון. לאחר שהושלמה העסקה, שב השקט אל חברת הברוקרים, המנוהלת כיום על ידי שי בן יקר. עננת האי ודאות הוסרה, והחברה המשיכה בפעילות רגילה וללא עזיבת עובדים. נראה כי הראיה לכך שהחברה שרדה בהצלחה את השינויים היא המקום הגבוה שבו זכתה בסקר. במקום השלישי מדורג אקסלנס ברוקראז', בניהולו של אלעד בנבג'י, שנבחר על ידי 44% ממשתתפי הסקר - בין השאר בנימוק שיש לו "Flow יפה של עסקאות באקוויטי" וכן "אנליזה ברמה גבוהה בכמה תחומים ושירות מקצועי".

למקום הרביעי בדירוג הגיע בית ההשקעות מיטב דש, ש-40% מהמשיבים לסקר נימקו את בחירתם בו, בין השאר, בזכות "ההפצות האיכותיות, והניסיון".

הבנקים המקומיים הם שחקנים מרכזיים בשוק הברוקראז' בישראל ומנהלים את רוב המסחר המקומי בניירות ערך. על פי נתוני הבורסה, ב-2016 ניהלו הבנקים כ-80% מהמסחר במניות, ויותר מ-87% מהמסחר באג"ח. למרות הנתונים הללו, הם אינם נמצאים בצמרת הדירוג של סקר "גלובס". הבנק הראשון שמופיע בדירוג הוא בנק הפועלים המדורג במקום החמישי, לאחר ש-29% ממשתתפי הסקר ציינו אותו בין שלושת הברוקרים הטובים ביותר. המשיבים לסקר שציינו את חדר המסחר של בנק הפועלים כאחד משלושת חדרי המסחר הטובים ביותר, ציינו בין השאר כי הוא נהנה מ"חוזק יחסי במידע ובמחקרים, בעיקר על ניירות ערך זרים", וכי הם "אמינים ומקצועיים".

לעומת זאת, המתחרה המרכזי של בנק הפועלים - בנק לאומי - מדורג רק במקום השמיני, ורק 13% ממשתתפי הסקר בחרו בו. בין היתר צוינו לטובה המקצועיות והאדיבות של עובדי חדר המסחר. את המקום השישי והשביעי בדירוג חדרי המסחר, על פי הסקר שערכנו, חולקים שני בנקים - הבנק הבינלאומי ובנק ירושלים - שכל אחד מהם צוין על ידי 19% ממשתתפי הסקר. ירושלים ברוקראז' היה בעבר פעילות הברוקראז' של כלל פיננסים, עד אשר נרכש על ידי בנק ירושלים לפני קרוב לארבע שנים.לגבי בנק ירושלים ציינו המשיבים, בין השאר, כי הוא "מצויד במחלקת מחקר טובה", ואילו לגבי הבנק הבינלאומי ציינו, למשל, כי הוא מציע ללקוחותיו "עמלות נמוכות" ושירות טוב.

הפער בין היקפי הפעילות של הבנקים בתחום המסחר להיקף הקולות שלהם זכו בסקר נובע ככל הנראה מכמה סיבות. ראשית, בתחום הפעילות של המגזר הקמעונאי, שולטים הבנקים ביד רמה. רוב הלקוחות הקטנים מבצעים את הפעולות בני"ע דרך הבנק שבו מנוהל חשבונם, וחלק קטן יחסית (בעיקר הפרטיים הגדולים או המקצועיים יותר) פותחים חשבון נפרד אצל הברוקרים הפרטיים. כמו כן, מרבית המוסדיים עובדים גם הם מול הבנקים, וזאת לאור מערכת היחסים העמוקה בין הצדדים הכוללת במקביל לכך גם שירותי תפעול והפצת המוצרים של המוסדיים. אלא שכאשר הסקר ביקש לבחור בגופים המועדפים, חלק מרכזי מהמשיבים ציינו דווקא את הגופים הפרטיים כמקצועיים יותר. עוד נציין כי הסקר פנה רק לגופים מוסדיים או עסקיים ולא כלל את המגזר הקמעונאי.

השירות חשוב מהמחיר

מה הם הפרמטרים החשובים ביותר בבחירת חדר מסחר? לפי התשובות שהתקבלו בסקר, נראה כי הפן האנושי הוא החשוב ביותר בתחום זה. רוב הלקוחות סבורים כי המקצועיות של איש הקשר בחדר המסחר היא הפרמטר המשמעותי ביותר - שקיבל דירוג ממוצע של 8.7 (בסולם של 1 עד 10). הקריטריון השני בחשיבותו בבחירת הברוקר, שזכה לדירוג ממוצע של 8.4 בקרב המשיבים לסקר, הוא הזמינות של איש הקשר.

ארבעת הקריטריונים הבאים בחשיבותם, על פי תוצאות הסקר, זכו לדירוג ממוצע של בין 7 ל-8, על פי הסדר הבא: זרם העסקאות של חדר המסחר (Deal Flow) נמצא במקום השלישי עם דירוג ממוצע של 7.9; איכות הציטוטים נמצאת במקום הרביעי בחשיבותה ללקוחות, עם דירוג ממוצע 7.7; ההתמחות של הברוקר במקום החמישי עם דירוג ממוצע של 7.6, ואחריה איכות המחקר של חברת הברוקראז', עם 7.4. דווקא גובה העמלות, שעל פניו נראה כפרמטר דומיננטי בבחירת ברוקר, מתברר כפחות משמעותי בעיני הלקוחות. פרמטר העמלות דורג במקום החמישי בשקלול התשובות לסקר, עם ציון ממוצע של 7.

בשורה התחתונה עולה מתוצאות הסקר, כי רוב לקוחות הברוקראז' מוכנים לשלם יותר בעד המקצועיות והזמינות של איש הקשר בחדר המסחר שמולו הם עובדים, וכי השירות חשוב יותר לטעמם מאשר המחיר.

שוק קטן אבל תחרותי

מספר השחקנים בשוק הברוקראז' הלך והצטמצם בשנים האחרונות. השחיקה ברווחיות והירידה במחזורי המסחר וההנפקות בבורסה הביאו לכך שישנם גופים שהחליטו לצאת מהתחום או להתמזג עם גופים אחרים.

לכאורה, ניתן היה לצפות כי בעקבות ירידת מספר הברוקרים בישראל יחושו לקוחות הברוקראז' כי השוק סובל מרמת תחרות נמוכה מדי.

ואולם על פי תוצאות הסקר, נראה כי בסך הכול הלקוחות מרוצים מהתחרות בתחום. 21% מהלקוחות ציינו את רמת התחרות בשוק זה כ"גבוהה מאוד", ועוד 44% ציינו את הרמה כ"גבוהה" - כך שבסך הכול כשני שלישים מהלקוחות (65%) סבורים כי שוק הברוקראז' בישראל נהנה מתחרות.

לעומת זאת, 23% מהמשיבים לסקר ציינו כי רמת התחרות בשוק הברוקראז' היא "בינונית", ואילו 8% בלבד השיבו כי התחרות היא ברמה "נמוכה". אף אחד מבין המשתתפים בסקר לא סבור כי "אין תחרות" בשוק זה.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי הסקר התמקד בלקוחות המוסדיים, ולא במגזר הקמעונאי. במגזר הקמעונאי התחרות הרבה יותר נמוכה, בעיקר משום שללקוחות אין מודעות לנושא, ולרוב הם מסתפקים בשירותי הברוקראז' בבנק שבו מנוהל כספם, ואינם עורכים סקר שוק בקרב הגופים השונים. הנהלת הבורסה החדשה, בראשות איתי בן זאב, הציגה באחרונה תוכנית אסטרטגית להחייאת הבורסה, שאמורה כמובן להשפיע גם על חברות הברוקראז'. בצד "הגזר" לברוקרים מתכוונת הבורסה לפעול להגדלת עוגת הפעילות, כך שגם הברוקרים ייהנו מכך. בצד המקל - הבורסה רוצה להכניס פעילות של חברי בורסה חדשים, ובעיקר של גופים טכנולוגיים חדשניים. כך למשל, פורסם כי חברת וובי, המפעילה כיום מנועי השוואה בתחום הפיננסי, אמורה להצטרף כחבר בורסה. צירוף חברי בורסה חדשים אמור להגדיל את התחרות, וללחוץ על הברוקרים להציע בעיקר שירותים טכנולוגיים מתקדמים ללקוחותיהם.

כך נערך הסקר 

בסקר חדרי המסחר שערך "גלובס", השתתפו 50 גופים ישראליים, הנמנים עם לקוחות חדרי המסחר, ובהם הבנקים, חברות הביטוח, בתי ההשקעות, קרנות גידור וחברות ציבוריות המנהלות תיקי נוסטרו. המשתתפים בסקר התבקשו להתייחס ל-12 חברי בורסה ישראליים, המנהלים את חדרי המסחר המרכזיים בשוק הברוקראז' המקומי: בתי ההשקעות אי.בי.אי, לידר שוקי הון, אקסלנס, מיטב דש ופסגות, והבנקים הפועלים, לאומי, הבינלאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, ירושלים ברוקראז' ואגוד.

במסגרת הסקר, ביקשנו מהנשאלים לציין מיהם שלושת חדרי המסחר הטובים ביותר בשוק הישראלי ולנמק בכמה מילים את בחירתם. השאלה השנייה בסקר התייחסה ל-12 פרמטרים הקשורים לפעילות הברוקראז', ובהם זמינות הברוקר ללקוחותיו, איכות השירות, איכות הציטוטים (כלומר, הציטוטים הטובים ביותר בזמן נתון עבור מוכר או קונה), מקצועיותו של איש הקשר (באיזו מידה הוא מבין את צורכי הלקוח ויכול "לתפור" עבורו עסקה בהתאמה אישית), גובה העמלות ועוד. הנשאלים היו צריכים להעניק לכל פרמטר שכזה ציון המשקף את מידת החשיבות שלו בעיניהם בפעילות המסחר. הציון ניתן בסולם של 1 עד 10, כאשר 10 הוא הציון הגבוה ביותר.

השאלה השלישית בסקר ביקשה לבחון כיצד רואים לקוחותיהם של חדרי המסחר את רמת התחרות הקיימת בשוק הברוקראז' בישראל. הנשאלים התבקשו לציין את רמת התחרות בסולם של 0 עד 4, כאשר ציון 4 מבטא "רמת תחרות גבוהה מאוד" וציון 0 מבטא "היעדר תחרות". תוצאות הסקר משקללות באופן שווה את תוצאות 50 המשתתפים.

סקר

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו, והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים