גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר חדרי המסחר: מי הם הברוקרים הטובים ביותר בישראל?

אי.בי.אי - בית ההשקעות הוותיק זוכה זו הפעם השלישית בסקר "גלובס" כברוקר הטוב ביותר ■ וגם: מה הפרמטרים החשובים למשקיעים בביצוע עסקאות בני"ע, והאם יש מספיק תחרות בתחום?

מסחר מקוון / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מסחר מקוון / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מי הברוקר הטוב ביותר בישראל, אילו פרמטרים חשובים למשקיעים בבואם לבחור חדר מסחר לביצוע פעולותיהם, והאם יש מספיק תחרות בענף? "גלובס" ערך זו הפעם השלישית את סקר חדרי המסחר בישראל, באמצעות פנייה ל-50 גופים מוסדיים ופיננסיים המנהלים כספים, ועובדים באופן שוטף מול חדרי המסחר (ראו הרחבה על המתודולוגיה במסגרת). אז מה חושבים המשקיעים הגדולים בישראל? מתוצאות הסקר עולה כי במקום הראשון נמצא בית ההשקעות אי.בי.אי. חברת שירותי הברוקראז' הוותיקה נבחרה בידי 50% ממשתתפי הסקר כאחת משלושת הברוקרים המועדפים. זו הפעם השלישית שאי.בי.אי, שאת פעילות הברוקראז' שלה מנהל ג'וליאן אסוס, זוכה במקום הראשון בסקר של "גלובס". בין הנימוקים לבחירה באי.בי.אי ציינו המשיבים לסקר, בין השאר, את היותם יוזמים ומציפי ערך, את זרם העסקאות (Deal Flow) ואת מחזורי הפעילות הגבוהים, וכן את ה"מקצועיות של הסוחרים", "אנליזה איכותית" ו"נגישות להפצות". אי.בי.אי ברוקראז' מוחזקת על ידי בית ההשקעות אי.בי.אי (80.1%) ומגדל שוקי הון (19.9%), וזאת לאחר שלפני קרוב לשנתיים בוצע מיזוג בין חברי הבורסה של אי.בי.אי ושל מגדל שוקי הון, שהגדיל את הפעילות של אי.בי.אי בתחום.

במקום השני אחרי אי.בי.אי - ובפער קטן מהמקום הראשון- דורג לידר שוקי הון, שנבחר על ידי 48% מהמשיבים. המשיבים לסקר שבחרו בלידר, ציינו בין היתר כי ללידר יש "מחקר איכותי ורלוונטי", והוא "מוביל בהפצות" ו"בעל סוחרים מקצועיים ומחקר איכותי".

לידר של העובדים

לידר שוקי הון החליפה בעלות בשנה האחרונה. לפני פחות משנה הושלמה עסקה שבמסגרתה רכשה קבוצת עובדים בראשות המנכ"ל דאז עמית ורדי את השליטה בחברת הברוקרים מידי לידר השקעות שבראשות צחי אפלויג. העסקה התבצעה לאחר תקופה לא פשוטה של יחסים מתוחים ואי ודאות בין אפלויג להנהלת לידר שוקי הון. לאחר שהושלמה העסקה, שב השקט אל חברת הברוקרים, המנוהלת כיום על ידי שי בן יקר. עננת האי ודאות הוסרה, והחברה המשיכה בפעילות רגילה וללא עזיבת עובדים. נראה כי הראיה לכך שהחברה שרדה בהצלחה את השינויים היא המקום הגבוה שבו זכתה בסקר. במקום השלישי מדורג אקסלנס ברוקראז', בניהולו של אלעד בנבג'י, שנבחר על ידי 44% ממשתתפי הסקר - בין השאר בנימוק שיש לו "Flow יפה של עסקאות באקוויטי" וכן "אנליזה ברמה גבוהה בכמה תחומים ושירות מקצועי".

למקום הרביעי בדירוג הגיע בית ההשקעות מיטב דש, ש-40% מהמשיבים לסקר נימקו את בחירתם בו, בין השאר, בזכות "ההפצות האיכותיות, והניסיון".

הבנקים המקומיים הם שחקנים מרכזיים בשוק הברוקראז' בישראל ומנהלים את רוב המסחר המקומי בניירות ערך. על פי נתוני הבורסה, ב-2016 ניהלו הבנקים כ-80% מהמסחר במניות, ויותר מ-87% מהמסחר באג"ח. למרות הנתונים הללו, הם אינם נמצאים בצמרת הדירוג של סקר "גלובס". הבנק הראשון שמופיע בדירוג הוא בנק הפועלים המדורג במקום החמישי, לאחר ש-29% ממשתתפי הסקר ציינו אותו בין שלושת הברוקרים הטובים ביותר. המשיבים לסקר שציינו את חדר המסחר של בנק הפועלים כאחד משלושת חדרי המסחר הטובים ביותר, ציינו בין השאר כי הוא נהנה מ"חוזק יחסי במידע ובמחקרים, בעיקר על ניירות ערך זרים", וכי הם "אמינים ומקצועיים".

לעומת זאת, המתחרה המרכזי של בנק הפועלים - בנק לאומי - מדורג רק במקום השמיני, ורק 13% ממשתתפי הסקר בחרו בו. בין היתר צוינו לטובה המקצועיות והאדיבות של עובדי חדר המסחר. את המקום השישי והשביעי בדירוג חדרי המסחר, על פי הסקר שערכנו, חולקים שני בנקים - הבנק הבינלאומי ובנק ירושלים - שכל אחד מהם צוין על ידי 19% ממשתתפי הסקר. ירושלים ברוקראז' היה בעבר פעילות הברוקראז' של כלל פיננסים, עד אשר נרכש על ידי בנק ירושלים לפני קרוב לארבע שנים.לגבי בנק ירושלים ציינו המשיבים, בין השאר, כי הוא "מצויד במחלקת מחקר טובה", ואילו לגבי הבנק הבינלאומי ציינו, למשל, כי הוא מציע ללקוחותיו "עמלות נמוכות" ושירות טוב.

הפער בין היקפי הפעילות של הבנקים בתחום המסחר להיקף הקולות שלהם זכו בסקר נובע ככל הנראה מכמה סיבות. ראשית, בתחום הפעילות של המגזר הקמעונאי, שולטים הבנקים ביד רמה. רוב הלקוחות הקטנים מבצעים את הפעולות בני"ע דרך הבנק שבו מנוהל חשבונם, וחלק קטן יחסית (בעיקר הפרטיים הגדולים או המקצועיים יותר) פותחים חשבון נפרד אצל הברוקרים הפרטיים. כמו כן, מרבית המוסדיים עובדים גם הם מול הבנקים, וזאת לאור מערכת היחסים העמוקה בין הצדדים הכוללת במקביל לכך גם שירותי תפעול והפצת המוצרים של המוסדיים. אלא שכאשר הסקר ביקש לבחור בגופים המועדפים, חלק מרכזי מהמשיבים ציינו דווקא את הגופים הפרטיים כמקצועיים יותר. עוד נציין כי הסקר פנה רק לגופים מוסדיים או עסקיים ולא כלל את המגזר הקמעונאי.

השירות חשוב מהמחיר

מה הם הפרמטרים החשובים ביותר בבחירת חדר מסחר? לפי התשובות שהתקבלו בסקר, נראה כי הפן האנושי הוא החשוב ביותר בתחום זה. רוב הלקוחות סבורים כי המקצועיות של איש הקשר בחדר המסחר היא הפרמטר המשמעותי ביותר - שקיבל דירוג ממוצע של 8.7 (בסולם של 1 עד 10). הקריטריון השני בחשיבותו בבחירת הברוקר, שזכה לדירוג ממוצע של 8.4 בקרב המשיבים לסקר, הוא הזמינות של איש הקשר.

ארבעת הקריטריונים הבאים בחשיבותם, על פי תוצאות הסקר, זכו לדירוג ממוצע של בין 7 ל-8, על פי הסדר הבא: זרם העסקאות של חדר המסחר (Deal Flow) נמצא במקום השלישי עם דירוג ממוצע של 7.9; איכות הציטוטים נמצאת במקום הרביעי בחשיבותה ללקוחות, עם דירוג ממוצע 7.7; ההתמחות של הברוקר במקום החמישי עם דירוג ממוצע של 7.6, ואחריה איכות המחקר של חברת הברוקראז', עם 7.4. דווקא גובה העמלות, שעל פניו נראה כפרמטר דומיננטי בבחירת ברוקר, מתברר כפחות משמעותי בעיני הלקוחות. פרמטר העמלות דורג במקום החמישי בשקלול התשובות לסקר, עם ציון ממוצע של 7.

בשורה התחתונה עולה מתוצאות הסקר, כי רוב לקוחות הברוקראז' מוכנים לשלם יותר בעד המקצועיות והזמינות של איש הקשר בחדר המסחר שמולו הם עובדים, וכי השירות חשוב יותר לטעמם מאשר המחיר.

שוק קטן אבל תחרותי

מספר השחקנים בשוק הברוקראז' הלך והצטמצם בשנים האחרונות. השחיקה ברווחיות והירידה במחזורי המסחר וההנפקות בבורסה הביאו לכך שישנם גופים שהחליטו לצאת מהתחום או להתמזג עם גופים אחרים.

לכאורה, ניתן היה לצפות כי בעקבות ירידת מספר הברוקרים בישראל יחושו לקוחות הברוקראז' כי השוק סובל מרמת תחרות נמוכה מדי.

ואולם על פי תוצאות הסקר, נראה כי בסך הכול הלקוחות מרוצים מהתחרות בתחום. 21% מהלקוחות ציינו את רמת התחרות בשוק זה כ"גבוהה מאוד", ועוד 44% ציינו את הרמה כ"גבוהה" - כך שבסך הכול כשני שלישים מהלקוחות (65%) סבורים כי שוק הברוקראז' בישראל נהנה מתחרות.

לעומת זאת, 23% מהמשיבים לסקר ציינו כי רמת התחרות בשוק הברוקראז' היא "בינונית", ואילו 8% בלבד השיבו כי התחרות היא ברמה "נמוכה". אף אחד מבין המשתתפים בסקר לא סבור כי "אין תחרות" בשוק זה.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי הסקר התמקד בלקוחות המוסדיים, ולא במגזר הקמעונאי. במגזר הקמעונאי התחרות הרבה יותר נמוכה, בעיקר משום שללקוחות אין מודעות לנושא, ולרוב הם מסתפקים בשירותי הברוקראז' בבנק שבו מנוהל כספם, ואינם עורכים סקר שוק בקרב הגופים השונים. הנהלת הבורסה החדשה, בראשות איתי בן זאב, הציגה באחרונה תוכנית אסטרטגית להחייאת הבורסה, שאמורה כמובן להשפיע גם על חברות הברוקראז'. בצד "הגזר" לברוקרים מתכוונת הבורסה לפעול להגדלת עוגת הפעילות, כך שגם הברוקרים ייהנו מכך. בצד המקל - הבורסה רוצה להכניס פעילות של חברי בורסה חדשים, ובעיקר של גופים טכנולוגיים חדשניים. כך למשל, פורסם כי חברת וובי, המפעילה כיום מנועי השוואה בתחום הפיננסי, אמורה להצטרף כחבר בורסה. צירוף חברי בורסה חדשים אמור להגדיל את התחרות, וללחוץ על הברוקרים להציע בעיקר שירותים טכנולוגיים מתקדמים ללקוחותיהם.

כך נערך הסקר 

בסקר חדרי המסחר שערך "גלובס", השתתפו 50 גופים ישראליים, הנמנים עם לקוחות חדרי המסחר, ובהם הבנקים, חברות הביטוח, בתי ההשקעות, קרנות גידור וחברות ציבוריות המנהלות תיקי נוסטרו. המשתתפים בסקר התבקשו להתייחס ל-12 חברי בורסה ישראליים, המנהלים את חדרי המסחר המרכזיים בשוק הברוקראז' המקומי: בתי ההשקעות אי.בי.אי, לידר שוקי הון, אקסלנס, מיטב דש ופסגות, והבנקים הפועלים, לאומי, הבינלאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, ירושלים ברוקראז' ואגוד.

במסגרת הסקר, ביקשנו מהנשאלים לציין מיהם שלושת חדרי המסחר הטובים ביותר בשוק הישראלי ולנמק בכמה מילים את בחירתם. השאלה השנייה בסקר התייחסה ל-12 פרמטרים הקשורים לפעילות הברוקראז', ובהם זמינות הברוקר ללקוחותיו, איכות השירות, איכות הציטוטים (כלומר, הציטוטים הטובים ביותר בזמן נתון עבור מוכר או קונה), מקצועיותו של איש הקשר (באיזו מידה הוא מבין את צורכי הלקוח ויכול "לתפור" עבורו עסקה בהתאמה אישית), גובה העמלות ועוד. הנשאלים היו צריכים להעניק לכל פרמטר שכזה ציון המשקף את מידת החשיבות שלו בעיניהם בפעילות המסחר. הציון ניתן בסולם של 1 עד 10, כאשר 10 הוא הציון הגבוה ביותר.

השאלה השלישית בסקר ביקשה לבחון כיצד רואים לקוחותיהם של חדרי המסחר את רמת התחרות הקיימת בשוק הברוקראז' בישראל. הנשאלים התבקשו לציין את רמת התחרות בסולם של 0 עד 4, כאשר ציון 4 מבטא "רמת תחרות גבוהה מאוד" וציון 0 מבטא "היעדר תחרות". תוצאות הסקר משקללות באופן שווה את תוצאות 50 המשתתפים.

סקר

עוד כתבות

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

חימושים משוטטים של חברת UVISION / צילום: Reuters, IMAGO

ההישג של חברת הכטב"מים הישראלית והנקמה הקטארית באיראן

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

יו"ר הפד פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים; בשווקים מעריכים כי הפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר, שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● "הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום", אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"שוחים בכסף": המוסדיים מסתערים על מניות האנרגיה, והענף החם זוכה למדד חדש

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ובפרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים?

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● מניית מיקרוסופט יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב-לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

מתחרה שלישית על אינמוד: קרן סטיל פרטנרס מציעה לרכוש 51% מהחברה

הקרן מציעה לרכוש 51% מהחברה ב-18 דולר למניה ● "פנינו להנהלה אבל לא זכינו לתגובה", נמסר מן הקרן, שמשקיעה בחברות תעשיה ונסחרת לפי שווי דומה לזה של אינמוד ● ההצעה מגיעה לאחר שבתחילת השבוע נחשף כי שתי מתחרות מעוניינות לרכוש את החברה כולה ולהפוך אותה לפרטית 

כוחות חמאס בעזה / צילום: Reuters, Majdi Fathi

בצה"ל מזהים: חמאס העמיק את משילותו ברצועה בחסות שלב א' של ההסכם

דיווח: טראמפ שוקל לתקוף באיראן כדי להצית מחדש את המחאות ● בכיר במערכת הביטחון: נתניהו סירב 11 פעמים לחסל את סינוואר ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● יועצו של ח'אמנאי: כל תקיפה של ארה"ב באיראן תיענה בתגובה לתל אביב ● עדכונים שוטפים

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן