גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החותמים ברינה, בדמעה יבטלו

איך ביטול ההזמנה הגדולה של ברן מתבטא בספריה, וכיצד רושמים צבר הזמנות בדוחות?

בתחילת השבוע דיווחה ברן  על ביטול של חוזה ענק: לקוח של חברה בת שלה, ICM, הודיע לה במפתיע כי החליט לממש את זכותו לבטל את הפרויקט. זו מכה קשה לקבוצה; מדובר בפרויקט להקמת מפעל תעשייתי לייצור קרטון ברוסיה בהיקף של 760 מיליון שקל, וההכנסות ממנו היו אמורות לזרום עד שנת 2019.

לברן, שבהגדרה היא חברת פרויקטים המתמחה בהקמה ותשתיות של פרויקטים מורכבים, יש פרויקט גדול נוסף באתיופיה, ומיזמים נוספים בעולם ובארץ, אבל הפרויקט ברוסיה היה אמור להיות המשמעותי ביותר מבין צבר ההזמנות שלה. אבל האם באמת מלכתחילה מקומו היה בצבר ההזמנות?

נתחיל בכך שצבר הזמנות, ובמיוחד בחברות מסוגה של ברן (שיש להן פרויקטים על פני זמן), הוא מידע קריטי למשקיעים, במקרים רבים אף חשוב יותר מהדוחות עצמם. אחרי הכול, מה יותר חשוב - כמה החברה מכרה ב-2016 או כמה היא תמכור ב-2017? הרוב יסכימו ודאי כי מה שחשוב הוא מה שיהיה ולא מה שהיה. לכן, לצבר שמבטא בעצם מכירות עתידיות יש חשיבות עצומה.

מתי זה "צבר" ומאיפה הביטחון

יחד עם זאת, האם כל הסכם יכול להיכנס לצבר? כאשר חברה חותמת עם לקוח על אספקת פרויקט, והוא מצדו נוטל מחויבות גדולה - למשל, אם הוא מתחרט או מבטל את החוזה, יהיה עליו לשלם קנס בגובה 10% מהפרויקט - אז זהו בהחלט חוזה שצריך להיכנס לצבר. רמת הביטחון שהוא אכן יסופק גבוהה, וגם אם תהיה תקלה בדרך, הלקוח מחויב בתשלום קנס. אבל, אם מדובר בחוזה שבכל שלב בו הלקוח יכול להגיד "ביי ביי, אני עוזב", אז מה בעצם ההבדל בין הזמנה שוטפת לבין צבר?

במקרה של ברן, היא דיווחה על הזמנה של 760 מיליון שקל לשנתיים, כאשר בפועל זה היה בעצם כמו הזמנה שוטפת חודשית של כמה מיליונים בודדים. מעין הסכם מסגרת של 760 מיליון שקל, שבכל חודש הלקוח מממש מהסכום הכולל כמה מיליוני שקלים בודדים (או כמה עשרות, אבל כנראה שלא הגיעו לסכומים משמעותיים).

יש מקום להגדיר את הצבר בהתאם לרמות ביטחון שונות, כשנדרש להבין את רמת הביטחון של כל הזמנה, אחרת אין באמת משמעות לצבר - בברן ובכל חברה הפועלת עם צבר הזמנות. הבעיה היא שצבר הזמנות הוא נתון מחוץ לדוחות. בדוחות הכספיים יש מחויבות לכללים ולתקינה חשבונאית - ההכנסות למשל צריכות להיות ברמת ביטחון גבוהה (הלקוח צריך לאשר, התקבול צריך להיות בדרך) על מנת להירשם בדוחות, אבל הצבר לא כפוף לכך ובפועל אין עליו כללים נוקשים וברורים. החברות מדווחות על הצבר שלהן, כשבפנים יכולות להיות הזמנות ברמת ודאות שונה אחת מהשנייה.

בפועל, המשקיעים יכולים לנתח זאת לבד, אם החברה מוסרת פרטים על ההזמנות. ברן, במועד הדיווח על הזכייה בפרויקט ברוסיה, סיימה את ההודעה החיובית בשורת אזהרה: "למזמין אפשרות להביא לסיום הפרויקט בכל עת, בכפוף לתשלום בגין העבודות שבוצעו ואושרו על ידי המזמין עד אותו השלב". בינתיים, הכירה החברה בהכנסות של כ-24 מיליון שקל מהפרויקט, והרווחיות הגולמית עומדת על 10%. מידע שחסר, ומן הסתם קיים בקבוצה, הוא למה? למה המפעל החליט שלא להמשיך בפרויקט? האם זה עניין פנימי שקשור במפעל עצמו? האם הוא לא מרוצה מהביצועים עד עכשיו של ברן? אין בינתיים תשובה.

כך או אחרת, לברן פרויקט גדול נוסף באתיופיה. שם מדובר על רמת ודאות גבוהה, מהסיבה הפשוטה שזה מתנהל כבר כשנה (אמצע הפרויקט לערך). מדובר על פרויקט הולכת מים בהיקף כולל של 340 מיליון שקל, שהחל במחצית שנת 2016 וצפוי להסתיים בשנת 2018.

מה חזוי לתזרים

ברן מדווחת מדי רבעון על התזרים החזוי בשנתיים הקרובות. חברות שגייסו באמצעות אג"ח מדווחות על התזרים, במקרה שמתקיימים סימני אזהרה מסוימים בדוחות הכספיים (גירעון בהון, גירעון בהון החוזר), או אז הן מדווחות מה המקורות שלהן לשימושים השונים, לרבות החזר האג"ח. מדובר בדוח ניהולי שמתייחס לעתיד - לשנים הקרובות, והוא בעצם מבטא את תחזיות החברות.

בדוח הרבעון הראשון שלה, ברן מסבירה כי "בהתקיים חלק מסימני האזהרה בדוח החברה סולו (בחברה במאוחד לא מתקיימים סימני האזהרה, א' ע'), מובא להלן דוח תזרים מזומנים החזוי לחברה (סולו), שנערך על בסיס תוכנית העבודה של כלל הקבוצה (החברה במאוחד) אשר אושרה בחודש ינואר 2017, השינויים והעדכונים שחלו מאז בהתאם לפעילויות בפועל, ועל בסיס מיטב ידיעת החברה למועד פרסום הדוח הרבעוני, ובו פירוט השימושים והמקורות הכספיים מהרבעון השני של 2017 ולמשך שנתיים".

הדוח סולו, רק נזכיר, מתייחס לחברת ברן עצמה, כשכל ההחזקות (החברות הבנות) מוצגות בסעיף נפרד. כך, הוא מבטא את התוצאות של החברה לבדה, את התזרים ומצב הנזילות שלה. הדוח המאוחד כולל את כל החברות שבשליטתה המלאה של ברן (100%).

דוח התזרים החזוי (ברבעון הראשון) כולל את הפרויקט הגדול ברוסיה, אבל הוא לא כולל הרחבת סדרת אג"ח בהיקף של 11 מיליון שקל שהושלמה לאחרונה. הגיוס הזה נשען על הפרויקט ברוסיה, והגופים המשתתפים דורשים לבטל את הגיוס, כך שנוספה לברן עוד צרה. אבל הצרה הגדולה נמצאת בדוח על התזרים החזוי בשנה הבאה.

חלק משמעותי מהמקורות בתזרים הוא מחברות מוחזקות (מקורות מפעילות שוטפת במוחזקות - דמי ניהול; ומקורות מהחזר הלוואה). הנהלת ברן מציינת כי המקורות מהחברות המוחזקות יסתכמו בשנה הראשונה (מאפריל 2017 ועד מארס 2018) בכ-11.3 מיליון שקל, ובשנה שלאחר מכן יסתכמו ב-37 מיליון שקל (כ-34.5 מיליון שקל החזר הלוואה). סביר מאוד להניח שהסכומים האלו אמורים להגיע מהחברה הבת הרוסית. ההנהלה מדגישה כי דמי הניהול והחזר הלוואות מחברות הקבוצה תלויים בביצועים של החברות האלו, וכן היא מציינת את התלות בצבר ההזמנות, לרבות ההזמנה מהמפעל הרוסי בסך של 760 מיליון שקל.

ואם אין הזמנה כזו, הרי שצפוי להיפער חור גדול בתזרים המזומנים החזוי.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום לאחר דברי נתניהו על המצב המדיני-כלכלי של ישראל

ת"א 35 נפל בכ-0.3% ● המניות הביטחוניות איבדו גובה ● ספק אם מדד המחירים לצרכן שיפורסם היום יגרום לבנק ישראל להוריד את הריבית ● השקל נחלש מול הדולר ● באופנהיימר מעלים את מחיר היעד של טאואר ● החל מרביעי: 36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, רוב תשומת־הלב אל הפד, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה בקדנציה של טראמפ

רוברט פ. קנדי, שר הבריאות של ממשל טראמפ / צילום: Reuters, Elizabeth Frantz

הדיווח שגרם לצניחת המניות והעקיצה של מנכ"ל פייזר: חברות החיסונים תחת מתקפה

פרסום על כך ששר הבריאות של טראמפ מתכוון להציג נתונים על נזקי החיסונים לקורונה הובילו לירידות של מניות פייזר, מודרנה וביונטק ● מה עומד מאחורי הדיווח, עד כמה החברות צפויות להיפגע ומדוע בשוק כבר יש מי שצופים את פרישת השר המתנגד לחיסונים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

נתניהו קרא להסתגל לאוטרקיה. מה זה אומר?


אחרי שבמשך מאות שנים הכלכלה העולמית נפתחה למסחר בינלאומי, רה"מ נתניהו אמר שישראל תצטרך לשנות מגמה ● מה משמעות המונח "אוטרקיה", כיצד מתייחס אליה המחקר הכלכלי, ואיפה זה נוסה בעולם? ● המשרוקית של גלובס

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

מארה"ב ועד יפן: היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם. ומתי בישראל?

היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, מארה"ב ועד יפן ● את מירב תשומת־הלב ימשוך הנגיד האמריקאי, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה לאחר תשעה חודשים ● ומה לגבי ישראל? בתחזית הפסימית, הריבית כלל לא תרד עד סוף השנה

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

הניסיון להוריד את המחיר, והנסיגה: מדוע בוטלה עסקת הענק של קרן אלומה ובזק?

קרן אלומה ובזק הודיעו על ביטול העסקה המתוכננת לרכישת חברת הכבלים התת־ימיים של הקרן, אקסלרה, תמורת 160 מיליון דולר ● בבזק ניסו להוריד את מחיר הרכישה, מה שגרם להתפוצצות המגעים ● כעת נראה כי באלומה מחפשים רוכש חדש

אינפלציה ישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה באוגוסט מתחת ל-3% - לראשונה זה שנה; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

האינפלציה עלתה בחודש אוגוסט ב-0.7%, בהתאם לצפי ● הסעיפים שבלטו בעליות: תרבות ובידור, תחבורה ותקשורת וירקות טריים ● בחודשים יוני-יולי 2025 מחירי הדירות ירדו ב-0.2%, ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%, בהשוואה למחירים במאי-יוני

השרה מאי גולן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החשדות, המעצר של המקורב והחשש מתיאום גרסאות: פרשת מאי גולן מסתבכת

השרה מאי גולן זומנה לחקירה לאחר שחוקרי להב 433 פשטו על המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה שבראשותה, וכן עצרו עו"ד המקורב לה ● לפי החשד, עובדיה עשו שימוש בעמותות ככלי להוצאת כספים בניגוד לחוק ● מומחים מעריכים: יגויסו עדי מדינה

קארן שווק - מייסדת ומנכלית לוסיד פמילי אופיס / צילום: יריב פיין

מנהלת ההשקעות שמזהירה: זה הסיכון העיקרי היום בשווקים

קארן שווק, מייסדת ומנהלת השקעות ראשית בלוסיד השקעות, חברת פמילי אופיס המנהלת כ־1.5 מיליארד שקל, מעריכה כי העליות בשוקי המניות יימשכו, גם אחרי רצף של שיאים ● מה מדאיג אותה בשוק הישראלי, ואיזה פתרון היא מציעה לריכוזיות הגבוהה במדד S&P 500

מרכז הפיתוח של אנבידיה במבוא כרמל, אחד האזורים שהגיעו לישורת האחרונה / צילום: אסף גלעד

ההחלטה מתקרבת ומסתבכת: ראש העיר שמאיים בעתירה נגד עסקת אנבידיה

עיריית נשר הודיעה כי תגיש עתירה אם יינתנו לענקית השבבים אנבידיה הטבות ופטור ממכרז "בניגוד לחוק" לטובת הקמת מרכז פיתוח חדש ● עם זאת, החוק מאפשר לעשות זאת במקרים חריגים ● גורמים בשוק: "אם יוצגו שיקולים לגיטימיים, אין סיכוי אמיתי לעתירה כזו"

עשן עולה מעל עזה, הערב / צילום: ap, Leo Correa

גורם ביטחוני: התקיפות מהאוויר בעיר עזה - עצימות ומשמעותיות

הרמטכ"ל אחרי השלמת ההכנות לכניסה לעזה: "אנחנו פועלים בנחישות להסרת איומים, ופועלים לשימור עליונות מבצעית בכלל הזירות ● אמיר קטאר: "נחושים לעשות כל מה שנדרש כדי להתמודד עם התוקפנות הישראלית" ● מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו למשפחות חטופים: "עובדים על עסקה כוללת למרות שאנחנו יודעים שחמאס תמיד ינסה להשאיר אצלו חטופים" ● 48 חטופים - 710 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

מסחר עם הרבה עסקאות לא בהכרח יביא לתוצאות טובות / צילום: Shutterstock

האנשים שעשו השנה 600 עסקאות במניות, ולמה זה מסוכן

לאחרונה חשפו ארבעה חברי קונגרס אמריקאים כי כל אחד מהם עשה עד כה השנה 600 עסקאות לפחות במניות, אצל חלקם זה מתקרב ל-3000 ● התיאבון הבלתי פוסק הזה - הגובל בפנטזיה - להגדלת הימורים בדרך להתעשרות מהירה הוא לכל הפחות לא חכם. יש שיגידו מטורף

אוגוסט היה חודש טוב לחוסכים / אילוסטרציה: Unsplash, andre taissin

מה הכסף שלכם עשה באוגוסט? חברת הביטוח שעקפה את כולם ובית ההשקעות שנשאר בתחתית

חודש אוגוסט הסתיים עם תשואה ממוצעת של 1.1% במסלולים הכלליים ● חברת הביטוח מנורה בלטה בביצועים טובים, ואילו ילין לפידות ומור התמקמו בתחתית עם ביצועים חלשים ● המסלולים מחקי מדדי ה-S&P 500 הציגו תשואה שלילית למרות הזינוק במדד

צילום: Shutterstock

18 המניות האלה צפויות להוביל בוול סטריט, בגלל סיבה מפתיעה אחת

ניתוח היסטורי שנערך במרקטווץ' מעלה כי לקראת סוף שנה, מניות גדולות נוטות להניב ביצועים טובים יותר ממניות קטנות ● האנליסט מרק הולברט מצביע על סיבה מפתיעה לתופעה - וגם מסמן 18 מניות גדולות שלדעתו יובילו בשווקים ברבעון האחרון של 2025

איך ישפיעו דברי נתניהו על הכלכלה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"נחזור לתקופת האבן": הבכירים מנתחים את נאומו החריג של נתניהו, ומי פחות נבהל?

כלכלנים בכירים, גם כאלו שצברו שעות עבודה רבות מול נתניהו, תהו מה פשר אמירותיו החריגות, שאף הביאו לירידות בבורסה ● "משק אוטרקי יהיה אסון לכלכלת ישראל וישפיע על איכות החיים של כל אזרח", הזהיר נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר ● אמיר איל, הבעלים של קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים: "'אוטרקי' נשמע מבודד, אבל אני רואה בזה עוצמה ויכולת עמידה"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

נאום נתניהו, שהזהיר מבידוד מדיני של תעשיית הנשק הישראלית, לצד ביטול עסקת ענק של אלביט עם ספרד, הובילו לטלטלה בת"א והורידו את המניות הביטחוניות ● האינפלציה בישראל נכנסה לראשונה מזה שנה לטווח היעד של בנק ישראל ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית שהשוק מחכה לה ● וגם: האם מניית אורקל יכולה לזנק בעוד 170%? ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת יום המסחר

אורן מונטל, מנהל השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים / צילום: רמי זרנגר

פותחים את התיק: איפה השקיעו כוכבי התשואות של החודש, ולאן השוק הולך מכאן?

חודש אוגוסט היה חיובי לחוסכים הישראלים ● מנורה מבטחים השאירה אבק למתחרים בזכות השקעות בסין, יפן ומניית גוגל, בילין לפידות מתייצבים בתחתית טבלת התשואות, והכוכבות מור ואנליסט מאבדות גובה ● וגם: איך למגן את התיק מפני הטלטלה המדינית?

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

נתניהו הפך את "כפסע מניצחון" לתחזית מבהילה

בימים שבהם מנכ"ל אנבידיה מתלבט איפה בדיוק בצפון הארץ הוא יקים את מטה הפיתוח הענק שלו, מתייצב ראש ממשלת ישראל ומדבר על בידוד עולמי ועל משק אוטרקי ● מי שדיבר שוב ושוב על "כפסע מניצחון", בחר לפתע להציג תחזית מבהילה ● ושלא יהיה ספק - אתונה וסופר ספרטה? אין באמת חיה כזו

ניר צוק, שמוליק האוזר ויובל אלוני באירוע ההשקה של בנק אש / צילום: גדי סיארה

בלי עמלות עו"ש: בנק חדש בישראל יוצא לדרך

בנק אש, שבין מייסדיו נמצא היזם הטכנלוגי ניר צוק, יפתח את שעריו לקהל בתחילת 2026 ויציע חשבון עו"ש ללא עמלות, ריבית זהה לכל המפקידים, ומחצית מההכנסות שלו יופקדו בחשבונות הלקוחות – שינוי שמאתגר את הבנקים המסורתיים בארץ ● עם זאת, הבנק לא יפעל בתחום המשכנתאות ולא מתכנן להציע מסחר בניירות ערך

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג, לצד מייסד מלאנוקס איל ולדמן / צילום: תמר מצפי

מלאנוקס בלב המתיחות בין ארה"ב לסין: האם אנבידיה תספוג קנס של מיליארדים

הרשויות בבייג'ינג הודיעו כי אנבידיה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים במדינה עם רכישת מלאנוקס ב־2020 ● כעת, ענקית השבבים עשויה לספוג קנס של עד 10% מהכנסותיה בסין ● המהלך מגיע לאחר שורת צעדים שארה"ב וסין נקטו אחת נגד השנייה באחרונה

מה עומד מאחורי המהלך של החשכ''ל / צילום: רפי קוץ

סוף לשוטף פלוס: באוצר מקדמים מערכת דיגיטלית חדשה לניהול תשלומי המדינה

לגלובס נודע שהחשב הכללי יוצא במהלך שאפתני להחלפת העברות הכספים המסורתיות לספקים ב"אסימונים" דיגיטליים ממשלתיים - שיתקבלו מיד עם גמר העבודה ● על פי הערכות, מיליארדי שקלים שמועברים לביצוע פרויקטים "נבלעים" בדרך ● המערכת תאפשר מעקב אחר הכספים ותמנע את זליגתם לגורמים עברייניים