גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החותמים ברינה, בדמעה יבטלו

איך ביטול ההזמנה הגדולה של ברן מתבטא בספריה, וכיצד רושמים צבר הזמנות בדוחות?

בתחילת השבוע דיווחה ברן  על ביטול של חוזה ענק: לקוח של חברה בת שלה, ICM, הודיע לה במפתיע כי החליט לממש את זכותו לבטל את הפרויקט. זו מכה קשה לקבוצה; מדובר בפרויקט להקמת מפעל תעשייתי לייצור קרטון ברוסיה בהיקף של 760 מיליון שקל, וההכנסות ממנו היו אמורות לזרום עד שנת 2019.

לברן, שבהגדרה היא חברת פרויקטים המתמחה בהקמה ותשתיות של פרויקטים מורכבים, יש פרויקט גדול נוסף באתיופיה, ומיזמים נוספים בעולם ובארץ, אבל הפרויקט ברוסיה היה אמור להיות המשמעותי ביותר מבין צבר ההזמנות שלה. אבל האם באמת מלכתחילה מקומו היה בצבר ההזמנות?

נתחיל בכך שצבר הזמנות, ובמיוחד בחברות מסוגה של ברן (שיש להן פרויקטים על פני זמן), הוא מידע קריטי למשקיעים, במקרים רבים אף חשוב יותר מהדוחות עצמם. אחרי הכול, מה יותר חשוב - כמה החברה מכרה ב-2016 או כמה היא תמכור ב-2017? הרוב יסכימו ודאי כי מה שחשוב הוא מה שיהיה ולא מה שהיה. לכן, לצבר שמבטא בעצם מכירות עתידיות יש חשיבות עצומה.

מתי זה "צבר" ומאיפה הביטחון

יחד עם זאת, האם כל הסכם יכול להיכנס לצבר? כאשר חברה חותמת עם לקוח על אספקת פרויקט, והוא מצדו נוטל מחויבות גדולה - למשל, אם הוא מתחרט או מבטל את החוזה, יהיה עליו לשלם קנס בגובה 10% מהפרויקט - אז זהו בהחלט חוזה שצריך להיכנס לצבר. רמת הביטחון שהוא אכן יסופק גבוהה, וגם אם תהיה תקלה בדרך, הלקוח מחויב בתשלום קנס. אבל, אם מדובר בחוזה שבכל שלב בו הלקוח יכול להגיד "ביי ביי, אני עוזב", אז מה בעצם ההבדל בין הזמנה שוטפת לבין צבר?

במקרה של ברן, היא דיווחה על הזמנה של 760 מיליון שקל לשנתיים, כאשר בפועל זה היה בעצם כמו הזמנה שוטפת חודשית של כמה מיליונים בודדים. מעין הסכם מסגרת של 760 מיליון שקל, שבכל חודש הלקוח מממש מהסכום הכולל כמה מיליוני שקלים בודדים (או כמה עשרות, אבל כנראה שלא הגיעו לסכומים משמעותיים).

יש מקום להגדיר את הצבר בהתאם לרמות ביטחון שונות, כשנדרש להבין את רמת הביטחון של כל הזמנה, אחרת אין באמת משמעות לצבר - בברן ובכל חברה הפועלת עם צבר הזמנות. הבעיה היא שצבר הזמנות הוא נתון מחוץ לדוחות. בדוחות הכספיים יש מחויבות לכללים ולתקינה חשבונאית - ההכנסות למשל צריכות להיות ברמת ביטחון גבוהה (הלקוח צריך לאשר, התקבול צריך להיות בדרך) על מנת להירשם בדוחות, אבל הצבר לא כפוף לכך ובפועל אין עליו כללים נוקשים וברורים. החברות מדווחות על הצבר שלהן, כשבפנים יכולות להיות הזמנות ברמת ודאות שונה אחת מהשנייה.

בפועל, המשקיעים יכולים לנתח זאת לבד, אם החברה מוסרת פרטים על ההזמנות. ברן, במועד הדיווח על הזכייה בפרויקט ברוסיה, סיימה את ההודעה החיובית בשורת אזהרה: "למזמין אפשרות להביא לסיום הפרויקט בכל עת, בכפוף לתשלום בגין העבודות שבוצעו ואושרו על ידי המזמין עד אותו השלב". בינתיים, הכירה החברה בהכנסות של כ-24 מיליון שקל מהפרויקט, והרווחיות הגולמית עומדת על 10%. מידע שחסר, ומן הסתם קיים בקבוצה, הוא למה? למה המפעל החליט שלא להמשיך בפרויקט? האם זה עניין פנימי שקשור במפעל עצמו? האם הוא לא מרוצה מהביצועים עד עכשיו של ברן? אין בינתיים תשובה.

כך או אחרת, לברן פרויקט גדול נוסף באתיופיה. שם מדובר על רמת ודאות גבוהה, מהסיבה הפשוטה שזה מתנהל כבר כשנה (אמצע הפרויקט לערך). מדובר על פרויקט הולכת מים בהיקף כולל של 340 מיליון שקל, שהחל במחצית שנת 2016 וצפוי להסתיים בשנת 2018.

מה חזוי לתזרים

ברן מדווחת מדי רבעון על התזרים החזוי בשנתיים הקרובות. חברות שגייסו באמצעות אג"ח מדווחות על התזרים, במקרה שמתקיימים סימני אזהרה מסוימים בדוחות הכספיים (גירעון בהון, גירעון בהון החוזר), או אז הן מדווחות מה המקורות שלהן לשימושים השונים, לרבות החזר האג"ח. מדובר בדוח ניהולי שמתייחס לעתיד - לשנים הקרובות, והוא בעצם מבטא את תחזיות החברות.

בדוח הרבעון הראשון שלה, ברן מסבירה כי "בהתקיים חלק מסימני האזהרה בדוח החברה סולו (בחברה במאוחד לא מתקיימים סימני האזהרה, א' ע'), מובא להלן דוח תזרים מזומנים החזוי לחברה (סולו), שנערך על בסיס תוכנית העבודה של כלל הקבוצה (החברה במאוחד) אשר אושרה בחודש ינואר 2017, השינויים והעדכונים שחלו מאז בהתאם לפעילויות בפועל, ועל בסיס מיטב ידיעת החברה למועד פרסום הדוח הרבעוני, ובו פירוט השימושים והמקורות הכספיים מהרבעון השני של 2017 ולמשך שנתיים".

הדוח סולו, רק נזכיר, מתייחס לחברת ברן עצמה, כשכל ההחזקות (החברות הבנות) מוצגות בסעיף נפרד. כך, הוא מבטא את התוצאות של החברה לבדה, את התזרים ומצב הנזילות שלה. הדוח המאוחד כולל את כל החברות שבשליטתה המלאה של ברן (100%).

דוח התזרים החזוי (ברבעון הראשון) כולל את הפרויקט הגדול ברוסיה, אבל הוא לא כולל הרחבת סדרת אג"ח בהיקף של 11 מיליון שקל שהושלמה לאחרונה. הגיוס הזה נשען על הפרויקט ברוסיה, והגופים המשתתפים דורשים לבטל את הגיוס, כך שנוספה לברן עוד צרה. אבל הצרה הגדולה נמצאת בדוח על התזרים החזוי בשנה הבאה.

חלק משמעותי מהמקורות בתזרים הוא מחברות מוחזקות (מקורות מפעילות שוטפת במוחזקות - דמי ניהול; ומקורות מהחזר הלוואה). הנהלת ברן מציינת כי המקורות מהחברות המוחזקות יסתכמו בשנה הראשונה (מאפריל 2017 ועד מארס 2018) בכ-11.3 מיליון שקל, ובשנה שלאחר מכן יסתכמו ב-37 מיליון שקל (כ-34.5 מיליון שקל החזר הלוואה). סביר מאוד להניח שהסכומים האלו אמורים להגיע מהחברה הבת הרוסית. ההנהלה מדגישה כי דמי הניהול והחזר הלוואות מחברות הקבוצה תלויים בביצועים של החברות האלו, וכן היא מציינת את התלות בצבר ההזמנות, לרבות ההזמנה מהמפעל הרוסי בסך של 760 מיליון שקל.

ואם אין הזמנה כזו, הרי שצפוי להיפער חור גדול בתזרים המזומנים החזוי.

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?