גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החותמים ברינה, בדמעה יבטלו

איך ביטול ההזמנה הגדולה של ברן מתבטא בספריה, וכיצד רושמים צבר הזמנות בדוחות?

בתחילת השבוע דיווחה ברן  על ביטול של חוזה ענק: לקוח של חברה בת שלה, ICM, הודיע לה במפתיע כי החליט לממש את זכותו לבטל את הפרויקט. זו מכה קשה לקבוצה; מדובר בפרויקט להקמת מפעל תעשייתי לייצור קרטון ברוסיה בהיקף של 760 מיליון שקל, וההכנסות ממנו היו אמורות לזרום עד שנת 2019.

לברן, שבהגדרה היא חברת פרויקטים המתמחה בהקמה ותשתיות של פרויקטים מורכבים, יש פרויקט גדול נוסף באתיופיה, ומיזמים נוספים בעולם ובארץ, אבל הפרויקט ברוסיה היה אמור להיות המשמעותי ביותר מבין צבר ההזמנות שלה. אבל האם באמת מלכתחילה מקומו היה בצבר ההזמנות?

נתחיל בכך שצבר הזמנות, ובמיוחד בחברות מסוגה של ברן (שיש להן פרויקטים על פני זמן), הוא מידע קריטי למשקיעים, במקרים רבים אף חשוב יותר מהדוחות עצמם. אחרי הכול, מה יותר חשוב - כמה החברה מכרה ב-2016 או כמה היא תמכור ב-2017? הרוב יסכימו ודאי כי מה שחשוב הוא מה שיהיה ולא מה שהיה. לכן, לצבר שמבטא בעצם מכירות עתידיות יש חשיבות עצומה.

מתי זה "צבר" ומאיפה הביטחון

יחד עם זאת, האם כל הסכם יכול להיכנס לצבר? כאשר חברה חותמת עם לקוח על אספקת פרויקט, והוא מצדו נוטל מחויבות גדולה - למשל, אם הוא מתחרט או מבטל את החוזה, יהיה עליו לשלם קנס בגובה 10% מהפרויקט - אז זהו בהחלט חוזה שצריך להיכנס לצבר. רמת הביטחון שהוא אכן יסופק גבוהה, וגם אם תהיה תקלה בדרך, הלקוח מחויב בתשלום קנס. אבל, אם מדובר בחוזה שבכל שלב בו הלקוח יכול להגיד "ביי ביי, אני עוזב", אז מה בעצם ההבדל בין הזמנה שוטפת לבין צבר?

במקרה של ברן, היא דיווחה על הזמנה של 760 מיליון שקל לשנתיים, כאשר בפועל זה היה בעצם כמו הזמנה שוטפת חודשית של כמה מיליונים בודדים. מעין הסכם מסגרת של 760 מיליון שקל, שבכל חודש הלקוח מממש מהסכום הכולל כמה מיליוני שקלים בודדים (או כמה עשרות, אבל כנראה שלא הגיעו לסכומים משמעותיים).

יש מקום להגדיר את הצבר בהתאם לרמות ביטחון שונות, כשנדרש להבין את רמת הביטחון של כל הזמנה, אחרת אין באמת משמעות לצבר - בברן ובכל חברה הפועלת עם צבר הזמנות. הבעיה היא שצבר הזמנות הוא נתון מחוץ לדוחות. בדוחות הכספיים יש מחויבות לכללים ולתקינה חשבונאית - ההכנסות למשל צריכות להיות ברמת ביטחון גבוהה (הלקוח צריך לאשר, התקבול צריך להיות בדרך) על מנת להירשם בדוחות, אבל הצבר לא כפוף לכך ובפועל אין עליו כללים נוקשים וברורים. החברות מדווחות על הצבר שלהן, כשבפנים יכולות להיות הזמנות ברמת ודאות שונה אחת מהשנייה.

בפועל, המשקיעים יכולים לנתח זאת לבד, אם החברה מוסרת פרטים על ההזמנות. ברן, במועד הדיווח על הזכייה בפרויקט ברוסיה, סיימה את ההודעה החיובית בשורת אזהרה: "למזמין אפשרות להביא לסיום הפרויקט בכל עת, בכפוף לתשלום בגין העבודות שבוצעו ואושרו על ידי המזמין עד אותו השלב". בינתיים, הכירה החברה בהכנסות של כ-24 מיליון שקל מהפרויקט, והרווחיות הגולמית עומדת על 10%. מידע שחסר, ומן הסתם קיים בקבוצה, הוא למה? למה המפעל החליט שלא להמשיך בפרויקט? האם זה עניין פנימי שקשור במפעל עצמו? האם הוא לא מרוצה מהביצועים עד עכשיו של ברן? אין בינתיים תשובה.

כך או אחרת, לברן פרויקט גדול נוסף באתיופיה. שם מדובר על רמת ודאות גבוהה, מהסיבה הפשוטה שזה מתנהל כבר כשנה (אמצע הפרויקט לערך). מדובר על פרויקט הולכת מים בהיקף כולל של 340 מיליון שקל, שהחל במחצית שנת 2016 וצפוי להסתיים בשנת 2018.

מה חזוי לתזרים

ברן מדווחת מדי רבעון על התזרים החזוי בשנתיים הקרובות. חברות שגייסו באמצעות אג"ח מדווחות על התזרים, במקרה שמתקיימים סימני אזהרה מסוימים בדוחות הכספיים (גירעון בהון, גירעון בהון החוזר), או אז הן מדווחות מה המקורות שלהן לשימושים השונים, לרבות החזר האג"ח. מדובר בדוח ניהולי שמתייחס לעתיד - לשנים הקרובות, והוא בעצם מבטא את תחזיות החברות.

בדוח הרבעון הראשון שלה, ברן מסבירה כי "בהתקיים חלק מסימני האזהרה בדוח החברה סולו (בחברה במאוחד לא מתקיימים סימני האזהרה, א' ע'), מובא להלן דוח תזרים מזומנים החזוי לחברה (סולו), שנערך על בסיס תוכנית העבודה של כלל הקבוצה (החברה במאוחד) אשר אושרה בחודש ינואר 2017, השינויים והעדכונים שחלו מאז בהתאם לפעילויות בפועל, ועל בסיס מיטב ידיעת החברה למועד פרסום הדוח הרבעוני, ובו פירוט השימושים והמקורות הכספיים מהרבעון השני של 2017 ולמשך שנתיים".

הדוח סולו, רק נזכיר, מתייחס לחברת ברן עצמה, כשכל ההחזקות (החברות הבנות) מוצגות בסעיף נפרד. כך, הוא מבטא את התוצאות של החברה לבדה, את התזרים ומצב הנזילות שלה. הדוח המאוחד כולל את כל החברות שבשליטתה המלאה של ברן (100%).

דוח התזרים החזוי (ברבעון הראשון) כולל את הפרויקט הגדול ברוסיה, אבל הוא לא כולל הרחבת סדרת אג"ח בהיקף של 11 מיליון שקל שהושלמה לאחרונה. הגיוס הזה נשען על הפרויקט ברוסיה, והגופים המשתתפים דורשים לבטל את הגיוס, כך שנוספה לברן עוד צרה. אבל הצרה הגדולה נמצאת בדוח על התזרים החזוי בשנה הבאה.

חלק משמעותי מהמקורות בתזרים הוא מחברות מוחזקות (מקורות מפעילות שוטפת במוחזקות - דמי ניהול; ומקורות מהחזר הלוואה). הנהלת ברן מציינת כי המקורות מהחברות המוחזקות יסתכמו בשנה הראשונה (מאפריל 2017 ועד מארס 2018) בכ-11.3 מיליון שקל, ובשנה שלאחר מכן יסתכמו ב-37 מיליון שקל (כ-34.5 מיליון שקל החזר הלוואה). סביר מאוד להניח שהסכומים האלו אמורים להגיע מהחברה הבת הרוסית. ההנהלה מדגישה כי דמי הניהול והחזר הלוואות מחברות הקבוצה תלויים בביצועים של החברות האלו, וכן היא מציינת את התלות בצבר ההזמנות, לרבות ההזמנה מהמפעל הרוסי בסך של 760 מיליון שקל.

ואם אין הזמנה כזו, הרי שצפוי להיפער חור גדול בתזרים המזומנים החזוי.

עוד כתבות

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון בוחנת הצטרפות לעסקת הענק לרכישת הוט מובייל

לגלובס נודע כי רגע לפני השלמת העסקה נבחנת אפשרות לשינויים בבעלות העתידית, קיסטון צפויה, ככל הנראה, לחבור לדלק ישראל ברכישת חברת הסלולר תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● אם המגעים יבשילו, על פי הערכות, קיסטון תחליף את בית ההשקעות מור

ניר עובדיה, יפעת אורון ורונית הראל בן זאב, בפאנל משותף בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"המכפילים של החברות הישראליות גבוהים באופן מוצדק"

"השווקים כאן צומחים בקצב יוצא דופן" - כך אמרה מנכ"לית בלקסטון ישראל, יפעת אורון, בכנס "עושים לונג על ישראל" ● הפאנל, שעסק בשאלת המשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה, העלה את סוגיית המט"ח, המכפילים הגבוהים, המשקיעים הזרים ושוק החוב המקומי ● בכל הסוגיות, כך נראה, נרשמה אופטימיות בקרב המשתתפים

מאור מלול, עומר אדם ונסים גאון / צילום: עידן כהן, שי פרנקו

עסקת ענק ל"ענן" של מאור מלול ועומר אדם מגלמת שווי של 3 מיליארד שקל לחברה

חברת הניאו-ענן קרוסו, אחת מענקיות הענן הגדולות בארה"ב ומי שאחראית על בניית פרויקט המחשוב "סטארגייט", שכרה שטח בחוות השרתים של "ענן", כחלק מכניסה ראשונה לפעילות בינה מלאכותית בישראל

פינגווינים בארגנטינה / צילום: Shutterstock, Vahagn Grigoryan

מנטרים לא רק את עצמם: התפקיד המפתיע שקיבלו פינגווינים בארגנטינה

חוקרים מהאוניברסיטאות באפלו וקליפורניה נעזרו בפינגווינים כדי למפות את פיזור הכימיקלים וחומרי הפלסטיק הבלתי מתכלים על פני כדור הארץ ● עד לאן הגיעו הכימיקלים, ומה הם גילו על מוצרי הפלסטיק החדשים וה"ידידותיים לסביבה"?

אלונה בר-און, מו''ל גלובס, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "הסיכון במשק אמיתי, אבל גם החוסן אמיתי. שוק ההון, ההייטק והשקל מוכיחים זאת"

"השאלה היא לא אם ישראל מסוכנת, אלא אם היא מתומחרת נכון" - כך אמרה היום מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס "עושים לונג על ישראל" ● "המטרה שלנו היא לייצר ערך לקוראים, למשקיעים ולמקבלי ההחלטות. אנו לא אמורים להיות שונים מאנשי הפיננסים ומהאופן שבו הם עובדים"

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ החליט: שונאי ישראל לא יקבלו גרין קארד

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הנשיא טראמפ בהנחיות חדשות לפקידי ההגירה בארה"ב, סעודיה בוחרת לשבת על הגדר בזמן שהאזור מתלקח, ולמה המלחמה באה בזמן טוב לאיראן? • כותרות העיתונים בעולם

כוחות אכיפת החוק מגיבים במהלך ארוחת הערב של כתבי הבית הלבן / צילום: ap, Tom Brenner

טראמפ פונה מאירוע בבית הלבן בעקבות ירי מחוץ למקום

נשיאנ ארה"ב דונלד טראמפ אישר במסיבת עיתונאים לאחר האירוע כי החשוד בירי הוא תושב קליפורניה ● במהלך האירוע נורו יריות מחוץ לאולם, עשרות סוכני שירות חשאי נכנסו לאולם ופינו את הנשיא טראמפ ורעייתו ואת סגן הנשיא ● היורה זוהה כקול תומאס אלן, שהגיע לזירה חמוש ברובה ציד, אקדח וסכינים רבים לפי אנשי השירות החשאי

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעלי העסקים ממתינים לחקיקת הפיצויים על המלחמה באיראן, ובכנסת מציעים מתווה עוקף אוצר

המתווה שתנסח ועדת הכספים צפוי לכלול מקדם גבוה יותר לחישוב ההוצאות הקבועות של העסק לגובה המענק, הגדלת השתתפות המדינה בשכר, פיצוי בגין היפגעות ממושכת של ענפים ופתרונות ייעודיים לתיירות ולנשות מילואימניקים ● עם זאת, גורמים באוצר טוענים כי לוועדת הכספים אין יכולת ממשית להעביר את המתווה המרחיב

אמנון שעשוע, בני אפשטיין, אמיר פנוש / צילום: עומר הכהן, יח''צ, נטי לוי

הישראלית שזינקה ב-17% - והמומחים חושבים שזו רק ההתחלה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדקום זינקה במעל 20% לשיא של מעל שבע שנים, כאשר ברקע, קבוצת בעלי מניות מבקשים להדיח את רוב חברי הדירקטוריון ● מובילאיי קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות הכספיים ● וסיוה קפצה על רקע הסנטימנט החיובי בשוק השבבים

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בדרך למיזוג עם מרכנתיל? דיסקונט מקפיא בונוסים ורומז על קיצוצים

מכתב ששיגר מנכ"ל דיסקונט, אבי לוי, לשני ועדי העובדים העיקריים בבנק, חוזר שוב על רצון ההנהלה להגביר את מהלכי ההתייעלות, לנוכח כניסת גופים מתחרים ובנקים צרים

אייל גפני, מנכ''ל בנק ONE ZERO, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ONE ZERO: "בנקים דיגיטליים נוספים כמו רבולוט בדרך לישראל, הם לא נכנסים לפני שרואים שמתחרה מקומי הצליח לשנות אותו"

אייל גפני, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי ONE ZERO, שהשתתף היום בכנס "עושים לונג על ישראל", בטוח שהחברה תעבור לרווחיות תוך שנה, תוקף את הבנקים שלא נותנים ריביות אטרקטיביות ללקוחות, ומעריך שהפוטנציאל של הבנק שלו עדיין גדול ● ומה לגבי מכירה?

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

נפתלי בנט ויאיר לפיד הודיעו על איחוד בין מפלגותיהם

לקראת הבחירות הקרובות שעתידות להתקיים בסוף אוקטובר, צפוי נפתלי בנט לעמוד בראש הרשימה המאוחדת עם יאיר לפיד ● "המהלך מביא לאיחוד גוש התיקון ושם סוף לקרבות הפנימיים", צוין בהודעה של השניים

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: גו לייב

הרצוג: לפני הדיון בחנינה לנתניהו, יש למצות מהלך לגיבוש הסדר טיעון

הידיעה התפרסמה תחילה ב"ניו יורק טיימס", ולאחר מכן הוציא הרצוג התייחסות לפיה "הנשיא סבור כי נכון תחילה, בטרם הדיון בבקשת החנינה עצמה, למצות מהלך שיכול להביא לגיבוש הסדר בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט"

סיגל רגב, יו''ר קבוצת דנאל, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סיגל רגב, יו"ר דנאל: מנוע הצמיחה הבא הוא לא רק בהייטק ובשוק ההון, הוא בהון האנושי

בכנס "עושים לונג על ישראל" של גלובס אמרה סיגל רגב, יו"ר קבוצת דנאל, כי "העתיד נמצא בשילוב נכון בהון האנושי: בהשתתפות כוח אדם, בסקילס ובטכנולוגיה" ● לדבריה, "אני אוהבת משברים, כי שם אני חיה - זה משהו שגורם לי להתפתח ולגדול"

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: תמר מצפי

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

נוה התייחס בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח לחוזק של הכלכלה הישראלית והאטרקטיביות שלה: "האתגרים הם לטווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, רואים הזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה" ● וגם: שלושה סקטורים מומלצים להשקעה, ומה עומד מאחורי הזינוק של מניות הביטוח

תנובה / צילום: שלומי יוסף

בדרך לביהמ"ש העליון: המאבק בין תנובה למייסדי חברת פסטה ריקו מסלים

ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נגד תנובה מציג שורת טענות להתנהלות ממושכת שנועדה, לכאורה, לעכב את השלמת רכישת יתרת המניות ולהימנע מתשלום של עשרות מיליוני שקלים לבעלי פסטה ריקו ● לטענת המייסדים, גם רכיבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לא שולמו עד כה ● תנובה: "הליכים אלה, שהם יזמו בנוגע לתוצאותיה הכספיות של החברה, הם שעיכבו את הליך הערכת השווי"

ד''ר נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

נבות בר: "מי שישלוט באנרגיה, בקרקע ובדאטה יעצב את עתיד הכלכלה"

מנכ"ל ומייסד קרן קיסטון, ד"ר נבות בר, העריך בכנס "עושים לונג על ישראל" שהפתרון למשבר התחבורה הציבורית עובר דרך אגד שבשליטת הקרן – ומכוון לכך שאוטובוס יגיע כל 5 דקות ● על התחום ה"לוהט" של הדאטה סנטרס אמר: "הסתערנו ראשונים על התעשיות החמות"

ד''ר סאמר חאג' יחיא, יו''ר בנק לאומי לשעבר ויועץ להפג-לויד, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

סאמר חאג' יחיא: "עסקת צים תעבור - והיא טובה למדינה"

ד"ר חאג' יחיא, ששימש יועץ לחברת הפג-לויד הגרמנית שמיועדת לרכוש את צים יחד עם קרן פימי הישראלית, סיפק בכנס "עושים לונג על ישראל" הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של אחת העסקאות הדרמטיות בשוק, ועסק גם במעמדה של ישראל באזור, בהחמצת ההזדמנויות מול מדינות המפרץ ובאתגרים הפנימיים שמולם ניצבת המדינה

שלטי חוצות לכבוד סבב המשא ומתן. אסלמאבאד, בשבוע שעבר / צילום: ap, Anjum Naveed

3 נושאות מטוסים ו-70% אינפלציה: המצור של טראמפ חונק את כלכלת איראן

טראמפ ביטל את נסיעת שליחיו לפקיסטן והבהיר כי ניסיון ההתנקשות בו לא יסיט אותו מהיעד: ניצחון במלחמה נגד איראן ● מומחים מאמינים שכעת המיקוד של הנשיא הוא בריסוק הכלכלה האיראנית, במטרה להשיג הכרעה ברורה עוד לפני בחירות האמצע הקרבות בארה"ב