ג'סטין טרודו / צילום: רויטרס
בעבר הלא כל-כך רחוק, הייתה ליזמי הטכנולוגיה הקנדים רשימת תלונות ארוכה: מחסור במימון בשלבים מוקדמים ומאוחרים, זמן המתנה ממושך לקבלת ויזה עבור עובדים מחו"ל, תאגידים מקומיים שמסרבים לרכוש את מוצריהם וההחלטה של אנשים מוכשרים לנטוש את המדינה לטובת עמק הסיליקון.
הבעיות האלה נעלמו כמעט לחלוטין. ממשלתו הליברלית של ג'סטין טרודו, שלהוטה למתג את עצמה כממשלה חדשנית, נתנה למנהיגי מגזר הטכנולוגיה פחות או יותר את כל מה שהם ביקשו, כולל ויזות מיוחדות במסלול מהיר לעובדי טכנולוגיה, ומאות מיליוני דולרים בהון סיכון ובמימון חקר הבינה המלאכותית.
קנדה כבר בזבזה בעבר את הישגיה הטכנולוגיים המרשימים (עיין ערך בלקברי). מה שצריך לעשות עכשיו זה לנצל את לקחי העבר כדי להבטיח שזה לא יקרה שנית.
נתחיל בחדשות הטובות. קרנות הון סיכון בעמק הסיליקון כבר לא חושבות פעמיים לפני שאנשיהן עולים על מטוס לטורונטו, ווטרלו, מונטריאול או ונקובר, כדי להשקיע בחברות סטארט-אפ קנדיות. גוגל, מיקרוסופט ואובר מפעילות בקנדה צוותי מחקר בתחום הבינה המלאכותית, והתפתחות זו מחוללת שינוי מסוים במאזן בריחת המוחות שעשוי להתגלות כחשוב ביותר אי פעם.
ב-2016 זינקו השקעות ההון סיכון ב-26% לעומת השנה הקודמת, והסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר קנדי (2.2 מיליארד דולר ארה"ב). ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות גם שוכרות מספר רב של עובדים בקנדה, ומנצלות את קיומם של בוגרי מדעי המחשב במדינה. לאמזון יש קרוב ל-1,000 עובדים בוונקובר לבדה, והיא מעסיקה מאות עובדים נוספים ברחבי המדינה. גוגל פתחה אשתקד בווטרלו, עיר הבית של בלקברי, משרד חדש עם שטח שמספיק ל-1,000 מהנדסים.
חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות מבצעות גם השקעות אסטרטגיות בחברות סטארט-אפ קנדיות. בספטמבר השתתפה אינטל בסבב גיוס בן 120 מיליון דולר ב-Thalmic Labs, ובדצמבר השקיעה מיקרוסופט ב-Element AI.
ג'נט בניסטר, לשעבר בעלת תפקיד ניהולי באיביי וכיום יזמית הון סיכון בטורונטו, מספרת כי במהלך שבוע אחד בלבד בחודש הנוכחי היא קיבלה שלוש פניות טלפוניות ממשקיעים אמריקאים שרוצים נתח מהשוק הקנדי. "כל השלושה פנו אליי ואמרו: 'אני רוצה לדבר איתך על החברות שלך ועל קנדה, בגלל שקורם שם דברים נפלאים ואנחנו רוצים להיות מעורבים". בניסטר, שותפה ב-Real Ventures, מציינת כי "השוק הקנדי נמצא בנקודה מדהימה. זאת נקודת מפנה. זה זמין למי שרק רוצה".
אך את ותיקי מגזר הטכנולוגיה הקנדי עדיין רודפים זיכרונות הקריסה של נורטל ובלקברי - חברות עולמיות ששוויין הגיע למיליארדי דולרים ושנפלו קורבן ליהירות ושאננות.
הפסימיסטים טוענים שאין ערבות לכך שהעבר לא יחזור על עצמו. מה שאמור היה להיות מצעד חברות לוהטות שיוצאות לבורסה בשנתיים האחרונות הפך לזרזיף דק. קצב הצמיחה של Hootsuite Media, המפתחת תוכנה לניהול המדיה החברתית של לקוחות תאגידיים, הואט, והיא השעתה את תוכניתה לערוך הנפקה ראשונית לציבור.
במועד מוקדם יותר השנה דיווחה בלומברג כי Hootsuite לא הייתה ראויה מעולם למעמדה כחברת חד קרן ששווה יותר ממיליארד דולר, למרות שמנכ"ל החברה ריאן הולמס טען ששווי החברה כבר עולה על 1 מיליארד דולר. מפתחת יישום המסרים Kik Interactive חשפה בחודש שעבר כי למרות שיותר מ-300 מיליון אנשים הורידו את האפליקציה, מגיע מספר המשתמשים בה על בסיס חודשי ל-15 מיליון בלבד.
יוצאת הדופן הבולטת היחידה היא שופיפיי (Shopify), שמסייעת לעסקים לבצע מכירות מקונות, ושרושמת צמיחה יציבה בהכנסות. מחירה של מניית החברה נסק ביותר מ-275% מאז הנפקתה הראשונית לציבור במאי 2015. "הלוואי שהיו לנו יותר שופיפיים", אומר בוריס וורץ, מנהל Version One Ventures הפועלת מוונקובר ומבצעת עסקאות עבור קרן ההון סיכון Andreessen Horowitz. "כרגע יש לנו רק אחת, ואני לא בטוח שתהיה חברה שנייה שאפילו תתקרב לדרגה הזאת".
לאחר שהמכשולים הגדולים סולקו, יכולים כעת היזמים לנסות לגבור על ההרגל הקנדי להימנע מנטילת סיכונים ולמכור את החברות שלהם בשלב מוקדם, לדברי פול טשימה, מנהל Nudge Software, חברת סטארט-אפ מטורונטו שמשתמשת בבינה מלאכותית לביצוע אוטומציה של החלקים המייגעים של עבודתם של אנשי המכירות. "אנחנו לא מתמודדים עם בעיות מספיק גדולות", אומר טשימה, "צריך מישהו שינסה לעשות שינוי ממש ממש גדול".
נוכחותם של מספר רב יותר של יזמים סדרתיים תתרום רבות להתרחשותו של שינוי כזה, לדברי טשימה. הוא נמנה עם המנהלים המייסדים של Eloqua, יצרנית תוכנת שיווק שנרכשה בידי אורקל ב-2012 תמורת 810 מיליון דולר. כיום נמנה טשימה עם הקבוצה הצומחת של יזמי טכנולוגיה שנמצאים בסיבוב השני או השלישי שלהם ושעוסקים בבניית חברות בקנדה.
"הפעם יש כאן גישה שונה מאוד בסוגיית האופן שבו צריך לבנות ערך עולמי", אומר פרדריק ללונד, מנכ"ל Hopper, חברת סטארט-אפ ממונטריאול שפיתחה טכנולוגיה להזמנת כרטיסי טיסה. ב-2002 הוא מכר ל-Expedia את החברה הראשונה שהקים, ולענקית הנסיעות עדיין יש נוכחות במונטריאול. יכול להיות שעל פי הגישה הקנדית הישנה הוא עשה עבודה טובה, יצר ערך עבור העיר והמדינה, ויש לו סיבה להיות גאה, לדברי ללונד. אך לאחר שראה באיזו מהירות השתמשה Expedia בטכנולוגיה שלו כדי להשיב לעצמה את עלות הרכישה, הוא לא כל-כך בטוח שהחלטתו למכור את החברה הייתה המהלך הטוב ביותר.
"להמון יזמים שנמצאים בסיבוב השני שלהם בקנדה יש סיפור דומה", אומר ללונד, "הם עשו המון כסף, אבל הם אומרים: למה ויתרנו ומכרנו את זה לאמריקאים?".
הממשלות הקנדיות ידועות בהרגלן להקדיש תשומת לב רבה יותר למגזר הטכנולוגיה כשמחירי הקומודיטיס נמוכים, ואין שום ערובה לכך שהיחס הטוב למנהלי חברות הסטארט-אפ ימשיך להיות פופולרי לנצח מהבחינה הפוליטית. נתונים שפרסמה בשבוע שער חברת המחקר Pitchbook מראים ש-2017 התחילה בקצב איטי. מתחילת השנה בוצעו בקנדה השקעות בשווי כולל של 490 מיליון דולר קנדי בלבד - סכום נמוך משמעותית בהשוואה ל-2016.
כפי שאומרת יזמית ההון סיכון בניסטר: "אנחנו לא יכולים להרים את הרגל מדוושת הגז".