שמעון מזרחי, דייויד פדרמן / צלם: מינהלת הליגה
למרות שהפועל ירושלים ומכבי חיפה העפילו בתחילת השבוע לגמר הפיינל פור, והן אלו שיתמודדו הערב (ה') על האליפות - על כל כותרת שעוסקת מאז באחת משתי הקבוצות הללו היו בערך שלוש שעוסקות במכבי ת"א. ככה זה כאן. האליפות לא תקבע דבר, לא לירושלים ולא לחיפה. הן יתעוררו בבוקר שלמחרת ויגלו שהאליפות היא שורה קטנה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי. יותר גרוע, האליפות רק תקשה עליהן - יממה אחר כך הן כבר ייאבקו בניסיונות של יריבות עשירות יותר לגזול להן את השחקנים או רק ייאלצו לעמוד בפני שחקנים שידרשו יותר כסף על העונה המוצלחת.
אצל מכבי ת"א הסיפור יהיה כמובן אחר. מכבי שברה את כל השיאים בעונה הזאת. מבחינה ספורטיבית היא תסגור עונה שלישית ברציפות ללא אליפות, עונה שנייה ללא גמר פלייאוף. כאן בישראל (!), לא באירופה. את העונה האירופית הביזיונית אין טעם להזכיר. חמישה מאמנים עברו העונה במועדון, והיה גם מנכ"ל שהחזיק מעמד חצי שנה. העונה הזאת היא משמעותית יותר מכל אלו שהיו לפניה כי יש לה השלכות על ההמשך. לראשונה נוצר שבר, אבל שבר אמיתי, עם הקהל. מבחינה כלכלית מכבי יכלה לשרוד כל משבר - שנים שחונות באירופה, פנאן, תחקירים עיתונאיים, אובדן תארים. אבל הקהל הוא הבסיס. משם מגיע הכסף לקיום של המועדון. הוא המנוע לספונסרים, למכירת תאי צפייה, למעמד של הקבוצה באירופה, להצלחות באירופה.
השנה נמאס לקהל. הוא לא קונה יותר את ההבטחות של ההנהלה הזאת, הוא רוצה להקיא אותה החוצה מהקבוצה. חלק ממנו לא רוצה לשלם יותר כסף כל עוד ההנהלה הזאת כאן.
לפי אומדנים כאלו ואחרים, העונה הזאת תסתיים בהפסד של יותר מ-15 מיליון שקל. האומדנים האופטימיים. וזה קורה דווקא כשהיורוליג סוף סוף פתחה את היד והעמידה בפני מכבי אפשרות אמיתית להרוויח.
הקבוצה בנתה את התקציב הגבוה בתולדותיה והציגה את "עונת ה-100 מיליון שקל". על המגרש זו נראתה כמו הקבוצה הזולה שנבנתה אי פעם. בפועל ההכנסות לא תאמו את ההערכות. מכבי איבדה כסף בגלל שחלק מההסכמים המסחריים נבנו על פי התקדמות בשלבים, והקבוצה הודחה מאירופה אחרי השלב הראשון. היא איבדה כסף פוטנציאלי גם מהיורוליג, שהגדילה את הבונוס לכל ניצחון לכ-40 אלף אירו. למכבי היו 10 ניצחונות בלבד מ-30 משחקים, וכמובן גם נמנעו ממנה הבונוסים המחולקים לשלבים הבאים שאליהם לא העפילה.
גורם המקורב מאוד למועדון אומר ל"גלובס" ש"יש חשש מאוד גדול לגבי העונה הבאה מבחינה כלכלית". כבר העונה מכבי לקחה הימורים שהכניסו אותה לבור. למשל, מתוך מחשבה להשיג יותר כסף ובמקביל להעלות את מחירי המנויים, היא שיווקה את המנויים בשיטה חדשה - מי שרוצה רוכש מנוי משולב שכולל את כל 15 המשחקים של הקבוצה באירופה (במחיר גבוה ב-10%-15%), ומי שרוצה רוכש רק 12 משחקים באירופה (ללא העלאת מחיר). הכוונה הייתה להשאיר כרטיסים למכירה לקהל לשלושה משחקים בודדים - שמכבי מוכרת בסכומים מטורפים - ולעשות עליהם קופה. ההימור נכשל. הוא הוביל לכך שהקבוצה מכרה פחות מינויים מלאים, ופחות מינויים בכלל. ובעקבות הכישלון המקצועי לא הייתה דרישה בהמשך לכרטיסים הבודדים.
אותו גורם אומר גם כי "בשנה הבאה יהיה קשה למכור את כל תאי הצפייה, וגם הספונסרים והמפרסמים כבר לא יילכו אחרי הקבוצה בעיניים עצומות. זה נגמר. גם אם יבוא דיוויד בלאט - התחושה בתוך המועדון היא שהשבר הפעם הוא גדול מאוד, וזה ישליך מאוד על היכולת להכניס כסף. יש במועדון חשש גדול מאוד מהכוח של הקהל, מחרם מנויים או מירידה במכירת המינויים. בשנה הקודמת עוד הצליחו למכור לקהל ולמפרסמים את האשליה של שיטת היורוליג החדשה, שמבטיחה יותר משחקים וקבוצות חזקות שיגיעו להיכל, אבל מה ימכרו להם השנה?".
מילא הכסף שהולך. אין בזה כבר שום פאן לבעלים. רגעי החסד שהיו לבעלים במכבי בשנים האחרונות, בשקלול הצרות בעסקים הפרטיים, מסתכמים בדקות בודדות. כל עוד הקהל היה בסדר וסבלני, זה החזיק מים. השבר מול הקהל שבר הפעם גם את הבעלים: דיוויד פדרמן ומשפחת רקנאטי מהרהרים בקול במכירת המועדון. לא פלא שזה הם - הם אלו שסומנו כ"הורסי המועדון", בעיקר פדרמן. אין לקנות את ההצהרות שלהם על כך ש"אנחנו נצא החוצה רק שנבטיח שיהיה מישהו שיבוא להרבה שנים". כשתגיע ההצעה הכספית הנכונה הם ייצאו החוצה בריצה.
מהי ההצעה הכספית הנכונה? בעבר נעשו עסקות שינויי בעלות סביב שווי הקבוצה בעת חלוקת המניות בשנת 2000 - כ-12 מיליון דולר. אבל ב-2009 מכר רענן כץ את חלקו בקבוצה לפי שווי מועדון של 22 מיליון דולר. פדרמן ורקנאטי לא יסתפקו גם בשווי הזה.
המשבר מול הקהל הוא המשמעותי מכולם. כל מה שקורה בשבועות האחרונים, יותר משמדובר ברצון להראות על שינוי תפיסה, הוא ניסיון להתחנף לקהל. להראות שהם קשובים. למנוע מהקהל לממש את נשק יום הדין: חרם מינויים. פדרמן ורקנאטי כבר לא יושבים מאחורי הספסל. שמעון מזרחי הודיע "מיוזמתו" שגם הוא לא יישב בעונה הבאה על הכיסא המסורתי על האוזן של המאמן וגם הוא יעבור ליציע. ניסיונות ההתחנפות נמשכו לפני כשבוע כאשר המועדון הודיע שהוא מעוניין לשדרג את האוהדים האמיתיים, אלו שמעודדים - אלו שמחזיקים בכוח להחרים - ולהוריד אותם מתקרת ההיכל ולהושיב אותם קרוב לפארקט, וגם להוריד את מחירי המנויים ב-10%.
מכבי צריכה להגדיר את המטרות שלה. ספורטיביות או כלכליות? גם וגם? או.קיי, באיזה סדר? חמישה מאמנים עברו השנה בקבוצה, מנכ"ל הלך, הבעלים רוצים ללכת. הקבוצה הפסידה בליגה 15 משחקים וסיימה את העונה במקום הרביעי. הקהל הבין את הכוח שיש לו בידיים. הקבוצה במשבר הגדול ביותר שידעה אי פעם. תדמיתי, ספורטיבי, ניהולי. אפשר להגיד שמפה רק אפשר לעלות. מי שחושב שצמד המלים דיוויד בלאט יכול לאחות את השבר ולהחזיר את הגלגל לאחור ולגרום לאוהדים לשכוח, לזרים טובים להגיע, לשלוט בשוק הישראלים ולספונסרים להמשיך להיות פראיירים - מתכחש לסיטואציה.