גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

קורבנות תמ"א 38: הדיירים שחיים בסיוט כבר 6 שנים

הבניין בשכונת ארנונה הוא הראשון שיצא לבנייה במסגרת תמ"א 38 בעיר ■ שני היזמים הסתכסכו, הפרויקט ננטש, והדיירים הפכו לבני-ערובה שחיים באתר בנייה מסוכן

הבניין ופיר המעלית הפתוח. "ההסכם היה מקפח ושלל כל סנקציה ריאלית" / צילום: ליאור מזרחי
הבניין ופיר המעלית הפתוח. "ההסכם היה מקפח ושלל כל סנקציה ריאלית" / צילום: ליאור מזרחי

חלום התמ"א 38 שהחל לפני 9 שנים הפך לחלום בלהות: במשך למעלה מחמש שנים ניצב בניין ברחוב עין גדי 27 בשכונת ארנונה בירושלים, כאתר בנייה. זאת לאחר שעבודות לביצוע פרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק ותוספת בנייה, שהחלו בשנת 2011 נעצרו לאחר שנה, ומאז לא הושלמו.

את הפרויקט יזמו שני עורכי דין, שחתמו על הסכם עם בעלי הדירות עוד בשנת 2008. עורכי הדין הסתכסכו זה עם זה, הפרויקט ננטש, ובעלי הדירות שלא יוצגו על ידי עורך דין מטעמם, מצאו עצמם בני-ערובה שמתגוררים באתר בנייה, במוקד של הליכים משפטיים מורכבים. על דירותיהם נרשמה הערת אזהרה לטובת אחד היזמים, מה שמונע מיזם חדש להיכנס לפרויקט. חלקם, דיירים בני 80, לא יכולים אפילו למכור או להשכיר את דירותיהם.

ההסכם נחתם בשנת 2008 בין בעלי הדירות לבין דני שלום ודוד ישי, שני עורכי דין שניהלו משרד עורכי דין משותף, לביצוע פרויקט תמ"א 38. שלום וישי הם שיזמו את הפרויקט, ובמסגרת ההסכם, בתמורה לחיזוק הבניין ולהרחבת הדירות, אמורים היו לקבל לידיהם שלוש דירות חדשות שייבנו בבניין. ההסכם אף איפשר להם לרשום הערת אזהרה לטובתם.

באוגוסט 2011 הונפק היתר בנייה לפרויקט, והעבודות החלו ונמשכו כשנה. אלא שבינתיים נתגלע סכסוך בין שני היזמים, שהוביל בין היתר לסיום השותפות ביניהם במשרד עורכי הדין.

מהר מאוד מצאו עצמם בעלי הדירות בבניין משלמים את מחיר הסכסוך העסקי בין היזמים. באוגוסט 2012, שנה לאחר תחילת העבודות, נעצרו העבודות ולא הושלמו עד היום. חודשיים קודם, לאחר פרוץ הסכסוך בין היזמים ובטרם נעצרו העבודות, רשם שלום הערת אזהרה לטובתו בנכס. במהלך 2013, משהבינו בעלי הדירות כי הסכסוך אינו עומד להיפתר והעבודות אינן צפויות להתחדש בטווח הנראה לעין, הודיעו לישי ושלום על ביטול ההסכם ביניהם.

מאז התנהלו הליכים משפטיים בין הצדדים, שנדרשו על פי ההסכם להתנהל בהליך בוררות. במארס 2016 נחתם הסכם בין בעלי הדירות לבין יזם חדש, א. צרויה לבנייה ופיתוח, במטרה שישלים את הפרויקט. היזם התחייב לשאת בכל סכום שייפסק במסגרת הליך הבוררות שאותו יידרשו בעלי הדירות לשלם ליזמים. עוד הוסכם כי אחת הדירות החדשות לא תימכר ותשמש כבטוחה להבטחת השבת כספי היזמים הקודמים.

בוררות בשתי פעימות

באפריל 2016 הגישו בעלי הדירות תביעה נגד שלום ושי, והבורר עו"ד ומהנדס גדעון שפיגל קבע כי הבוררות תתנהל בשתי פעימות, הראשונה תעסוק בביטול ההסכם ובאופן ההיפרדות בין הצדדים, והשנייה תעסוק בפיצוי הכספי והקיזוז בין הצדדים.

בפסק הבוררות הראשון, שניתן בחודש מארס האחרון, ציין שפיגל כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהחוזה בוטל, והמחלוקת היא מה צריכים להשיב בעלי הדירות ליזמים. הוא קבע כי על בעלי הדירות להשיב ליזמים את השקעותיהם בפרויקט, המסתכמות על פי חוות דעת שמאית ב-4.5 מיליון שקל. מנגד, יקבלו בעלי הדירות חלק מדרישותיהם כגון תוקף משפטי לביטול ההסכם עם היזמים, מחיקת הערת אזהרה, והשבת ייפוי-הכוח שהעניקו ליזמים. הפסיקה למעשה מעניקה לבעלי הדירות את האפשרות להתקשר עם יזם חדש לצורך השלמת הפרויקט. במקביל, נדרשו בעלי הדירות להגיש תביעה המפרטת את הנזקים שנגרמו להם, לצורך חלקה השני של הבוררות.

את התביעה בסך 13.3 מיליון שקל, הגישו לאחרונה שישה בעלי דירות מתוך שבעה בבניין, באמצעות עורכי הדין יניב לאור ואריאל גבאי נגד שלום וישי. "כיצד מכמתים נזק של עשור שהלך לאבדון"? שואלים בעלי הדירות בתביעה, שאף צוין בה כי המקרה הוא "אות קלון לתמ"א 38 הארצית".

בתביעה מדגישים בעלי הדירות כי בהתקשרות עם היזמים לא ייצג אותם עו"ד מטעמם, וכי היזמים שהפכו בן לילה מעורכי דין ליזמים, הבהירו לבעלי הדירות שאינם בקיאים בתחום הנדל"ן, כי אין צורך שישכרו עו"ד מאחר שהם עצמם עורכי דין. בפרויקטים של תמ"א 38, נזכיר, מקובל שהיזם נותן לדיירים את החופש לבחור עו"ד שייצג את האינטרסים שלהם, והוא שנושא בשכר טרחת העו"ד של הדיירים.

נוסף לכך נטען בתביעה כי בניגוד למקובל בתחום התמ"א, שהיזם מעמיד ערבויות שמבטיחות את זכויות בעלי הדירות במקרה בו היזם יפשוט רגל, התחייבו עורכי הדין בהסכם להפקיד ערבות בסך 100 אלף שקל בעבור מלוא עבודות הבנייה. סכום מגוחך לטענת התובעים, שגם אותו לא הפקידו הנתבעים, תוך ניצול חוסר ידיעתם של התובעים חסרי הניסיון.

בהסכם שניסחו הנתבעים אף לא נקבע כי חובתם למנות מפקח על הבנייה מטעם הדיירים. בסופו של תהליך ניתן היתר בנייה לפרויקט, והעבודות החלו באוגוסט 2011, כאשר לטענת התובעים הפרויקט יצא לדרך ללא ליווי בנקאי שאת עלויותיו ביקשו הנתבעים לחסוך, ללא ניסיון יזמי, ובלי שזכויותיהם של הדיירים יובטחו במקרה בו הבנייה תיפסק אז הבנק יכול היה להיכנס לנעלי היזמים ולהמשיך את הבנייה.

לטענת התובעים, ההסכם שניסחו הנתבעים היה "מקפח ושלל כל סנקציה ריאלית במקרה של הפרה מצד הנתבעים, חוזה המנוגד לכל החוזים הנהוגים בתחום ההתחדשות העירונית ושלועג לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, חוזה שממיט אסון על התובעים שעבור רובם זו דירתם היחידה".

עוד טוענים התובעים כי ביוני 2012, חודשיים לפני הפסקת העבודות, רשם דני שלום הערת אזהרה בטאבו על זכויות הדיירים בבניין. נכון להיום הערת האזהרה נותרה על כנה, ומצבו הפיזי של הפרויקט התקוע נותר כפי שהייתה ביום הפסקת העבודות.

"אם היו הנתבעים מקיימים וממלאים אחר ההוראות הקבועות בחוזה בין הצדדים לאחר הפסקת הבנייה, ומספקים ייפוי כל בלתי חוזר אשר ישמש את התובעים, לא היו התובעים מוצאים עצמם במצב בו הפרויקט עומד כאתר בנייה חמש שנים לאחר הפסקת העבודות", נכתב בכתב התביעה. "הנתבעים לא סיפקו לתובעים ייפוי-כוח והגדילו חטא על פשע ורשמו הערת אזהרה על זכויות התובעים ולמעשה תפסו ותופסים עדיין את הפרויקט, כך שלא ניתן להחליפם ביזם אחר.

"לא ניתן להשלים עם מצב שבו אנשים פשוטים מן היישוב אשר כל חטאם היה לרצות כי ביתם יחוזק מפני רעידות אדמה במסגרת תמ"א 38, ימצאו עצמם כמעט 10 שנים לאחר מכן כשהם חיים בחורבה, חייהם אינם חיים, הבניין הפך לאתר בנייה מוזנח ומסוכן, ספגו וסופגים פגיעה כלכלית אנושה, ביתם לא הורחב ולא חוזק, ואחרי כל זאת עוד ייאלצו לשלם מכיסם כסף לנתבעים על מנת לחלץ את ביתם שלהם מידיהם. אין בכך כל היגיון והחלטה כזו תהייה הלכה למעשה סטייה מובהקת מהדין המהותי ומכללי הצדק הטבעי ותהפוך חלום בלהות שכבר התגשם לתוצאה מציאותית בעלת גושפנקא משפטית.

"אם נביט במבט הציפור אל עבר המקרה הנדון, אין ולא יכולה להיות מחלוקת באשר לאחריותם הבלעדית של הנתבעים לעובדה כי עד היום - 9 שנים מיום החתימה על ההסכם לביצוע תמ"א 38, ו-6 שנים מיום התחלת העבודות, לא בא הפרויקט לסיומו וחמור מכך, התובעים חיים בתוך אתר בנייה על כל ההשלכות הישירות וברוחביות. הנתבעים עשו כל שעל ידם במטרה לטשטש את המציאות אולם פיזור האבק אשר נערם על ידי הנתבעים בשל מחלוקותיהם האישיות יוליד אחריות ראשית ולבלעדית לנתבעים.

"המקרה הנדון הוא אות קלון לתמ"א 38 וידוע לשמצה בכל הארץ ובירושלים בפרט, כמקרה בוחן איך לא מבצעים פרויקטים מסוג זה, כשכל הטעויות והכשלים שניתן היה לעשות על ידי הנתבעים נעשו בו תוך רמייה מוחלטת של התובעים. אין ולא יכולה להסתיים בוררות זו בתוצאה בה יצאו הנתבעים נשכרים ממנה במסגרת חוטא היוצא נשכר".

התובעים מסכמים את סך הנזקים שנגרמו להם, הכוללים פיצוי בגין השימוש בנכס, פיצוי בגין אובדן התמורה, פיצוי בגין איחור במסירת הפרויקט, פיצוי בגין הוצאות וחידוש היתר בנייה, ופיצוי בגין ליקויי בנייה ועלות השלמת הפרויקט, פיצוי עקב ירידת שווי הדירות, בסך של 13.3 מיליון שקל.

הסכום כולל גם מרכיב של תיקון ליקוי הנדסי: התובעים צירפו חוות דעת מהנדס שקבע כי שלד הממ"דים שקע כתוצאה מבנייה לקויה, ותיקונו מוערך במיליון שקל. קיימת גם אפשרות כי הוועדה המקומית תדרוש את הריסת השלד בגלל מצבו. בנוסף כלל הסכום גם מרכיב של פגיעה תדמיתית בבניין שנמצא שנים בהליך בנייה שנעצרה, המוערכת ב-1.39 מיליון שקל, ועוגמת נפש בסך 4.5 מיליון שקל.

"מדובר בעושק של ציבור חסר ידע וחלש, בביצוע כושל ובלתי מקצועי רווי ליקויי בנייה, בריב ומדון בין הנתבעים אשר הוביל להפרת ההסכם ולהקפאת העבודות ובאסון קולוסלי שנמשך עד היום ואין יודע מתי ייגמר. מדובר בפסקול שאינו חלום בלהות הוליוודי אלא חייהם היומיומיים של התובעים מזה שנים ארוכות".

עורכי הדין יניב לאור ואריאל גבאי ממשרד לאור גבאי מסרו: "בעלי הדירות הובלו כצאן לטבח, לא קיבלו ייצוג משפטי, לא קיבלו ביטחונות, ההסכם מולם הופר ברגל גסה והגדילו לעשות היזמים והעצימו את הנזק לאין ערוך, כאשר רשמו לטובתם הערת אזהרה ולמעשה כבלו את בעלי הדירות כבני-ערובה לאורך כמעט עשור שלם בעודם מתעקשים כל אחד בנפרד לבצע את הפרויקט ולהרוויח את הממון, כאשר הלכה למעשה הינם משתקים את בעלי הדירות מלפעול וגורמים להם להתרוצץ בין ערכאה אחת לאחרת בעודם גרים באתר בנייה אשר איננו ראוי למגורים.

"מדובר בפרויקט תמ"א 38 הידוע לשמצה. לצערנו, אורכה ולרוחבה של מדינת ישראל, אנו עדים לכשל שנוצר עקב היעדר פיקוח וחקיקה מתאימה בתחום ההתחדשות העירונית מצד המדינה. במצב כלאיים זה, שלא היה להם אפילו ייצוג משפטי, והיזם ועורך דינו בקיאים בתחום המקרקעין אל מול בעלי דירות תמימים, נוצר מצב אבסורדי שבו בעלי הדירות הינם חסרי הבנה וידע ואינם מודעים לכך שעסקת תמ"א 38 הינה עסקה רגילה לחלוטין בשוק החופשי על כל המשתמע מכך, סביר ואם היו מבינים זאת לעומק לצד העובדה שאין פיקוח בנושא, היו שוקלים את צעדיהם בהתאם ואף שוכרים ייצוג משפטי אך ורק מטעמם ללא כל קשר ליזם".

תגובת היזם: "הדיירים סירבו לכל אפשרות לפשרה"

עו"ד שלום מסר בתגובה: "כתב התביעה שהוגש על ידי דיירי הבניין מוגזם ומופרך. הטענות הנטענות בו מתעלמות כליל מהמציאות העובדתית והמשפטית בנסיבות העניין, ובכלל כך - מהליכים משפטיים ובוררות שנוהלה בין הצדדים.

"דיירי הבניין קשרו קשר עם אחד היזמים, מר דוד ישי, וחברו אליו לפני שנים במטרה להדיר מהפרויקט את היזם השני, מר דני שלום, ולשלול ממנו את תמורתו על פי ההסכם שבין הצדדים. כל שקרה מאז, ובדגש על 'סבלם' של הדיירים כפי שמתואר בכתב התביעה - הינו תוצר ישיר של התנהלות הדיירים במחלוקת שבין הצדדים. אין לדיירים אלא להלין על עצמם.

"דיירי הבניין בחרו להציג עמדתם באופן טקטי ופסול - על דרך של חצאי עובדות ואמיתות, תוך הסתרת עובדות והליכים, ובכך גם להשחיר את פני מר שלום. הם מנסים להציג מצג כאילו אין להם יד ורגל במצב הבניין ובסכסוך שבין הצדדים - אלא שהדברים רחוקים כמרחק מזרח ממערב מהעובדות בפועל.

"מר שלום הצהיר והבהיר באופן עקבי בהליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים כי הוא מוכן לכל מתווה שיסיים את המחלוקות בין הצדדים בצורה הוגנת, ישרה ומהירה, כולל הסכמה למינוי כונס נכסים שיסיים את הבנייה. דיירי הבניין סיכלו כל אפשרות לפשרה - גם כאשר ניתנו החלטות שיפוטיות שהיה בהן לסיים את המחלוקות עוד בשנת 2012.

"דיירי הבניין מתעלמים מהעובדה שבמסגרת הליכי הבוררות המתנהלים בין הצדדים ניתן כבר פסק בוררות המחייב את דיירי הבניין להשיב ליזמים למעלה מסך של 4.5 מיליון שקל בגין השבחת הבניין וחיזוקו - כפי שבוצעו בפרויקט. פסק הבוררות והקביעות בו כנגד דיירי הבניין מדברים בעד עצמם. נציין כי הסכום בו חויבו דיירי הבניין בפסק הבוררות היה צריך להשתלם על ידי דיירי הבניין ליזמים לפני שנים רבות, סמוך למועד בו ביטלו דיירי הבניין שלא כדין את ההסכם עם היזמים (עוד בשנת 2013). גם כעת, למרות פסק הבוררות, הדיירים לא טרחו להפקיד את הסכום שחויבו להפקיד כאמור.

"לאור התנהלות דיירי הבניין, כל נזק שנגרם לדיירי הבניין בשל חלוף הזמן ובכלל, ככל שנגרם, הוא באחריותם הבלעדית של דיירי הבניין. גם הסכומים הנתבעים על ידם מנותקים מהמציאות העובדתית, מפסק הבורר ומההסכם שבין הצדדים.

"מר שלום סמוך ובטוח כי צדק ייעשה על ידי הבורר גם בהמשכה של הבוררות שבין הצדדים - וכי האמור בכתב התביעה שהגישו הדיירים, אשר הנטען בו והסכום הנתבע בו - חורגים מכל אמת מידה של סבירות (לשון המעטה), יידחה על ידי הבורר הנכבד - כפי שמרבית טענות דיירי הבניין נדחו בפסק הבוררות וביתר ההליכים המשפטיים שכבר ניתנו במערכת היחסים בין הצדדים". את שלום ייצגו במחלוקת שבין הצדדים עו"ד דורון לנגה ועו"ד יהונתן סבאג.

ממשרד עו"ד אשר אקסלרד, המייצג את דוד ישי, לא נמסרה תגובה.

"אנחנו רוצים לגור בבניין ראוי למגורים כמו שהיה לנו קודם"

"אנחנו היינו אמורים להיות הבשורה של תמ"א 38. היינו הפרויקט הראשון שיצא לפועל בירושלים", סיפר ל"גלובס" אחד הדיירים בבניין. "הבעיה שסמכנו על אנשים שהבטיחו את טובתנו, ובסוף היו הכי נגדנו.

"כבר חמש שנים מאז נעצרה הבנייה שהבניין הפך לבלתי נסבל למגורים. מבחוץ הבניין נראה כאתר בנייה מוזנח, עם פסולת בנייה מפוזרת, וכל הגישה אליו מסוכנת. אנחנו חיים עם פיר מעלית פתוח ובבניין מתגוררים ילדים, ומבקרים בו גם נכדים של אנשים מבוגרים. גרמי המדרגות שבורים והמעקה מעץ מסוכן לאחיזה, ולא פעם נפלו אנשים. גם המרפסות בדירות, שהיו מרפסות סגורות, נפתחו לצורך בניית מרפסות פתוחות, והיום אנחנו חיים עם מרפסות ששני צדיהן סגורים בקרשים. את הממ"דים התחילו לבנות בצמוד לקיר של הבניין, כך שכל החלונות בקירות האלה צופים לבטון אטום כבר חמש שנים.

"יש בבניין אנשים שחצו את גיל 80 ואחד מהם הפך לחולה. כל מי שמגיע לבניין בפעם הראשונה נדהם. חלק מהדיירים עזבו לשכירות וחזרו כשנגמר להם הכסף. מי שעזב לשכירות לא הצליח להשכיר את הדירה כי אף אחד לא רוצה לגור בבניין כזה. דייר אחד שעזב הצליח להשכיר את הדירה שלו במחיר מאוד נמוך, וכמובן שמשלם שכר דירה הרבה יותר גבוה במקום אחר.

"במשך השנים ניסינו לעניין יזמים להשלים את הפרויקט, אבל כל היזמים שהגיעו, ראו את הבניין ושמעו את הסיפור, לא רצו להכניס ראש למיטה חולה. חלק מהדיירים גם ניסה למכור את הדירה ולא הצליחו כי מי שהסכים לקנות נתן מחיר מגוחך בטענה שהוא לוקח סיכון גדול.

"אנחנו מצפים שהיזמים סוף-סוף יתנו לנו ייפוי-כוח שיאפשר לנו לפנות ליזם אחר שישלים את הבנייה. אין דבר שאנחנו יותר רוצים מאשר להשתחרר מהיזמים שתקעו אותנו, להמשיך להתנהל בלעדיהם, ולגור בשארית חיינו בדירה ראויה ובבניין ראוי למגורים כמו שהיה לנו קודם".

הבניין ופיר המעלית הפתוח. "ההסכם היה מקפח ושלל כל סנקציה ריאלית" / צילום: ליאור מזרחיהכניסה לבניין. רוצים פיצוי בגובה 4.5 מיליון שקל על עוגמת נפש / צילום: ליאור מזרחי

עוד כתבות

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מה הן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית ומה הם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

שלטי חוצות בטיימס סקוור מקדמים את השקת GTA 6 השבוע. פאניקה מוסרית / צילום: Reuters, לוקמן ווראל אליבול / Anadolu

13 שנה של ציפייה למשחק מחשב: האם הדאגה ממנו מוצדקת?

GTA 6 מגיע אחרי יותר מעשור ועמו גם גל חדש של אזהרות מפני השפעת האלימות במשחק על ילדים ובני נוער ● אלא שמחקרים לא מצאו קשר מובהק בין משחקי וידיאו אלימים לפשיעה, והמומחים חלוקים בשאלה עד כמה החששות מוצדקים ● הסכנה המיידית יותר, מתברר, היא דווקא שעות המשחק הארוכות והפגיעה בשינה ובלימודים

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

ענקית הסייבר האמריקאית קראודסטרייק / צילום: Reuters, Rafael Henrique

דיווח: שתי ענקיות סייבר בדרך למיזוג שעשוי לשנות את פני הענף

לפי דיווח בבלומברג, קראודסטרייק מנהלת מגעים לרכישת זיסקיילר בעסקה שעשויה להיות הגדולה בתולדות ענף הסייבר ● שווי השוק המצרפי של השתיים עומד על כ-265 מיליארד דולר, והמיזוג האפשרי עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשוק אבטחת המידע העולמי

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת״א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק. מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3% וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים