המוסד להשקעות מיוחדות
לפני מספר ימים נודע שהמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (המוסד), מקים זרוע חדשנות באמצעות קרן להשקעות בסטארט-אפים. הקרן שתוקם מכספי המוסד - כסף ציבורי שנכלל בתקציב משרד ראש-הממשלה, ללא משקיעים חיצוניים - תשקיע בחברות לא בתמורה למניות אלא תמורת הזכות לשימוש במוצרים שיפותחו בהן. סביר להניח, שמדובר במוצרים הקשורים לביטחון כמו: סייבר, ניתוחי מידע, צילומי שטח, אבטחה רציפה וכיו"ב.
הקונספט אמנם חדש מבחינת ארגון ביון בישראל, אך הוא מוכר בחו"ל. סוכנות-הביון האמריקאית, ה-C.I.A, הקימה כבר לפני 20 שנה קרן השקעות להשקעה בסטארט-אפים, כדי לקרב את הסוכנות לטכנולוגיות חדשות. גם ברוסיה קיימת פעילות ממשלתית דומה, לא-רשמית. במקביל למוסד, נודע שקרן השקעות סינית חדשה תשקיע לפחות 100 מיליון דולר ברעיונות היי-טק ישראליים, ובמידת הצורך הסכום יוכפל.
אחרי המוסד והסינים, הודיעה גם ממשלת פולין על מענקים של עד 80% מסך תקציב ההשקעה הדרוש לחברות היי-טק ישראליות, שיפעלו - בפולין. נוסף לסינים ולפולנים גם האנגלים והשווייצרים מוכנים לממן מיזמי היי-טק. נוסף לממשלים, בנקים זרים ידועים מקימים נציגויות למימון היי-טק. בתחום הרפואי, המוכר לי אישית, יש התנפלות של משקיעים וכסף חם, על כל סטארט-אפ שנשמע כבעל רעיון יישומי מעניין; ביניהם פיתוחים קרדיולוגיים עוד בשלב האבטיפוס, שעוררו עניין אצל קרנות ומשקיעים.
מספר סיבות חברו למרדף אחרי הסטארט-אפים. במקרה של המוסד, אם הפיתוח יצליח ויוכל להיות שימושי, אז הגישה של המוסד לגורמים שונים תהיה מהירה וקלה. סביר שבמהלך פיתוח המוצר המוסד ידאג שיהיו בו אלטרנטיבות יעילות לשימושו, וכך ניצול הסטארט-אפ עשוי להיות יעיל עם דגש על ביטחון.
במקרים של משקיעים כמו הסינים והפולנים, המטרה היא להכניס רעיונות שימושיים לאוכלוסיות גדולות, במקום לשלם פרמיית אקזיט גדולה אם הם ירצו לקנות את השליטה בחברה. בקרב בנקים זרים מימון חברות שבשלות לפיתוח, הוא עסק רווחי כאשר להלוואות מצטרפות אפשרויות להיות חתמים להנפקות בעתיד, ואף לקבל אופציות חינם תמורת מימון נוח והסדרים נוספים שמבטיחים רווחים.
מעבר לסיבות שמנינו, ישנה סיבה מרכזית נוספת לרצון להשקיע כספים - יש בשווקים שפע כסף בריבית נמוכה, שמחפש השקעות מו"פ מבטיחות עם תשואות טובות יותר. חברות כמו ווייז, מובילאיי, פורסייט, וענפי הסייבר והביומד הישראליים שחוגגים עליות בוול-סטריט, הציתו את תיאבון המשקיעים בעולם להגיע לציון, בתקווה לטעום פרוסה ויותר מעוגת הרווחים שהולכת ותופחת.
כניסתו של המוסד לתחום ההיי-טק מעידה שקיימת יכולת טכנולוגית רצינית בישראל. אך זו משום-מה אינה מספיק מושכת לגופים מוסדיים ולבתי-השקעות ישראליים שמצויים בשטח, ואמורים להכיר ישירות וללא מתווכים את הסטארט-אפים וחברות היי-טק שנמצאות בדרך להבשלה. בעוד שקרנות הון סיכון פרטיות ישראליות וזרות נהנות מאקזיטים נאים, הגופים המוסדיים בישראל מתנהגים בשמרנות מביכה ומתמיהה.
יהיו שיגידו, שהסינים והפולנים נשבו בקסם הג'ניוס היהודי, אבל הקמת זרוע חדשנות במוסד מעידה שיש רעיונות מעניינים לפיתוח ולמימוש, שיכולים להניב תשואות יפות למוסדיים, לקופות-הגמל ולקנות הפנסיה. נכון, קיים סיכון בהשקעות היי-טק, ועל המוסדיים להשקיע חלק יחסי מוגבל מכספם באפיק מסוכן, אבל הם נמנעים גם מכך, ומעדיפים להמשיך להשקיע בשוק הסולידי.
הגיע הזמן לשנות את דפוסי השקעת המוסדיים, ולהתאימם למציאות החדשה בעולם ההשקעות.
■ הכותב, קרדיולוג, סגן-דיקן מל"א - המרכז ללימודים אקדמיים, וחבר הנהלת שיבא.
